פסקי דין על חה"כ איתן כבל | פסקי דין על הסתדרות העובדים הכללית החדשה | פסקי דין על בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה |

2026/14 דנא     07/05/2014




דנא 2026/14 חה"כ איתן כבל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה




החלטה בתיק דנ"א 2026/14
st1\:*{behavior:(#ieooui) }




בבית המשפט העליון


דנ"א 2026/14



לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס


העותר:
חה"כ איתן כבל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה



2. בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה


עתירה לדיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון
מיום 9.3.2014 בע"א 367/14 שניתן על ידי כבוד השופטים:
א' רובינשטיין
,
י' עמית
,
צ' זילברטל


בקשה דחופה מטעם העותר מיום 17.3.2014
"בענייני בחירות לעיכוב ביצוע"

תגובת המשיבה 1 מיום 24.3.2014
ל"בקשה דחופה בענייני בחירות לעיכוב ביצוע"

תגובת המשיב 2 מיום 24.3.2014
ל"בקשה דחופה בענייני בחירות לעיכוב ביצוע"

ובקשה מטעם המשיבים מיום 27.4.2014
למתן החלטה

בשם העותר:
עו"ד איתן לירז
; עו"ד איתן ברוש
; עו"ד אוהד רבפוגל
בשם המשיבה 1:
עו"ד יהושע חורש
; עו"ד רונן ברומר
; עו"ד אביתר אזולאי
בשם המשיב 2:
עו"ד צבי אגמון; עו"ד יונתן קהת


החלטה

1.
עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 367/14 מיום 9.3.2014 (השופטים
א' רובינשטיין
,
י' עמית
ו-
צ' זילברטל
; להלן –
פסק הדין
).

2.
המשיבה 1, הסתדרות העובדים הכללית החדשה
(להלן –
ההסתדרות
), היא ארגון העובדים היציג הגדול במשק. בחודש מאי 2012 נערכו בחירות לתפקיד יושב ראש ההסתדרות. הבחירות נערכו בקרב כל חברי ההסתדרות, במתכונת של בחירות ישירות וכלליות, על פי הנדרש בחוקת ההסתדרות. לתפקיד יושב ראש ההסתדרות נבחר מר עופר עיני, לתקופת כהונה של חמש שנים. העותר, חבר הכנסת איתן כבל, התמודד אף הוא אך לא נבחר לתפקיד. בחודש נובמבר 2013 הודיע מר עיני על כוונתו להתפטר מתפקידו. בהודעתו הוסיף והמליץ מר עיני לבית נבחרי ההסתדרות, הוא המוסד העליון של הארגון המונה 171 חברים (להלן –
בינ"ה
, המשיבה 2), למנות במקומו לתפקיד יושב ראש ההסתדרות את עו"ד אבי ניסנקורן. המלצתו של מר עיני נסמכה על הוראה מסוימת בחוקת ההסתדרות. בתמצית יצוין, כי על פי ההסדר שהיה קבוע בחוקת ההסתדרות בעת שנמסרה הודעתו של מר עיני, הרי בעת
התפטרות
של יושב ראש ההסתדרות המכהן (בטרם סיים את תקופת הכהונה לה נבחר), לא יתקיימו בהכרח בחירות מיוחדות וכלליות בקרב כל חברי ההסתדרות. תחת זאת, נקבע בחוקת ההסתדרות כי על בינ"ה להחליט האם למנות את המועמד שהוצע על ידי יושב ראש ההסתדרות היוצא, או שמא לערוך בחירות מיוחדות כלליות.

3.
יוער, כי במהלך הדיון בהליכים המשפטיים שהגיש העותר, החליטה ועדת החוקה של בינ"ה לתקן את ההוראות הנוגעות לבחירת יושב ראש חדש להסתדרות בעקבות התפטרות של יושב הראש המכהן, ובנסיבות אחרות בהן מסיים יושב הראש את תפקידו (להלן –
הסדר הבחירה החדש
; ראו לעניין זה את השתלשלות העניינים המתוארת בפסק הדין, בפיסקאות ג'-ט' לחוות דעתו של השופט
רובינשטיין
). בעקבות תיקון חוקת ההסתדרות, ברירת המחדל כיום בהסדר הבחירה החדש הינה, שיושב הראש החדש במקום זה שהתפטר, מתמנה לתפקידו על ידי חברי בינ"ה, כאשר כל סיעה המיוצגת בבינ"ה רשאית להציע מועמד. אף יושב ראש ההסתדרות היוצא רשאי להציע מועמד, במקרה של התפטרות. כאמור, בינ"ה הוא הגוף אשר אמור לבחור מבין המועמדים את יושב הראש החדש. לצד זאת, נקבע בהסדר הבחירה החדש, כי בהחלטת רוב חברי בינ"ה ניתן להורות על בחירות כלליות מיוחדות לתפקיד יושב ראש ההסתדרות בנסיבות בהן התפטר יושב הראש המכהן (ראו פיסקה ח' לחוות דעתו של השופט
רובינשטיין
).

4.
העתירה דנא הינה גלגול נוסף במסכת ההליכים המשפטיים שננקטו על ידי העותר בניסיון למנוע את ההליכים לבחירת יושב ראש חדש, בהתאם להסדרים שבחוקת ההסתדרות. טענתו המרכזית של העותר, שנשנתה על ידו אף לאחר קבלת הסדר הבחירה החדש, הייתה כי חובה לקיים בחירות חדשות לתפקיד יושב ראש ההסתדרות במהלך תקופת הכהונה של יושב הראש שהתפטר, באותו אופן
בדיוק
בו מתקיימות בחירות בתום הקדנציה של יושב הראש ההסתדרות. במילים אחרות, העותר טען כי חובה לבחור את מחליפו של מר עיני אך ורק בדרך של בחירות כלליות בקרב כל חברי ההסתדרות. בהקשר זה חזר העותר וטען כי בדין הישראלי קיים עקרון יסוד לפיו בחירתו של בעל תפקיד חדש במהלך תקופת הכהונה של בעל התפקיד הקודם (ולא בסיומה) חייבת להיעשות
תמיד
על ידי הגוף הבוחר המקורי. ברם, טענתו העקרונית האמורה של
העותר לא התקבלה על ידי אף אחד משופטי ההרכב
בפסק הדין מושא העתירה לדיון נוסף (ראו פיסקה נ' לחוות דעתו של השופט
א' רובינשטיין
; פיסקה 6 לחוות דעתו של השופט
צ' זילברטל
; וחוות דעתו של השופט
י' עמית
). עם זאת, חרף דחיית טענתו
העקרונית
של העותר, דעות השופטים נחלקו לעניין סבירותו
של הסדר הבחירה החדש. בדעת רוב של השופט
צ' זילברטל
, אליו הצטרף השופט
י' עמית
, נקבע כי הסדר הבחירה החדש שנקבע הינו סביר ואינו מקים עילה להתערבותו של בית המשפט (פיסקה 9 לחוות דעתו של השופט
צ' זילברטל
). לעומת זאת, סבר השופט
א' רובינשטיין
, בדעת מיעוט, כי ההסדר החדש אינו סביר בהיותו סוטה מעיקרון בסיסי הקבוע בחוקת ההסתדרות, לפיו יש לקיים בחירות כלליות וישירות לתפקיד יושב ראש ההסתדרות (פיסקה נ' לחוות דעתו של השופט
א' רובינשטיין
).

5.
העתירה שלפניי מופנית כאמור נגד פסק הדין. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 18.3.2014 הוריתי למשיבים להשיב לבקשה לעיכוב ביצוע. כמו כן, הוריתי על מתן סעד ארעי המשיב על כנו את תוקפו של הסעד הזמני שניתן ביום 22.1.2014 בהליך מושא העתירה. מכוחו של הסעד הארעי נמנעה למעשה האפשרות לקדם את הליכי הבחירה של יושב ראש ההסתדרות החדש, עד להחלטה אחרת.

6.
לאחר ששקלתי את טענותיו של העותר הגעתי למסקנה כי דינה של העתירה להידחות. טענתו העקרונית המרכזית של העותר, הינה כי פסק הדין עומד בסתירה "לכלל חוקתי קיים במשפט הישראלי... הדורש זהות בין דרך בחירתו של נבחר ציבור לבין האופן בו ייבחר מחליפו..." (סעיפים 80-79 לעתירה לדיון נוסף, וראו גם סעיף 103 לעתירה). יודגש, כי העותר מעלה שלל טענות נוספות נגד פסק הדין, למשל, לעניין תחולתו הרטרואקטיבית של הסדר הבחירה החדש. ברם, סבורני כי רק הטענה בנושא הכלל החוקתי נמנית, מבחינה עקרונית, עם סוג הטענות העשויות להצדיק דיון נוסף. חרף טענתו של העותר לא שוכנעתי כי
ראוי במקרה דנא להורות על
דיון נוסף. כל שופטי ההרכב היו תמימי דעים כי במשפט הישראלי לא קיים כלל
המחייב
כי בחירת מחליפו של נבחר ציבור, המסיים את תפקידו לפני השלמת מלוא הקדנציה, תיעשה
תמיד
באותה מתכונת
בדיוק
להליך הבחירה המקורי של אותו בעל תפקיד. ודוקו, הן השופט
רובינשטיין
, הן השופט
זילברטל
(אליו הצטרף השופט
עמית
)
, נסמכו בחוות דעתם על ההלכה שנפסקה בע"א 503/80
זפרן נ' מוזר
, פ"ד לד(4) 831 (1980) (להלן –
עניין זפרן
), שם קבע בית משפט זה, כי "... מחוקק הדוגל בעיקרון של בחירות פלוניות לאיושה של משרה לתקופה מסוימת, אינו חייב לדגול ממילא בגישה כי אם נתפנתה המשרה בתוך אותה תקופה, יש לחזור על אותן בחירות מחדש..." (
שם
, בעמ' 835). דומה, אם כן, כי העותר מלין למעשה על כך שבית המשפט לא סטה בפסק הדין מושא העתירה מן העקרונות שהותוו בעניין
זפרן
, אלא פסע בעקבותן. אכן, בית המשפט הוציא תחת ידו

פסק דין
חשוב ובעל השפעה לא מבוטלת על ארגון העובדים היציג הגדול במשק. אולם, הדיון הנוסף הוא הליך נדיר ביותר, הנערך במקרים יוצאי דופן בלבד. בסופו של דבר "ההיענות לבקשה לדיון נוסף היא בגדר שיקולו של השופט, שלפניו הובאה העתירה, והלה אינו נותן דעתו רק להלכה שנפסקה מבחינת מרכיביה ומאפייניה אלא גם נוקט אמת-מידה של סינון ובחירה על יסוד מהותו וטיבו של העניין המסוים שלפניו" (ד"נ 6/82
ינאי נ' ראש ההוצאה לפועל
, פ"ד לו(3) 99, 102 (1982)). איני סבור, כאמור, כי מוצדק לערוך דיון נוסף בפסק הדין, ככל שהלך בעקבות עניין
זפרן
. גם המחלוקת בין שופטי ההרכב בעניין סבירותו של הסדר הבחירה החדש, אינה מצדיקה עריכתו של דיון נוסף.

7.
אשר על כן, העתירה נדחית בלא שהמשיבים נתבקשו להשיב לעתירה לגופה. כפועל יוצא מכך מתבטל הסעד הארעי מיום 18.3.2014. לא ייעשה צו להוצאות.



ניתנה היום, ז' באייר התשע"ד (7.5.2014).





ה נ ש י א

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14020260_s02.doc

דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







דנא בית המשפט העליון 2026/14 חה"כ איתן כבל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בית נבחרי הסתדרות העובדים הכללית החדשה (פורסם ב-ֽ 07/05/2014)