פסקי דין על יששכר דב פרידמן | פסקי דין על מ.מ אדמוני סחר בע"מ

46001-03/13 סעש     29/04/2014




סעש 46001-03/13 יששכר דב פרידמן נ' מ.מ אדמוני סחר בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


סע"ש 46001-03-13


29 אפריל 2014

לפני
:

כב' השופטת
חופית גרשון-יזרעאלי
נציג ציבור עובדים מר הרצל גבע

ה
תובע
יששכר דב פרידמן
ע"י ב"כ: עו"ד לוריה
-

ה
נתבעת
מ.מ אדמוני סחר בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד זוסמנוביץ




פסק דין

1.
האם התחייבה הנתבעת להעסיק את התובע משך תקופה קצובה בת שנה כמפקח ניקיון, ומשלא עשתה כן, האם זכאי התובע לפיצוי בגובה שכרו עד לתום שנת העבודה? זו השאלה המרכזית העומדת להכרעה בתיק.

2.
התובע עבד אצל הנתבעת כמפקח ניקוין בחנות "איקאה" בראשון לציון (להלן: "איקאה"), מיום 1.2.12 ועד לפיטוריו, ביום 18.4.12.

3.
לטענת התובע, עם קבלתו לעבודה סוכם עמו, כי יועסק משך שנת עבודה לפחות. התובע פוטר מעבודתו לאחר כחודשיים וחצי, אף שלדבריו מילא תפקידו בצורה מעולה, והוא תובע פיצוי בשיעור 9.5 משכורות, בסך 57,000 ₪.

4.
כמו כן, מבקש התובע פידיון חופשה בסך 600 ₪, סך 500 ₪ שלטענתו הופחת משכרו הראשון עבור חודש פברואר 2012, וכן סך 217 ₪ בגין יום עבודה שלטענתו נדרש שלא להתייצב בו לעבודתו.

5.
לטענת הנתבעת, מדובר בתביעת סרק. לטענתה, לא הובטח לתובע כי יועסק משך שנה ולפיכך אינו זכאי לכל פיצוי בגין פיטוריו בשל חוסר התאמה לאחר כחודשיים וחצי, התובע קיבל פדיון חופשה במועד סיום עבודתו ולא ברור בגין איזה יום עבודה שלא עבד מבקש התובע פיצוי.

6.
כן נטען, כי התובע קיבל את שכרו במלואו, בהתאם למוסכם בין הצדדים. בחודש פברואר 2012 שולם לתובע שכר בסך 5,500 ₪, כפי שהוסכם, ולאחר מכן הועלה השכר החודשי לסך 6,000 ₪.

7.
הנתבעת מוסיפה כי התובע הינו "תובע סדרתי", אשר מגיש תביעות סרק כעניין שבשגרה וכבר נפסק בעבר כי מסר עדות שקר.

8.
ביום 27.4.14 נערכה ישיבת ההוכחות בתיק. התובע העיד לתמיכה בתביעתו ומטעם הנתבעת העידו מנהל הנתבעת, מר שי מורד ועובדת הנתבעת, גב' עליזה גליבטר, המשמשת כמפקחת ניקיון באיקאה.

דיון והכרעה
האם זכאי התובע לפיצוי בשיעור 9.5 משכורות?

9.
כאמור, החל התובע עבודתו ביום 1.2.12 ופוטר ביום 18.4.14.

10.
המחלוקת העיקרית בתיק הינה בשאלה העובדתית, האם היה בין הצדדים חוזה לתקופה קצובה בת שנה. מכאן, נגזרת תביעת התובע לפיצוי בגין תשעה וחצי חודשים שלא עבד, עד להשלמת שנת עבודה. אין חולק, כי לא נרשמה התחייבות בכתב לתקופת עבודה קצובה.

11.
בפסק הדין בדב"ע מט/123-3 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה (1990), התייחס בית הדין הארצי לעבודה למהותו של חוזה עבודה לתקופה קצובה, כדלקמן:
"חוזה עבודה אישי יכול ויהיה לתקופה בלתי קצובה, מבלי שנקבע מועד לסיומו, ויכול ויהא לתקופה קצובה, בקביעת מועד לסיומו.
...
חוזה עבודה לתקופה קצובה כולל מועד לסיומו. יש וחוזה כאמור כולל הוראה המרשה לצד לחוזה לסיימו בכל עת לפני תום תקופתו ומבלי להפר את החוזה, אך יש והחוזה אינו כולל הוראה כאמור, ואזי "בחוזים לתקופה קצובה ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה. חישוב הפיצוי מבוסס על ההפסד שנגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בניכוי הסכום (לרבות הנילווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה" (דב"ע מח/3-22, מח/3-27, טלמון אלקטרוניקה בע"מ - יפה, פד"ע כ',112,107)".

12.
עוד נפסק בעניין פנקס, כי על הסכם לתקופה קצובה להיות חד משמעי וברור, ונטל ההוכחה מוטל על הטוען לקיומו, בהאי לישנא:
"חוזה עבודה אישי לתקופה קצובה, אשר אין בו הוראה המרשה לצד לו לסיימו בכל עת לפני תום תקופתו ומבלי להפר את החוזה, הוא חוזה עבודה אשר יש לו תוצאות משפטיות מיוחדות ובלתי רגילות, הן מבחינת הגבלת החופש המקובל להשתחרר מחוזה העבודה והן מבחינת הנטל המוטל על הצדדים לו במקרה של הפרת החוזה. משום כך יש להקפיד על כך שחוזה עבודה אישי לתקופה קצובה כאמור, יהיה חד-משמעי וישקף בצורה ברורה את ההסכמה המודעת של הצדדים לחוזה בדבר החובות אשר הם נוטלים על עצמם.
כל ספק בענין זה יטה איפוא את הכף לכיוון היותו של חוזה העבודה כחוזה לתקופה בלתי קצובה".
וראו גם: דב"ע נה/3-91 ב.ג. פולימרים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זהבה שטול פד"ע כח 421 (1995).

13.
בענייננו, טוען התובע בתצהירו כי ביום 25.1.12 נפגש עם מנהל הנתבעת, מר שי מורד וסיכם עמו את תנאי קבלתו לעבודה. עוד נטען, בסעיף א3 לתצהיר, כדלהלן:
"במעמד זה הנתבע 2 ביקש ממני שאתחייב לעבוד שנה לפחות בחברה".
במקום אחר, בסעיף ו2 לתצהיר , טוען התובע באופן כללי כי התחייבו בפני
ו בעל פה כי יועסק שנה לפחות. התובע אינו מפרט בתצהירו ובעדותו מי התחייב בפני
ו, לעמדתו, מתי היתה ההתחייבות ובאילו נסיבות.

14.
משמע, התובע טוען בתצהירו, מחד, כי הוא עצמו התבקש להתחייב לשנת עבודה בנתבעת במועד קבלתו לעבודה. מאידך, אין התובע מפרט כל התחייבות נגדית מצד גורם מוסמך בנתבעת.

15.
מנהל הנתבעת, מר מורד, העיד בחקירתו הנגדית בהקשר זה כדלהלן:
"ש.
נכון שעובדים אצלך בעסק – אתה מחתים אותם על חוזה לתקופת עבודה של שנה ויותר?
ת.
לא. אי אפשר. אנו לא עובדים בהייטק. אני לא יכול לעשות חוזה עם עובד לשנה מכיוון שהעסק שאני נותן שירותים לאיקאה, אין לי חוזה איתם לשנה.
החוזה איתם יכול להפסיק תוך 45 יום. בחיים לא הייתי מתחייב לשנת עבודה."
(עמוד 15 שורות 3-6).

16.
עדותו של מר מורד בהקשר זה מהימנה עלינו, ולא נסתרה מפורשות אף בגרסתו של התובע עצמו. לשאלת ב"כ התובע בחקירתו, הוסיף מר מורד והסביר כי ייתכן שמפקחים אזוריים יוחתמו על חוזה לשנה ובכל מקרה לא ניתן "להחזיק מישהו בכוח שנה", כלשונו (עמוד 15 שורות 7 – 14).

17.
הנתבעת אף הגישה מספר מסמכים הקשורים לקבלת התובע לעבודתו, טופס קורות חיים של התובע עליו מפורטים בכתב יד התנאים שלפי הטענה סוכמו עמו (נספח ב' לתצהיר מנהל הנתבעת), טופס קבלת עובד בחתימת התובע
והודעה בדבר תנאי עבודה (נספח ג' לתצהיר מנהל הנתבעת).
מבלי להידרש בשלב זה למחלוקת שבין הצדדים, בשאלה האם התובע קיבל לידיו את כל המסמכים האמורים, הרי שאין חולק כי התחייבותה הנטענת של הנתבעת – התחייבות מהותית לכל הדעות- אינה מוזכרת באף מסמך.

18.
בנסיבות אלה, וודאי שלא הוכח בפני
נו כי בין הצדדים חוזה חד משמעי, כדרישת הפסיקה, המשקף הסכמה מודעת לתקופת עבודה קצובה.

19.
לפיכך, לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי הנתבעת התחייבה כלפיו לתקופת העסקה קצובה. התביעה ברכיב זה נדחית.

פדיון חופשה

20.
התובע מבקש תשלום בסך 600 ₪ כפדיון חופשה בגין תקופת עבודתו בנתבעת. סכום התביעה אינו מלווה בתחשיב מפורט.

21.
הנטל להוכחת תשלום ימי חופשה או פידיון חופשה לעובד, מוטל על המעסיק.
ראו, בין היתר, את שנקבע כבר בדב"ע לא/ 3-22 ציק ליפט נ' חיים קסטנר פד"ע ג 215.

22.
במסגרת תלוש השכר האחרון של התובע לחודש אפריל 2012, התלוש היחיד שהוגש במסגרת ההליך, נרשם תשלום בגין פידיון חופשה בסך 345 ₪. התובע לא חלק על כך ששולם לו סכום זה.

23.
בתצהירו של מנהל הנתבעת, הוא טוען כי הנתבעת פדתה לתובע יום חופשה אחד (סעיף 43 לתצהיר מר מורד). מעבר לכך, הנתבעת לא פירטה את חישוב ימי החופשה להם זכאי היה התובע בגין עבודתו בת כחודשיים וחצי, ולפיכך לא הרימה את הנטל בהקשר זה.

24.
עם זאת, משאין חולק כי שולם לתובע תשלום בגין פידיון חופשה, אשר לא נוכה מן הסכום שנתבע במסגרת התביעה, יש לנכות סך 345 ₪ ועל הנתבעת להשלים את תשלום פידיון החופשה לתובע, בסך 255 ₪.



פיצוי בגין שכר יום עבודה

25.
במסגרת תביעתו של התובע (סעיף ז4), הוא מבקש החזר בגין יום עבודה "שנשאר בבית", בסך 217 ₪. התובע אינו מפרט בתביעה בגין איזה יום עבודה מתבקש הפיצוי, באילו נסיבות, ואינו מפנה לתלוש שכר המלמד על קיזוז שכר יום עבודה.

26.
במסגרת חקירתו הנגדית של התובע, הוא נשאל ביחס לסעיף זה בכתב התביעה והשיב כי התבקש להישאר בביתו ביום 16.4.12, כדלהלן:
"

ש.
מפנה אותך לסעיף ז'4 לתצהירך – אתה לא אומר איזה יום נשארת בבית?
ת.
אותו יום ששי בא לפגישה עם עליזה במשרד, זה סיפר לי הנרי אחרי יום אחד, והתחננה שהוא ישאיר אותה והנרי התקשר אלי בצהרים ב-16.4.12 אמר לי להישאר בבית, שאלתי אם קרה משהו והוא אמר לי שום דבר ואחרי יומיים הוא סיפר לי מה קרה עם עליזה."
(עמוד 9 שורות 18 – 21)

27.
דא עקא, עיון בתצהירו של התובע מעלה גרסה שונה ביחס לעבודת התובע ביום 16.4.14 ולמחרת אותו יום, בזו הלשון:
"ג1. ב- 16.4.12 יום שני בצהריים התקשר אלי מנהל מטעם הנתבעת 1 בשם הנרי והודיע לי שלא להגיע לעבודתי ביום המחרת "קח יום חופש" אמר לי.
2. שאלתי באם קרה דבר וזה ענה לי שלא.
3. צלצלתי לנתבע 2 ושאלתי האם הוא יודע דבר במקרה וזה ענה שלא.
4. המשכתי ושאלתי את הנתבע 2 האם יש בעיה וזה אמר לי שלא.
5. על כן אמרתי לנתבע 2 שאני בדרכי לראשל"צ לעבודתי.
ד1. למחרת בשעה 14:00 ב- 17.4.12 התקשר אלי הנתבע 2 ואמר לי שלא אמשיך לעבוד בראשל"צ. ואולם מאחר ועניתי לו שאני כבר מתקרב למקום העבודה בראשל"צ השיב לי הנתבע 2 "תעשה עוד משמרת וזהו".

28.
מתצהיר התובע עולה איפוא, כי התובע התבקש לכאורה שלא להתייצב לעבודה למחרת שיחתו עם מר הנרי, מטעם הנתבעת, ביום 17.4.14, אולם הוא התייצב לעבודה הן ביום 16.4.14 והן למחרת.

29.
בנסיבות אלה, לא הובהרו ולא הוכחו העובדות המקימות את עילת התביעה לתשלום שכר יום עבודה, והיא נדחית.

הפרשי שכר בגין חודש פברואר 2012

30.
טוען התובע, כי שכר חודש פברואר 2012 שולם לו בחסר, שכן סוכם עמו על שכר בסך 6,000 ₪ ובחודש העבודה הראשון שולם לו שכר בסך 5,500 ₪ (סעיף ב1 לתצהיר התובע).

31.
הנתבעת מכחישה את זכאות התובע להפרשי שכר עבודה. לגרסת הנתבעת, סוכם עם התובע כי בחודש העבודה הראשון יעמוד שכרו על סך 5,500 ₪, ומהחודש השני ואילך ישולם לו שכר בסך 6,000 ₪ (סעיף 47 לתצהיר מר מורד).

32.
לתמיכה בגרסתה, הציגה הנתבעת טופס קבלת עובד, בחתימת התובע - נספח ג' לתצהיר מר מורד. בטופס מפורטים פרטי התובע, כמו גם תאריך תחילת עבודתו ותעריף שכר עבודתו, כדלהלן:
"5,500 ₪ עבור שכר פברואר
6,000 ₪ עבור שכר מרץ".

33.
הסכומים האמורים תואמים את הסכומים המפורטים בשני מסמכים נוספים שהגישה הנתבעת, רישום בכתב יד על גבי קורות החיים של התובע (נספח ב' לתצהיר מר מורד) והודעה לעובד בדבר פירוט תנאי עובדה (העמוד השני לנספח ג' לתצהיר מר מורד).

34.
במסגרת חקירתו הנגדית של התובע הוא אישר כי חתם על טופס קבלת העובד האמור, אולם הוסיף כי סעיף השכר בטופס הוסיף לאחר חתימתו, וכלשונו:
"

ש.
אני מפנה אותך לנספח ג' לתצהיר הנתבעת – זו חתימתך?
ת.
זה החתימה שלי אבל זה לא נכון. אבל יש פה תעריף עבודה שכתוב 5,500 ₪ שכר בפברואר זה לא היה ולא נברא. הוסיפו את זה אחר כך."
(עמוד 8 שורות 26 – 28)

35.
גרסה זו של התובע, הכוללת טענות חמורות כלפי הנתבעת, הועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית. התובע לא הציג כל תרשומת מטעמו, המעידה על תנאי שכר אחרים שסוכמו עמו, או כל פנייה קודמת לנתבעת בנוגע לשכר ששולם בחסר.

36.
בנסיבות אלה, בהן התובע טוען נגד טענות הנתבעת המגובות במסמכים, לא עלה בידי התובע להרים את הנטל הנדרש.
התביעה להפרשי שכר נדחית.

סיכום

37.
לאור האמור, נדחים כל רכיבי התביעה, פרט לתביעה לפדיון חופשה.
התובע זכאי לתשלום פדיון חופשה בסך 255 ₪.

38.
התובע ישא בשכ"ט עו"ד הנתבעת בגין דחיית חלק הארי של התביעה, בסך 5,000 ש"ח. הסכום ישולם לנתבעת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין והתובע יהא רשאי לקזז ממנו את התשלום בגין פדיון החופשה, כאמור.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ד, (29 אפריל 2014
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








מר הרצל גבע
נציג ציבור עובדים



חופית גרשון-יזרעאלי
, שופטת- אב"ד







סעש בית דין אזורי לעבודה 46001-03/13 יששכר דב פרידמן נ' מ.מ אדמוני סחר בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/04/2014)