פסקי דין על מישל קסון | פסקי דין על שמעון דהאן | פסקי דין על משה נור | פסקי דין על כוכב חוצות (שיווק והפצה) |

1009/03 הפ     11/11/2004




הפ 1009/03 מישל קסון נ' שמעון דהאן, משה נור, כוכב חוצות (שיווק והפצה) בע"מ





1
בתי המשפט

ה"פ 001009/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
כב' השופטת גרסטל הילה

לפני:

מישל קסון

המבקש:

נ ג ד
1 . שמעון דהאן

2 . משה נור

3 . כוכב חוצות (שיווק והפצה) בע"מ

המשיבים

פסק-דין

1. זוהי תובענה לפסק-דין הצהרתי שלפיו העברת מניות שנעשתה בחברה המשיבה 3 (להלן: - "החברה") נעשתה ללא ידיעת המבקש, והמבקש הוא הבעלים של 35% ממניות החברה, וכל פעולה שחורגת מניהול העסקים הרגיל - בטלה.

2. הרקע:

(א) החברה הוקמה ב-27.5.98 ע"י המבקש והמשיב 2, אלא שבשל קשיים כספיים בהם היה נתון משיב 2 באותה עת, סוכם ביניהם שהמבקש יחזיק 99% ממניות החברה ומשיב 1 יחזיק 1% מהמניות, כשחלקו האמיתי של המבקש יהיה, על-פי טענת המבקש, 35% והיתרה של משיב 2. סוכם שמשיב 2 יפעיל וינהל את החברה לבדו.
המניות הוחזקו לכתחילה ע"י חברות הנאמנות וע"י עו"ד גיל רון, והועברו בתחילת חודש יוני 1998 למבקש (מב/1, מב/2, מב/3, מב/4).

(ב) מכח היות המבקש רשום כבעלים של 99% ממניות החברה, מונה הוא כדירקטור בחברה בשם כוכב מגה - פרסום חוצות מקומי (1999) בע"מ (להלן: - "חברת מגה") שמניותיה הוחזקו ע"י חברת רג'יקום אילת פרסומים (1993) בע"מ (להלן: - "חברת רג'יקום") וע"י החברה.

(ג) בשלב כלשהו, קיבל המבקש הודעה על הפסקת כהונתו כדירקטור בחברת מגה. משבירר מה פשר הודעה זו גילה מספר דברים שהפתיעו אותו, לטענתו. כך גילה שמניות החברה במגה הועברו לחברת רג'יקום, ושמניותיו שלו בחברה - הועברו ב-18.1.01 למשיב 1.

(ד) המבקש טוען שלא ידע על העברת מניותיו בחברה למשיב 1, הוא לא חתם על שטרי העברת המניות ולא קיבל כל תמורה עבור ההעברה.

(ה) משפניותיו של המבקש למשיבים העלו חרס - הוגשה תובענה זו, בה מייחס המבקש למשיבים ביצוע מעשי תרמית וגזל, הטעיה, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה בזכות הקנין.

(ו) אל מול טענות המבקש, טוענים המשיבים שבמועד רישום המניות על-שמו חתם המבקש על שטר העברת כל מניותיו בחברה (נספח "ב" לתשובת המשיבים) וחתימה זו נעשתה בנוכחות אירנה (מובשוביץ) רות. שכן היה ברור שלמבקש אין כל זכויות בחברה, ומשפחתו של המשיב 2 היא שעומדת באופן בלבדי מאחורי החברה.

(ז) המשיבים טוענים שהמבקש כלל לא היה בקיא בפעילות החברה ולא היה מעורב בניהולה ובעסקיה, כפי שגם בת-זוגו, טילדה רג'ואן, לא היתה מעורבת, בניגוד לטענתו.

(ח) לטענת המשיבים, הועברו המניות כדין: השטר נחתם ע"י המבקש כמעביר וע"י משיב 1 כנעבר - כשהכל נעשה בנוכחות עדה ודווח לרשם החברות.

(ט) המשיבים כופרים בטענת המבקש שלפיה אינו בקיא בשפה העברית, כפי שהם גם כופרים בטענת המירמה ומייחסים למבקש חוסר תום-לב וניגוד אינטרסים.

3. המחלוקת:

בין הצדדים קיימת, למעשה, מחלוקת אחת בלבד, והיא: האם הוסכם בין המבקש לבין המשיב 2, שהמבקש זכאי ל-35% ממניות החברה, ויתר המניות הוחזקו על-ידיו בנאמנות, או שכל המניות שנרשמו על-שמו (99%) הוחזקו על-ידיו בנאמנות.

ממחלוקת זו נגזרו מספר מחלוקות משנה - כגון: מי היה הנהנה בנאמנות, מה היו נסיבות העברת המניות מהמבקש למשיב 1, מה היתה מידת מעורבותו של המבקש בחברה - ועוד.

4. דיון והכרעה

(א) אין כל ספק שהחברה הוקמה באופן שהוקמה בשל מצבו של המשיב 2. בתקופה הרלבנטית התנהלו נגדו הליכי פשיטת רגל בגין סכום של 125 מליון ₪ וכן התנהלו הליכי פירוק נגד חברה שבבעלותו.
המבקש נרשם כבעלים של 99% מהון המניות אך המשיב 2 היה אחראי על ניהול החברה ועל עבודת השיווק בה, ללא שהיה לו כל מינוי רשמי.
איני מקבלת את טענת משיב 2 שהמניות שהוחזקו ע"י המבקש בנאמנות הוחזקו עבור בנו זאביק נור. משיב 2 הסביר בתצהירו ובעדותו שהתקשרותו של השם נור עם הליכי חדלות הפרעון - היתה עלולה לפגוע בפעילות העסקית, ולכן העדיפה משפ' נור שלא יהיה לה כל זכר ברישומים וגם זאביק לא יירשם כבעל מניות.

גירסה זו נדחית על-ידי, הן מהטעם שבאותה תקופה ממש הוקמה חברת יהל הפקות קד"מ ואירועים בע"מ (להלן: - "יהל הפקות") ובה כן היו לזאביק נור מניות, והן מהטעם שקשייו הכספיים של משיב 2 הסתיימו בשנת 1999 ולא היתה כל מניעה שהמניות יועברו לזאביק, אך למרות זאת, המניות הועברו בשנת 2001 למשיב 1 ולא לזאביק.

(ב) בתקופה הרלבנטית עבד המבקש בחברת הולומדיה טכנולוגיה בע"מ, מקבוצת נור, ובבעלות יהל הפקות שהיתה בבעלות בנו של המשיב 2, זאב נור. המבקש טוען, ואני מקבלת את טענתו, שהוא סייע בפעילות החברה אף כי משיב 2 הוא זה שהיה הרוח החיה בה. הן המבקש והן בת זוגו, טילדה רג'ואן, ניסו לפעול בתחום השיווק. מר פדידה, ששימש כסמנכ"ל, וגב' מובשוביץ, שהעידו מטעם המשיבים, אישרו שלגב' רג'ואן היה תפקיד בחברה ומר פדידה אף אישר שהיא קיבלה שכר (עמ' 23). ואעיר - שגם אם גב' רג'ואן נכשלה במשימתה - אין בכך כדי לגרוע מהעובדה שהיא אכן עבדה עבור החברה, וזאת בניגוד לגירסת משיב 2 עצמו.
באשר למבקש - די בעיון במב/9 כדי להשתכנע שאין מדובר ברישום פיקטיבי של מניות ללא כל זיקה לחברה. גם אם המבקש לא ניהל את החברה, הוא שמר, כל העת, על חוט מקשר ומידת מעורבות.

(ג) עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב נסיבות חתימת שטר העברת המניות - השנוי במחלוקת.

השטר הוצג כנספח "ב" לתשובת המשיבים לתובענה וממנו עולה שהוא נחתם, לכאורה, ב-2.1.01, בנוכחותה של גב' אירנה מובשוביץ. גב' מובשוביץ אישרה שהיא נכחה במעמד חתימתו של המבקש על שטר העברת המניות של החברה "עבור יהל הפקות". גב' מובשוביץ אף הגישה תצהיר מטעם המשיבים ובו סיפרה שהיה ברור שמשפ' נור עומדת מאחורי החברה ורישום המניות על-שם המבקש ועל-שמה מהווה הליך ביניים - כשהמניות מוחזקות עבור זאביק נור ויהל הפקות. לטענת גב' מובשוביץ, במעמד רישום המניות על שמה ועל שם המבקש חתמו הם על שטר העברת המניות כשהוסבר לה במפורש שהרישום על שמותיהם יהיה זמני ובהמשך המניות יועברו מהם.

אלא שבמהלך ניהול התובענה, הסתבר ששטר העברת המניות (נספח "ב" לתשובה) נחתם בכלל בלנקו - והוצגו לי שני שטרות:
האחד - מש/7 חתום בלנקו, והשני - לאחר מילוי הפרטים בו - ואישור גב' מובשוביץ - מש/8.
בנסיבות אלו, קמה חשיבות רבה לשאלת נסיבות החתימה. המבקש טען, כאמור, שהוחתם על מש/7 במירמה, תוך ניצול העובדה שהעברית אינה שגורה בפיו.

כל נסיונות ב"כ המבקש לחלץ גירסה אחת אחידה וברורה מצד המשיבים באשר לנסיבות החתימה על שטר העברת המניות - נכשלו. שלל גירסאות הוצגו ואסקור אותן להלן:

עו"ד גיל רון - שבמשרדו נחתמו שטרי העברת המניות למבקש - כלל לא זוכר פרטים של הפגישה, פרט לעצם קיומה (עמ' 17-18 לפרוטוקול). מאמינה אני לעו"ד רון שאכן פרטי הפגישה אינם זכורים לו.

משיב 1 - שאליו הועברו מניות המבקש, העיד (עמ' 19) שבעת שהוא חתם על מש/6 לא היתה עדיין התוספת בכתב ידה של גב' מובשוביץ - בתחתית העמוד.
מר דאהן חתם על מש/6 במשרדו של מר משה נור
(עמ' 19 לפרוטוקול).
משיב 1 חתם על שטר זה בשנת 2001 כשהתבקש לקבל המניות על-שמו.

גב' מובשוביץ העידה (עמ' 25) שבשנת 1999 התבקשה להוסיף את התוספת בכתב-יד על מש/6 אך אינה זוכרת מי ביקש זאת ממנה.

כיצד יתכן שמשיב 1 חתם בשנת 2001 על שטר העברת המניות ללא התוספת של גב' מובשוביץ, כשגב' מובשוביץ כתבה את התוספת, על-פי טענתה, עוד בשנת 1999?

בנקודה זו חייבת אני להתייחס לעדותה של גב' מובשוביץ - שלא עוררה את אמוני. ניכר בגב' מובשוביץ שהיא עושה כל מאמץ כדי להשיב, בחקירה הנגדית, תשובות אשר נראה לה שהן התשובות שיהא בהן כדי להועיל לעניינם של המשיבה, תוך אי הקפדה על דיוק ועל אמת.
המשיב 2 עצמו לא היה בטוח אם נכח בעת שמש/6 נחתם ע"י המבקש - אם לאו (עמ' 32).
מהמקובץ עולה שאל מול עדותו הברורה והחד-משמעית של המבקש שלפיה הוחתם על שטר העברת המניות מבלי שידע על מה חתם ומבלי שהתכוון לחתום על העברת כל 99% ממניות החברה - קיימות אמירות שונות של עדים שונים מטעם המשיבים באשר לנסיבות החתימה על שטר העברת המניות - והאמירות השונות - שבחלקן סותרות זו את זו - למרות שמטרתן אחת ויחידה: לתמוך בגירסת משיב 2, משמיטות את הקרקע מתחת גרסת המשיבים בנקודה זו.

מעניינת גם, בהקשר זה, אמירתו של ב"כ המשיבים בסיכומיו, בסע' 17, ששטר העברת המניות מולא ב-2.1.01 - אמירה הסותרת את עדות גב' מובשוביץ.

סבורה אני שאכן המבקש לא התכוון לחתום על שטר העברת מניות להעברת כל מניותיו, ולא ידע, עת חתם על מש/7 בלנקו, מהו המסמך ולאיזו מטרה ישמש. בשלב הרבה יותר מאוחר, החליטו המשיבים לעשות שימוש במש/7 לצורך הרחקת המבקש מהחברה, והשלימו השטר והוסיפו את התוספת של גב' מובשוביץ, למרות שמדובר בתוספת שאינה נכונה עובדתית.

העובדה שהמשיבים כלל לא טרחו לספר למבקש שהשטר נחתם ומניותיו נלקחו ממנו - תומכת במסקנה שהמשיבים עצמם ידעו שהם פועלים שלא כדין. שהרי אם היתה גירסתם נכונה, ומלכתחילה לא היה המבקש אלא "איש קש", לא היתה כל סיבה שלא יאמרו לו, שכעת, משרווח להם, הועברו המניות שהוחזקו על-ידיו באופן זמני, ליעדם.

(ד) אלא שכאן מתעוררת שאלה אחרת שהמשיבים אינם נותנים לה תשובה. על-פי גירסת המשיבים, החזיק המבקש במניות החברה בנאמנות יהל הפקות או זאביק נור. מדוע, אם כך, הועברו בשנת 2001, מניות המבקש בחברה, דווקא למשיב 1, ולא ליהל הפקות או לזאביק נור?
משיב 2 בתצהירו (סע' 42) הבהיר שהעברת המניות היתה כפופה לקבלת אישורה של רגי'קום ואישור זה לא ניתן. ואילו בעדותו (עמ' 31) כלל לא נזכרה רג'יקום ונאמר "ולחזור חזרה לעיריות כשמשה נור
מאחורי החברה היה בעיה. לכן רשמנו על שמות אחרים כדי שיעבור הזמן...".
ולא בכדי חל השינוי, שהרי בסע' 14 נאמר שההגבלה על העברת המניות - מוגבלת בזמן - לשנתיים מחתימת ההסכם ומשנחתם הסכם זה ב-28.3.99, פקעה ההגבלה ב-27.3.01.

המשיבים טוענים שההעברה בוצעה בינואר 2001. מדוע לא המתינו המשיבים חודשיים נוספים והעבירו את המניות ליעדן האמיתי?! מדוע נחפזו כל-כך והעבירו המניות לצד ג'!?

(ה) אמת, נכון הדבר שהמבקש אינו מצוייד בכל אסמכתא לטענותיו בדבר זכאותו ל-35% ממניות החברה, פרט לעדותו שלו, אלא שעדותו מהימנה עלי, ודווקא הפירכות הרבות בעדויות המשיבים תומכות בעדותו ומהוות את הסיוע הנדרש לעדותו. גם העובדה שהמבקש מעיד שהוא זכאי דווקא ל-35% ואינו מתעקש על כל ה-99% או על 50% ממניות החברה, תומכת במסקנה שהמבקש אינו מעוניין במה שאינו מגיע לו. יש לזכור שהמבקש ומשיב 2 היו חברים טובים, והמבקש סייע למשיב 2 להשאר בעולם העסקים למרות קשייו, תוך שהוא מקבל מצידו חלק בחברה ופעילות בה. כפי שציינתי, מנסים המשיבים למזער את חלקו של המבקש בחברה, אך נסיון זה נכשל.

(ו) לסיכום:

אני קובעת שהמבקש אכן זכאי ל-35% ממניות החברה והעברת 99% מהמניות - נעשתה שלא כדין.
אני קובעת עוד שהמבקש לא ידע שהוא חותם על שטר העברת מניות שבו עלולות להיות מועברות כל המניות הרשומות על-שמו, ואין ממש בטענת גב' מובשוביץ שהחתימה נעשתה בנוכחותה ב-2.1.01.
בין משיב 2 לבין ברנרד לחמי, שותפו בעסקים נוספים, קיימים סכסוכים והמבקש סייע, כנראה, לברנרד לחמי, עובדה הפועלת לרעתו מצד משיב 2.
משקבעתי, כאמור, פטורה אני מלהתייחס ליתר טענות המבקש - אך אעיר רק שאכן לא הוצג אישור הדירקטוריון להעברת המניות, וכפי הנראה לא ניתן אישור כאמור, למרות הדרישה התקנון החברה. לא ניתן לקבל את העובדה שהמשיב 1 חתם כמקבל ההעברה כאישור הדירקטוריון.

5. ב"כ המשיבים צירף לסיכומיו ראיות חדשות, ללא שביקש וללא שקיבל רשות לכך. זהו מעשה פסול, ובית המשפט העליון הביע דעתו על כך לא אחת (ראה, למשל: ע"א 5080/90 יורם קפלן נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פד"י מו (4) 561, ע"א 367/95 מדינת ישראל ואח' נ' קיטאי, פד"י מא (3) 398).

6. סוף דבר:

מכל האמור לעיל, אני מקבלת את התובענה וקובעת שהמבקש הוא הבעלים של 35% ממניות החברה.
המשיבים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות המבקש וכן בשכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק-דין זה לצדדים בדואר רשום, וכן תודיעם טלפונית על קיומו.

ניתן היום, כ"ז בחשון, תשס"ה (11 בנובמבר 2004), בהעדר הצדדים.

גרסטל הילה
, שופטת








הפ בית משפט מחוזי 1009/03 מישל קסון נ' שמעון דהאן, משה נור, כוכב חוצות (שיווק והפצה) בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/11/2004)