פסקי דין על מזי גור אריה | פסקי דין על המפקח על רישום מקרקעין ירושלים | פסקי דין על נציגות הבית המשותף שמואל תמיר 16 |

63351-01/14 עשא     24/04/2014




עשא 63351-01/14 מזי גור אריה נ' המפקח על רישום מקרקעין ירושלים, נציגות הבית המשותף שמואל תמיר 16








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



עש"א 63351-01-14 גור אריה נ' המפקח על רישום מקרקעין ירושלים
ואח'




תיק חיצוני: 311/12




בפני

כב' השופט
ראובן שמיע


מערערים

מזי גור אריה


נגד


משיבים

1. המפקח על רישום מקרקעין ירושלים
2. נציגות הבית המשותף שמואל
תמיר 16



החלטה

בפני
בקשה לפטור מהפקדת עירבון ולהחזר אגרה ששולמה.

ברקע הבקשה ערעור שהגישה המבקשת על החלטת המפקח על המקרקעין לחייבה בתשלום בגין שיפוץ שנעשה בבית משותף בו היא מתגוררת. לטענתה, הסכומים שנפסקו אינם משקפים את חלקה היחסי ברכוש המשותף על פי שטח הדירה. לטענתה המפקחת קבעה בפסד הדין כי עליה לשלם על פי חוק, בהתאם לשטח דירתה, אולם הותירה את הקביעה לגבי גובה הסכום ודרך חישובו למנהל נציגות הבית (המשיבים) אשר איננו מאפשר למבקשת לעיין כלל בתיק החשבונות של וועד הבית ובקבלות. עוד טוענת המבקשת בערעור כי טעתה המפקחת משקבעה כי יש לחשב את שטח הרצפה של הדירות על פי הרשום בעירייה במסמכי הארנונה שאינה משקפים לדבריה את שטח הדירות בפועל.

לטענת המבקשת, אם חד הורית לשלושה ילדים המתגוררת לבדה ואינה מיוצגת על ידי עורך דין, אין בידה לשלם את העירבון שנקבע בסך 15,000 ₪. על פי המסמכים שצורפו לבקשה המבקשת מתקיימת מקרן פנסיה בגובה 5,970 ₪. חשבונה נמצא ביתרת חובה ויש לה חובות לנושים שונים. הוצאותיה של המבקשת בגין משכנתא, מזון והוצאות מחיה מסתכמים בכ- 6,500 ₪. עוד טוענת המבקשת כי מצבה הרפואי בכי רע ודורש ממנו להתייצב לבדיקות רפואיות רבות. המבקשת התחייבה ליטול הלוואות על מנת לשלם כל הוצאה שתיפסק לחובתה.

המשיבים, אשר גם הם אינם מיוצגים, מתנגדים לבקשה. לטענתם ההליך חסר כל סיכויי משפטי שכן המפקחת קבעה כי המבקשת לא הוכיחה את טענתה בדבר שטח הדירות בפועל ולא צירפה חוות דעת מודד לתביעתה. עוד טוענים המשיבים כי המבקשת שילמה כבר את האגרה בתיק בסך 905 ₪ וגם הפקידה בהליך שהתנהל אצל המפקחת סכום של 5,000 ₪ להבטחת הוצאות עדים דבר המעיד על יכולתה הכלכלית. המשיבים טוענים כי מטרת העירבון הינה להבטיח את הוצאותיהם, ומציינים בהקשר זה כי המבקשת איננה משלמת את מיסי הבית בתקופה האחרונה.

דיון והכרעה


פטור מתשלום אגרה

פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.01.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש "... לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. מעיון בבקשה ובנספחים אשר צורפו, עולה כי המבקשת, אינה עובדת ומתקיימת מקצבת פנסיה. למבקשת אמנם חובות למספר נושים אולם מנגד היא
הצליחה לגייס את סכום האגרה. בנסיבות אלה נחה דעתי כי המבקשת איננה נעדרת יכולת כלכלית ולפיכך דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות.

פטור מהפקדת עירבון

מטרת העירבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסףכי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ושי להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

במקרה דנן, המבקשת לא התייחסה לעניין ניסיונותיה לגייס כספים ממעגל קרוביה ולא הניחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוס בקשתה, הגם שאין חולק כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו בין המשופרים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור. יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור העירבון, הנוהג.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, ובשים לב למצבה הכלכלי של המבקשת ולעובדה שהמשיבים אינם מיוצגים על ידי עורך דין, כי יש להעמיד את הערבון של סך של 3,000₪ בלבד.

העירבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.


ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.






ראובן שמיע
, רשם








עשא בית משפט מחוזי 63351-01/14 מזי גור אריה נ' המפקח על רישום מקרקעין ירושלים, נציגות הבית המשותף שמואל תמיר 16 (פורסם ב-ֽ 24/04/2014)