פסקי דין על אורי יצחק אלון | פסקי דין על סינוגה מדיקל | פסקי דין על מיטבית עתודות חברה לניהול קרנות פנסיה | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

25134-08/11 סע     01/04/2014




סע 25134-08/11 אורי יצחק אלון נ' סינוגה מדיקל בע"מ, מיטבית עתודות חברה לניהול קרנות פנסיה בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ס"ע 25134-08-11
01 אפריל 2014



לפני:
השופטת
איריס רש


התובע
:

אורי יצחק אלון
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה סלע



-

הנתבעות
:
1

.
סינוגה מדיקל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אבי קליר
2

.
מיטבית עותודות חברה לניהול קרנות פנסיה בע"מ

3

.
כלל ביטוח בע"מ



החלטה

1.
לפני בקשת התובע לגילוי ועיוןבמסמכים ספציפיים (להלן- הבקשה).

2.
המסמכים שלגביהם מבוקש הגילוי והעיון הם:

א.
הסכמים שנחתמו עם משקיעים בחברת סינוגה מדיקל בע"מ

(להלן-הנתבעת) בתקופת עבודתו של התובע ועד חצי שנה לאחריה.
ב.
דיווחי נוכחות חודשיים של התובע.
ג.
מסמכים ממשקים
all-in-one
(
mcu-pc irs, mcu-dsp irs
) על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמכים.
ד.
מסמכי בדיקות תוכנות
all-in-one
(
glucometer/oximanometer std
) על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמכים.
ה.
ה-
code reviewes
שבוצעו לתוכנות ה-

all-in-one
.
ו.
ה-
unit test
שבוצעו לתוכנת ה-

all-in-one
.
ז.
שני מדריכים לשימוש בתכנת
cmpc
(מטריצת סוכר בדם וריצות רגרסיה).
ח.
קוד מקור של תוכנת
all-in-one
.
ט.
קוד מקור של תוכנת
cmpc
.
י.
תיקי ניתוח סיכונים לשני מוצרי ה-
all-in-one
(
glucometer/oximanometer risk management file
) על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמכים.
יא.
מפרט דרישות שיווקיות למוצר
all-in-one
(
all-in-one mrd
) + על כל גרסאותיו כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמך.
יב.
מדריכי משתמש (
user manuals, quick guides
) לכל המוצרים על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמכים.
יג.
מפרטי דרישות חומרה לשני מוצרי ה-
all-in-one
(
glucometer/oximanometer hardware requirements specifications
) על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמכים- לתכנוני חומרה
rev 1.0
ו-

rev 1.0b
.
יד.
מפרטי דרישות מכאניקה למוצרי ה-
all-in-one
(
glucometer/oximanometer mechanical requirements specifications
) על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמכים.
טו.
השרטוטים המכאניים של מוצר
all-in-one
.
טז.
מפרט טעינת תוכנה ובדיקות בייצור למוצרי
all-in-one
.
יז.
מפרטי בדיקות אישור לייצור מוצרי
all-in-one
לכל המוצרים על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המוצרים.
יח.
הוראות הרכבה למוצרי
all-in-one
לכל המוצרים על כל גרסאותיהם, כולל גרסאות הטיוטות וכולל סיכומי הדיון על המסמכים.
יט.
דו"חות טכניים לקרן
bird
(
technical reports
) לכל תקופות הדיווח.
כ.
דו"חות התקדמות ותכנון עבודה שבועיים של התובע.
כא.
מסמכי עובדים:
trainings
,
certifications
,
job descriptions
.
כב.
מצגות לביקורים של אנשי
ti
ולדיונים החודשיים עם מארק נדסקי מ-

ti
.
כג.
מצגות מו"פ סינוגה למשקיעים ולפגישות ה-
board
.
כד.
מצגות שיווקיות של סינוגה.
כה.
פרוטוקול ניסוי קליני וטפסי
crf
.
כו.
סיכומי דיון מוכנים לאישור
ce
.
כז.
דוא"ל ממנכ"ל החברה לעובדי החברה מהביקור ב-
wallgreens

(מ-2009) בו מתוארת הצלחת המערכת שפותחה בחברה.
כח.
דוא"ל ממנכ"ל החברה לעובדי החברה מהביקור בבית החולים ב-
ng
בינואר 2010, בו מתוארת הצלחת הביקור.
כט.
דוא"ל שהועבר ע"י מנכ"ל החברה ממר גדי כהן (אחד המשקיעים בחברה)
לעובדי החברה ובו הוא משבח את צוות סינוגה לאחר ביקורו בארץ.
ל.
דוא"לים אליהם התובע מכותב בנוגע להכנות לביקורים (
aptina, ti, bird
). להתכתבויות אלו כולן או חלקן היו שותפים בין השאר דויד זסלר (
crg
),
august will (aptina)
,
brend hoffman (aptina)
, חיים רינגל (
ti
), דויד שמיר (
ti
), יוסי צפתי (
ti
), רבקה הלפמן (
ti
),
mark nadeski
(
ti
),
gene franz
(
ti
),
frank brill
(
ti
),
kent novak
(
ti
),
niels anderskouv
(
ti
).
לא.
דוא"לים אליהם התובע מכותב בנוגע לפגישות עם חברות אישור ה-
ce
:
kema
,


medcert
.

רקע עובדתי
3.
הנתבעת היא חברת הזנק (סטארט-אפ) העוסקת בפיתוח מוצרים לקריאת מדדים פיזיולוגים כגון: לחץ דם, רווית חמצן בדם וסוכר בדם.
התובע החל לעבוד בנתבעת כמנהל תוכנה ביום 1/4/2007 לאחר שבין הצדדים נחתם הסכם העסקה מיום 15/2/2007. בהסכם נקבע שעלות המעביד בגין שכרו של התובע כולל כל הזכויות הסוציאליות יעמוד על 6,666$ וככל שהנתבעת תגייס סכום משמעותי שכר הברוטו של התובע יותאם ל -30,000 ₪ (ס' 2.1.2 להסכם). עוד נקבע שהתובע יהיה זכאי לקבל אופציות בהתאם לתוכנית האופציות ולמדיניות החברה. התובע יהיה זכאי לקבל 1% אופציות לפני דילול, כאשר המספר המדויק של האופציות יקבע לאחר שהנתבעת תיזום תוכנית אופציות עבור
esop
. תקופת המימוש הועמדה על 3 שנים ולגבי מחיר המימוש נקבע שמחיר זה יקבע על ידי ה –

esop
כשההצעה היא שמחיר המניה יהיה אפס.
ביום 30/3/2008 נחתם בין הצדדים הסכם נוסף לפיו הוקצו לתובע 262,700 אופציות בהתאם לתוכנית האופציות של הנתבעת. תקופת המימוש תחל מיום קבלת האופציות למשך 3 שנים ומיר המימוש הועמד על 0.32 סנט למניה לפי מחיר המרה שלא יפחת מ – 4 ₪ לדולר.
ביום 29/10/2008 התובע הודיע על התפטרותו. בסופו של דבר, התובע חזר בו מההתפטרות ובין הצדדים נחתם מסמך הבנות לפיו יועמדו לרשותו 400,000 אופציות. עבור 200,000 אופציות שניתנו לתובע ביום חתימת החוזה תקופת המימוש תחשב מיום 1/4/2007 ועבור האופציות הנוספות מיום 15/2/2008. כך גם, נקבעו הוראות מימוש בנסיבות סיום העבודה, נקבע כי החל מחודש 11/2008 שכרו של התובע יעמוד על סך של 22,000 ₪ ברוטו בתוספת הוצאות נסיעה בסך של 3,000 ₪.
ביום 17/5/2010 התובע זומן לשימוע לפני פיטורים עקב חוסר מוטיביציה, יחס כלפי הממונים, השמצת עובדים ואי דיווח על התקדמות העבודה כנדרש. במסגרת השימוע שהתקיים ביום 23/5/2010 טענה הנתבעת שאיבדה אמון בתובע לאור הפרת האמונים על ידו וכי היא שוקל את סיום עבודתו "מסיבה" (
(cause
.
ביום 24/5/2010 נמסרה לתובע הודעת פיטורים לפיה פיטוריו יכנסו לתוקף ביום 24/7/2010.

4.
התובע עותר לסעד הצהרתי לפיו הוא זכאי ל -262,700 אופציות במחיר מימוש אפס ולחיוב הנתבעת בתשלום הפרשי שכר לרבות בגין הפרשות בחסר לביטוח המנהלים וקרן השתלמות,
פדיון ימי חופשה, פיצויים בגין עגמת נפש, תמורת הודעה מוקדמת, וכן להורות לנתבעת להעביר לידיו את תלוש שכרו לחודש 7/2010 וטופס 106 ולשחרר את כל כספי התגמולים והפיצויים שנצברו לזכותו אצל הנתבעות 2-3.
לטענתו, הנתבעת פעלה בחוסר תום לב תוך הטעייתו בדבר החתמתו על המסמכים השונים המאוחרים להסכם ההעסקה את על מנת לנשל אותו מזכאותו לאופציות. עוד נטען כי אופן הפיטורים לרבות מועד הפיטורים נעשה על מנת לשלול ממנו את האופציות וכן את תוספת השכר שהייתה מגיעה לו לנוכח גיוס ההון שנערך בסמוך לאחר פיטוריו. לטענתו, גם במהלך תקופת עבודתו, הנתבעת ביצעה גיוסי הון משמעותיים המזכים בשכר של 30,000 ₪ ברוטו לחודש.

5.
הנתבעת מכחישה את טענות התובע. לטענתה, בהתאם להסכם ההעסקה שכרו של התובע עמד על 6,666$ לחודש כולל ההפרשות הנדרשות על-פי החוק וזאת בהתאם להסכם שנחתם עם קרן בירד ואולם, בהמשך הנתבעת שדרגה את שכר התובע וזאת אף שלא בוצע גיוס הון נוסף. עוד בעניין זה, נטען שתנאי השכר של התובע התעדכנו בהתאם להסכמים שנחתמו עמו במהלך תקופת העבודה.לטענת הנתבעת, לא בוצע גיוס הון משמעותי בתקופת עבודתו של התובע. באשר למחיר מימוש האופציות, שהרי שזה נקבע על-פי תכנית האופציות ובהתאם לאישור רשות המס. מחיר המימוש שנקבע בתכנית שאושרה הועמד על 0.32 סנט למניה. מעולם לא הובטח לתובע שיממש את האופציות במחיר
אפס.
התובע פוטר מסיבה מוצדקת לנוכח הפרות המשמעת החוזרות ונשנות מצדו- התובע לא ביצע את המשימות שהוטלו עליו, לא נשמע להוראות מנהל הנתבעץ, לא שיתף פעולה עם יתר העובדים בחברה ואף התייחס לחלקם באופן בלתי הולם ואף דיווח דיווח כוזב על שעות עבודה. לפיכך, נמסר לתובע מכתב התראה, ומשהתובע לא שיפר את התנהלותו, הוא זומן לשימוע טרם פיטורים,. לנוכח נסיבות הפיטורים ובהתאם להסכם העסקה, התובע אינו זכאי לקבלת אופציות כלשהן.

טענות הצדדים
:
6.
לטענת התובע, ההסכמים שנחתמו עם המשקיעים בתקופת עבודתו ועד חצי שנה לאחר סיומה יסייעו בהוכחת טענתו לפיה במהלך תקופת עבודתו הוא היה זכאי לתוספת שכר עקב גיוסי הון משמעותיים וכי על סמך עבודתו הטובה בוצע גיוס הון נוסף בסמוך לאחר סיום עבודתו.

לגבי דיווחי הנוכחות וכן דוחות ההתקדמות השבועיים
(סעיפים 2(ב') ו – 2(כ') לעיל). נחוצים לו בכדי להוכיח שטענות הנתבעת לפיהן הוא נעדר מעבודתו שעות רבות ללא רשות או דיווח הינן טענות סרק. יתר המסמכים המפורטים בסעיפים 2)ג) – 2(לא) מעידים על איכותה וטיבה של עבודתו והיקף התחומים בהם עסק, ומאיינים את טענות הנתבעת בדבר הפרת אמונים מצידו. הבקשה אינה מכבידה שכן המסמכים מצויים על המחשב וניתן לאתרם ולהעבירם לתובע בנקל על-ידי

לחיצת כפתור.
7.
הנתבעת מתנגדת לבקשה, למעט באשר לדו"חות הנוכחות שכבר גולו. ההסכם עם קרן בירד לא נחתם בתקופת עבודתו של התובע או בחצי השנה שלאחר סיום עבודתו. ההסכם הראשון שנחתם עם משקיעים פרטיים נחתם ביום 11/6/2007 וההסכם השני נחתם לקראת סוף חודש אוקטובר 2010 כחמישה חודשים לאחר סיום עבודת התובע, ולאחר שבין הצדדים נחתם הסכם מיום 12/11/2008 המנתק את הקשר בין שכרו של התובע לבין גיוס הון. עוד נטען כי
המונח "גיוס הון משמעותי" הנקוב בהסכם העסקתו של התובע מתייחס לביצוע גיוס הון מהציבור שהיה צפוי בסמוך לחתימת ההסכם, אך בסופו של דבר, לא יצא לפועל. בגיוס הראשון, הנתבעת גייסה מהמשקיעים הפרטיים סך של 2.68 מיליון דולר. למעט סכום הגיוס אין לחשוף את יתר פרטי ההסכם משעה שאינם רלוונטיים לפלוגתאות. בנוסף, חשיפת יתר פרטי ההסכם יפגע בפרטיות המשקיעים שהינם בגדר צדדים שלישיים לתובענה.

בהתייחס ליתר המסמכים - המדובר במסמכים הכוללים מידע הנוגע לפיתוח מוצרי הנתבעת וללוח הזמנים בפיתוי. מידע זה הינו בגדר סוד מסחרי וחשיפת המסמכים כמבוקש עשויה לפגוע בייחודיות
הפיתוחים וההמצאות שלה. מכל מקום, לנוכח נסיבות פיטורי התובע, אשר נעשו מטעמים משמעתיים ולא מטעמים מקצועיים, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לפלוגתאות. הבקשה הינה כללית וגורפת ובבחינת ניסיון
דיג של מסמכים שנועד להכביד עליה- ובפרט שחלק מהמסמכים אינו מצוי עוד בהישג
ידה לנוכח הזמן שחלף.

8.
בתשובה לתגובה טוען התובע כי על מנת שבית-הדין יוכל לקבוע מהו גיוס הון משמעותי אין די בסכום הגיוס בפני
עצמו, אלא שיש לבחון את תנאי גיוס ההון ובכלל זה: מהו סכום המימון, באילו תנאים ובאיזה קצב הוזרם המימון.
לטענת התובע, הסכם העסקתו אינו קובע מגבלת זמן לגבי מועד הגיוס, ולכן אין בעובדה שנעשה גיוס כ-3 חודשים לאחר תחילת העסקתו כדי להשליך על רלבנטיות ההסכם. באשר להסכם הגיוס השני, אשר נחתם 3 חודשים לאחר סיום עבודתו הרי שלנוכח טענתו לפיה פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ובמטרה להתחמק מהעלאת שכרו בעקבות גיוס ההון, הרי שהסכם זה רלוונטי לגביו.

באשר לטענה בדבר סודיות וחיסיון המסמכים והחשש מפגיעה בצדדים שלישיים, הרי שהתובע מוכן לקבל לעיונו את ההסכמים כשכל פרטי המשקיעים מושחרים. באשר ליתר המסמכים, המדובר במסמכים הרלוונטים להפרכת טענות הנתבעת לגבי איכות
עבודתו, תחומי עיסוקו והתנהלותו בתקופת העבודה. ככל שבמסמכי העובדים מופיעים שמות העובדים ניתן להשחירם. מכח הסכם העסקתו, התובע ממילא מחויב בשמירה על סודיות המסמכים ואף ניתן לשמוע את הדיון בדלתיים סגורות. עוד נטען שכל מסמכי הנתבעת מגובים ואין כל
קושי באיתורם.

דיון והכרעה
9.
תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991,
קובעת:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

10.
הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים". בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד

וכדומה. בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית יש לבחון את מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, דהיינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב).
שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות – תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה.
זאת ועוד, כפי שנפסק, סוגיית הרלוונטיות וסוגית החיסיון אינן מנותקות זו מזו והן מקיימות בינהן יחסים של מעין "מקבילית כוחות", בהתאם למידת הרלוונטיות ולעוצמת החיסיון או האינטרס המוגן. במסגרת האיזונים בין האינטרסים המנוגדים, על בית המשפט להתחשב בפגיעה בצד שלישי שאינו צד לדיון.
[ראו למשל:

ע"ע 28222-05-10

מכתשים מפעלים כימיים בע"מ
נ' יהודה פלצ'י
, (21.9.2010);
ע"ע 9795-01-12
גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ
נ' מאיר מוסרי
(29.3.2012)].

נבחן את הבקשה לאורם של הכללים המפורטים לעיל.

11.
ההסכמים שנחתמו עם המשקיעים –לנוכח טענות התובע לפיהן הוא היה זכאי להעלאת שכר לאחר גיוס הון משמעותי וזאת מכח הההסכמים שנחתמו עימו במהלך תקופת העבודה, ההסכמים שנחתמו עם המשקיעים במהלך תקופת עבודתו של התובע הינם מסמכים רלוונטים. בהקשר זה יצוין כי בניגוד לנטען על ידי הנתבעת, ההסכם מיום 12/11/2008 לא ניתק את הקשר בין שכרו של התובע לבין גיוס ההון, שכן גם בהסכם זה נקבע "לאחר גיוס הון נדון בשכרך החודשי".

כך גם, לנוכח טענת התובע לפיה הוא פוטר בחוסר תום לב, במועד שפוטר, בין היתר, בכדי להימנע מהעלאת שכרו, ההסכמים שנחתמו עם המשקיעים בתקופה שעד לתום חצי שנה ממועד הפיטורים הינם הסכמים רלוונטיים.

מקובלת עלי טענת התובע לפיה על מנת לבחון האם גיוס ההון היה גיוס משמעותי כנדרש בסעיף 2.1.2 להסכם העסקה מיום 15/2/2007, אין די בגילוי סכום ההשקעה, אלא שיש צורך בקבלת מידע נוסף בדבר תנאי ההשקעה והקצב בו הוזרמו הכספים לנתבעת.

שקלתי את הצעת הנתבעת ליתן תצהירים בדבר סכום ההשקעה וקצב הזרמת הכספים לנתבעת במקום גילוי ההסכמים ואולם על מנת שלא להפוך את הליך גילוי המסמכים להליך הוכחות, ולנוכח האפשרות להגן על האינטרסים של המשקיעים ושל הנתבעת בדרך אחרת, הגעתי למסקנה שעל הנתבעת לגלות לתובע את ההסכמים שנחתמו בינה לבין המשקיעים בתקופת עבודתו של התובע ובמשך 6 חודשים לאחר תום תקופת העבודה.

עם זאת, בכדי למנוע פגיעה שפרטיותם של המשקיעים שהינם בגדר צדדים שלישיים לתובענה, שמות המשקיעים וכל הפרטים המזהים יושחרו.

כך גם, ועל מנת למנוע חשיפת סודות מסחריים של הנתבעת, ההסכמים יופקדו במעטפה סגורה וחתומה בכספת בית הדין ולא ייסרקו למערכת נט-המשפט. עותק מההסכמים ימסר בנאמנות לב"כ התובע לעיונה ולעיון התובע בלבד, בכפוף להתחייבותם לשמור על סודיות המסמכים וכי לא יעשו שימוש בהם אלא רק במסגרת ולצורך ההליך המשפטי.

12.
המסמכים המפורטים בסעיפים 2(ג) -2(לא) לעיל – לטענת התובע, גילוי המסמכים יסייע בידו להפריך את טענות הנתבעת לגבי איכות עבודתו, תחומי עיסוקו והתנהלותו בתקופת העבודה לרבות מסירותו והשקעתו הרבה.
כפי שהובהר מעלה, הצדדים חלוקים באשר לנסיבות סיום עבודתו של התובע בנתבעת. בעוד שהתובע טוען שפיטוריו נעשו שלא כדין ובחוסר תום לב, וכל תכליתם לנשל אותו מזכויותיו (העלאת שכרו עקב גיוס הון צפוי ומתן האופציות), מנגד, לטענת הנתבעת, התובע פוטר בשל הפרות משמעת מרובות, אי ציות להוראות הממונים, יחס בלתי הולם לעובדים אחרים וחוסר שיתוף פעולה עמם, דיווח כוזב על שעות העבודה וגרימת דהמורליזציה בקרב העובדים. לפיכך, המסמכים המעידים על תפקידו של התובע, תחומי עיסוקו, השקעתו וכיוצא בזה (וספק אם אכן ניתן יהיה ללמוד על חלקו של התובע בפועל במילוי אותן משימות מכוח המסמכים), אינם רלוונטיים.
למחלוקות בתיק. יתר על כן, המדובר בדרישה גורפת למסמכים בהם מפורטים סודות מסחריים של הנתבעת כגון: תוכנות, שרטוטים, מפרטי בדיקות, פרוטוקולים של ניסויים קלינים ועוד.
לפיכך, באיזון האינטרסים בין גילוי מסמכים שאינם רלוונטיים לדיון או שתרומתם לבירור המחלוקות נמוכה למול האינטרס של הנתבעת להגנה על סודותיה המסחריים גובר האינטרס של הנתבעת.
אשר על כן, אינני מתירה את גילוי המסמכים המפורטים בסעיפים 2(ג)-(יט), 2(כא)-(כו) ו-2(ל)-(לא) לעיל.

13.
שונים הם פני הדברים ביחס למסמכים שמספרם 2(כ), 2(כז)-(כט) לעיל. באשר למסמך 2(כ)- דו"ח המעיד על התקדמותו ותכנון עבודתו השבועי של התובע. מסמך מסוג זה יכול לסייע לבירור טענות הנתבעת בדבר אי קיום דרישות הממונים (בין היתר בנוגע לדרישת הדיווח) והעדרותו של התובע מהעבודה לרבות מישיבות שונות.
באשר למסמכים שמספרם 2(כז)-(כט)- דוא"ל של המנכ"ל המתייחס על לתכניות ולפיתוחים שונים שביצעו העובדים. ככל שבמסמכים אלו ישנה התייחסות לפועלו של התובע, הם יוכלו לשפוך אור על שאלת תפקודו של התובע בעבודה, חוות דעת הממונים לגביו ולרבות על טענות התובע ביחס לנסיבות הפיטורים.

לאור האמור, המסמכים 2(כ) ו-2(כז)-(כט) הינם מסמכים רלוונטיים.
לטענת הנתבעת, מסמכים אלו הינם בגדר סוד מסחרי ומטעם זה אין לגלותם. אכן, במסמכים אלו קיים מידע סודי ואולם גילוי המסמכים יסייע בירור המחלוקות. במקרה זה, האיזון הראוי בין אינטרס הגילוי של התובע לאינטרס ההגנה על סוד מסחרי של הנתבעת הוא שהמסמכים שמספרם 2(כ), 2(כז)-(כט), יופקדו במעטפה סגורה וחתומה בכספת בית הדין מבלי שיסרקו למערכת נט המשפט. עותק מהמסמכים יימסר לידיה הנאמנות של ב"כ התובע לעיונה ולעיונו של התובע
בכפוף להתחייבותם לשמור
על סודיות המסמכים ולא לעשות בהם שימוש אלא רק במסגרת ולצורך הליך משפטי זה בלבד.

14.
בדיון מיום 5.05.2013 ביקש התובע כי יינתן צו לחברת סלקום לפירוט השיחות שנעשו ממספר הטלפון הנייד של התובע (שמספרו: 052-3377034) במהלך תקופת עבודתו בנתבעת. הנתבעת התנגדה מחמת חוסר רלוונטיות.
קבלת פירוט והיקף השיחות של התובע לא יסייע בבירור המחלוקות ובפרט שהיקף השיחות, הנכנסות והיוצאות, לטלפון הנייד של התובע אינו מלמד על היקף עבודתו של התובע ועל חיוניותה על חיוניות עבודתו בחברה, כנטען. יתר על כן, המדובר בבקשה גורפת ומכבידה המתייחסת לכל תקופת העבודה.

15
סוף דבר- הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיפים 11 ו - 13 לעיל.

הנתבעת תגלה בתוך 30 ימים את ההסכמים שנחתמו עם המשקיעים במהלך כל תקופת עבודתו ובמשך חצי שנה לאחריה, תוך השחרת הפרטים המזהים של המשקיעים.
כך גם, הנתבעת תגלה את המסמכים המפורטים בסעיפים 2(כ), 2(כז)-(כט) לעיל. ככל שהמסמכים או חלקם אינם קיימים ו/או אינם ברשות הנתבעת, הנתבעת תתמוך את טענותיה לרבות פירוט הניסיונות והמאמצים שנערכו על ידה לאיתורם וזאת באמצעות בתצהיר ערוך כדין שיוגש לתיק.
המסמכים יוגשו במעטפה סגורה וחתומה לכספת בית-הדין ולא יסרקו למערכת נט המשפט. עותק מהמסמכים ימסר בנאמנות לב"כ התובע לעיונה ולעיון התובע בלבד בכפוף להתחייבותם לשמור על סודיות המסמכים וכי לא יעשו בהם שימוש אלא רק במסגרת ולצורך ההליך דנן.

16.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק-הדין הסופי.

17.
התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תוך 60 ימים מהיום. לתצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם נסמכת תביעתו.
עותק ישלח ישירות לב"כ הנתבעת.
הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 30 ימים מיום קבלת תצהירי התובע. לתצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם נסמכת הגנתה.
עותק ישלח ישירות לב"כ התובע.

18.
לא הוגשו תצהירי התובע במועד, תמחק התובענה על הסף עפ"י תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992. לא הוגשו תצהירי הנתבעת במועדם, יראה הדבר כאילו אין בדעת הנתבעת להביא ראיות.
על המצהירים להתייצב לחקירה על תצהיריהם במועד כפי שייקבע.
סירב עד לאמת דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית-הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני
בית-הדין במועד הנ"ל. בבקשה האמורה יפרטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר ועיקרי העדות.
על כל צד המבקש להעיד עדים מטעמו שלא באמצעות תצהיר, להגיש את הבקשה להזמנת עדים בד בבד עם הגשת תצהירי העדות הראשית.
עותק מהבקשה ישלח ישירות לב"כ הצד שכנגד.

19.
ב"כ הצדדים יודיע עד ליום 30/4/2014 כמה עדים צפויים להעיד מטעמם לצורך קביעת מועד ההוכחות.

20.
לעיון ביום 1/5/2014.



ניתנה היום, א' ניסן תשע"ד,
(
01 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











סע בית דין אזורי לעבודה 25134-08/11 אורי יצחק אלון נ' סינוגה מדיקל בע"מ, מיטבית עתודות חברה לניהול קרנות פנסיה בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/04/2014)