פסקי דין על עו"ד אבנר כהן | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל | פסקי דין על עובדי החברה | פסקי דין על מס הכנסה | פסקי דין על תור לינק ג.ס.א (96) |

2160/04 פשר     25/11/2004




פשר 2160/04 עו"ד אבנר כהן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, עובדי החברה, מס הכנסה, תור לינק ג.ס.א (96) בע"מ




בית משפט מחוזי תל אביב-יפו פשר 002160/04
בשא 23812/04

בפני
: כב' השופטת אלשיך ורדה
המבקש: עו"ד אבנר כהן

בתפקידו כמפרק זמני של החברה הגיאוגרפית לטיולים בע"מ

- נגד -

המשיבים: 1. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

2. בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ב. לוינבוק ושות'
2. עובדי החברה

ע"י ב"כ עוה"ד ג. הורנשטיין

3. מס הכנסה

ע"י ב"כ עוה"ד מזי קנצלר

4. מס ערך מוסף
ע"י ב"כ עוה"ד אייגרמן

5. בי.טי.סי - מרכז נסיעות עסקי בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד דנציגר, קלגסברג, רוזן ושות'

6. תור לינק ג.ס.א (96) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד קסטנבאום

7. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עוה"ד רות לינקר-מזרחי

החלטה

1. עובדי החברה
הגיאוגרפית לטיולים בע"מ (להלן: "הגיאוגרפית") הגישו בקשה לפירוק החברה. בבקשתם ביקשו למנות את עו"ד אבנר כהן
כמפרק זמני. בקשה זו הוגשה לבית המשפט ביום 7.11.04. על פי החלטתי מיום 8.11.04 נתבקשה תגובת החברה בתוך 7 ימים.

בין לבין, ובטרם נתקבלה תגובת החברה לבקשת הפירוק ומינוי מפרק זמני, הוגשה ביום 11.11.04 על ידי הגיאוגרפית, בקשה דחופה לאשר עיסקה למכירת מוניטין וזאת בהסכמת הנושים המובטחים. הבקשה נקבעה לדיון ביום 14.11.04 שבמהלכו לא אישרתי את המכירה המבוקשת. טעמי העיקריים לכך היו סירובי ליתן גושפנקא (ציטוט מאותה החלטה):

"למכירה ללא פיקוח כלשהו, ללא פיקוח על המחיר, ללא פרסום כלשהו של המכירה, ללא בדיקת מציעים, ללא התמחרות כלשהי. אין מתבקשת כאן אלא מכירה ם הגנה של בית המשפט ולכך אני סבורה שאין מקום שבית המשפט יתן את ידו". (ההדגשות שלי - ו.א.).

בה בעת, תחת לאשר את המכירה מונה עו"ד אבנר כהן
כמפרק זמני.

2. המפרק הזמני הוסמך, בין היתר, לבוא בדברים עם המציעה וכן לבדוק אם יש מקום להוציא טיולים מתוכננים עתידיים.
המפרק הזמני הגיש,ביום 16.11.04, בקשה דחופה למתן הוראות ודו"ח ראשוני מטעמו. אלה נקבעו לדיון ביום 18.11.04. עם תום הדיון ניתנה על ידי החלטה אשר קבעה כי על המפרק לפנות לכל המציעים, עליהם ידוע לו, ולערוך ביניהם התמחרות, בהקדם האפשרי. אינני מוצאת לחזור על פרטי החלטתי אלה המדברים בעד עצמם.

3. עוד באותו יום (18.11.04) זמין המפרק למשרדו את המציעים וערך ביניהם התמחרות - בסופו של יום התייצבו להתמחרות שתי מציעות בלבד. האחת, חברת b.t.c מרכז נסיעות עסקי בע"מ (להלן: "בי.טי.סי"), זו החברה שביקשה ראשונה להקנות את הגיאוגרפית, ונוספה לה מציעה אשר לא הציעה בעבר כל מחיר, וזו חברת תור לינק ג'י,אס.אי (96) בע"מ (להלן: "תור לינק").
הצעות ממשיות ומתומחרות אחרות לא עמדו בפני
המפרק.

4. המפרק הזמני ערך התמחרות בין שתי החברות כאשר כל אחת מהן הציעה את הצעתה. עם תום ההתמחרות החליט המפרק הזמני להמליץ בפני
בית המשפט להכריז על תור לינק כזוכה בהתמחרות, וכרוכשת הגיאוגרפית.
הדיון בתוצאות ההתמחרות ובקביעת המכר נקבעו על ידי ליום 23.11.04, קרי, שלשום.

5. הדיון החל קרוב לשעה 10:00 ונמשך שעות אחדות. כאשר באולם נוכחים המציעים, פרקליטיהם, באי כח נושים אחרים - לסוגיהם, וב"כ הכנ"ר.
בפתח הדיון הודיע עו"ד קסטנבאום, ב"כ תור לינק, כי שלח למפרק מכתבים הנוגעים להצעת מרשתו. בתגובה מסר המפרק הזמני, בבית המשפט, כי לדעתו קיבל כשישה מכתבים מתור לינק כאשר באחרון שבהם אף היו איומים אישיים עליו. עוד טען המפרק הזמני כי הודיע לעו"ד קסטנבאום כי באשר יש לו טענות כלשהן, יואיל להגיש בעצמו הודעה על כך לביתה משפט. מתוך הדברים עלה, כדברי המפרק הזמני:

"חברי מנסה להפחית מהצעתו סכומים. הודעתי לחברי שאני אחלט את הערבות שלו ותבע אותו. אם חברי רוצה לחזור בו מהצעה צריך להודיע מבעוד מועד לבית המשפט".

על כך השיב ב"כ תור לינק כי למעשה הוא רשאי לחזור בו מההצעה, מאחר וזו טרם אושרה על ידי בית המשפט וטען כדלקמן:

"מששונתה הצעה או בוטלה הצעה שלא קדם לה קיבול בענייננו אישור המכר על ידי בית המשפט, ממילא לא נכרת חוזה ורשאית המציעה לחזור בה מההצעה. מרשתי הגישה הצעה ביום ה' לרכישת נכס מתכלה, מוניטין. מיום ה' עד היום נגרם נזק בלתי הפיך למוניטין".

6. לשאלות בית המשפט השיב המפרק הזמני כי במהלך ההתמחרות שני המציעים דיברו ביניהם, ולא היתה לו דרך למנוע זאת. יחד עם זאת, משחזרו המציעים לחדרו וביקשו לדחות את המשך ההתמחרות ליום ו' סירב המפרק הזמני בכל תוקף, ויותר מכך הוא סירב אף לדחיה של שעה אחת. או אז שיפרה חברת תור לינק את הצעתה, וההתמחרות נמשכה.

7. בדיון עברתי יחד עם המפרק הזמני והצדדים, שהיו באולם, כמעט על כל אחד מסעיפי הבקשה לאישור המכר לתור לינק.
השאלה הראשונה שנשאל המפרק היתה מה פשר המילים "המציעים חברו ביניהם" ברישא לבקשתו, שכן החלה לקנן בי תחושה מזורה לגבי קשר אפשרי בין המציעים. המפרק הזמני הסביר את ההתחברות בין המציעים בכך שהם התחייבו כלפי ספק מבורמה, לשלם חלק מחוב עבר שישולם על ידי הזוכה. זאת, כדי שמטיילים ישראליים שנמצאו באותה עת בבורמה, לא יפגעו וישלימו את הטיול. משהבין עו"ד קסטנבאום כי אם הוא יעמוד על רצונו לחזור בו מהצעתו תחולט הערבות, שהפקידה תור לינק, בגובה 221,000 דולר הודיע:

"מרשתי שמעה את דברי בית המשפט והודיעה שהיא נשארת בהצעתה"

8. כאמור מכאן נמשך הדיון, תוך שנמשכת בדיקת ההצעה ותנאיה, עם המפרק הזמני והנושים האחרים כמעט בכל אחד מסעיפי ההצעה.

9. שעות ארוכות, כאמור, נמשך הדיון לצורך הבדיקה, הניתוח וההשוואה בין ההצעות, עד שהושלמו. בשלב זה ביקש עו"ד קסטנבאום, לחדד מספר נקודות לענין ההצעה. זאת, לאחר ששמע כי כל הנושים, להוציא נושה רגיל אחד, תומכים באישור המכר.

לא אעמוד כאן על כל הנקודות שהעלה. אלה לא היוו, ואינן מהוות, סלע מחלוקת.

הנקודה בגינה, בסופו של דבר, נפל דבר, היתה השאלה אם נשוא התשלומים עבור כרטיסי האשראי, כפי שפורט בסעיף 5 להצעה, הינו תנאי מתלה אם לאו. עו"ד קסטנבאום הודיע בבית המשפט כי נושא התמורה בגין כרטיסי האשראי הינו תנאי מתלה ומרשתו, תור לינק, איננה מסכימה לוותר על תנאי זה.

10. המפרק הזמני הכחיש את העובדה כי תנאי זה היה תנאי מתלה וב"כ הבנק, עו"ד גאון, עמד על כך כי הבנק איננו נסוג מעמדתו המקורית וכבדבריו:

"מרגע שנולדה הצעה אחרת לגמרי מההצעה הראשונה הממכר לא בעסק. יש פה ממכר שהוא לא קשור למוניטין ולא לציוד הקבוע. זכותו של הנושה המובטח (הבנק הוא נושה מובטח - ו.א.) לומר שהוא לא מסכים עסקה החדשה".

על כך השיב עו"ד קסטנבאום:

"אני לא מסכים לביטול הסעיף שנוגע לכרטיסי האשראי".

11. המפרק הזמני, ב"כ הבנק, ב"כ הכנ"ר ויותר מכל ב"כ חברת בי.טי.סי, ניסו לשנות מעמדתו של ב"כ תור לינק אך הדבר לא צלח בידם. משאמרתי "ניסו לשנות", הכוונה לכך כי נעשו נסיונות לשכנעו ו"להזכיר" לו כי התנאי הזה לא היה תנאי מתלה בעת ההתמחרות.

עו"ד קסטנבאום הודיע: "אנחנו לא מסכימים להוריד את התנאי המתלה הזה".

המפרק הזמני השיב לו (ומפאת חשיבות הדברים אביאם במלואם):

"זה איננו תנאי מתלה. חברי הסכים שלא יהיה מדובר בתנאי מתלה אלא דובר על כך שככל שהוא לא יקבל כסף בכרטיסי אשראי הוא לא ישלם כספים ולזה הוא מסכים. זה היה קריטי בהתמחרות. ההפסקה שהיתה באשר בי.טי.סי הבהירה שהיא עומדת על התנאי ותור לינק הסכימה להעמיד זאת אחד מול אחד. אם היא מקבלת כסף היא משלמת את הכסף, ואם היא לא מקבלת את הכסף היא לא משלמת את הכסף.
עכשיו היא מנסה להתחכם. כאשר הנושא עלה בהתמחרות אמרה בי.טי.סי. שהיא מבקשת הפסקה וכנראה שכפועל יוצא מהסכמת תור לינק לכך שיעמדו 225,000 אל מול 2,4 באותו שלב הבהיר בי.טי.סי שאם זאת עמדת תור לינק ככל הנראה ניתן להכריז על תור לינק כזוכה. והיו אני שומע אישר מפי עו"ד מאירי. הנוסח מדבר בעד עצמו בהצעה וברור לחלוטין שבהצעה יש מרכיב שאומר שככל שאני מקבל את ה-24 אני משלם עבורם את ה-225,000 והאידך גיסא הוא שככל שאני לא מקבל אני לא משלם. אני ממש תמהה על מה חברי קופץ בשעה שזה כתוב במפורש בהצעתו ובמה הוא רוצה להתלות כדי לנסות ולהשאיר לעצמו פתח להשתחרר ממנו...." (ההדגשות שלי - ו.א.).

12. כאן כנראה הבין ב"כ תור לינק שכלו כל הקיצין, ואף "יציאות החרום" נעולות, והכריז:

"אני מבקש לבצע גילוי נאות ולהודיע לבית המשפט כי אין כל יריבות בין מרשתי לבין בי.טי.סי. מדובר בהסכמה של שני הצדדים לחבור יחדיו ולעבוד יחד ולהקים חברה משותפת".

וזאת אחרי שלוש שעות של דיונים - ממש כך! ולכך עו"ד קסטנבאום קורא גילוי נאות!!

קשה לתאר את התדהמה שנפלה באולם המשפטים (לבד מתור לינק ובי.טי.סי), ובמיוחד על המפרק הזמני ועל בית המשפט עצמו. זאת אף לאחר שבמהלך הדיון, יותר מפעם אחת, הבעתי תמיהות, לאור ניסוחים מסויימים, אם אין שיתוף פעולה בין המציעים, ואחד מאנשי בי.טי.סי אף הכחיש זאת מפורשות, ואמר כי אין שיתוף פעולה כזה.

13. בדיקת ההצעות של בי.טי.סי אל מול תור לינק מעלה כי השוני ביניהן איננו משמעותי ברוב המרכיבים. השוני בעל המשמעות הכספית שהינו בעל גוון מהותי הינו הנושא הנוגע לכרטיסי האשראי. בענין זה עומדת גירסתו של המפרק הזמני (לרבות טענתו כי דבריו וטיעוניו מעוגנים ובאים לידי ביטוי גם בהקלטה שנעשתה במשרדו בעת ההתמחרות) אל מול דבריו של ב"כ תור ינק, עו"ד קסטנבאום, אשר ביצע "גילוי נאות" שעות אחדות לאחר תחילת הדיון ולאחר כל נסיונותיו ומאמציו לצאת מהעיסקה.

אלא מאי, לגירסתו ולטיעוניו של המפרק הזמני יש סיוע נוסף משמעותי; סיוע זה לא אחרת אלא מפיו של ב"כ בי.טי.סי, עו"ד מאירי. אותה בי.טי.סי שחברה לתור לינק בהסכם שותפות שנערך במשרדו של המפרק הזמני ביום ההתמחרות. (כנראה באחת ההפסקות שהמציעים ביקשו, בעת ההתמחרות אצל המפרק הזמני). חשיבות מרובה, ואולי אפילו מכרעת, יש לדבריו של עו"ד מאירי ולכן יצוטטו במלואם:

"עלה ענין ה-2,4 בהתמחרות. עו"ד כהן ניסה ליצר מצג שווה במהלך ההתמחרות הגענו לענין ה-2,4 מיליון, עו"ד כהן שאל האם אנו עומדים בתניה של ה-2,4 וענינו שכן. פנה עו"ד קסטנבאום ואמר שהוא חושב שההליך יכול להיות מיותר כי אנו (הכוונה הם - תור לינק - ו.א.) לא עומדים על התנאי הזה. להבדיל מבי.טי.סי שאמרה בצורה ברורה עוד לפני ההפסקה שהיא עומדת על התנאי אמר מר חסן שכנראה הם לא עומדים על זה. והתאמה כמו שאני מבין את עו"ד כהן אפס שווה אפס וכך אני חושב. יצאו עו"ד קסטנבאום ונציגי תור לינק להפסקה אני ישבתי עם עו"ד כהן בחדר דקות ארוכות. בשלב כלשהו כאשר היה בורר באותו שלב שהם (תור לינק - ו.א.) לא עומדים על התנאי הזה ואנחנו כן מתעקשים. יצא מרשי מר חודורוב ולאחר מספר דקות יצאתי החוצה ונאמר לי שיש הבנות בין החברות. פגשתי בחוץ את עו"s קסטנבאום את חודורוב מר חסן ומר פרימור. נאמר לי שיש הבנות בין הצדדים. באותו רגע קראתי למפרק ואמרתי לו שיש הבנות בין הצדדים. אני בספק אם יש טעם בהמשך המחרות אנו מתעקשים על התנאי של 2,4 מיליון אני לא זוכר אם אמרתי בדיוק שהם לא עומדים ואמרתי שיש בינינו הבנות ואנחנו יורדים מהעסקה. אמרתי לו שיש בידיו אפשרות לדחות למחר את ההתמחרות או להמתין שעה או לדחות ליום ו'. או לאור התנאי שלנו אי צורך בהליך התמחרות והצעתם תתקבל.
עו"ד כהן לאחר מכן החליט להמשיך את ההתמחרות ואנחנו המשכנו לעמוד בתנאי.
כאשר יצאנו מהפגישה נאמר לי נאמר לי על ההבנות בין הצדדים. הסברתי למרשי שהבנות בע"פ הן לא הבנות ומיד לאחר מכן נחתם מסמך המסדיר את ההבנות בין שתי החברות. במסמך יש שיפוי לבי.טיסי בגין הכספים שהוציאה וניתנה לו אופציה כאשר היא הודיעה כבר שככל הנראה אין בכוונתה לממש אותה אם היא תרצה בעתיד להיות שותפה בחברה היא תהיה שותפה.
אתמול בערב כשהבנו שבעקבות מכתבי תור לינק כנראה מתחרטים או חוזרים באמתלות שווא בהם מהצעתם שוחחתי עם המפרק שוב חזרתי והזכרתי לו שמיד כשנודע לי שקיימות הבנות ניגשתי ואמרתי לו. אני חושב שבנסיבות הענין נגנו כראוי. הבאנו בפני
המפרק את כל מה שיכולתי להביא אותו רגע." (ההדגשות שלי - ו.א.)

14. הסכם השותפות הוגש, מצוי בתיק בית המשפט, ומדבר בעד עצמו. הנקודה החשובה לגבי דידי הינו הסעיף בהסכם ממנו עולה כי המתמודדות חברו והגיעו להסכם לפיו למפסידה בהתמחרות ניתנת אופציה ל-50% ממניות החברה שתוקם לניהול פעילותה של הגיאוגרפית.
ההסכם פוגע בעקרונות תום הלב החלים על הליך התמחרות. ספק בעיני אם הסכם כזה איננו נוגד את תקנת הציבור וספק אם הוא הסכם בר אכיפה. זאת, באשר הוא פוגע באושיות הליך ההתמחרות - אלא שלצורך החלטתי זו אינני נזקקת להכרעה בשאלות נכבדות אלה.

15. לא אעשה מלאכתי שלמה אם לא אתייחס קצרות, בנקודה זו, לענין "התנאי המתלה" שנשלף לפתע מאמתחתה של תור לינק. אותו תנאי אליו כבר התייחסתי לעיל, אשר לא היה אלא שינוי בהצעה ופתח מילוט נוסף, ונסיון נוסף לחמוק מהתחייבויותיה של תור לינק.

אין מחלוקת כי תור לינק ידעה כבר במהלך הדיון בבית המשפט ביום ה' ה-18.11.04, ולפני ההתמחרות כי:

א. לחברת לאומיקארד טענות קיזוז באשר למלוא הסכום הנמצא בכרטיסי האשראי הנדונים.

ב. סכום השוברים אינו עולה על 1.6 מיליון ₪.

ג. לחבר האין זכויות בכרטיסים אלה, בהיותם משועבדים לבנק הבינלאומי. משאלה הם פני הדברים, אין המפרק הזמני שלה חברה יכול להקנות למציעה יותר ממה שיש לו.

16. טענתה של תור לינק כי היא עומדת על נוסח סעיף שסובייקטיבית, ידעה שאינו מתקיים בעליל, אינה מפתיעה כלל ועיקר נוכח בחינת התנהגותה במהלך ההליכים בבית המשפט, ואין בטענתה אלא התממות מצידה.

למותר לציין שתור לינק ידעה ידוע היטב כי נכס זה לא מוקנה כלל ועיקר לחברה, והזכויות בו מסורות לצדדים שלישיים. משאלה הם פני הדברים, הסכימה תור לינק כי ככל שהסכום שיעמוד לזכות החברה הינו אפסי, היא לא תחויב לשלם כל סכום שהוא לבנק (ראה סעיף 7.8 לבקשה המתאר את הצעתה של תור לינק בהתמחרות, נוסח שאינו שנוי במחלוקת).

למעלה מן הצורך ייאמר; כי הגם שדברים מדברי בעד עצמם ואין אף צורך להדרש לפרשנות לנוכח בהירות הסעיף, מכל מקום, יש לתת לסעיף את הפרשנות המאפשרת את קיומו של החוזה, קרי ביטול הסעיף שכן כל פרשנות אחרת מביאה למעשה לביטולו של ההסכם.

17. נראה כי נסיונות תור לינק להשתחרר מההסכם הם בשל טעות בכדאיות העסקה (לרבות העובדה כי סברה שבי.טיסי תהיה שותפה שלה) אך סעיף 14(ד) לחוק החוזים מוציא טעות שכזו מגדר הטענות האפשריות לביטול הסכם.

18. יש להבין כל חוזה בהקשר שבו נכתב - וכאן היה ברור בעת כתיבתו של הסעיף המופנה למפרק הזמני, כי במערכת היחסים בין המפרק לבין המציעה, אין המפרק יכול להתקשר איתה בהסכם לגבי נכסים שאינם בידיו. יש לפרש סעיף זה כחל אך ורק ביחסים שבין המפרק הזמני לבין המציעה, אך אינו מחייב צדדים שלישיים. צדדים שלישיים אשר אינם צד לו, ולפיכך היה ברור לצדדים כי ככל שלא יעלה בידי המפרק הזמני ו/או בידי המציעה להגיע להבנות עם הבנק בעניין זה יהיה הדבר דומה למצב בו עמדו חיובי כרטיסי האשראי על אפס, באופן שהמציעה לא תשלם ולא תקבל.

כל פירוש אחר בנסיבות העניין אינו סביר ואינו משקף את ההבנה הסובייקטיבית שלה מציעה במועד ההתמחרות.

19. טוען המפרק למעשה, כי בהתמחרות אישרה תור לינק כי ברור לה שהתנאי בסעיף אינו תנאי מתלה שעה שהסכימה כי ככל שהסכום יפחת תקטן התמורה בהתאם. כמו-כן הסכימה כי יתווסף סעיף שיקבע כי התנאי איננו לא מתלה. דברים אלה, כך טען המפרק נמצאים בהקלטה שנערכה בעת ההתמחרות.

20. כאשר כולל חוזה הוראה המתייחסת לארוע אשר כבר התקיים, ואשר לגביו קיימת אי ודאות סובייקטיבית, החוזה אינו חוזה על תנאי, אלא חוזה פשוט או חוזה שהוא כאין וכאפס, בהתאם למצב העובדתי האובייקטיבי (ר' בענין זה ג. שלו, דיני חוזים, עמ' 329).

21. משאלה הם מפני הדברים, ברי כי המציעה ויתרה הן במפורש על היותו של התנאי תנאי מתלה, כעולה מהצהרתה במהלך ההתמחרות והן במשתמע, כאשר הסכימה לכך שבנסיבות בהם לא יעמדו לרשותה כספים במרכיב זה, הדבר יפטור אותה מתשלום אותם 225,000 $ לבנק. בין כך ובין כך, בין מחמת הסכמתה המפורשת בין במשתמע, ובין מחמת הדין החל בנסיבות - אין המציעה יכולה להבנות מסעיף 7.8 על מנת לחמוק מהצעתה. ברי כי ככל שיתברר כי התמורה מהשוברים מוקנית לצדדים שלישיים כלשהם, תחול הסכמתה של המשיבה לכך שהסכום שתחוב לשלם לבנק, יעמוד על אפס. ואידך, זיל גמור.

22. אם בכל אלה לא שגי; בהסכם שנכרת בין המציעות לא בא זכרה של התוצאה הכספית האפשרית מהתממשות התנאי המתלה. גם עובדה זו אינה מוסיפה לאמינות טענותיה ש תור לינק, וזאת בלשון המעטה.

23. לאור כל אלה אין ספק בעיני כי העלאת נושא "התנאי המתלה" וגילוי הלב הפתאומי בדרך של עריכת "גילוי נאות", היה "קרב מאסף" של חברת תור לינק כדי "לצאת ולהמלט" מהעיסקה.

24. נשאלת השאלה מדוע בחרה תור לינק לחשוף דווקא בשלב זה, דקות ספורות לפני מתן ההחלטה, את העובדה כי הוליכה שולל את הנושים, המפרק הזמני, ואת בית המשפט? התשובה האחת והיחידה הינה, שוב, נסיון נואש ואחרון, להטיל יותר מאשר מום בהצעתה - מום כבד בהתנהלותה בעת ההתמחרות. זאת, בתקווה שבית המשפט יפסול, בשל כך, את ההצעה, ובכך יחלץ את המציעה, תור לינק, מהצעתה. זאת, ללא חילוט הערבות, ומדוע? אם בית המשפט יבחר "להעניש" את תור לינק וידחה את הצעתה בשל התנהגותה, ספק אם ניתן יהיה לחלט את הערבות שהפקידה; כך תימצא נהנית מכל העולמות. כל כך למה? תור לינק, תחשב כמי שאינה חוזרת בה מהצעתה, אלא בית המשפט הוא הפוסל את הצעתה, וכך תהא תור לינק פטורה "מעונשה" של הערבות.

25. כאן המקום לחזור ולציין כי בעת הדיון נתבקשה תור לינק לתקן או לשפר את הצעתה בנקודות אחדות, שנראו כתנאים מקשים כמו ענין הבטחונות, פריסת התשלומים וכו', אך היא עמדה בתוקף בסירובה.

בדיעבד, ניתן אף לנחש מדוע עמדה המציעה בסירובה. תור לינק אמרה אומר בנפשה, כנראה, לעשות כל שביכולתה על מנת לגרום לכך שבית המשפט יפסול את הצעתה, אשר מסיבות השמורות עימה החליטה היא כנראה, לחזור בה ממנה ויהי מה.

ניתן, כמו כן, לנחש ואולי לחוש, מה הסיבה לכך ששתי המציעות חברו יחדיו בהתמחרות. יתכן ולהתחברות זו, כמו גם להרגשה שלי, היתה משמעות נוספת ושונה, לו נמצאה עומדת מולן מציעה שלישית. או אז ניתן היה לומר כי ההתמחרות נוהלה כלפיה שלא כדין ושלא בתום לב. אלא שבמקרה הנוכחי חברו שתי המציעות יחדיו וידעו, כל אחת, את תנאי הצעתה של האחרת, ומתמחרים נוספים או אחרים, לא היו בנמצא.

קשה שלא להתרשם מכך כי נסיונותיה של תור לינק להחלץ מהצעתה נעשו ממניעים פסולים, ובדרך הנקראת בלשון היום-יום "הפוך על הפוך".

מסקנות:

26. עתה עומדת בפני
השאלה הקשה והנכבדה מכל, האם לאור הנסיבות שתוארו לעיל

א. יש מקום לאשר את המכירה לתור לינק אם לאו;

ב. ואם לאשרה באילו תנאים;
תפקידו העיקרי של בית משפט של פירוק בעת שהוא מורה על מימוש נכסים הינו האדרת ומיקסום התמורה. בית המשפט איננו יכול, יחד עם זאת, לכפות על משקיע או קונה לשפר את הצעותיו מחד גיסא, ומאידך גיסא, הוא איננו יכול להכתיב לנושים מהי טובתם. עם כל אלה, ביתה משפט צריך לבדוק ולשמור כי כאשר ממומשים נכסים, התמורה שתתקבל תותיר סכומים כלשהם, במידת האפשר, גם לנושים הלא מובטחים.

בית משפט של פירוק בדונו במימוש נכס מתכלה שם אל מול עינו, בראש ובראשונה, את העובדה כי הפרמטר העיקרי היא מהירות מימוש. כל יום בו מתעכב המימוש ערכו של הנכס צונח. אין כל מחלוקת כי מוניטין של חברה, מעולה וטובה ככל שתהיה, נפגע אנושות כאשר החברה קורת ונכנסת לפירוק. לכן, מהירותה מימוש היא מעיקרי שיקולי של בית המשפט, אם לא לב הדברים.

27. לאור הדברים שנאמרו עד כה פתוחות בפני
בית המשפט שלוש אופציות:

א. לפסול את שתי ההצעות נוכח חוסר תום הלב בפעולתן של המציעות ולחייבן בהוצאות של ממש. פתרון זה "ישחק" לידי המציעות, ויהווה פרס של ממש על התנהגות פסולה וחזרה שלא כדין מההצעה לרכישת נכסי החברה.

ב. לראות בהתנהגותן הפסולה של המציעות, ובהתנהלותן בהתמחרות ולאחריה, חזרה שלהן מהצעתן. דבר המקים עילה לחילוט הערבויות של שתי המציעות, כמו גם חיובן בהוצאות לדוגמה לטובת המפרק.

ג. לאשר את הצעתה של חברת תור לינק כהצעה הזוהכ,ה תוך חיוב בי טי סי ותור לינק ביחד ולחוד בהוצאות משמעותיות לטובת המפרק הזמני, ותוך הבהרה ברורה כי ה"תנאי" כטענת תור לינק, אינו תנאי כלל ועיקר. אין תור לינק יכולה להיתלות בו באשר למעשה ויתרה עליו מיניה וביה, בעת ההתמחרות.

28. בחינת ההצעות שהוגשו לבית המשפט והתהליך בעקבותיו ניתנו הצעות אלה, מלמד על כך שהליך מיקסום התמוה מוצה. ההצעה שעומדת לאישור בפני
בית המשפט, משקפת אל נכון את שווי נכסיה של הגיאוגרפית. הזמן שיחלוף רק מקטין באורח משמעותי את הסיכוי לקבל סכום גבוה יותר או זהה לסכום זה. כל הצדדים הן כונס הנכסים הרשמי, הן הנושים המובטחים, הן העובדים, הן המפרק הזמני, הן הנושים בדין קדימה והן הנושים הרגילים (להוציא נושה אחד שהתנגד) תמימי דעים בדבר העובדה שיש לקבל את ההצעה, בהיותה משקפת את התמורה המקסימלית האפשרית בנסיבות הענין.

פתיחתו של כל המהלך מחדש, קרי, הזמנה להציע הצעות, בדיקת ההצעות והתמחרות, כל זאת כאשר משרדי החברה סגורים ועובדיה נפוצו לכל עבר, יניב ללא ספק תמורה נמוכה באורח משמעותי לנושים.

29. אין ספק כי במקרה הנוכחי יש לאשר את המכירה בהקדם. אם לא כך יהא הרי:

א. האלטרנטיבה האפשרית הראשונה הינה בקשה של הבנק למינוי כונס נכסים. כך, עד אשר יחל הכונס במימוש הנכס או יגיע ליום המימוש, שוויו יהא אפסי או כמעט אפסי.

ב. אלטרנטיבה שניה: לא לאשר את המכירה ולהורות למפרק הזמני לפנות ולחפש מציעים חדשים. אלא מאי; ענף חברות וסוכנויות הנסיעות הינם מעין "משפחה", כאשר האחד מכיר את האחר. משמעות הדברים הינה, כי זהות מרבית הקונים האפשריים מוכרת וידוע.ה אין זה סוד כי במשך תקופה ממושכת, ידוע בענף כי הגיאוגרפית נמצאת בקשיים, ומאוחר יותר הגיעו הדברים לכדי הגשת בקשת פירוק על ידי העובדים. כמו כן, ידוע בענף, קרוב לשבועיים, כי לגיאוגרפית מונה מפרק זמני.

משמעותה דברים הינה כי מי שרצה, או חפץ, לרכוש את המוניטין או את הממכר, נשוא בקשה זו, יכול היה לפנות זה מכבר אל המפרק הזמני, כפי שא עשו מציעים אחרים אשר שיחותיהם עם המפרק הזמני לא בשלו כדי הצעה ריאלית.

פשיטא מי שלא הציע לרכוש את הממכר כבר לא יציע. לכל היותר ימתין מציע פוטנציאלי כזה למצב בו ימונה כונס נכסים ואז שווי הממכר, כפי שכבר נאמר לעיל, ירד פלאים והוא יוכל לרוכשו ב"נזיד עדשים".
יתכן (וזאת בגדר ניחוש בלבד), כי מחשבה כזו חלפה אף במוחה של תור לינק, וזאת אני אומרת רק לאור התנהגותה בדיון.

30. היעלה על הדעת שהחוטא יצא נשכר? כי תור לינק תצליח ב"גילוי נאות" שאינו נאות כלל ועיקר, אשר ניתן באחור של חמישה ימים, ולאחר דיון מפרך של קרוב ל-4 שעות, להיחלץ מהתחייבויות שנטלה על עצמה? מצב זה לא רק שאינו אפשרי, הוא אף לא יעלה על הדעת ואיננו בגדר מדיניות שיפוטית ראויה.

31. יודגש: אינני מאמינה לגירסתה שלתור לינק בענין עמידתה על ענין התנאי המתלה בעת ההתמחרות. אמינים בעיני פי כמה דבריו של המפרק הזמני (המגובים בהקלטות שברשותו, כדבריו). יותר מכך, אמינים בעיני ללא סייג דבריה של "שותפתה" (באמצעות בא כוחה) של תור לינק. בא כוחה תומך בגירסת המפרק הזמני ואף הסביר כי ויתור הלש תור לינק על התנאי המתלה בעת ההתמחרות הביא את מרשתו, בי.טי.סי, לסגת מהמשך ההתמחרות, כמו גם המלצתה למפרק הזמני להמליץ על תור לינק כזוכה.

זה המקום אולי להוסיף, למעלה מן הצורך, גירסתה של תור לינק לא רק שאינה אמינה אלא היא גם בלתי הגיונית. בהסכם שערכו שתי המציעות לא בא זיכרה של תמורה כלשהי בין שתי החברות בענין תנאי מתלה זה.

32. אין ספק כי עלי לבחור בדרך של אישור ההצעה של תור לינק, כהצעה זוכה. אם לא כך אעשה הרי שינתן בכך "פרס" למציעה המעוולת, אשר בכך תחלץ מהצורך לעמוד בהצעתה. פעולה זו תחייב גם לפתוח מחדש בהליך של מכירת נכסי החברה - הליך יקר, ממושך שסופו מי ישורנו.

33. אשר על כן אני נעתרת לבקשת המפרק הזמני וליתר הסעדים המבוקשים בבקשה ומצהירה על תור לינק כזוכה בהתמחרות.

כמו כן אני קובעת כי ככל שלא יעמדו לזכות החברה כספים בגין שוברי כרטיסי לאומיקארד, מכל סיבה שהיא, יחול האמור בסעיף 7.8 סיפא, דהיינו, המציעה תהיה פטורה מתשלום הסך של 225,000$ לבנק הבינלאומי.

34. תור לינק תפקיד תוך 24 שעות ולא יאוחר מיום ו' בשעה 11:30 בידי המפרק הזמני אתה סכום של 785,000 דולר.

35. עוד ובנוסף תשאנה שתי המציעות יחד ולחוד בהוצאות ושכ"ט המפרק הזמני בסך 100,000 ₪ בצרוף מע"מ אשר ישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום י"ב בכסלו, תשס"ה (25 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.

אלשיך ורדה
, שופטת








פשר בית משפט מחוזי 2160/04 עו"ד אבנר כהן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, עובדי החברה, מס הכנסה, תור לינק ג.ס.א (96) בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/11/2004)