פסקי דין על דורי גרוסברג | פסקי דין על עירית רוזנברג | פסקי דין על אורנה כהן | פסקי דין על גד אלון |

57326-01/14 א     08/05/2014




א 57326-01/14 דורי גרוסברג נ' עירית רוזנברג, אורנה כהן, גד אלון








בית משפט השלום בחיפה




ת"א 57326-01-14 גרוסברג נ' רוזנברג ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בקשה מס' 4
בפני

כב' השופטת
שולמית ברסלב


תובעת

דורי גרוסברג
ת.ז. 50542323

ע"י ב"כ עוה"ד עידן מרדכי


נגד


נתבעים

1. עירית רוזנברג
ת.ז. 5321906

ע"י ב"כ עוה"ד אריק איימצ'ט ואח'
2. אורנה כהן
ת.ז. 056042286

ע"י ב"כ עוה"ד שלומי כהן ואח'
3. גד אלון
ת.ז. 24610289

ע"י ב"כ עוה"ד רון ברנט ואח'



החלטה



1.
לפניי בקשת הנתבעת מס' 2 (להלן "הנתבעת") למחיקת התביעה שכנגד על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ולחלופין, העדר עילה והתביעה טרדנית וקנטרנית; כמו גם בקשת התובעת למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

2.
אתייחס תחילה לסוגיית הסמכות העניינית.

וייאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה והתשובות, נחה דעתי כי הדין עם הנתבעת.

3.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון ב"ענייני משפחה" קבועה בסעיף 3 ל
חוק בית המשפט לענייני משפחה
, התשנ"ה-1995 (לעיל ולהלן: "החוק לענייני משפחה"). סעיף 1 לחוק מגדיר "ענייני משפחה", בין היתר, כ"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הותנתה, אם כן, בשני תנאים מצטברים:
האחד, הצדדים לסכסוך הם בני משפחה, כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק לענייני משפחה; והשני, עילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה.

נבחן להלן את התקיימות התנאים בענייננו.

4.
"בן משפחתו" -

אין חולק כי הנתבעת (כמו גם הנתבעת מס' 1) היא בגדר "בן משפחתו", של התובעת כהגדרת מונח זה בסעיף 1(2)(ו) לחוק לענייני משפחה ("אחיו ואחיותיו, שלו ...").

אמנם הנתבע מס' 3 אינו בגדר "בן משפחה", אך אין בכך כדי להוציא את התביעה מגדר סמכות של בית המשפט לענייני משפחה.

לשון החוק לענייני משפחה אינה

מחייבת שכל הצדדים לתביעה יהיו בגדר "בן משפחתו"; ולמצער, ניתן לפרשה מבחינה לשונית כמסתפקת בכך שרק חלק מבעלי הדין יענו על הגדרת "בן משפחה". נוכח תכלית החוק לענייני משפחה כפי שבאה לידי ביטוי גם בסמכויות הנתונות לבית המשפט בהתאם לסעיף 6 לחוק לענייני משפחה, יש להעדיף פרשנות זו.

יחד עם זאת, במצב דברים זה, בו רק חלק מבעלי הדין הינם בגדר בן משפחה כמשמעו בחוק לענייני משפחה וחלקם אינם באים בגדרו, "מידת הרלוונטיות של הצד שאינו בן משפחה תישקל על ידי בית המשפט לאור המבחן השני לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה- מבחן מהות הסכסוך כסכסוך משפחה - וכל עניין ישקל לפי נסיבותיו" (ראה: ש. שוחט וד. שאוה, "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה", הוצאת מחשבות (תש"ע-2009), בעמוד 261 וכן האסמכתאות המצוינות בהע"ש 44).

בהתאמה, כבוד הנשיא (כתוארו אז) השופט א. ברק ב-רע"א 6558/99, חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, מציין פרמטר זה כאחד המבחנים לקביעת תרומת הסכסוך המשפחתי לגיבוש עילת התביעה (וראה גם: ע"א 1662/99, חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295).

משכך, די בהיות התובעת והנתבעות מס' 1 ו-2 בגדר "בן משפחתו", כדי לקבוע כי תנאי זה מתקיים בעניין דא.

לעניין זה יש לזכור כי בכל הקשור לכללי הסמכות העניינית יש לשים דגש על בהירות הכללים, כאמור ב-רע"א 3995/11, וולך נ' מ"י (2012) (אמנם בעניין סמכות בית משפט אזרחי לעומת בית משפט מנהלי אך הדברים המה גם לענייננו):
"... מדיניות רצויה בקביעת כללי הסמכות העניינית תשים דגש על בהירות הכללים. בראיה זו הכללים אמורים להיות משולים לתמרור תנועה. נהג המגיע לצומת חייב לדעת אם לדוגמא רשאי הוא לפנות שמאלה אם לאו, למי יש זכות קדימה וכדומה. מוטב שהנוהג בכבישי הסמכות העניינית ידע לאן לפנות על פני קיומם של דיונים מפולפלים בסוגיה שאינה אמורה לתפוס את מרכז הבמה בהליך המשפטי. ואולם, הדברים מורכבים קמעה. אם שפת הסמכות הינה שיעור התביעה או תקופת העונש המקסימאלי המלאכה קלה. לעומת זאת, ישנם נושאים אשר מטבעם עשויים לגעת גם במקרי גבול שעלולים ליצור קושי. בל נשכח שכללי סמכות עניינית אינם שרירותיים אלא נועדו לשרת תכליות שונות. תפקידו של בית משפט בקביעת הכללים הוא להיות נאמן לעמדת המחוקק תוך ניסיון ליצור וודאות ככל שניתן".

(וראה גם: סעיף 9 ב-דנ"א 3800/12, פלוני נ' פלונית (2012).

משכך, תנאי זה מתקיים בעניין דא.

5.
עילת התביעה -
מבחן מהות הסכסוך נועד לבחון האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית, נכבדה וחשובה לגיבושה של עילת התביעה. ודוק:

לא די בקשר רחוק וזניח אך מנגד לא נדרש כי הסיבה היחידה והבלעדית להיווצרות עילת התביעה מקורה בסכסוך המשפחתי
.
לעניין זה נפסק על ידי כבוד

הנשיא (כתוארו אז)

השופט א.

ברק ב-רע"א 6558/99,
חבס נ' חבס, פ"ד נד

(4) 337:
"... הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה...
אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי.

די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה,
כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה.

גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה
...

יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים,

תוך בחינת השאלה, אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה
.

בעניין זה ניתן לסמוך על מספר הנחות (עובדתיות),


המשקפות את מציאות החיים..."
[ההדגשה אינה במקור - ב.ש.].

וראה גם ב-ע"א 1662/99,
חיים נ' חיים, פ"ד נו

(6) 295:
"... מלאכת הסיווג האמורה מצריכה,

על פי טיבה,

בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי
. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי כמו,


למשל, משך הזמן בו מתקיים הסכסוך,

האם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים,

האם הסכסוך מתייחס לענין נקודתי או מתפרש על כלל היחסים בין הצדדים
, והאם, בראייה כולל,


מדובר במערכת יחסים בעלת אופי כזה המצריכה ומצדיקה כי גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט למשפחה, לרבות גורמים לבר – משפטיים, יסייעו לפתרון כולל של המשבר המשפחתי
.

בצד הנתונים האובייקטיביים, ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם, רוצה לומר: איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם -

האם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי,

אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה.

הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה"
[ההדגשה אינה במקור - ב.ש.].

(וראה גם:
דנ"א 3800/12,
פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2012)).

6.

יישום כללים אלה במקרה דא יובילנו למסקנה כי תנאי זה מתקיים.
6.1
עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף בבית הנמצא ברחוב שאול 32, חיפה והידוע כחלקות 166/1 ו-166/3 בגוש 10882 (לעיל ולהלן "המקרקעין") אשר התובעת ואחיותיה, הנתבעות מס' 1 ו-2, ירשו מהוריהם.
6.2
בהתאם לצוואת אביהן המנוח, ירשו התובעת והנתבעת מס' 1 כל אחת 25% במקרקעין ואת היתרה (50%) ירשה אשתו (ראה: צו קיום צוואה מיום 12/1/11).
6.3
בהתאם לצוואת האם המנוחה ירש כל אחד מילדיה (התובעת והנתבעות מס' 1, 2) 1/3 מעיזבונה (ראה: צו ירושה מיום 7/4/11).
6.4
בין התובעת לבין הנתבעות מס' 1, 2 ואחרים התנהלו הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה ובכלל זה תביעה קודמת לפירוק שיתוף במקרקעין נשוא תביעה זו אשר הוגשה על ידי התובעת (ת"ע 26687-12-09, 13905-01-10, 3988-01-10).
6.5
ביום 13/1/13 הגיעו התובעת, הנתבעות מס' 1 ו-2 ואחרים להסכם פשרה לפיו, בין היתר, זכויות הבעלות של המנוח (50%) בכל אחת משתי הדירות ברחוב שאול 32 חיפה תרשמנה על שם התובעת והנתבעת מס' 1, בחלקים שווים, וזכויות הבעלות של המנוחה (50%) בכל אחת מהדירות תחולקנה שווה בשווה בין שלושתן.
6.6
בהתאמה, ביום 18/4/13 נרשמו זכויות הבעלות במקרקעין על שם התובעת והנתבעות מס' 1 ו-2 בחלקים בלתי מסוימות כדלקמן: התובעת - 5/12; הנתבעת מס' 1 - 5/12 והנתבעת 2 - 1/6.
6.7
ביום 19/8/14 מכרה הנתבעת את זכויותיה במקרקעין (1/6) לנתבע מס' 3 ונרשמה לטובתו הערת אזהרה לאחר הליך התמחרות בו נטלו חלק גם התובעת והנתבעות מס' 1 ו-2.
6.8
בהתאם ל

פסק דין
בין התובעת לבין הנתבעות מס' 1 ו-2 מיום 13/10/13 זכויות הנתבעת נמכרו לנתבע מס' 3 (תמ"ש 3024-09-11).
6.9
מכאן, המקרקעין נשוא תביעה זו היו נשוא הליכים ממושכים בין הצדדים (3 במספר) ואף הליך בהוצל"פ (02-39897-13-14).

לכל אלה אין זכר בכתב התביעה וזאת בניגוד לחובת התובעת לפרוש את מלוא העובדות הרלבנטיות בכתב התביעה ודי בהפרת חובה זו כדי לקבל את טענת הנתבעת (והשווה: בג"ץ 906/14 פלוני נ' עיריית ירושלים (2010), בר"ע 305/80, שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3)449, רע"א 9025/03, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עו"ד אלברט בן פורת, פ"ד נט(3) 919; ולעניין הסעדים השונים המוקנים עקב הפרת חובת תום הלב ראה למשל: רע"א 8477/06, אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ(2010), ע"א 9474/03, יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ' בהג'את מוסא (2006)).

7.

מכל מקום, גם לגופם של דברים הדין עם הנתבעת:
7.1
זהו הליך שלישי בין הצדדים בכל הקשור לנכסים אשר ירשו מהוריהם.
7.2
בהתאם לתצהיר הנתבעת מיום 18/2/14 התומך בבקשתה, בין הצדדים התנהלו הליכים ארוכים ורבים בכל הנוגע לעיזבון הוריהם ובכלל זה ביחס למקרקעין נשוא הבקשה ואף הוגשה תביעה לפירוק שיתוף אשר נדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
תגובתה של התובעת - אשר לא נתמכה כלל בתצהיר - נעדרת כל התייחסות לכך ומכל מקום, עובדות אלה לא נסתרו.
מכאן, הינך למד שניים - האחד, הליך זה כמו שלושת ההליכים שלפניו, הוא תולדה של סכסוך משפחתי סבוך וארוך שנים בין האחיות; והשני, כי הטעם להגשת התביעה בשלב זה נעוץ אף הוא במערכת היחסים המשפחתית.
7.3
התובעת אף לא טוענת כי התביעה לא נובעת מהקשר המשפחתי אלא כל טענתה הינה כי מאחר והנתבעת מכרה את זכויותיה לאחר - המדובר בסכסוך עסקי גרידא.

ברם, התובעת בחרה, למרות ידיעתה על דבר המכר, לצרף את הנתבעת לתביעתה, מה גם שאף הנתבעת מס' 1 היא אחות ועל כן, אין מקום לטיעון זה. כך גם אין לאמר, בנסיבות מקרה דא, כי צירוף גורם אחד לבר-משפחתי מנתק את התרומה המכרעת של הסכסוך המשפחתי לתביעה שלפניי.
7.4

יתירה מכך. אי יכולת הצדדים, לפתור את הסכסוך ביניהן מני פטירת ההורים חרף שלושת ההליכים וחרף העובדה שקיים הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
עוד ביום 13/1/13 ופסק דינה של כבוד השופט א. אלון מיום 13/10/13 - מעידה כי המדובר בסכסוך שמקורו במשפחה וכי לקשר המשפחתי ולטיב היחסים שבין האחיות תרומה רבה לעילת התביעה (והשווה: פסק דינו של כבוד השופט י. עמית ב-בש"א (חיפה) 17709/05, עבדלאע'ני נ' עבדאלע'ני (2006)).
מכאן, אין המדובר בסכסוך כספי-אזרחי רגיל בין שותפים במקרקעין.
7.5
כך גם העובדה שבין האחיות יש חילוקי דעות ואי הסכמות משך שנים כה רבות, אשר לטענת התובעת אף מונעות את השכרת הדירות הנמצאות במקרקעין ו/או מימוש המקרקעין (ראה: בקשת התובעת מיום 28/1/14 וכן מכתב ב"כ התובעת מיום 12/1/14) - מחזקת את הצורך בפתרון הסכסוך מתוך ראייה כוללת של הסכסוך המשפחתי והשלכתו על תביעה זו כמו גם ניהול הנכס לטובת כל הצדדים.
7.6
משכך, יש לאמר כי עילת התובענה התגבשה בגלל הסכסוך המשפחתי ואילולא כן, ספק אם ההליך היה מונח לפניי; ולמצער, כי היחסים המשפחתיים תרמו תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (והשווה: בש"א (ראשון לציון) 4378/07, פילבו חברה לשיווק בע"מ נ' פיליבה מפעלי מתכת (1995) בע"מ (2007); ת.א. (נצרת) 35/08, יוסף נ' יוסף (2008); ת.א. (ירושלים) 2431/07, פלוני נ' חברה פלונית (2008); תמ"ש (ת"א) 3652-08-10, נ.ג. נ' ש.ג. (2011)).
7.7
זאת ועוד. בנסיבות העולות מתצהירה של הנתבעת - שלא נסתר - על פניו, התביעה במקרה זה היא בעלת אופי המצריך ומצדיק כי הסכסוך במשפחה ידון תוך הכרת מערכת היחסים עד כה - כפי שנפרשה בפני
ביהמ"ש לענייני משפחה בהליכים הרבים שנתקיימו - כמו גם שימוש בכל האמצעים והמומחיות הייחודית הנתונים לבית המשפט לענייני משפחה ומתוך ראייה כוללת של השבר המשפחתי (והשווה: ד. ארבל וי. גייפמן "חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, תשנ"ז-1995, הפרקליט, מג (תשנ"ד) 431).

8.
משכך, אני קובעת כי במקרה דא התקיימו שני התנאים הנקובים בסעיף 1 לחוק לענייני משפחה.

9.
לאותה מסקנה ניתן להגיע מכח סעיף 1(6)(ה) לחוק לענייני משפחה המקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה לפי "חוק הירושה, התשכ"ח-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו".

המונח "שעילתה סכסוך בקשר לירושה" מרחיב את סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לכל תובענה שעילת סכסוך בקשר לירושה ואף אין צורך כי הצדדים יהיו בני משפחה. לעניין זה שותפה אני לדברים שנאמרו ב-ת.א. (ת"א) 34799/05, עזרא נ' ברגר (2005) [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.]:
"... העובדה שבענייננו ניתן צו ירושה והנכסים נשוא המחלוקת הועברו ליורשים ונרשמו על-שמם בלשכת רישום המקרקעין, אינה מעלה ואינה מורידה. זאת ועוד, כדי שהתביעה תהא מצויה בתחום סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, די להראות שעילתה סכסוך הנוגע לירושה, בלא שתידרש כאן הכרעה בשאלת סיווגה כתובענה ב"ענייני ירושה", קרי לפי חוק הירושה.
יפים לענין זה הדברים שנאמרו בה"מ 300/98 (י-ם) פלונית נ' אלמונית, דינים משפחה, כרך א, 196, פיסקה 19:
"גם סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תוקן, באופן שהורחבה סמכותו של בית משפט זה לא רק על-פי חוק הירושה אלא גם לענין תובענה אחרת "שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים לה אשר יהיו".
מכל האמור עולה, כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה גם אם היא מערבת סכסוך כלשהו בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו, או אפילו על פי חוק הירושה.
במקרים רבים סכסוכי ירושה קשורים קשר הדוק לסכסוכים בתוך המשפחה או שהם מעלים צורך לחקור בעניינים שונים הקשורים למשפחה. מטרתו של בית המשפט לענייני משפחה היא לטפל בסכסוך המשפטי-משפחתי, תוך התחשבות במטען הרגשי והחברתי הכבד המתלווה מטיבו לסכסוך שכזה. בית המשפט לענייני משפחה נעזר בכלים הייחודים - פרוצדורליים ומהותיים - שהוענקו לו על ידי המחוקק, ולו המיומנות והיכולת לחקור ולדרוש בעניינים שונים הקשורים לסכסוך משפחתי באופן הטוב ביותר".

(והשווה: בש"א (חיפה) 13907/05, שובל נ' עו"ד שחף (2005); ת.א. (חיפה) 20699/05, בן עמי נ' בן חמו (2006); ת.א. (ירושלים) 10168-09, נחמיה נ' נחמיה (2011)).

גם במקרה זה מבחן "סוג הסכסוך", אשר אומץ בחוק בית המשפט לענייני משפחה מצביע כי עסקינן ב-"תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה".

מטעם זה, על פי תצהיר הנתבעת מיום 18/2/14 - שלא נסתר כאמור - הגישה התובעת תביעה קודמת לפירוק השיתוף במקרקעין נשוא תביעה זו לבית המשפט לענייני משפחה (ראה: סעיף 4 והנספחים לתצהיר).

10.
בנסיבות אלה אין מקום להמשיך ולדון ביתר הבקשות התלויות ועומדות אשר תדונה על ידי המותב המוסמך.

11.
סוף דבר -
11.1
אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מכח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, אשר ידון בה.
11.2
בנסיבות, אין צו להוצאות.


המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים גם בדואר רשום עם אישור מסירה
.



ניתנה היום, ח' אייר תשע"ד, 08 מאי 2014, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 57326-01/14 דורי גרוסברג נ' עירית רוזנברג, אורנה כהן, גד אלון (פורסם ב-ֽ 08/05/2014)