פסקי דין על צוקר דוד | פסקי דין על דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות | פסקי דין על צוקר דוד אחזקות ושיפוצים | פסקי דין על עו"ד מורסקי דנה ואח' |

1296/14 רעא     07/05/2014




רעא 1296/14 צוקר דוד נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, צוקר דוד אחזקות ושיפוצים בע"מ, עו"ד מורסקי דנה ואח'




החלטה בתיק רע"א 1296/14


בבית המשפט העליון


רע"א 1296/14



לפני:

כבוד השופט י' דנציגר


המבקש:
צוקר דוד



נ


ג


ד




המשיבים:

1. דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ



2. צוקר דוד אחזקות ושיפוצים בע"מ


3. עו"ד מורסקי דנה


4. גיל צוקר


5. מיכל מרקוביץ


6. סופיה צוקר


7. עו"ד גבריאל צדוק


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 12.1.2014 בת"א 7513-12-12, שניתנה על ידי השופטת ר' רונן

בשם המבקש:
עו"ד און צוק
בשם המשיבים:
עו"ד דורון לפק

החלטה



לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (
השופטת
ר' רונן
) בת"א 7513-12-12 מיום 12.1.2014 במסגרתה דחתה את בקשתם של המבקש ושל אשתו המנוחה לגילוי מסמכים אשר התבקשו על ידם במסגרת תביעתם כנגד המשיבים.

הרקע לבקשה והחלטת בית המשפט המחוזי

1.
המשיבות 1 ו-2 הן חברות שהוקמו על ידי המבקש (להלן:

החברות
). המשיבים 5-3, גב' דנה מורסקי, מר גיל צוקר וגב' מיכל מרקוביץ, שהינם נכדיו של המבקש, והמשיבה 6, גב' סופיה צוקר, אשת בנו ז"ל של המבקש, הינם בעלי מניותיהן הנוכחיים של החברות.

בבית המשפט המחוזי מתבררת תביעתו של המבקש למתן סעד
כספי וסעד הצהרתי ולמתן חשבונות כנגד המשיבים.
יצויין כי בתחילה הוגשה התביעה על ידי המבקש ואשתו המנוחה, אך זו נמחקה מכתב התביעה לאחר פטירתה והמבקש עבר לנהל את ההליכים המשפטיים לבדו.
עיקרה של התביעה בטענה כי באמצעות מעשי רמיה וזיוף העבירו המשיבים 6-3 את הבעלות על מניות החברות מידי המבקש ואשתו המנוחה לידיהם שלהם (להלן:
העברת המניות
).
עוד נטען בתביעה, כי עובר להעברת הבעלות במניות נותרו בידי המשיבים והחברות כספים המגיעים למבקש ונשללו ממנו שלא כדין, אשר מקורם בשלושה: במשכורות אותן נמנע מלמשוך במשך שנים ארוכות מקופות החברות; בהלוואות בעלים שהעמיד לטובת החברות; וכן בדמי שכירות שהתקבלו מנכסים שהקים המבקש במסגרת פעילותו בחברות ולהם הוא זכאי.

2.
כמו כן, נטען בכתב

התביעה כי המשיבים ורואה החשבון של החברות מסרבים להעביר לידי המבקש את תלושי המשכורות להם הוא זכאי, תדפיסים ומאזנים של החברות, דיווחים לרשם החברות ולרשויות המס, ומסמכים רלבנטיים אחרים שיש בהם כדי לתמוך ולהוכיח את טענות המבקש, הן ביחס למרמה

שביסוד העברת המניות והן ביחס לזכויותיו הכספיות הנטענות.
על כן, בסעיף 61 לכתב התביעה עתרו המבקש ואשתו המנוחה

למתן חשבונות. זו לשון הסעיף:

"...הרי שמתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו המורה לנתבעים [המשיבים – י.ד.] לגלות ולחשוף בפני
התובע [המבקש – י.ד.] ובית המשפט הנכבד את כל המסמכים החשבונאיים של החברות המתייחסים לתובע ולאשתו, ובין היתר:

1.1. תלושי משכורת של התובע החל משנת 1998 ולכל הפחות 7 שנים עובר להעברת מניות התובע במרמה לבעלי המניות הנוכחיים.
1.2. מאזנים ודוחות חשבונאיים של החברות משנת 1998 ולכל הפחות 7 שנים עובר להעברת המניות במרמה לבעלי המניות הנוכחיים.
1.3. כרטסת הנהלת חשבונות המפרטת את התנועות בחשבון התובע בחברה החל משנת 1998 ולכל הפחות 7 שנים עובר להעברת מניות התובע במרמה לבעלי המניות הנוכחיים.
1.4. רשימת כל נכסי החברות המפרטת את כל הנכסים אשר היו בבעלות החברות החל מיום הקמתן ועד להיום.
1.5. רשימת כל הפרויקטים בהם היו החברות מעורבות החל מיום הקמתן ועד ליום זה.
1.6. רשימת כל ההעברות הספיות לתובע. אם בוצעו כאלה.
1.7. דוחות שנתיים למס של החברות החל משנת 1998 ולכל הפחות 7 שנים עבור להעברת מניות התובע במרמה לבעלי המניות הנוכחיים.
1.8. דיווחים לרשויות המס בגין העברת מניות התובע כאמור לעיל.
1.9. הסכם העברת המניות.
1.10. תקנוני החברות.
1.11 פרוטוקולים מישיבות בעלי המניות.
1.12 כל מסמך רלוונטי אחר".

הבקשות לגילוי מסמכים והחלטות בית המשפט המחוזי בעניינן

3.
ביום 22.5.2013, ולאחר שהמשיבים לא נענו לדרישה לגילוי המסמכים אשר פורטו בכתב התביעה,

הגישו המבקש ואשתו המנוחה לבית המשפט קמא בקשה לגילוי מסמכים, בה עתרו כי יורה למשיבים להעביר לידיהם מסמכים אלו (להלן:
הבקשה הראשונה
). ההחלטה בבקשה זו התקבלה במסגרת ישיבת קדם משפט שהתקיימה בבית המשפט המחוזי ביום 2.9.2013.
בית המשפט דחה את בקשתם של המבקש ושל אשתו המנוחה ברובה, ונעתר להורות על גילוי המסמכים הנוגעים להעברת המניות מושא התביעה ולפרוצדורה הנדרשת להעברת מניות בחברה בלבד, כדלקמן:

"לעניין גילוי המסמכים, יוסיפו המשיבים ויגלו למבקשים את המסמכים המנויים בסעיף 41 לתשובה לתגובה לבקשה לגילוי מסמכים.
המשיבים יפרטו האם קיימים תקנונים או פרוטוקולים של האורגנים הרלבנטיים של החברה המתייחסים לפרוצדורה הנדרשת לצורך העברת מניות בחברה, לתנאים להעברת מניות כזו, וכיוצא באלה, וכן כל מסמך המתייחס להעברה המסוימת של המניות נושא התובענה.
אם אין מסמכים כאלה יצהירו על כך המשיבים, ואם הם קיימים – הם יגולו למבקשים".

4.
בהתאם להחלטה זו הוגש מטעם המשיבים תצהירה של גב' דנה מורסקי, המשיבה 4, בו צויין כי אין בידי המשיבים מסמכים כלשהם המתייחסים להעברת המניות, למעט אלו אשר צורפו לכתב התביעה ולכתב ההגנה. לצד זאת, הגישו המשיבים לבית המשפט את תקנון, תזכיר החברה ותעודת ההתאגדות של המשיבה 1.

5.
ביום 13.10.2013 חזרו המבקש ואשתו המנוחה והגישו בקשה נוספת לגילוי מסמכים, בה עתרו לקבל את המסמכים שנזכרו

במסגרת כתב התביעה, למעט אלו הנוגעים להעברת המניות (המסמכים המנויים בסעיפים 1.10-1.8 לעיל), אשר בית המשפט המחוזי לא נעתר להורות

על גילויים (להלן:
הבקשה השנייה
). בהמשך, חזרו המבקש ואשתו המנוחה על בקשתם בדיון מקדמי שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 28.11.2013. לאחר שבית המשפט קבע בדיון כי הליכי הקדם משפט יסתיימו בתוך 30 ימים, פנו השניים ביום 18.12.2013 למשיבים בדרישה לקבל את המסמכים המנויים בכתב התביעה, וכן את המסמכים הבאים:

"3.12. כל מסמך עליו נתבקשו מרשי [המבקש ואשתו המנוחה – י.ד.] לחתום במסגרת העברת המניות שבוצעה.
3.13. דפי חשבון של כל חשבונות החברה וכן החשבון המשותף מס' 556114 בבנק מזרחי טפחות סניף סוקולוב בחולון.
3.14. מסמכים ו/או החלטות ו/או פרוטוקולים של החברה בגין כל החלטה הקשורה בהחלפת בעלי מניות ו/או דירקטורים ו/או מנהלים ו/או להעסקתו/פיטוריו של התובע 1 [המבקש – י.ד.] ו/או שינוי פרטי החברה ו/או כל החלטה אחרת הנוגעת למרשי.
3.15 כרטסת הנהלת חשבונות ומאזן בוחן של כל השכירויות (גיזבורג 6 רשל"צ, חנויות ברח' ויטל בת"א)".

לאחר שדרישתם לא זכתה למענה מצד המשיבים, הגישו המבקש ואשתו המנוחה ביום 26.12.2013 בקשה שלישית במספר לגילוי מסמכים, הדומה לקודמותיה, ואשר במסגרתה ביקשו פעם נוספת כי בית המשפט יורה על גילוי המסמכים שפורטו בכתב התביעה, לצד המסמכים הנוספים, שפורטו במכתבם למשיבים מיום 18.12.2013 (להלן:
הבקשה השלישית
). בבקשתם השלישית חזרו

המבקש ואשתו המנוחה והסבירו כי המסמכים המבוקשים דרושים לצורך הוכחת עילות תביעתם, לרבות גובה חובן הכספי הנטען של החברות למבקש. עוד נטען בבקשה כי המסמכים המבוקשים שייכים למבקש ולאשתו המנוחה, שכן הם מתייחסים לתקופה בה היו בעלי השליטה בחברות.

6.
בתגובתם לבקשה השלישית, עתרו המשיבים לדחייתה

ממספר טעמים. בין היתר, נטען

כי
הבקשה הינה בקשה מוסווית לקבלת הסעד העיקרי של מתן חשבונות, שכן עניינה

במסמכים הזהים לאלו הנזכרים בכתב התביעה, ואשר שאלת זכותם של המבקש ושל אשתו המנוחה לקבלם טרם הוכרעה; וכן כי

סוגיית גילוי המסמכים הוכרעה על ידי בית המשפט קמא עוד במסגרת החלטתו בבקשה הראשונה. בהקשר זה, הדגישו המשיבים כי הבהירו זה מכבר שהם אינם מחזיקים במסמכים הנזכרים בבקשה, מלבד אלו שכבר הוגשו לבית המשפט קמא.

7.
ביום 12.1.2014 מסר בית המשפט המחוזי את החלטתו בבקשה השלישית, בה נקבע כדלקמן:

"...אין מקום בשלב זה של הדיון להורות על גילוי המסמכים הנוספים המבוקשים על ידי המבקשים. הבקשה מתייחסת (כעולה מס' 1 בה) למסמכים שונים שמסירתם התבקשה במסגרת כתב התביעה. לכן, שאלת מסירת המסמכים תתברר במסגרת התביעה. מדובר במסמכים שונים שהמבקשים עשויים להיות זכאים לכך שהם יגולו ויימסרו לעיונם, אם יוכיחו המבקשים את עילות התביעה השונות להן הם טענו (כפי שהם ציינו בס' 11 לתגובה לתשובה). בשלב זה, ובטרם נדונו והוכרעו עילות התביעה – הבקשה נדחית".

8.
מכאן הבקשה שלפני, בה חוזר המבקש על טיעוניו במסגרת בקשת גילוי המסמכים, רובם ככולם, וטוען כי

בית המשפט המחוזי שגה בעת שדחה את הבקשה ובכך שעד כה הורה על גילוי המסמכים הקשורים להעברת המניות בלבד. בתוך כך, נטען כי

היה על בית המשפט קמא להורות על גילוי כלל המסמכים המבוקשים, כיוון שאלו, ולכל הפחות תלושי המשכורת של המבקש, שייכים למבקש, וכמו כן יש בהם כדי להוכיח את עילות התובענה.

9.
המשיבים מצידם חוזרים בתשובתם על טענותיהם שלעיל. עוד טוענים המשיבים

כי המבקש כלל לא נימק כיצד המסמכים המבוקשים רלבנטיים לתביעתו, וכן כי מרבית המסמכים המבוקשים הינם מסמכים פנימיים אשר אינם נוגעים לתביעתו הכספית ואין למבקש זכות לקבלם. בפרט לא בשלב זה, בו טרם התבררו טענותיו בתביעה העיקרית. לצד האמור, נטען

כי בקשת רשות הערעור לוקה בחוסר תום לב, שכן לא צויין במסגרתה כי עובר להגשת הבקשה לגילוי מסמכים מושא הדיון, הוגשו לבית המשפט המחוזי בקשות גילוי מסמכים זהות במהותן, אשר נדונו והוכרעו על ידי בית המשפט המחוזי ואשר המועד להגשת בקשת רשות הערעור עליהן חלף.

דיון והכרעה

10.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה על נספחיהן, בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.1.2014 ובהחלטות שקדמו לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

11.
הלכה היא שסוגיות שבסדרי דין
, לרבות החלטות שעניינן גילוי מסמכים,
נתונות לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, אשר אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו, אלא במקרים חריגים
בהם התקבלה החלטה העומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום לעיוות דין לאחד הצדדים
[ראו למשל: רע"א 266/88
סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל
, פ"ד מד
(2) 206, 211-210 (1990);
רע"א 6526/13
מומג'אן דה ג'רוזלם ג'וולרי מנופקצ'רינג קו בע"מ נ' אוריין ש.מ בע"מ
(5.11.2013), פסקה 5 להחלטה
].
יתר על כן, בית משפט זה קבע לא אחת כי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים, לרבות ביחס להיקפו של צו גילוי מסמכים, אלא אם אלה

אינן מתקבלות על הדעת או מתעלמות מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן [ראו למשל:
רע"א 6546/94
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי
, פ"ד מט
(4) 54, 61 (1995)
;
רע"א 9322/07
gerber products company

נ' חברת רנדי בע"מ
(15.10.2008),
פסקה 9 להחלטה (להלן:

עניין
gerber
)
;
רע"א 624/11
המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה
(15.3.2011), פסקה 5 להחלטה והאסמכתאות הנזכרות שם.
ראו גם:
חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי
204-203 (מהדורה שלישית, 2012)]. אינני סבור כי הבקשה דנא נמנית על המקרים החריגים לכלל אי ההתערבות, מה גם שלא עלה בידי המבקש להראות כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהונחו לפניו. על כן כבר מטעם זה דינה להידחות.

12.
אעיר בקצרה ולמעלה מן הצורך כי גם לגופם של דברים לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בקשת המבקש נדחתה בשל העובדה שבמסגרת תביעתו עתר, בין היתר, לסעד של מתן חשבונות. תביעה למתן חשבונות מתנהלת, כידוע, בשני שלבים: תחילה על התובע להוכיח כי בינו לבין הנתבע מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, וכן כי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות. בשלב השני, ולאחר שנמצא כי קמה חובה להגשת חשבונות, מתקיים בירור החשבונות אשר בסיומו אפשר ויחוייב הנתבע בסכום בו הוא חייב לפי החשבונות [ראו למשל: ע"א 5444/95
עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף סלום
, פ"ד נא(4) 811, 819 (1997); ע"א 85/83
פרופ' בניאל נ' תמ"י מכון למחקר ולפיתוח בע"מ
, פ"ד מב(3) 606, 615-614 (1986)]. ודוק, במסגרת תביעה למתן חשבונות, יש להורות אך על גילויים של מסמכים הנדרשים לבירור השאלה האם יש מקום להורות על

מתן חשבונות, להבדיל ממסמכים המתבקשים לצורך הוכחת התביעה עצמה. יתר על כן, אין ליתן צו גילוי מסמכים שיש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית [ראו למשל: עניין
gerber
, פסקה 13 להחלטה; רע"א 3576/94
השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום
, פ"ד מח(4) 388, 395 (1994)].

13.
במקרה דנן עתר המבקש במסגרת הסעד למתן חשבונות לקבל רשימה ארוכה של מסמכים, אותם אפשר לחלק לשלוש קבוצות מסמכים:

מסמכים הנוגעים להעברת המניות; מסמכים הנוגעים לחובן הכספי הנטען של החברות כלפיו; וכן מסמכים הנוגעים להתנהלותן של החברות למול הרשויות ולפעילותן העסקית. גילוי המסמכים שהתבקש במסגרת הבקשה השלישית, היא הבקשה מושא הדיון, כמו גם

בשתי בקשות גילוי המסמכים שקדמו לה, חופף במהותו למבוקש במסגרת הסעד למתן חשבונות הכלול בסעיף 61 לכתב התביעה, ונועד, כך על פי המבקש, לצורך הוכחת עילות תביעתו. כל זאת, כאשר בשלב זה, כפי שהטעים בית המשפט קמא, טרם נדונו עילות התביעה וטרם הוכחה התשתית המקימה את זכויותיו הנטענות של המבקש במניות ובכספים אותם תבע.

14.
באשר למסמכים הנוגעים להעברת המניות; בית המשפט המחוזי הורה למשיבים לגלות מסמכים אלו, ככל שהם מצויים בידיהם, עוד בהחלטתו מיום 2.9.2013, והללו הגישו תצהיר מטעמם בעניין. מכאן שאין עוד להידרש למסמכים אלו בשלב זה. באשר למסמכים הנוגעים לחובן הכספי הנטען של החברות כלפי המבקש ולהתנהלותן של החברות; כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.1.2014, גילויים טעון הכרעה מקדמית במסגרת בירור השלב הראשון של התביעה למתן חשבונות בשאלת קיומם של יחסים בין המבקש לבין המשיבים, המצדיקים את הגילוי המבוקש. המבקש טוען בבקשת רשות הערעור, כפי שטען במסגרת הבקשה השלישית, כי מסמכים אלו שייכים לו שכן הם מתייחסים לתקופה בה היו הוא ואשתו המנוחה בעלי השליטה בחברות, וכי הוא זכאי לראותם משום שמניות החברות נגזלו ממנו במעשה רמיה. יחד עם זאת, שעה שהמשיבים מכחישים טענות אלה והערכאה הדיונית טרם הכריעה בהן, ברי כי ערכאת הערעור אינה המקום להכריע בהן לראשונה.

15.
אחר כל זאת, מצאתי לנכון להעיר ביחס להתנהלותו של המבקש. עובר להגשת הבקשה השלישית, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי שתי בקשות גילוי מסמכים נוספות, הדומות במהותן לבקשה השלישית, ואשר החלטת בית המשפט המחוזי ביחס לראשונה מביניהן – עליה לא ערער המבקש – רלבנטית אף לענייננו. אף על פי כן, בקשות אלה לא נזכרו במסגרת בקשת רשות הערעור. מכאן שזו אינה מפרטת כנדרש את מלוא ההתנהלות הדיונית הרלבנטית לסוגיה בה היא עוסקת. יתר על כן, בבקשה השלישית, כמו גם במסגרת הבקשה לפני, שב המבקש ועותר לגילויים של

מסמכים הנוגעים להעברת המניות, אף שבית המשפט המחוזי נתן החלטתו בסוגיה, ובהתאם להוראתו מסרו המשיבים זה מכבר תצהיר בעניין. התנהלות זו של המבקש גרמה לטורח מיותר הן למשיבים והן לבית המשפט.


סיכומו של דבר: הבקשה
נדחית. משנתבקשה תשובה, המבקש

ישא

בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח.


ניתנה היום, ז' באייר התשע"ד (7.5.2014).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14012960_w02.doc

אא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






רעא בית המשפט העליון 1296/14 צוקר דוד נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, צוקר דוד אחזקות ושיפוצים בע"מ, עו"ד מורסקי דנה ואח' (פורסם ב-ֽ 07/05/2014)