פסקי דין על יעקב אדרי דרעי | פסקי דין על נופר אדרי | פסקי דין על בית המעצבים

59547-06/13 תק     26/03/2014




תק 59547-06/13 יעקב אדרי דרעי, נופר אדרי נ' בית המעצבים








בית משפט לתביעות קטנות בטבריה



ת"ק 59547-06-13 אדרי דרעי ואח' נ' המעצבים ח.פ. 514298603


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
אילונה אריאלי


התובעים

1
.
יעקב אדרי דרעי
ת.ז. 301104733

2
.
נופר אדרי

ת.ז. 038166690


נגד


הנתבע
ת

בית המעצבים
ח.פ. 514298603




פסק דין


זוהי תביעה קטנה שהגישו התובעים נגד הנתבעת.

התובעים טוענים כי ביום 22.4.13 הם הזמינו מן הנתבעת סלון פינתי בצבע שחור במחיר של 5,000₪ ושולחן סלון במחיר של 1,200₪. בהסכם בין הצדדים צוין כי זמן ההספקה המשוער הינו 21 ימי עסקים, כאשר בהזמנה של הנתבעת צוין "דחוף". כאשר התובעים ראו כי מועד האספקה עומד לחלוף, הם לחצו על הנתבעת שהסלון יגיע במועד ונציג הנתבעת אישר שכך יהיה. ביום 23.5.13, אז לטענת התובעים חלפו 21 ימי עסקים במדויק, אמר נציג הנתבעת לתובעים כי המוביל יגיע בין השעות 10:00 ל- 12:00, אך בפועל המוביל הגיע בשעה 18:00, ואז התברר לתובעים כי הסלון שהגיע אליהם הוא בצבע חום בהיר. בשיחת טלפון טענה עובדת הנתבעת בשם ניקול כי זה מה שהתובעת הזמינה, אך טענה זו מופרכת שכן בחוזה נרשם "הכי קרוב לשחור". התובעים לא הסכימו לקבל את הסלון והתובע הגיע לסניף הנתבעת בטבריה כדי לבדוק את פשר הטעות, שם מסרה לו ניקול כי היה בלבלול בהעמסה של הסלון וכי הסלון נמצא במחסן. התובע דרש ממנה לקבל תוך יום עסקים אחד את הסלון אך ניקול השיבה שהדבר בלתי אפשרי ולכן התובע הציע פתרון ולפיו הוא ייקח סלון מהתצוגה בסניף וזאת עד לקבלת הסלון תוך 5 ימי עסקים, אחרת התובעים יקבלו החזר כספי מלא. התובע ביקש שהסכם זה יועלה על הכתב וניקול עשתה כן (נספח 6), אך לאחר בירור עם מנהל הנתבעת (גולן וייצמן) היא טענה כי אין באפשרותה לעשות זאת. ביום 29.5.13 קיבלו התובעים את הסלון שהזמינו, כאשר נאמר להם שהמוביל יגיע בין 11:00 ל- 13:00, אך בפועל המוביל הגיע רק בשעה 19:00. כשהתובעים שאלו מתי יגיע השולחן, טען נציג הנתבעת כי השולחן עדיין לא הורכב אצל הנגר. לאחר שבוע התובעת התקשרה לניקול ושאלה על מועד אספקת השולחן וזו טענה כי השולחן נשבר בהעמסה וכי מכינים לתובעים שולחן חדש. מאז מנסים התובעים לברר את מועד אספקת השולחן. ביום19.6.13 נמסר לניקול "מכתב פשרה" על ידי התובע (נספח 8). נכון ליום הגשת התביעה (30.6.13) התובעים טרם קיבלו את השולחן והנתבעת לא יצרה עמם כל קשר לגבי מכתב הפשרה. התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת לשלם להם סך של 7,900 ₪, על פי הפירוט הבא: 1,200 ₪ עבור שולחן הסלון שלא סופק, 700 ₪ עבור 2 ימי חופש של התובעת, 1,000 ₪ בגין טרחה ו- 5,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי זמן האספקה המשוער של הריהוט הינו 21 ימי עסקים, כלומר עד ליום 26.5.2013, כאשר צוין בהזמנה עליה חתמו התובעים כי מדובר בזמן משוער בלבד. בחלוף שבועיים בערך ממועד הרכישה ולפני תום תקופת האספקה המשוערת, הגיע התובע לחנות והתחיל לצעוק ולאיים שאם הנתבעת תאחר באספקת הסלון הוא דורש פיצוי כספי ואף התעקש לדעת מהו גובה הפיצוי שיינתן לו, ונראה היה שמה שמעניין את התובע זה הפיצוי ולא הסלון. הוסבר לתובע בצורה מנומסת כי זמן האספקה הינו משוער ושהנתבעת תעשה את כל המאמצים לספק לו את הסלון עוד לפני חלוף המועד. ואכן, בתאריך 23.5.13, עוד בטרם חלף זמן האספקה המשוער, הנתבעת שלחה את הסלון לתובעים, אלא שאכן הייתה טעות של המוביל שהעמיס סלון אחר במחסן. התיאום עם התובע היה שהמוביל יגיע בין השעות 16:00 ל- 20:00 ולא כפי שהוא טוען. מנהל הנתבעת אף הסכים להשאיר אצל התובעים את הסלון שבטעות נשלח אליהם עד שיוחלף, אך התובע סרב בתוקף. ביום 28.5.13 סופק לתובעים הסלון שהזמינו. כשהנתבעת רצתה לספק להם את השולחן התובע לא הסכים לקבלו לפני שיקבל פיצוי לשביעות רצונו. על מנת לשמור על עוד לקוח מרוצה ועל שמה הטוב של הנתבעת, הסכים מנהל הנתבעת לתת לתובעים 2 כריות נוי תנה, אך התובע צחק ואמר כי יגיש תביעה קטנה שעולה לו עשרות שקלים בלבד והוא יקבל את הסלון במתנה. הנתבעת טוענת כי ניתן לראות מהסכומים שנתבעו, כי התובעים מנסים להתעשר על חשבונה. על כן, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

בדיון שהתקיים בפני
, העידו התובע ומנהל הנתבעת. לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

הזמנת הריהוט על ידי התובעים נעשתה ביום 22.4.13, כאשר צוין בהזמנה כי מועד האספקה יהיה 21 ימים, אין מחלוקת שמדובר בימי עסקים, ועוד צוין כי זמן האספקה הינו משוער.

חישוב של ימי העסקים באותה תקופה, בהתחשב גם בחג השבועות שחל החל מיום 14.5.13, מעלה כי מועד האספקה המשוער חל ביום 26.5.13
- כטענת הנתבעת ולא כפי שטוענים התובעים.

הנתבעת אכן עמדה במועד לו התחייבה, וסיפקה לתובעים את הסלון ביום 23.5.13. אלא שהתברר כי הסלון שסופק איננו הסלון הנכון וזאת, לטענת הנתבעת שלא נסתרה, בשל טעות של המוביל מטעמה. טעות זו גרמה לטרחה מסוימת מצד התובעים וכן היא גרמה לעיכוב של 3 ימים באספקת הסלון הנכון לתובעים, ביחס למועד האספקה המשוער על פי ההזמנה, שכן על פי טענת התובעים הסלון סופק להם בסופו של דבר ביום 29.5.13 (ולטענת הנתבעת כבר ביום 28.5.13).

התובעים לא הוכיחו בכל ראיה שהיא את טענתם ולפיה המוביל לא סיפק את הסלון (השגוי והנכון) בטווח השעות שתואם עמם.

באשר לשולחן - התובע העיד כי לאחר הגשת התביעה ובאיחור של כחודשיים, השולחן סופק לתובעים. מנהל הנתבעת אישר בעדותו כי הייתה תקלה כלשהי בעטיה השולחן לא סופק ביחד עם הסלון ועל כן הנתבעת הציעה לתובעים שולחן חלופי והייתה מוכנה לפצותם כאמור, אך התובע סירב ודרש פיצוי.

התובעים לא הוכיחו בכל ראיה שהיא את טענתם לעניין אובדן ימי עבודה של התובעת. לא נמסרו נתונים כלשהם לגבי מקום העבודה, לא הוגש אישור של המעביד על היעדרות מהעבודה, לא הוגשו תלושי שכר וכיוצא באלה.

בסיכומו של דבר הוכיחו התובעים כי הם זכאים לפיצוי מסוים על הנזק הלא ממוני (טרחה ועגמת נפש) שנגרם להם בשל אספקת הסלון השגוי תחילה, מה שגרם לעיכוב קל באספקת הסלון הנכון, וכן בשל העיכוב באספקת השולחן.

בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובין היתר בשווי העסקה בכללותה ובעובדה שבסופו של דבר קיבלו התובעים הן את הסלון והן את השולחן ואין בפיהם כל טענה לגבי טיב הרהיטים, סבורני כי פיצוי בסך כולל של 800₪, כולל הוצאות משפט, יהא הולם.

סיכום
על יסוד האמור לעיל, הריני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומורה לנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 800₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק-דין זה לנתבעת, אחרת - יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
כ"ד אדר ב תשע"ד, 26 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 59547-06/13 יעקב אדרי דרעי, נופר אדרי נ' בית המעצבים (פורסם ב-ֽ 26/03/2014)