פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן | פסקי דין על שלמה עמר

22638-01/13 תוב     09/03/2014




תוב 22638-01/13 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן נ' שלמה עמר








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בית משפט לעניינים מקומיים ברמת גן



תו"ב 22638-01-13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' עמר




בפני

כב' השופט יעקב שקד



המאשימה



הועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן


ע"י עו"ד הילה קולטון




נגד


הנאשם
ע"י עו"ד אבי דובין
מטעם הסנגוריה הציבורית


שלמה עמר










הכרעת דין


פתח דבר, האישומים וטענות ההגנה

כתב האישום מייחס לנאשם שני אישומים של אי קיום צו שיפוטי. הראשון, צו הריסה מיום 11.4.02 שניתן בת.פ. 4112/00, אשר היה עליו לבצעו עד 11.12.02 (להלן – הצו הראשון). השני, צו הריסה מיום 6.2.96 שניתן בת.פ. 5/94, אותו היה עליו לבצע עד 6.11.96 (להלן – הצו השני).


בהמשך הוגש נגד הנאשם כתב אישום בשל אי קיום הצו השני, הוא הורשע ובמסגרת זאת ניתנה לו ארכה לביצועו עד 11.12.02. הצו המוארך לא בוצע ושוב הוגש נגדו צו אישום בשל אי קיומו והוא הורשע (ת.פ. 328/09). באחד הדיונים הודיעה המאשימה כי בכוונתה לעתור למאסר בפועל ולכן מונה לנאשם סנגור ציבורי.


בכתב אישום זה נטען כי הנאשם לא ביצע את הצווים.

בתשובתו לכתב לאישום הראשון, הודה הנאשם בהיותו בעל זכויות במקרקעין, כפר ביתר העובדות וכן טען כי אין התאמה בין צו בית המשפט לאישום נגדו וכי ביצע את הצו.


אשר לאישום השני, הודה הנאשם במתן הצו השני ובאי קיומו (סעיפים 1-4) ובהמשך באי קיומו תקופה נוספת כאמור בסעיפים 5-6 לאישום השני, אך טען כי הורשע עקב טעות בייצוג (טענה שנזנחה בסיכומים ולא הובאה לגביה כל ראיה). עוד טען כי קיים את צו בית המשפט וכן טען בין היתר כי אין התאמה בין הצו לאישום.

בסיכומיו, השליך הנאשם יהבו בעיקר על טענות אי ההתאמה והעדר תשריט מקורי באחד התיקים נשוא הצווים. הנאשם טען כי בת.פ. 4112/00 נמצא תשריט מקורי אחד שצורף לכתב האישום שם (סומן ת/6), וכי לא נמצא בתיק המקורי תשריט נוסף שצורף, שסומן ת/5. הנאשם ציין כי בכתב אישום זה קיימת הפניה לתשריט אחד בלבד ולכן ענין זה פועל לזכותו.


עוד טען הנאשם בסיכומיו כי לא ניתן להרשיעו בשל העדר תשריטים מקוריים וזאת נוכח כלל הראיה הטובה ביותר. בנוסף גרס כי אין התאמה בין התשריט לכתב האישום. כמו כן ציין כי הנאשם הרס את המבנים ולשיטתו ענין זה נתמך בעדות מפקח הבניה מר חכים.

אומר כבר בתחילת הדברים: על מנת לבחון האם יסודות העבירה של אי קיום צו שיפוטי מולאו והוכחו על ידי המאשימה, החשוב הוא לבחון האם אכן זהות הבניה שצווה הנאשם להרוס ברורה די הצורך בכתבי האישום נשוא הצווים, והאם בניה זו אכן נהרסה על ידי הנאשם. תשריט אינו חייב להיות מצורף לכתב אישום ואם אבד מקורו, אך זיהוי הבניה נעלה מכל ספק, הרי שאין בכך כדי להושיע את הנאשם.

לעניין עמידה על עניינים פורמליים בהליך פלילי, ראה "פ 951/80 קניר נ' מ"י, פ"ד לה(3) 505, 516:

"ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף

את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר -על-פי ניסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול-דעת לעשות צדק".
המבנים נשוא הצו הראשון

תחילה אבחן את הבניה נשוא הצו הראשון המוזכרת בכתב האישום בת.פ. 4112/00 (ת/4). פריטי הבניה הנזכרים הינם:


"א. בצמוד למבנה קיים הקים מבנה נוסף בשטח של כ-20.00 מ"ר

ב. בצמוד למבנים הנ"ל הקים סככה בשטח של כ-25.00 מ"ר

ג. הקים סככה בשטח של כ-15.00 מ"ר

ד. הקים גדר בלוקים בגובה של כ-0.70 מ"ר, מעליה הקים גדר פלסטיק והתקין שער כניסה

לחצר.

ד (הטעות במקור – י.ש.) לכיוון השביל הציבורי הקים שביל כניסה מותחם משני צדיו בגדר בלוקים בגובה של כ-0.70 מ"ר. אורך הגדרות הכולל כ-35.00 מ"ר."

הוגשו כאמור שני תשריטים, ת/5 ות/6, הראשון לא נמצא בתיק המקורי והשני נמצא, וכן הוגש פרוטוקול הכולל גזר הדין המורה על הריסת המבנים נשוא כתב האישום (ת/7). מטעם המאשימה העידה מפקחת הבניה גב' ליאן נחאיסי, שביקרה במקרקעין הרלבנטיים ברחוב אצ"ל 40 תל אביב (הכתובת שהוזכרה בכתב האישום נשוא הצו הראשון). עדה זו העידה כי ביקרה במקום:


"ב-13.6.12. ראיתי שכל המבנים בכתב האישום עדיין קיימים" (עמ' 5 לפר' ש' 30).

העדה צילמה סדרת תמונות (ת/8) וכן ערכה דוח מסודר (ת/9). הוגשה בהסכמה תצ"א מחודש מאי 2011 (ת/19) מבלי לגרוע מטענות הנאשם לגבי הדברים שנרשמו על ידי העדה עליה.

העדה הופנתה לתשריט ת/6 (שכאמור אין חולק כי נמצא בתיק המקורי) ונתבקשה להראות היכן מופיעים בתמונות שצילמה המבנים הנראים בו – מבנה, סככה וגדרות המוזכרים בכתב האישום. העדה
השיבה:




"המבנה בת/6, שצמוד לרחוב, לא רחוק מהעיגול שמסומן לידו, הוא המבנה שרואים בת/8 תמונה 2. אני מתייחסת לקיר בלבן עד לקו העמוד. הגדרות המופיעים בתמונה 4 בת/8 לכל החזית בגדרות שרואים בתמונה בלבן. הסככה נמצאת בת/8 תמונה 5, מתחת לעץ ניתן לראות את הקונסטרוקציה" (עמ' 7 לפר' ש' 25-27).

כאשר נתבקשה להראות מבנים אלה בתצ"א ת/10, השיבה:

"בתמונה העליונה, הקונסטרוקציה נראית ליד מס' 4, הגדרות ליד מס' 5, והמבנה הוא חלק מ-3 או מ-2...לאחר בדיקה אני משיבה שהמבנה הוא לידי מס' 2ב' בת/10. וגם חלק מ-3, אני לא יכולה לדעת עד איפה" (שם, ש' 30-32).

העדה גם נתבקשה להתייחס לת/5 (שכזכור לא נמצא בתיק המקורי) והשיבה במדויק היכן מבנים אלה נמצאים (עמ' 8 לפר' ש' 1-4).

העדה נתבקשה בהמשך להראות את המבנים המתוארים בכתב האישום ת/4 בתמונות שצילמה והשיבה בצורה מדויקת ביותר:


"לגבי 2א בת/4 – זה מבנה שסומן 2א בתמונה עליונה ת/10. לגבי מבנה סעיף 2ב בת/4 – אני מפנה ל-2ב בתמונה עליונה בת/10. לגבי סעיף 2ג – (העדה חושבת) מפנה למס' 4 בתמונה העליונה בת/10. לגבי סעיף 2ד – מופיע כמספר 5 ת/10 תמונה עליונה. לגבי סעיף 2ד שנרשם כפול בכתב אישום זה – שביל הכניסה וגדרות – אפשר לראות בת/10 סעיף 5, ביחד עם גדר הבלוקים שציינתי. אני מפנה גם לתמונה מס' 4 בת/8 – ניתן לראות את השביל בצד שמאל ואת הגדרות. כל הרכיבים הללו מופיעים בתמונות שצילמתי, הסככה נמצאת בתמונה מס' 5 בת/8. חלק מהגדר נראה בתמונה מס' 9 בת/8 ושלושת החנויות נראות בתמונה מס' 1" (עמ' 8 לפר' ש' 14-21).

העדה הוסיפה כי למבנים אין היתר בניה (שם, ש' 22).

בחקירתה הנגדית של עדה זו לא נסתרה עדותה כהוא זה.
גם שאלת ב"כ הנאשם לגבי מדידות שנערכו לא פגמה בדבריה, והיא חזרה על דבריה לגבי זיהוי המבנים בצורה מדויקת (עמ' 11 לפר' ש' 7 – 29 ובעמ' 12).

עדות העדה נחאיסי מקובלת עלי במלואה. העדה, הנדסאית בנין, העידה בצורה מקצועית, קוהרנטית ומדויקת ודבריה תואמים את המסמכים שהוגשו ואף את אלה שנערכו על ידה.

בית המשפט עצמו עיין היטב בתמונות והשווה אותן לתשריטים ולכתב האישום ת/4 ומצא כי אכן אין ספק בדבר זהות המבנים הנזכרים בו ובאי הריסתם במועד הרלבנטי לכתב האישום.

המבנים נשוא הצו השני

וכעת לגבי המבנים הנזכרים בכתב האישום בת.פ. 5/04 (ת/1), ואלו הם:


"בחלק המערבי של החלקה הקים מבנה במידות של כ-38.50 מ"ר ובגובה של כ-3.40 מ"ר" (ונזכרת אותה כתובת ברחוב אצל 40 תל אביב).

הוגש תשריט שצורף לכתב האישום, ת/2 וכן פרוטוקול הכולל גזר דין (ת/3). גב' נחאיסי נשאלה היכן נמצא המבנה בת/2 בתמונות שצילמה והשיבה:


"מדובר בתמונה בת/8 שסומנה 1 – יש פה 3 חנויות, מדובר על המבנה האמצעי היכן שיש שלט קוקה קולה, ניתן לראות אותו גם בת/10 תמונה 10, הוא מסומן בספרה 1" (עמ' 7 לפר' ש' 20 – 22).

אף דברים אלה של העדה מדויקים ומקובלים עלי.

המבנים שהרס הנאשם ומועדי ההריסה

גב' נחאיסי נשאלה איזה מבנים הרס הנאשם והשיבה:


"ביום 6.2.13 (כחודש לאחר הגשת כתב האישום – י.ש.) הרס הנאשם תוספת שהיא חלק ממס' 3 בת/10. אני מציגה דוח מפקח מ-10.2.13, ניתן לראות בתמונה השמאלית העליונה שטח ריק, שיש חץ אדום אליו, שלפני ההריסה היה מבנה על אותה מדרכה. בתמונה התחתונה השמאלית רואים שהוא הוריד את גדר הפלסטיק שהייתה מעל החומה שרואים בתמונה. בתמונה הימנית התחתונה הוא הוריד קונסטרוקציית ברזל" (עמ' 13 לפר' ש' 14 – 17) (מוצג
a
).

העדה עומתה עם מסמך עליו חתום מפקח בניה מטעם המאשימה מר חכים, מיום 3.1.10 (נ/1), בו כותב האחרון למחלקה המשפטית כי :


"בדקתי במקום ובדקתי הריסה ב.פ. 4112/00 שלמה עמר
. הנ"ל הרס את המיועד להריסה פרט לסעיף (3) הקים גדר בלוקים ובגובה של
כ-0.7 מ' ובאורך 35 מ'".

העדה מגיבה לדוח ביקור שערכה במקום כשנתיים לאחר מכן, ביום 13.6.12, ת/9, המלמד אחרת, כפי שתיארה באופן מפורט בעדותה ובתמונות שצילמה.

העיד גם מר חכים ונשאל על המסמך שהכין נ/1. מר חכים העיד כי:


"אני זוכר שנהרס חלק ממה שהיה צריך להיהרס.." (עמ' 14 לפר' ש' 2 – 3). העד הוסיף כי "אני זוכר שנהרס חלק של המבנה, זה מבנים שצמודים אחד לשני. נהרס החלק הכי דרומי, הקיצוני שבמבנים" (עמ' 14 לפר' ש' 12 – 13).

הנאשם העיד אף הוא ונשאל לגבי המבנים שהרס. לדבריו:


"בא אליי חכים, אמר לי מה צריך להרוס, הוא בא עם משה אלקלעי מהעירייה, מנהל האגף. אמרו לי תהרוס שלושה מבנים, ואת הגדר של המקלט. אמרתי לו שאפשר להרוס רק את הפלסטיקים, כי הבטון הוא של המקלט הציבורי. לגבי המבנים הרסתי את שלושתם, מה שאמרו לי להרוס. הם צילמו את זה" (עמ' 14 לפר' ש' 15 – 29). כאשר נשאל על ידי בית המשפט האם הרס את שלושת המבנים בת/5 המסומנים באדום, השיב: "את הימני, ואת האמצעי והשמאלי לא הרסתי. החניה הייתה מאחור ואותה הרסתי..." (עמ' 15 לפר' ש' 1 – 2).

כאשר נשאל הנאשם כיצד המבנים נראים בתמונות שצילמה גב' נחיאסי ב-2012, השיב:


"העיריה הרסה את זה, ואני בניתי, ועוד פעם הרסו, אני הרסתי הפעם, לפני כמה חודשים" (עמ' 15 לפר' ש' 18).

איני מקבל את עדות הנאשם. עדותו מתחמקת, נסתרת לחלוטין מהתמונות שהוגשו וכן מהתצ"א, וכן סותרת את דבריו של מר חכים, המקובלים עלי. אכן, הנאשם הרס מבנה אחד כפי שהעיד מר חכים, בשנת 2010, מתוך שורת מבנים ויתר הפרטים הנזכרים בכתבי האישום, ותו לא.


מבנה נוסף וגדרות הרס הנאשם כחודש לאחר הגשת כתב האישום, כפי שהעידה גב' נחיאסי, כאמור לעיל. זאת, מתוך סדרת מבנים שעומדים על תילם במשך שנים ארוכות.

חשוב לציין כי גם ההריסה החלקית (מאד) שבוצעה בשנת 2010 אינה פוטרת את הנאשם, שכן המבנה שנהרס ניצב על תילו בשנת 2012 כפי שהעידה גב' נחאיסי. בהקשר זה רואי להפנות לפסיקת בית המשפט העליון לפיה הריסת מבנה ובנייתו מחדש מהווה הפרת צו הריסה (ע"פ 451/89 אל עוקבי נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום 8.10.90)
;

(בג"צ 8918/03 חסן נ' ועדת המשנה לפיקוח, סעיף 10 לפסה"ד).

סיכומו של דבר, נקבע כממצא עובדתי כי המאשימה הוכיחה כי הנאשם לא הרס את המבנים הנזכרים ומתוארים בצווי ההריסה השיפוטיים (המפנים לכתבי האישום), למעט מבנה אחד שנבנה מחדש, דבר שאינו פוטר אותו מאחריות פלילית, כאמור.

ודוק: גם הריסה חלקית של המבנים, כחודש לאחר הגשת כתב האישום, אינה פוטרת את הנאשם מהעבירה הפלילית המייחסת לו את אי ביצוע הצווים עובר להגשת כתב האישום, ביום 13.6.12. (המועד הרלבנטי עפ"י כתב האישום).

סנגורו של הנאשם הרבה להזכיר את המונח ספק סביר בטיעוניו. ראיתי אפוא להזכיר מושכלות יסוד. לא מדובר בספק כלשהו אלא ספק סביר, כזה הנבחן במבחן השכל הישר ונסיון החיים אשר יש לו שורש בראיות שהוצגו (ע"פ 2914/05 אלחרר נ' מ"י). ספק סביר – אין בנמצא בתיק זה.


לאור האמור, אני מרשיע את הנאשם
בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.


הצדדים הסכימו כי הכרעת הדין לא תישמע בעל פה ולכן זו תישלח אליהם על ידי המזכירות בדואר.


נקבע לטיעונים לעונש ליום 30.3.14 שעה 10:00.



ניתנה היום,
ז' אדר ב תשע"ד , 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.














תוב בית משפט לעניינים מקומיים 22638-01/13 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן נ' שלמה עמר (פורסם ב-ֽ 09/03/2014)