פסקי דין על יקותיאל מרים | פסקי דין על כהן אסף | פסקי דין על כהן מירב |

37044/98 א     22/11/2004




א 37044/98 יקותיאל מרים נ' כהן אסף, כהן מירב




1
בתי המשפט
א 037044/98
בית משפט השלום תל אביב-יפו
22/11/2004
תאריך:
כב' השופטת ח. וינבאום וולצקי

בפני
:

יקותיאל מרים

ע"י ב"כ עוה"ד שטיימן בן-זקן

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1 . כהן אסף

2 . כהן מירב

ע"י ב"כ עוה"ד איבצן-נצר ושות'
הנתבעים
פסק דין
1. מבוא

עניין לנו בתביעה שעילתה חוזית ולחילופין מכוח עשיית עושר ולא במשפט.

התובעת, העמידה תביעתה ע"ס 201,983 ₪ בגין הפסדי הכנסה בעתיד ולחילופין בגין הוצאותיה שהוציאה בעת קשריה העסקיים עם הנתבעים.

2. ואלה העובדות הצריכות לעניין:

א. התובעת, תושבת ארצות הברית, עסקה במתן שירותי גינון והורטיקולטורה וביקשה לפתח גם עיסוק כסוכנת מכירות של ייחורים בין בעלי משתלות שמגדלים ייחורים לבין בעלי משתלות קנייני ייחורים בארה"ב.

ב. הנתבעים,אח ואחות, הינם מבעלי משתלת כהן בכפר הנגיד.
ג. במהלך קיץ 1996 (ככל הנראה בחודש ספטמבר לאור מכתב ה' 3 לתצהיר התובעת) הגיעה התובעת לביקור בארץ ובין היתר ביקרה במשתלה של הנתבעים.

ד. עד לאותו מועד ייצאו הנתבעים לארה"ב רק ייחורים של פוקסיה וזאת באמצעות סוכן בשם מיילסטון. באותו זמן ביקשו הנתבעים להגדיל את נפח היצוא שלהם לשוק בארה"ב גם לסוגים אחרים של ייחורים והחלו לפעול לקבלת רישיון לכך.

ה. בעקבות אותה פגישה ולאחר שהתובעת שבה לארה"ב החלו ביניהם מגעים והתכתבויות.

ו. התובעת יצרה קשר בין המשתלה של הנתבעים למספר לקוחות בארה"ב אשר על זהותם ומספרם קיימת מחלוקת בין הצדדים.

ז. בפברואר 1997 הגיעה התובעת ארצה לסיור עם לקוחות פוטנציאליים.

ח. בהמשך ב - 21.4.97 כותבת הנתבעת 1 (להלן: מירב) מכתב לתובעת (נספח ג' לתצהיר התובעת) ובו היא מבקשת להסדיר היחסים ביניהן. המכתב מפרט את תפקידו של כל צד וכן את שיעור העמלות באחוזים המוצע על ידי משתלת כהן לתובעת מהתקבולים בפועל.

יום למחרת ב - 22.4.97 משיבה התובעת למירב במכתב (נספח ו' 24 לתצהירה) ומודיעה כי הדברים מקובלים עליה.

ט. בהמשך מעבירה התובעת מספר מכתבים עם שמות של מספר משתלות בארה"ב שהביעו עניין בעבודה עם משתלת כהן. היא מבקשת ממירב קטלוגים ומיפרטים לגבי כמות הייחורים שהם יכולים לספק תחילה כדוגמה ואח"כ לצורכי משלוחים שוטפים וכן את סוגי הזנים המבוקשים.

התובעת מפנה את אותם לקוחות להתקשרות ישירה עם מירב.

י. בחודש יולי 1997 מגיע הנתבע 2 (להלן: אסף) לסיור בארה"ב אותו נדרשה לארגן התובעת.

מערכת היחסים שבין אסף והתובעת לא הייתה טובה ולכל אחד מהם היו טענות כלפי זולתו.

יא. התובעת טענה כי אסף משך כל העת לכיוון אותו סוכן, מיילסטון, שאיתו עבדו בכל הנוגע למשלוחי הפוקסיה ואילו אסף טען כי הסיור לא היה מתוכנן באופן מקצועי והמפגש עם התובעת לימדו כי היא לא תצלח לתפקיד שייעדו לה.

יב. במהלך סוף יולי-אוגוסט 1997 גיששו שני הצדדים בניסיון לשמר קשר עסקי כלשהו. מטעם משתלת כהן הגיעה הצעה לפיה הם יוסיפו לעבוד עם התובעת ובאמצעותה עם 4 משתלות מסוימות שלא היו מהמשתלות הגדולות עמן ניסתה התובעת ליצור קשרי עבודה.

יג. בסופו של דבר נותק הקשר בין הצדדים והנתבעים הפסיקו לעבוד עם התובעת.

3. ההתקשרות בין הצדדים -

מתוך העדויות עלה כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה במספר שיחות ופגישות ובחלופת מכתבים שבסופו של דבר באה לידי ביטוי בהפניית לקוחות פוטנציאליים אל הנתבעים.

התובעת סומכת על שני מכתבים היוצרים הסכם מחייב בין הצדדים.
האחד, הינו מכתבה של מירב מ - 21.4.97. מכתב זה מפרט את הציפיות של הנתבעים מהתובעת ואת אופי ההתקשרות ביניהם. כמו-כן נוקב המכתב בשיעורי העמלות שישולמו לתובעת מתוך מכירות בפועל שיבואו כתוצאה מעבודת התובעת. (נספח ג' לתצהיר התובעת)

השני, הינו מכתב תשובה של התובעת לנספח ג' זה אשר נושא תאריך 22.4.97 וסומן כנספח ו/24 לתצהיר התובעת. מכתב זה מציין מיד בתחילתו כך:

" 1. הפקס האחרון שלך היה בדיוק במקום. זה באמת מבהיר את המערכת היחסים בינינו והדברים מקובלים עלי. היינו צריכות לעשות זאת מזמן. אבל מה, לוקח זמן עד ששני גופים לומדים לעבוד ביחד ואני איני צופה שום בעיות בנושא".

בהמשך גולשת התובעת ישירות לענייני עבודה.

ראשית, יש לזכור שהסכם המגדיר את מערכת היחסים שבין הצדדים שבפני
אינו מחויב בדרישת כתב. הוא יכול היה להיות כל כולו בעל-פה.

ב"כ הנתבעים טוען כי התובעת מנועה היום מלטעון להסכם תקף בין הצדדים וזאת לאור דבריה בחקירה הנגדית בע"מ 21 שורות 6-4:

"אתה שואל אותי האם יש מסמך שבו מסכם מתי אני מקבלת אחוזים, על מה מחזירים לי הוצאות ואני משיבה לך, הלוואי והיה מסמך שיסכם את כל ההתקשרות ביני לבין הנתבעים. זה מה שביקשתי כל הזמן בפועל לא היה".

לטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, לאחר דברים אלו אין התובעת יכולה לחזור בלטעון לקיומו של הסכם בין הצדדים ו/או לנסות ולהיתלות בדברים שהוחלפו במסגרת משא ומתן בין הצדדים כדברים מחייבים.

אין בידי לקבל הטענה.

ראשית, שאלתו של ב"כ הנתבעים באה בסמוך לחקירה שעסקה בשאלה האם הוסדר בין הצדדים מנגנון של החזר הוצאות בנספח ג'.

שנית, לא ניתן להתעלם מעדות התובעת עצמה בעמ' 19 שורות 24-23 בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעים:

"אתה שואל אותי מהו אותו הסכם שאני מבססת עליו את תביעתי מהנתבעים ואתה שואל אותי האם אני מתכוונת לנספח ב' לכתב התביעה (נספח ג' לתצהירי) ואני משיבה לך שכן".

לדעתי מכתבה של מירב נספח ג' היווה מסגרת של הסכם והעובדה שלא כל הנושאים האפשריים הועלו בו אינה מאיינת מתוקפו. בוודאי שמכתב זה מלמד על כוונתם בכל הנוגע למחלוקת נשוא תיק זה והיא שיעור העמלה לה זכאית התובעת מן המכירות בפועל.

אין חולק וגם הנתבעים אינם חולקים על כך כי התכוונו לעבוד עם התובעת באופן שהתובעת תשמש כסוכנת שלהם, ראה למשל דבריה של מירב בעמ' 35 לפרוטוקול שורות 26-25:

"... אנחנו כן רצינו סוכן ולכן התחלנו את התהליכים עם התובעת".

כך גם אין חולק שדברים רבים נעשו בעל-פה. (ראה עדותה של מירב בעמ' 35 שורה 14).

הנתבעים לא סברו כי התובעת תעבוד עבורם בחינם, כלומר ידעו שבגין שרותיה כסוכנת יידרשו לשלם. סעיפים ג', ד' למכתב נספח ג' מצביעים על כך.

מכאן שיש בפני
הצעה (נספח ג') וקיבול (נספח ו/24) והרי לך הסכם בין הצדדים שהינו לפחות הסכם מסגרת.

4. האם התובעת פעלה לקיומו של ההסכם?

מתוך מכלול הראיות ובעיקר מתוך עדותה של מירב עולה כי התובעת החלה לפעול על-פי חלקה בהסכם, היינו פעלה למציאת לקוחות לנתבעים והפנייתם אליהם.

מירב מציינת בחקירתה כי הייתה התנהלות בינם לבין התובעת על דרך העברת פרטי משלוחים, התכתבויות וכו'.

כך גם היא מציינת בעמ' 30 לפרוטוקול שורות 27-23:

"את שואלת אם אני מסכימה שהתובעת עמדה בהתחייבויותיה למציאת לקוחות פוטנציאליים חדשים, אני משיבה לך שמדובר בתקופה מאוד קצרה.
את שואלת אם אני לא יודעת שהיא מצאה את אי.וי.אקר, גרינליב ואני משיבה לך שזה נכון. היא מצאה לנו מספר לקוחות שהתחלנו לעבוד איתם. אני לא זוכרת לגבי אי.וי.אקר, אבל לגבי גרינליב אני זוכרת שהתחלנו לעבוד איתם".

ובהמשך:

"את אומרת לי שאחרי אותה פגישה ראשונה רואים שכבר באוגוסט יש פירות ראשונים בעבודתה של התובעת ואני משיבה לך שנכון".
(עמ' 31 שורות 8-7)

מירב אף מודה שהתובעת הייתה זו שהציעה לנתבעים להשתתף בתערוכה בסנסינטי. (עמ' 34 שורות 16-15)

אין חולק שהתובעת היא זו שהביאה לנתבעים מספר לקוחות עמם החלו לעבוד:

"את אומרת לי שבאותו זמן לא היה לנו רישיון לייצא לארה"ב למעט הפוקסיות, אני משיבה לך שברגע שהתובעת הביאה את ההזמנות שלה, אנחנו ייצאנו. זה אומר שכבר היה לנו רישיון. זה היה לאחר שהתובעת הביאה לקוחות".
(עמ' 35 שורות 27-29) (ההדגשה שלי - ח.ו.ו.)

מירב גם טוענת שהייתה נכונה להמשיך לעבוד עם התובעת בכל הנוגע לאותם לקוחות שהתובעת הביאה להם.
מירב מצביעה על הלקוחות הבאים:

1. green leaf
2. otto keil
3. wenke
4. beds and borders

ראה מכתבה מיום 13.10.97 שסומן ה' 36 לתצהיר התובעת.

מעדותה עולה כי היו לקוחות נוספים שהחלו לעבוד עמם כתוצאה מעבודת התובעת וביניהם ivy ecre. (ראה עדותה בעמ' 37 שורות 19-18) וכך גם glokner. (ראה עמ' 38 שורות 19-16).

בכל הנוגע לקורט וייס או ראסל וייס טענה מירב כי הם עבדו איתו עוד קודם הגם שלא ציינה בפני
התובעת דבר על כך.
מתוך התכתובת שהציגו הצדדים עולה כי התובעת שלחה קטלוגים ומכתבים ללקוחות פוטנציאליים, השתדלה לקבל כמה שיותר אינפורמציה על סוגי הגידולים על מנת להעביר מידע מלא ללקוחות כדי לעניינם וקיבלה הזמנות עבור הנתבעים.

מכאן, שהתובעת הראתה כי אכן פעלה לביצוע חלקה במערכת היחסים העסקית שבין הצדדים.

5. האם הופר ההסכם ועל ידי מי:

התובעת טוענת כי בשלב מסוים לאחר הסיור אותו ערכה עם אסף, הפסיקו הנתבעים לשתף עמה פעולה ובעצם הביאו אותה לחוסר יכולת להוסיף ולבצע את חלקה בהתקשרות.

מתוך העדויות, ובעיקר מעדותו של אסף עולה תמונה לפיה היו לנתבעים השגות כאלה ואחרות תוך כדי ההתקשרות עם התובעת, כך למשל לעניין משלוח הפקסים, הטלפונים וחוסר היכולת לתקשורת מידית עם התובעת. הם העלו עניינים אלו במכתבים וביקשו למצוא להם פתרון.

טענות נוספות נשמעו לאחר הסיור בארה"ב. מן הסיור חזר אסף מאוד לא מרוצה. לטענת הנתבעים מדובר היה בחוסר המקצועיות שגילתה התובעת בהכנה לקראת הסיור ותוך כדי הסיור עצמו.

צודקת ב"כ התובעת בטענתה כי הייתה משום התחמקות במתן תשובות שהיה בהם כדי להראות קשר בין עבודת התובעת לקשרים שיצרו הנתבעים עם לקוחות בארה"ב והדבר בא לידי ביטוי בתשובות מתחמקות של אסף "לא זוכר" באשר לפגישות עם לקוחות שונים תוך כדי הסיור. ראה חקירתו בעמ' 69-72.
מתוך עדותו של אסף עולה כי לא טרח ליידע את התובעת לגבי צעדיו בעקבות הסיור ותוך כדי הסיור.

כך למשל החליט להפנות למיילסטון לקוחות שהוא מכנה "לקוחות קטנים", בטענה שזה האחרון היה ברוקר.

לטענת אסף הדבר נבע מדרך התנהלות השוק בארה"ב, אלא שבסמוך מאוד הוא מציין שכלל לא ידע כיצד מתנהל השוק בארה"ב ובעצם נסע ללמוד אותו.

אסף עצמו טען כי נסע לסיור כדי להכיר את השוק האמריקאי. חרף זאת מיד כשחזר התמלא טענות כלפי התובעת על חוסר מקצועיותה.

אין זאת אלא שדעתו של אסף לא הייתה נוחה מהקשר העסקי עם התובעת ועל כן משחזר מהסיור הוביל לסיומו של קשר זה.

גם אם יש מן הצדק בטענת הנתבעים כי התובעת לא הייתה מעורה בתחום באופן מקצועי ביותר - הרי שהם אלו שבפועל הפרו את ההסכם עמה.

טענתם לחוסר המקצועיות שבאה לידי ביטוי באופן ארגון הסיור ובחוסר ידיעתה לגבי זנים אסורים בכניסה לארה"ב יכול שיהיה לה משקל בשאלת גובה העמלות להן זכאית התובעת. אין בה כדי להצביע על הפרת ההסכם מצד התובעת, שהרי הנתבעים ידעו על כך על פי עדותם הם כבר בתחילת ההתקשרות.

לסיכומה של נקודה זו ראיתי לקבוע כי הנתבעים הם אלה שהפרו את ההתקשרות עם התובעת.

משהגעתי למסקנתי זו, לא ראיתי צורך להידרש לטענת ב"כ התובעת כי לעד מטעם אגרקסקו היה אינטרס שהנתבעים יפסיקו לעבוד עם התובעת.

6. שיעור העמלות המגיע לתובעת

בבואי לדון בשאלה זו יש ליתן משקל לרמתה המקצועית של התובעת, שכן לרמתה זו יש השלכה על שיעור הצלחתה להביא לקוחות ובעיקר לשמור עמם על קשר לאורך שנים עבור הנתבעים.

מתוך עדותה של התובעת עלה כי אכן הייתה חדשה בתחום על כל המשתמע מכך.

הנתבעים התריעו עוד בתחילת ההתקשרות על הקושי ביצירת קשר מיידי עם התובעת. התובעת, בתור מי שרצתה לפנות לאפיק של סוכנות, צריכה הייתה למצוא פתרון מקצועי לעניין זה.

מי שמבקש לגייס לו לקוחות מוצא דרך להיות זמין ובוודאי שאינו מבקש את הבנת לקוחותיו "לשנת היופי" שלו כדברי התובעת. הוא הדין באשר לבעייתיות שבעבודתה מחוץ לבית ועקב כך חוסר יכולתה לקבל שיחות מלקוחות. על התובעת היה להצטייד בטלפון סלולרי או לחילופין בשרותי מזכירה שתוכל לאתרה. ראה המכתבים נספח ג' לעניין הטלפון וכן ה' 13, ה' 23, ה' 25, ה' 39 וכו'.

מכיוון שהעמלות המשולמות לסוכנים משולמות לא רק על מציאת הלקוח הראשון אלא על המשך שמירתו על הלקוח כלקוח שעובד עם הסוכן, יש לטענת הנתבעים משקל.

לא הובאו בפני
ראיות באשר לשאלה כמה נהוג לשלם לסוכן כשמבקשים להפסיק לעבוד עמו.
משכך, נראה כי על סמך הנתונים שהוצגו יהיה צורך לערוך חישוב גלובלי שיביא בחשבון מצד אחד את העובדה שמספר לקוחות החלו לעבוד עם הנתבעים בעקבות פעילותה של התובעת ומצד שני את הסיכוי להמשך עבודה משותפת לאורך מספר שנים.

לאור דברי שלעיל ולאור עדויות הנתבעים, ברי כי לגבי חלקם של הלקוחות אין מחלוקת שהקשר נוצר בעקבות התובעת והם:
green leaf, otto keil, beds and borders, wenke, ivy acre.

באשר ללקוחות האחרים כמו ball seed co, kurt & russel weiss, gloeckner לא השתכנעתי כי הקשר אשר יצרה התובעת אכן הוא זה שהוביל להתקשרות.

התובעת עצמה הודתה כי גלוקנר ניתק קשריו עם הנתבעים.

באשר ל - ball seed co. ישנם מכתבם של ג'ים נאו ת/12 ומכתבו של בלקסמית אשר מתוכם מצטיירת תמונה על-פיה קשר ראשוני כלשהו נוצר באמצעות התובעת אך לאחריו כל יצירת קשרי העבודה בין החברה לנתבעים לא התנהלו דרכה. זאת הגם שהפגישה בין אסף לבלקסמית התנהלה כבר ביולי 1996 אך עסקים נוצרו רק לאחר פברואר 1997 בעת ביקורו של בלקסמית בארץ, ביקור אליו הוזמן ישירות ע"י הנתבעים וללא כל התערבות של התובעת.

באשר לחברת קורט וראסל וייס - הרי שאלה היו מוכרים לנתבעים עוד מתחילת היצוא שלהם לארה"ב שכלל בשלב ההוא רק פוקסיות ועל-כן איני סבורה כי התובעת זכאית לעמלות מתוך המכירות ללקוח זה.

בהתאם לתקבולים שהתקבלו מאותם לקוחות, שכן הגיעו לנתבעים באמצעות התובעת ועל-פי ת/3, המסמכים שהתקבלו מאגרסקו, ובהתחשב בדברי שלעיל על שיעור העמלות המגיע והתקופה שיש להביא בחשבון, ראיתי לקבוע את שיעור העמלות להם זכאית התובעת על דרך אומדנא דדיינא על סך 80,000 ₪ נכון להיום.

התובעת עותרת גם לתשלום עבור לקוחות שאבדו לה בשל עבודתה עבור הנתבעים. לא ראיתי שתביעתה זו הוכחה. התובעת עצמה טענה שמטרתה הייתה לשנות כיוון לאחר שמצבה הבריאותי לא אפשר לה להוסיף ולעבוד בגננות.

7. סוף דבר

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 80,000 ₪ עבור עמלותיה.

כמו-כן ישאו הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 10,000 ₪ ומע"מ כחוק.

הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום ט' בכסלו, תשס"ה (22 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.
ח. וינבאום וולצקי
, שופטת
הדסה/קלדנית








א בית משפט שלום 37044/98 יקותיאל מרים נ' כהן אסף, כהן מירב (פורסם ב-ֽ 22/11/2004)