פסקי דין על יצחק מדאר | פסקי דין על אמיר שי | פסקי דין על אור חן שי |

30820-09/13 תק     23/03/2014




תק 30820-09/13 יצחק מדאר נ' אמיר שי, אור חן שי








בית משפט לתביעות קטנות בעכו


23 מרץ 2014
ת"ק 30820-09-13 מדאר ואח' נ' שי ואח'




בפני

כב' השופט משה אלטר
, סגן נשיא (בדימוס)


תובע
יצחק מדאר


נגד

נתבעים
1. אמיר שי
2. אור חן שי




פסק דין



1.
התובע ואשתו, הגב' ציונה מדר (להלן: "ציונה"), הינם בעלי הזכויות והמחזיקים של משק מס' 62 מושב עמקא (להלן: "המשק").


במשק מצוי אוהל המשמש למגורים (להלן: "האוהל").


התובע וציונה השכירו את האוהל + מחסן + אורווה (להלן: "המושכר") לנתבעים, לתקופה של 12 חודש, מ – 1/7/10 עד 30/6/11, עם אופציה להאריך את תקופת השכירות עד 30.6.2014 ובקשר לכך נחתם בין הצדדים ביום 27/5/10 חוזה שכירות (להלן: "החוזה").


בפועל הוארכה תקופת השכירות בסיום כל שנת שכירות לשנה נוספת, כשהארכה האחרונה היתה בשנת 2012, לתקופה 1/7/12 עד 30/6/13.


על פי החוזה היו הנתבעים אמורים לשלם לתובע ולציונה דמי שכירות בסך 1,500 ₪ לחודש, ללא אפשרות להעלות את גובה דמי השכירות עד 30/6/13.


בחודש מאי 2012, או בסמוך לכך, התיר התובע לנתבעים להציב קרוואן בסמוך לאוהל ותמורת הסכמתו זו הוסכם בין הצדדים כי החל מ – 1/5/12 יתווסף סך של 300 ₪ לחודש לדמי השכירות.


עובר לכניסתם של הנתבעים להתגורר באוהל הם ביצעו בו שיפוץ, כדי להתאימו למגורים. השיפוץ נעשה בהסכמת התובע וציונה, שאף השתתפו בסכום של 2000 ₪ בהוצאות השיפוץ.

2.
לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, הנתבעים הפרו את החוזה בכך שהם לא שילמו דמי שכירות, לא שילמו חובות מים וחשמל, הפכו את מבנה העץ (כנראה שהכוונה לאורווה) לדיר כבשים ללא אישורו של התובע, הרסו שני עצי אבוקדו, פירקו את ארונות המטבח שהיו באוהל, ללא אישורו של התובע ובאמצע חודש אוגוסט 2013 הם נטשו את המושכר ללא ידיעתו של התובע "...והותירו אחריהם עזובה, לכלוך, ונזקים וכן חובות בלתי משולמים". לכן הגיש התובע את תביעתו שבפני
י, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לשלם לו סכום של 32,148 ₪. סכום זה כולל חוב דמי שכירות בסך 6,000 ₪, חוב חשמל בסך 2,142 ₪, חוב מים בסך 9,006 ₪, וסך של 15,000 ₪ פיצוי בגין הנזקים שגרמו הנתבעים למושכר, לטענתו.

3.
לטענת הנתבעים, כעולה מכתב ההגנה ומהתביעה שכנגד שהם הגישו, הם לא נטשו את המושכר אלא נאלצו לפנות את המושכר "....לאחר שגורשו בבושת פנים ע"י התובע תוך השמעת איומים וקללות לגבי הגשת תביעות סרק".
עוד טוענים הנתבעים כי פירוק ארונות המטבח נעשה בהסכמתו של התובע וכי במקום
המטבח הישן, אותו פירקו, הם התקינו על חשבונם מטבח חדש בעלות של 4,000 ₪.
עוד טוענים הנתבעים כי קיבלו את אישורו של התובע להפוך את מבנה העץ הרעוע לדיר
כבשים.
אשר לחובות הנטענים על ידי התובע, הודו הנתבעים בקיומם של חוב בגין חצי חודש דמי
שכירות (900 ₪), חשמל (2,142 ₪), מים (1,750 ₪) ופיצוי עבור הרס 2 עצי אבוקדו (400 ₪).


לטענת הנתבעים הם השקיעו בשיפוץ האוהל סכום כולל של 18,500 ₪ (12,000 ₪ עובר לכניסתם להתגורר באוהל, 4,000 ₪ עלות התקנת מטבח חדש ו – 2,500 ₪ עלות שיפוץ שבוצע כשנה לאחר שנכנסו להתגורר באוהל). מאחר שהתובע גירש אותם, לטענתם, מהמושכר, הם עותרים, הם הגישו תביעה שכנגד, בה הם עותרים לחייב את הנתבע לשלם להם את הסך של 11,308 ₪. סכום זה כולל את החזר הסכומים שהשקיעו בהשבחת האוהל, בניכוי ה – 2,000 ₪ דמי השתתפות התובע בעבודות השיפוץ ובניכוי החובות בהם הודו הנתבעים (סה"כ 5,192 ₪).

4.
כאמור, בפני
י תביעת התובע ותביעתם הנגדית של הנתבעים. אדון, להלן, בכל אחת מהתביעות בנפרד.


בטרם אדון בכל אחת מהתביעות, שומה עלי להכריע בשאלה האם הנתבעים נטשו את המושכר, ללא ידיעת התובע, כטענתו, או שגורשו מהמושכר, כטענת הנתבעים.


מעיון בכתבי הטענות ומעדויות הצדדים עולה כי הנתבעים פינו את המושכר, מרצונם, לאחר שנדרשו לעשות כן על ידי התובע, שאף שלח להם מכתב התראה באמצעות עו"ד. בהקשר זה ראוי לציין כי כאשר התבקש התובע להבהיר מדוע הוא טוען שהנתבעים נטשו את המושכר אם כבר ב – 3/2/13 שלח להם מכתב מעו"ד בו הם נדרשו לפנות את המושכר, הוא השיב "אני טוען שהם נטשו כי הם עזבו לפני שהגשתי נגדם תביעה לפינוי". הלזה ייקרא נטישה ללא ידיעת התובע?

כאמור, נדרשו הנתבעים לפנות את המושכר. התובע דרש מהם לפנות את המושכר בטענה כי הם הפרו את חוזה השכירות. הלזה ייקרא כי גורשו מהמושכר?
זאת ועוד, כפי שצוין לעיל, תקופת השכירות היתה לשנה + אופציה להאריך את תקופת השכירות מידי שנה, עד 30/6/14. כפי שעולה מעדות התובע, שלא נסתרה, ההארכה האחרונה היתה לתקופה 1/7/12 עד 3-/6/13. משלא היתה הארכה נוספת היו הנתבעים אמורים לפנות את המושכר ב – 30/6/13. אין חולקין שהם לא פינו את המושכר לפני 30/6/13, לכן בוודאי שלא ניתן לטעון כי גורשו מהמושכר.

5.
ועתה לתביעת התובע. אתייחס להלן לכל אחד מהסכומים אותם הוא תובע.

א.
חוב דמי שכירות – אני נותן אמון מלא בגרסת הנתבעים כי שילמו את כל דמי השכירות, למעט דמי השכירות עבור מחצית חודש אוגוסט 2013, היינו 900 ₪. במאמר מוסגר אציין כי קשה לי להאמין שהתובע היה מסכים להאריך את השכירות לתקופה 1/7/12 – 30/6/13, כאשר קיים חוב של דמי שכירות לשנת 2011.


ב.
חוב חשמל – אין מחלוקת בין הצדדים כי קיים חוב בסך 2,142 ₪.

ג.
חוב מים – אני נותן אמון מלא בגירסת הנתבעים בהתייחס לחוב המים. ראוי לציין כי גרסתם לפיה בתקופה שקדמה לשנת 2013 הם שילמו עבור צריכת מים כ – 250 ₪, 300 ₪ לחודש בממוצע וכי לאחר ששעון המים שלהם הועתק ממקומו ליד האוהל למרחק של כ – 500 מטר מהאוהל נעשה שימוש במים גם לדברים אחרים במשק וכתוצאה מכך צריכת המים עלתה בצורה משמעותית, לא רק שלא נסתרה, אלא גם לא הוכחשה על ידי התובע. מאחר שאין חולקין כי חוב המים מתייחס לתקופה 1/1/2013 – 15/8/13, אני קובע כי החוב מסתכם בסכום של 2,250 ₪ (350
x

7.5).

ד.
פיצוי בגין נזקים – הנזק היחיד שהוכח הוא נזק לשני עצי אבוקדו. התובע העריך נזק זה בסכום של 10,000 ₪. אין ספק שזו הערכה מוגזמת ומופרזת. התובע לא הביא כל ראיה לביסוס הערכתו זו. הערכת הנתבעים כי הנזק לעצי האבוקדו מסתכם ב – 400 ₪ בלבד, (200 ₪ לעץ) אף היא נראית לי לא מבוססת. בהעדר נתונים שיאפשרו לי להעריך נזק זה, אני מעריך אותו בסכום של 1,500 ₪.

לא נעלמה ממני טענת התובע כי הנתבעים פירקו את ארונות המטבח, אולם אני מאמין
לנתבעים כי הדבר נעשה בידיעתו ובהסכמתו של התובע, וכי במקום הארונות שפורקו
התקינו הנתבעים מטבח חדש, שהושאר במקום, כך שבכל מקרה לא נגרם לתובע נזק
מפירוק ארונות המטבח, אלא להיפך.

6.
אשר לתביעה שכנגד, מאחר שהנתבעים פינו את המושכר מבלי שאפילו ניסו לממש את האופציה להאריך את השכירות לשנה נוספת (מ – 1/7/13 ואילך), וטענתם כי "גורשו" מהמושכר נדחתה, ומאחר שעפ"י החוזה כל שינוי ו/או תוספת שנעשו על ידי הנתבעים במושכר עוברים לבעלותם של התובע וציונה, אין הנתבעים זכאים לתשלום כל שהוא מהתובע בגין ההשקעות שהשקיעו בשיפוץ האוהל ובהשבחת המושכר.

7.
סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובע את הסך 6,792 ₪ (900 + 2,142 + 2,250 +1,500) , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 18.9.2013 ועד התשלום המלא בפועל.


את התביעה שכנגד אני דוחה.


בנוסף, אני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.




למזכירות
: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים.






תק בית משפט לתביעות קטנות 30820-09/13 יצחק מדאר נ' אמיר שי, אור חן שי (פורסם ב-ֽ 23/03/2014)