פסקי דין על עו"ד יוגב חלפון | פסקי דין על שמן משאבי נפט וגז | פסקי דין על גבי אשכנזי | פסקי דין על יוסי לוי |

38842-10/13 תצ     19/05/2014




תצ 38842-10/13 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, גבי אשכנזי, יוסי לוי








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 38842-10-13
יוגב חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ
ואח'

19 מאי 2014






בפני

כב' השופטת
דניה קרת-מאיר


המבקש

עו"ד יוגב חלפון
בעצמו או באמצעות עו"ד בתיה חלפון


-נ ג ד-


המשיבים

1. שמן משאבי נפט וגז בע"מ
2. גבי אשכנזי

3.
יוסי לוי
ע"י ב"כ אגמון ושות'
רוזנברג הכהן ושות'


החלטה

1.
ההליכים בין הצדדים
המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה לאישור") כאשר, בשלב ראשון, הוגשו הבקשה והתביעה אשר הוגשה במקביל לה, כנגד שבעה משיבים.
בבקשה לאישור נאמר כי הבקשה מוגשת מכוח סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגית תשס"ו – 2006 ועל פי סעיף 5 לתוספת השנייה לחוק.
בבקשה נאמר כי המשיבה 1 חברת

שמן משאבי נפט וגז בע"מ
(להלן: "החברה") עוסקת בחיפושי נפט ופעלה בקידוח ים 3, כ- 15 קילומטר מחוף אשדוד.
המבקש ציין כי הוא עורך דין אשר רכש מהחברה ניירות ערך בהסתמך על מידע שהפיצה החברה בדבר גילוי נפט איכותי בשטח ים 3.
נאמר כי התביעה מוגשת על פי חוק ניירות ערך והתקנות על פיו בעילה של הטעייה או מרמה.
נטען כי החברה פרסמה הודעת שווא או הודעה רשלנית אשר גרמה להטעיית משקיעים ויצרה אמון כי נמצא נפט ברמה גבוהה. החברה
החלה במבחני הפקה אשר הסתיימו בכך שלא נמצא דבר והקידוח נמצא יבש.
נטען כי החברה הרבתה בהעברת הודעות כוזבות להתקשרות בדבר מציאת נפט ברמה גבוהה, לכאורה, מתוך רצון להטעות את המשקיעים ולגרום להם להשקיע במנייה.
בעקבות ההודעות הכוזבות גייסה החברה סכום של מעל 30 מיליון ₪ מאנשים פרטיים ומגופים שהסתמכו על ההודעות, ובנוסף עוד 35 מיליון ₪ על ידי מימוש האופציה על ידי המשקיעים.
נטען כי נראה שהחברה הסתירה מידע שהיה בידה ביום 22.9.13 לפיו כבר אז ידעה כי הקידוח יבש אך נתנה למשקיעים לממש את האופציה.
יו"ר החברה והמנכ"ל שהם המשיבים 2 ו- 3, בחרו שלא לממש את האופציה מאחר שהיה בידם מידע פנים.
הנזק הנטען הוא 65 מיליון ₪.
התביעה התייחסה לשתי קבוצות: קבוצה שממנה גויסו 30 מיליון ₪ וקבוצה אשר מימשה את האופציה.

לאחר הגשת הבקשה הוגשה על ידי המבקש בקשה בהולה למחיקת הנתבעים 4-7, בה נאמר כי התברר למבקש שלנתבעים אלה לא היתה כל השפעה או נגיעה להודעות כוזבות שדיווחה החברה.
כמו כן הוגשה בקשה אשר הוגדרה כ"בקשה לתיקון טעות סופר" בה ביקש המבקש להוסיף מספרי סעיפים בחוק ניירות ערך עליהם התבססה תביעתו.
המבקש ביקש להבהיר כי העילות שהועלו בכתב התביעה הן מכוח חוק ניירות ערך ובהתבסס על הסעיפים שפורטו בבקשה – שהושמטו בטעות מכתב התביעה.


בתשובה לבקשת האישור נטען כי מדובר בתביעה ללא בסיס עובדתי או משפטי אשר כולה מושתת על ספקולציה ואי הבנה חמורה.
נטען כי מהעובדה הפשוטה שלמרות קיומם של סימני נפט נמצא הקידוח כיבש, הסיק המבקש כי דיווחי החברה על קיום סימני הנפט היו דיווחים כוזבים.
נאמר כי המשיבים דיווחו לציבור דיווחי אמת כפי שהיה עליהם לדווח על פי דין.
אין כל סתירה בין מציאת סימני נפט משמעותיים בשלב קידוח הניסיון - לבין מציאת הקידוח כקידוח שאין כדאיות כלכלית להפיק ממנו נפט (
dry hole
ׂׂ
) בשלב מבחני ההפקה.
מכאן עולה כי מסקנתו של המבקש מופרכת לחלוטין.
אין גם מקום להאשמות האישיות אשר העלה המבקש כנגד המשיב 2 מר גבי אשכנזי
(להלן: "אשכנזי") ואילו היה המבקש מנסה לברר בירור מינימאלי היה מגלה שאין בסיס לטענותיו.
צוין, כי המבקש לא טרח לבדוק את סעיפי החוק הרלוונטיים ולכן הוא מזכיר בבקשה סעיפים אשר בוטלו מחוק ניירות ערך, ונאלץ להגיש, מיד לאחר הגשת הבקשה, בקשה לתיקון בקשת האישור ולציין בה סעיפים נוספים.

בתשובה פרטו המשיבים את אופן פעילות חיפוש קידוח והפקת נפט וגז באופן כללי ובמקרה הנוכחי.
פורטו דיווחי החברה לציבור במהלך פעילות הקידוח.
כמו כן תוארו מבחני ההפקה אשר הפתיעו ואכזבו את כל הנוגעים בדבר.
המשיבים התייחסו לאי מימוש כתבי האופציה על ידי המשיבים 2 ו- 3 אשכנזי ומר יוסי לוי
מנכ"ל החברה (להלן: "לוי").
תואר נוהל מידע פנים של החברה אשר אומץ על ידי החברה, אשר במסגרתו נקבעו תקופות הדממה שבמהלכם נושאי המשרה כגון: אשכנזי ולוי יהיו מנועים מלבצע עסקה כלשהי בניירות ערך של החברה, למעט עסקאות מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע פנים.
נושא משרה רשאי לבקש היתר לבצע עסקה בנייר ערך של החברה בתקופת ההדממה. זאת לאחר התייעצות עם היועצים המשפטיים של החברה ולאחר שנחה דעתו של הממונה לקיום הנוהל בחברה שאין לאיש הפנים מידע פנים מאותו מועד.
יועציה המשפטיים של החברה הבהירו כי על לוי ואשכנזי להימנע מלבצע כל פעולה באופציות, לא לממש ולא למכור, אלא לתת לאופציות לפקוע.

נטען כי יש לדחות את בקשת האישור מחמת כשל בדיות הראיות והעדר עילת תביעה אישית.
נאמר כי מעטים המקרים בהם ברור יותר מאשר במקרה זה כי הייצוג אינו ראוי ואינו תם לב.
הבקשה הוגשה בחיפזון רב, יום אחד לאחר הדיווח מיום 16.10.13 ללא כל הגהה.
הבקשה איננה עומדת בהוראות תקנות תובענות ייצוגיות: המבקש לא פירט שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה, ואת הטעמים להיות תובענה ייצוגית הדרך היעילה וההולמת להכרעה במחלוקת.
הבקשה מתבססת על אי הבנה בסיסית בתחום חיפוש הנפט והגז, כאשר המבקש לא טרח לבצע ולו בדיקה מינימאלית כדי לברר ולהבין שהמסקנה שלו שגויה.
מועלות האשמות בעלות גוון פלילי כלפי החברה וכלפי אשכנזי ולוי ללא כל בסיס.
בחירתו של המבקש להגיש את הבקשה בדרך בה הוגשה היתה כדי "לתפוס מקום ולהיות הראשון המגיש בקשה לאשר תובענה כתובענה ייצוגית בהקשר זה".
צוין כי המבקש היפנה בסעיף 52 לבקשה לסעיפים בחוק ניירות ערך אשר בוטל בתחילת שנת 2000 לאחר חקיקת חוק החברות תשנ"ט – 1999.
ההוראות המתייחסות לתובענות ייצוגיות בחוק החברות בוטלו עם חקיקת חוק תובענות ייצוגית בשנת 2006.
עוד הפנה המבקש לסעיפים בפקודת החברות העוסקים בחובת נאמנות כאשר סעיפים אלה בוטלו עם חקיקת חוק החברות.
משמעות הדברים, לטענת המשיבים, היא כי המבקש הגיש בקשה מרושלת באופן קיצוני.
לתגובה צורפו פרוטוקולים
מישיבות דירקטוריון החברה במועדים הרלוונטיים.

תשובתו של המבקש הוכתרה בכותרת "תשובת התובע הייצוגי לתגובת הנתבעים".
מדובר למעשה בתשובת המבקש בבקשת האישור, שכן בשלב זה טרם אושרה בקשתו של המבקש להכיר בו כתובע ייצוגי.
תשובה זו רחבה ומפורטת יותר מאשר הבקשה המקורית.
לטענתו של המבקש, תגובת המשיבים והפרוטוקולים אשר צורפו לה חושפים ראיות המאששות את כל טענות התובע לביצוע עברות חמורות והפרות בוטות של סעיפי חוק ניירות ערך.
נטען שוב כי החברה הסתירה מידע מהותי מהציבור ודיווחה דיווחים כוזבים, על מנת לתעתע בציבור המשקיעים ולהשפיע עליהם לממש את האופציה ולגייס כספים במרמה לטובת החברה.
החברה רימתה את הציבור ונמנעה מלדווח לו כי כבר במבחנים הלוגים, ועוד בטרם הוחלט על מבחני הפקה, התגלו בעיות קשות בקידוח.
המבקש מצטט מתוך פרוטוקול ישיבות הדירקטוריון מיום 7.9.13 ו- 16.9.13.
נאמר כי המשיבים הוציאו הודעות מתעתעות והלעיטו את המשקיעים בדיווחי יתר לא מהותיים, כדי לגרום לכך שהמשקיעים ישקיעו את כספם במנייה או יממשו את האופציה.
עוד הועלתה טענה כי מטרת הדיווחים היתה להשפיע על שער המנייה.
נאמר גם כי המשיבים פעלו להרצת המנייה.
החברה דיווחה רק דיווחים חיובים והסתירה דיווחים שליליים מהותיים.
המבקש חזר על הטענה כי אשכנזי ולוי ידעו על הבעייתיות בקידוח וזו הסיבה שהם נמנעו מלממש את האופציה. ההודעה אשר ניתנה על ידם בגין אי מימוש האופציה נמסרה לאחר שהיה בידם מידע מהותי על הבעייתיות במוליכות ובנקבוביות.
לוי ואשכנזי הודיעו רק ביום 10.9.13 כי אין הם מעוניינים לממש את האופציה, לאחר שהמידע בדבר הבעייתיות הגיע אליהם ביום 7.9.13. זאת למרות שניתנה להם תזכורת ביום 15.8.13 וביום 10.9.13 כי הם צריכים לתת הוראה כיצד לפעול בנוגע לאופציה.
נטען כי הסיבה שאשכנזי ולוי לא מימשו את האופציה קשורה רק במידע הפנים שהיה בידם.
עוד נטען כי המשיבים הוליכו את המשקיעים שולל, כאשר גררו אותם למבחני הפקה חרף הסיכויים הנמוכים לגילוי נפט ופעלו מתוך אינטרסים ומניעים אישיים ואף הימרו בכספי המשקיעים.
לדברי המבקש "המשיבים שרפו 24 מיליון דולר מכספי המשקיעים, כאשר הם שלחו את המשקיעים לתווך (כך במקור- ד.ק.) בעוד הם עומדים מן הצד ואינם ממשים את האופציה".
כמו כן, נאמר כי החברה שיחקה בכספי המשקיעים "כמו ברולטה".
אילו אשכנזי ולוי היו קובעים שאין טעם ללכת למבחני הפקה, היתה החברה נסגרת ועבודתם מופסקת. לכן, היה קיים להם אינטרס אישי לגרור את הציבור למבחני הפקה
ולהמשיך ולהרוויח משכורת של 100,000 ₪ לעוד מספר חודשים.
עוד נאמר בתשובה כי "הדירקטוריון חטא בתפקידו (כך במקור – ד.ק.) והלך כסומא אחרי לוי ואשכנזי".
נטען כי מהפרוטוקולים עולה שמבחני המוליכות והנקבובית לא היו טובים. לכן, גם הדירקטוריון חטא לתפקידו ולא עמד על כך שהמידע המהותי ידווח לציבור.


נאמר כי המשיבים 2 ו- 3 לחצו על חברי הדירקטוריון לאשר את מבחני ההפקה.
המשיבים התעלמו מדרישת הדירקטוריון להביא מומחה שיבחן את הבעייתיות בסוג האבן, כאשר הדירקטוריון אומר שהוא מרגיש לא נוח לאשר דבר כזה ואשכנזי עונה כי צריך להוציא דוח מידי באותו יום.
כמו כן נאמר כי ההחלטה על מבחני ההפקה התקבלה ממניעים זרים.
מכאן, לדברי המבקש, עולה כי הדירקטוריון שגה משנגרר אחרי לוי ואשכנזי ונתן יד להחלטה שרלטנית ללכת למבחני הפקה.
המבקש מתייחס גם למבחני הפקה בגז אותם היה צריך לבצע, לקלות הדעת של החברה בדיווחיה, ולאזהרות החברה אותן מכנה המבקש בשם שאין מקום לחזור עליו במסגרת ההחלטה של בית משפט, ואף לא היה מקום לכלול אותו בכתבי בית דין.

המבקש הבהיר כי קיימת לו עילת תביעה המעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט לכלל הקבוצה, שכן הוא, התובע הייצוגי, מימש אופציה ביום 22.9.13 והסתמך על פרסומי החברה ונגרם לו נזק אישי בגינו קמה לו זכות תביעה אישית. לנוכח חשיפת הפרוטוקולים מתברר כי הוא חלק מהקבוצה שהולכה שולל ונפלה לתרמית.
בין היתר, טען המבקש, כי יש לו את כל הכישורים הנדרשים לניהול התובענה הייצוגית באופן שישרת נאמנה את עניינם של כלל חברי הקבוצה.
המבקש פירט במסגרת זו את פעילות משרדו הפועל כמשרד פרטי במשך תשע שנים.

בסופה של התשובה נאמר כי בימים אלה פנתה אל המבקש קבוצה נוספת של משקיעים אשר גם הם רכשו מניות בהסתמך על הדיווחים הכוזבים. לא מדובר בבעלי אופציה אלא במשקיעים אשר רכשו מנייה באמצעות הבנק.
קבוצה זו שונה במקצת, שכן כספי ההשקעה לא נכנסו ישירות לחברה, ומדובר בניירות ערך סחירים אשר עברו מיד ליד.
יש לציין כי תיאור זה של ניירות אשר עברו מיד ליד, אינו עולה בקנה אחד עם רכישת ניירות ערך הנסחרים בבורסה.
עוד צוין בהערת אגב כי הכספים לא נכנסו במישרין לקופת החברה אולם מדובר באותן עוולות שהשפיעו על המשקיעים וגרמו לתנודות בשער המנייה.
המבקש לא הגיש בקשה לצירוף הקבוצה הנוספת אלא ביקש כי בית משפט יורה לו האם לצרף את הקבוצה הנוספת עתה, או להמתין לאישור התובענה כייצוגית ולאחריה יתוקן כתב התביעה.

2
.
ביום 6.3.14 התקיימה ישיבה מקדמית בה קיבלו המשיבים את הצעת בית משפט לפיה יראו בתשובתו של המבקש, שהיא שונה באופן מהותי מהבקשה המקורית אשר הוגשה על ידו, כחלק בלתי נפרד מכתבי טענותיו של המבקש. לאור זאת תנתן להם האפשרות להגיב על האמור בתשובה תוך 60 יום.
כמו כן, ניתנה החלטה על פיה אין כל מקום לשינוי הגדרת הקבוצה במסגרת הבקשה הנוכחית.
נקבע דיון לחקירת מצהירים בבקשת האישור ליום 2.7.145.

ביום 18.3.14 הוגשה על ידי עו"ד אבירם בקשה לאפשר למספר מבקשים לעיין בכתבי בית הדין שבתיק.
נאמר כי המבקשים היו בעלי מניות בחברה ונפגעו מפעולות החברה והדירקטורים.
בין היתר, נאמר בבקשה כי לתשובת המשיבים על נספחיהם ובפרוטוקולים שמסרו יש חשיבות גם לעניינם של המבקשים.
המשיבים נענו לבקשת העיון ואף העבירו את החומר הרלוונטי למבקשים.
מבקש האישור טען כי מדובר בבקשה קנטרנית טורדנית וחסרת תום לב.
עוד נאמר כי מהבקשה "עולה כי המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה בזכות העיון כאשר מטרתו היא לקבל על מגש של כסף חומר משפטי בתיק וזאת מבלי שישקיע מאמץ וטרחה כאשר כל רצונו לעשות שימוש בחומר זה לצורך הגשת תביעתו תוך ניצול משאבים ועמל רב שהשקיע התובע הייצוגי..."

במסגרת התגובה הארוכה בה הובעה התנגדות נחרצת לבקשת העיון, נאמר גם כי "זוהי דרכו הקבועה של המבקש, להיכנס כל בוקר לפנקס התובענות הייצוגיות ולעשות שימוש לרעה בזכות העיון כנגד משרדי עורכי דין אשר הרימו את הכפפה והגישו תובענה ראויה (זכות העיון אינה זכות מוחלטת ולעיתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים
נגדיים של שני עורכי הדין)".

ניתן על ידי צו כמבוקש בבקשת העיון.

לאחר פנייה זו וקבלת התגובות הגיש המבקש ביום 30.3.14 בקשה אשר הוגדרה בכותרת "בקשת רשות בהולה לתיקון כתב תביעה".

3
.
בבקשה נאמר כי בית המשפט מתבקש ליתן רשות לתקן את כתב התובענה הייצוגית לאור חשיפת הפרוטוקולים אשר מצריכים צירופם של נתבעים נוספים הכרחיים ויחד עם זאת לצרף גם קבוצת תובעים נוספת אשר כונתה בבקשה "קבוצה ג'".
בבקשה נאמר כי מהפרוטוקולים, שהומצאו רק לאחרונה, עולה כי יש להטיל אחריות אישית על הדירקטוריון, ולפיכך קיימת חשיבות מהותית לצרף את חברי הדירקטוריון כנתבעים.
נטען כי הבקשה לתיקון לא נובעת ממחדלי התובע, אלא שהיא התעוררה נוכח חשיפת הפרוטוקולים.
צירופם של הדירקטורים נחוץ לבירור התובענה, שכן מהפרוטוקולים עולה כי נפלו פגמים קשים בהתנהלות הדירקטורים.
צירופם וצירוף קבוצת תובעים נוספת תייעל את ההליכים, שכן אין היגיון בניהול הליכים משפטיים מקבילים באותו עניין ובאותן מערכת עובדתית זהה.
המבקש העלה בתשובתו מיום 28.2.14 את סוגיית צירופה של הקבוצה הנוספת ואף התייחס לשאלת האחריות של הדירקטוריון. במהלך הדיון שהתקיים ביום 6.3.14 ביקש התובע לצרף את הקבוצה הנוספת אולם, לדבריו, קבע בית המשפט כי עליו
להגיש בקשה בהתאם.
נטען כי התיקון המבוקש לא יגרום כל נזק שכן לא יידרש שינוי של מועד הדיון שנקבע ליום 2.7.14.
בבקשה הנוכחית נטען כי הדירקטוריון הפר חובת זהירות בהתאם להוראות שונות
של חוק החברות ופקודת הנזיקין. זאת בנוסף לסעיפים שונים בחוק ניירות ערך אליו כבר הפנה המבקש בבקשה המקורית.
נטען כי הדירקטורים נכנעו ללחצים של מנכ"ל החברה ויו"ר החברה והתעלמו משיקול דעתם העצמאי.
כמו כן, נאמר כי הם היו שותפים לתרמית, כאשר היו שותפים לניסוחם של הדיווחים הכוזבים.
חברי הדירקטוריון אף לא התעקשו לקבל מידע רלוונטי.
המבקש מצטט מפרוטוקול דירקטוריון וטוען כי חברי הדירקטוריון פעלו מאינטרס אישי לשם גיוס כספי משקיעים במרמה.
הדירקטוריון אף לא ראה לנכון לחלוק על ההנהלה ולדרוש תשובות, למרות שהיה מודע לכשלי הקידוח. לכן,
אחראים חברי הדירקטוריון לנזקי המשקיעים.
עוד נאמר כי לדירקטורים ביטוח אחריות מקצועית לתשלום נזקי המשקיעים.
המבקש טען כי הדירקטורים נמנעו מלהסתייע במומחה מקצועי ולא נכנסו לעובי הקורה כדי לבחון את הבעייתיות בקידוח, לאור זאת שהמנכ"ל אמר שאין לכך זמן.
הדירקטוריון פקפק בצורך ללכת למבחני הפקה אולם נכנע ללחצי המנכ"ל והיו"ר וקיבל החלטה חפוזה.

באשר לצירוף הקבוצה – נאמר כי בקבוצה זו לא מימש המשקיע אופציה אלא רכש את המניות באמצעות הבנק והסתמך על אותם דיווחים כוזבים שדיווחה החברה.
המבקש מדגיש כי ההבדל היחיד בין קבוצה זו לשתי הקבוצות שכלולות בתובענה
-נעוץ בכך שהקבוצה רכשה את מניותיה באמצעות הבנקים.

4
.
החלטה
א
.
המסגרת הנורמטיבית לבקשת תיקון
בבר"מ 4303/12 תמר אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר פירט כב' השופט פוגלמן ארבעה שיקולים מנחים בהקשר של תיקון כתב תביעה:
-
האם התיקון דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת;
-
האיחור בהעלאת הטענה שתיקונו מתבקש – סיבתו ומידתו; העדר הסבר מניח את הדעת לאיחור מקים חזקה, הניתנת לסתירה, כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות השנויות במחלוקת. ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, תגבר נטייתו של בית המשפט להתיר את התיקון;
-
האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב או יקנה למבקש יתרון דיוני; בין היתר, ישקול בית משפט האם אינטרס היריב בהכרעה מהירה בסכסוך מטה את הכף לדחות את בקשת התיקון;
-
האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב.
ההחלטה בבקשת התיקון תיגזר מאיזון ראוי בין מכלול השיקולים, שאף אחד מהם איננו קונקלוסיבי (סעיף 8
לפסק הדין).
לאחר מכן, התייחס בית המשפט לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הובהר פעם נוספת כי
מוסד התובענה הייצוגית משמש אמצעי חשוב למימוש זכותה גישה לערכאות, לאכיפת הדין ולהרתעת מעוולים הגורמים לנזקים קטנים בהיקפם למספר גדול של אנשים.
נאמר כי לצד יתרונות אלה של ההליך, אופיו המיוחד של ההליך הייצוגי כרוך בסכנות לא מבוטלות כגון: תביעות סרק אשר מטרתן להפעיל על הנתבע, בעל כיס עמוק, לחץ להתפשר ותוחלת הסיכון הגבוהה הטמונה בניהול הליך בסכום כסף משמעותי.
עוד הדגיש כב' השופט פוגלמן כי בניגוד לתביעה רגילה, נדרשים המבקש ובא כוחו לפרוש כבר בשלב בקשת האישור את התשתית העובדתית המשפטית והראייתית המלאה הנדרשת להכרעה.
"חרף היות בקשת האישור הליך ביניים, הלכה למעשה היא כתב בי – דין התוחם את גדר המחלוקת בסוגיות המרכזית העומדות לבירור בתובענה הייצוגית...".
במספר מקרים קבע בית המשפט העליון כי בניגוד לאמת המידה הליברלית שהותוותה בפסיקה ביחס לתיקון כתבי טענות, לא יתיר בית משפט בנקל תיקון כתב תביעה בבקשה לאישור התובענה ייצוגית, אלא יבחן בקשה כאמור ביסודיות ובכובד ראש.
בעניין אינסלר נקבע כי בצד שיקול חשוב זה יש להרחיב את היריעה ולהביא בחשבון שיקולים נוספים: בבקשה לאישור תובענה ייצוגית המבקש ובא כוחו מייצגים את אינטרס חברי הקבוצה - ובנוסף את אינטרס הציבור במימוש התכליות החשובות של מוסד התובענה הייצוגית.
לכן, כאשר מדובר בתובענה ייצוגית, דחייה של בקשת התיקון פוגמת הן באינטרס חברי הקבוצה והן באינטרס הציבור.
עוד נאמר כי האיזון השונה בין האינטרסים מתבטא בין היתר במנגנוני ההגנה הקבועים בחוק, שמטרתם להבטיח שאינטרס הקבוצה ואינטרס הציבור יעמדו לנגד עיני בית משפט בצמתים שונים.
כך למשל המנגנון המאפשר לבית המשפט להחליף את התובע המייצג
או את בא כוחו, אם ימצא שהתובענה מתאימה להתברר כייצוגית אך מי מהם אינו מתאים לייצג את הקבוצה.
דוגמא נוספת לאיזון שונה מצוי בפיקוח בית המשפט על הליכי פשרה והסתלקות מתביעה ייצוגית.
לאחר מכן פנה כב' השופט פוגלמן לבחון כיצד משפיע מאזן אינטרסים זה על ארבעת השיקולים לעיל.
נקבע כי, ככלל, מקום שהתיקון נדרש לשם הכרעה בשאלה השנויה במחלוקת יש להתיר אותו.
כאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך ישנה הצדקה לאמץ אמת מידה ליברלית.
באשר לשיהוי - נקבע כי המאפיינים המיוחדים של הליך התובענה הייצוגית משליכים גם על האיזון הראוי ביחס לשיקול זה.
שלא כמו בתובענה רגילה, המידע שבידי התובע בתובענה הייצוגית הוא מצומצם; אין בידו מידע מקיף בשאלה האם הגורם הנתבע פועל באופן זהה ביחס לכל חברי הקבוצה, כמה זמן הוא נוהג כך ומה גודלה של הקבוצה.
לא אחת, למד התובע הייצוגי על התשתית העובדתית המלאה מתשובת הנתבע לבקשת האישור. אז מתעורר הצורך להתייחס לעובדות חדשות ולראיות חדשות אשר התגלו לתובע מתשובת הנתבע. הדרך הראויה לעשות זאת היא להגיש בקשה לתיקון בקשת האישור.
אין בכך כדי לגרוע מחובתו של התובע הייצוגי להגיש את בקשת האישור לאחר בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית, ואין להשלים עם הגשת תובענות ייצוגיות על בסיס תשתית עובדתית רעועה ובלתי מבוססת.
עם זאת, שלילת האפשרות לתקן בקשה לשם הוספת עובדות שניתן היה לגלות אותן בשקידה סבירה לפני הגשת בקשת האישור, אך הן דרושות להכרעה בשאלה האמיתית השנויה במחלוקת – עלולה לפגוע באינטרס הקבוצה ובאינטרס הציבור באופן בלתי מידתי.
בעניין תום ליבו של המבקש – הרי שאחד התנאים לניהול תובענה ייצוגית בידי התובע המייצג ובא כוחו, הוא שהתובענה תנוהל בתום לב. תום הלב הדיוני מביא לכך שהתובע נדרש מלכתחילה לבסס את בקשת האישור על בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין.
הגשת בקשה מבלי לערוך בדיקה מעמיקה מעין זו, עלולה לכשלעצמה להוליך למסקנה כי יש יסוד סביר להניח שהתובע הייצוגי ובא כוחו לא ייצגו את הקבוצה בתום לב.
בהקשר זה יש להבחין בין שני מצבים:
האחד – כאשר מדובר בבקשת אישור חסרת יסוד, והתיקון לא ישנה זאת.
במצב כזה, אין טעם להתיר את התיקון.
במצב שני – כאשר מדובר בבקשת אישור שנעדרת תשתית מספיקה אך אין לומר עליה שהיא חסרת יסוד. במצב כזה, בית המשפט עשוי לבחון אפשרות להחליף את מבקש האישור ובא כוחו תוך מתן אפשרות לתקן את בקשת האישור. (סעיף 19 לפסק הדין).
סוגיה זו לא היתה דרושה להכרעה בעניין אינסלר, ולכן נאמר כי אין צורך לקבוע בה מסמרות. יש לציין כי עניין זה של החלפת תובע על פי הוראות סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מתעורר רק בשלב של אישור התובענה הייצוגית.

לאור כל האמור לעיל יש לבחון את הבקשה שלפניי.





ב
.
האם יש מקום להענות לבקשת התיקון במקרה שלפניי
בקשת האישור הראשונה הוגשה ימים ספורים לאחר שהחברה פרסמה דוח מיידי לפיו נמסר לה כי במבחני ההפקה שבוצעו נמצא כי הקידוח הוא קידוח יבש.
דיווח זה פורסם ביום 13.10.13.
דיווח מיידי נוסף פורסם ביום 16.10.13, ובו נאמר כי על יסוד ניתוח ממצאי הקידוח
הוחלט לנטוש את הבאר.
ביום 7.10.13 הוגשה הבקשה אשר התייחסה בעיקרה לחברה ובקיצור נמרץ למשיבים 2 ו- 3.
כל זאת תוך ציטוט לא מדויק של סעיפי חוק והתייחסות לסעיפי חוק שכבר בוטלו.
כמו כן, הוגשה הבקשה, וכך גם התביעה, כנגד המשיבים 4-7 - כאשר המשיבים 4-6 הם שותפי החברה בזכויות הקידוח, כאשר המשיבה 5 המקורית הינה גם מפעילת הרישיון.

הדגש בבקשה זו הוא על גיוס הון בעקבות הודעות כוזבות של החברה הן באמצעות אנשים פרטיים וגופים שונים והן באמצעות מימוש האופציות.
עוד צוין הן בבקשה והן בכתב התביעה כי לוי ואשכנזי בחרו כאמור שלא לממש את האופציה בגין מידע שהיה בידיהם לפיו הקידוח יבש. אולם, החברה המשיכה לשחרר הודעות מטעות.
המבקש הדגיש בסעיף 16 לכתב התביעה שאישורו התבקש, כי אי מימוש האופציות על ידי לוי ואשכנזי מחזק את העובדה לפיה החברה דיווחה דיווח שאינו מהימן על מנת לגייס כספים, בין היתר באמצעות מימוש האופציה על ידי המשקיעים.
לאחר מכן הוגשו כאמור שתי בקשות תיקון: האחת למחיקת המשיבים 4-7 והשנייה לתיקון סעיפי חוק רלוונטיים עליהם מתבססת הבקשה.
כלומר, עד כה הוגשה בקשה ושתי בקשות תיקון, המתייחסות לנושאים מהותיים – המשיבים הראויים וסעיפי החוק הרלוונטיים.

הצעד הבא שננקט על ידי המבקש היה הגשת התשובה לתגובתם המפורטת של המשיבים לבקשת האישור.
בשלב זה כבר נחשפו בפני
המבקש פרוטוקולים של דירקטוריון החברה, ובתשובתו אף ציטט המבקש
בהרחבה מפרוטוקולים אלה.
גם בתשובה חזר המבקש ואמר כי המשיבים ראו לנגד עיניהם מטרה אחת והיא לגרום למשקיעים לממש את האופציות שברשותם ולגייס 65 מיליון ₪ מהמימוש לקופת החברה וכי לוי ואשכנזי עשו שימוש במידע פנים.
כמו כן נטען כי המשיבים הוליכו את המשקיעים שולל כאשר גררו אותם למבחני הפקה כדי להרוויח רווח אישי של בונוסים משכורות ואופציות.
בתשובה זו מציין אומנם המבקש כי גם הדירקטוריון אחראי לדיווחים הכוזבים, שכן מהפרוטוקולים עולה שמבחני המוליכות והנקבוביות "לא היו טובות" (כך במקור – ד.ק.) ולכן חטא הדירקטוריון "בתפקידו" (כך במקור – ד.ק.) ולא עמד על כך שהמידע ידווח לציבור.
עוד נאמר כי המשיבים התעלמו מדרישות הדירקטוריון להביא מומחה והפעילו לחץ כבד על הדירקטוריון.
במסגרת בקשה זו לא התבקש בית המשפט לתקן את בקשת האישור בעניין הוספת חברי הדירקטוריון, והדבר אף לא עלה בישיבה שהתקיימה ביום 6.3.14.
רק ביום 30.3.14 הוגשה הבקשה הבהולה לתיקון כתב התביעה, המתייחסת הן להוספת הקבוצה והן להוספת חברי הדירקטוריון כמשיבים.
בבקשה נאמר, כפי שכבר ציינתי, כי הבקשה הוגשה באותו מועד לאור העובדה כי הפרוטוקולים של הדירקטוריון הומצאו רק לאחרונה על ידי המשיבים, ומהם עולה האחריות האישית של חברי הדירקטוריון לפעולות החברה.
המבקש הדגיש כי הבקשה לתיקון כתב התביעה איננה נובעת ממחדלי התובע, אלא התעוררה לאחרונה נוכח חשיפת הפרוטוקולים על ידי המשיבים.
לטענה זו אין כל בסיס שכן, כאמור, כבר בתשובתו של המבקש לתגובת המשיבים אשר הוגשה עוד בסוף פברואר 2014, התייחס המבקש ארוכות לאותם פרוטוקולים ואף ציטט מהם שכן הפרוטוקולים צורפו כנספחים לתגובתם של המשיבים מיום 23.1.14.
באשר לקבוצה שהוספתה התבקשה – המבקש התייחס לעניין זה בתשובתו לתגובת המשיבים. אולם, למעשה ביקש ייעוץ מבית משפט האם לצרף את הקבוצה או להמתין לאישור התובענה כייצוגית.
בישיבת קדם המשפט נקבע במפורש כי אין מקום לשינוי הגדרת הקבוצה במסגרת בקשת האישור הנוכחית, כלומר, הבקשה והתשובה יידונו כפי שהוגשו.
המבקש המתין ונמנע מהגשת בקשת התיקון והגיש אותה רק לאחר שהוגשה הבקשה לעיון על ידי עו"ד אבירם, המייצג בעלי מניות בחברה.

נראה כי באיזון הכללי די היה באמור לעיל כדי לדחות את בקשת התיקון, כפי שהוגשה.
גם לגופו של עניין אינני רואה כל מקום לבקשה.

-
הבקשה לצירוף קבוצה נוספת
בקשת האישור מתייחסת, כאמור, לשתי תת-קבוצות, כאשר מקבוצה אחת גויסו 30 מיליון ₪ והקבוצה השנייה היא קבוצת משקיעים שמימשו את האופציות שהיו בידיהם.
הסכום הכולל אותו גייסה החברה עומד על 65 מיליון ₪.
הטענה העיקרית אשר הופיעה בהקשר זה בבקשה ובתביעה היא כי החברה זכתה בלמעלה מ- 65 מיליון ₪ מגביית כספים מהציבור בתרמית ובהונאה.

בתשובת המבקש לתגובת המשיבים נאמר כי קיימת קבוצה נוספת כאשר קיים הבדל בינה לבין שתי קבוצות שצוינו מלכתחילה.
מדובר בקבוצה אשר כספיה לא נכנסו לקופת החברה אלא המחזיקה "בניירות סחירים אשר עברו מיד ליד".
אף על פי כן, נטען כי מדובר באותן עוולות.

בבקשה לתיקון נאמר כי ההבדל היחיד בין קבוצה זו לשתי הקבוצות הכלולות בבקשה, נעוץ בכך שקבוצה זו רכשה את מניותיה באמצעות הבנקים.
לא צוינה העובדה כי לא מדובר בכספי השקעה בחברה.
קבוצה זו שונה במהותה משתי הקבוצות האחרות אשר נכללו בבקשת האישור. אין בבקשת התיקון שהוגשה כדי להוסיף דבר על האמור בתשובה בה הועלה נושא צירוף הקבוצה – כאשר לאחר מכן כבר ניתנה החלטה בה נקבע כי אין לשנות את הגדרת הקבוצה במסגרת הבקשה הנוכחית.
למבקש עצמו אין עילת תביעה הנובעת מעילתם הנטענת של חברי הקבוצה השלישית.
יתרה מזאת, לבקשה לא צורף תצהיר כלשהו של
מי מחברי הקבוצה אשר רכשו ניירות ערך "מיד ליד", כפי שנטען על ידי המבקש.
אין גם כל מידע בקשר למועדי הרכישה או המכירה, שערי הרכישה או המכירה או כל נתון אחר
שיש בו כדי לתמוך בטענה ליקומו של נזק.
המבקש צירף לתגובתו רשימה של בעלי מניות אשר ציינו באופן כולל את הנזק שנגרם להם, כאשר המבקש אף צירף מספר ייפויי כוח.
לייפויי כוח אלו או אחרים אשר ניתנו למבקש על ידי מספר אנשים, או לטענה כי נעשתה אליו פנייה על ידי מספר משקיעים - אין ולא דבר עם הגדרתה של קבוצה רלוונטית לצורך הגשת תובענה ייצוגית על ידי המבקש.
לאור זאת, אין גם רלוונטיות לטענה עליה חזר המבקש במסגרת תשובתו לתגובת המשיבים לבקשת התיקון - על פיה הקבוצה הסמיכה אותו לייצג אותה וכי "התובע המייצג נתמך על ידי רבים מקבוצה זו".
אין גם צורך בצירוף הקבוצה המצורפת כדי לבחון את שאלת הדיווח שנעשה על ידי החברה. ולכן אין בו צורך במסגרת הבקשה הנוכחית.

מעבר לכל האמור לעיל, נראה כי יש לקבל את בקשת המשיבים, בה תמך גם עו"ד אבירם, למחוק אמירות מבישות מכתב התשובה של המבקש, בהקשר זה של הבקשה לצירוף הקבוצה הנוספת.
המבקש טען כי "הובא" (כך במקור – ד.ק.)
למשרדו ידיעה כי ב"כ המשיבה מסתייע בעו"ד אבירם כדי לצרף לכאורה תובע נוסף מטעמה, כדי שיגיש תובענה כנגד המשיבה בשם הקבוצה הנוספת שהתובע הייצוגי מבקש לצרפה לכתב התביעה המתוקן.
מהלך זה תכליתו להגיע לפשרה עם עו"ד אבירם, שהגיע מטעם המשיבה, כדי לגרום לחץ לתובע הייצוגי להגיע לפשרה על חשבון המשקיעים.
ניסיון המשיבה להסתייע בעו"ד אבירם, מחזק, כך טוען המבקש, את הצורך בתיקון התובענה על מנת למנוע קנוניה בין המשיבה לעו"ד אבירם, כאשר המשיבה "דואגת לייצר תובע נוסף מטעמה על מנת להתפשר עם עצמה".
נטען כי המניעים של השניים אינם כשרים והם רקמו קנוניה על חשבון המשקיעים. אילו היה מידע זה בידי בית משפט היה משית על עו"ד אבירם הוצאות לדוגמא בגין בקשת העיון.
בבקשה למחיקת אמירות מבישות ולחלופין חיוב בהגשת תצהיר מטעם המבקש, ציינו המשיבים כי פנו במכתב למבקש וביקשו ממנו לחזור בו מאותן אמירות ולהסכים להוציאן מכתב התשובה, אולם לא התקבלה כל תשובה לפנייה זו.
בתשובה לבקשה זו טען המבקש כי משתמע מהבקשה כי "המשיבה סבורה כי בית משפט ממלא תפקיד של "גננת" "לעשות נו נו" על כל אמירה של הצדדים הניצים וזאת במקום להתמודד עם הטיעון בדרך המקובלת בבית המשפט ובחקירה נגדית".
יש לזכור, כי לא צורף תצהיר לאמור בתשובתו של המבקש בה נאמרו הדברים ולכן אין דרך להתמודד עם הטיעון בדרך של חקירה נגדית.
נטען כי למשיבה יש זכות להכחיש את הדברים אך לא לדרוש למחוק אמירות שהתובע הייצוגי עומד אחריהן.
המשיבה מהללת את עו"ד אבירם ומשמיצה את "העורך המייצג".
אין לראות בהתבטאויות כמבישות ואין לדרוש את מחיקתן.
מדובר בדברים הנאמרים תוך כדי דיון, אשר לגביהן נתן המחוקק הגנה בסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע.
התובע הייצוגי עומד מאחורי כל טענותיו וטוען כי קיים חשש ממשי לקנוניה הנטענת.
נטען כי ניסיונות המשיבים להסטת הדיון מהעניין העיקרי, מעידים על הלחץ בו שרויים המשיבים לאור חשיפת מעלליהם.
בתשובה לכך נאמר על ידי המשיבים כי המבקש איננו טוען כי עומדת לו הגנה של אמת דיברתי על פי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, אלא מזכיר רק את סעיף 15 (3) המתייחס לאמירות תוך כדי דיון.
על המבקש חלה חובה לפעול בתום לב כדי שייחשב כמייצג הולם.
המבקש אף לא הגיב על בקשה חלופית להגשת תצהיר, אלא שהוא מחליף את טענתו בדבר ידיעה בעניין הקנוניה בטענה כי קיים חשש ממשי לקיומה.

אינני רואה כל מקום להותיר אמירות אלה בדבר ידיעה או חשש לקנוניה בכתבי הטענות. לא היה מקום להעלות אותם מלכתחילה.
כך בוודאי לא בהעדר תצהיר ותוך הישענות על הוראות סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע.
יש בדרך התנהלות זו כדי להוות חוסר תום לב המצדיק אף הוא, באיזון הכללי, שלא להתיר את בקשת התיקון ככל שהיא מתייחסת לקבוצה הנוספת.
האמירות יימחקו מתשובתו של המבקש.

התוצאה היא כי דין הבקשה לצירוף הקבוצה להידחות.

-
הבקשה לצירוף משיבים – חברי דירקטוריון של החברה
הבקשה הוגשה תוך שיהוי בלתי מוצדק - לאחר שהיתה התייחסות לנושא זה בתשובתו של המבקש; ולאחר שנמנע מהעלאת הנושא בישיבת קדם המשפט.
כמו כן, האמור בבקשת התיקון באשר לפרוטוקולים שנתגלו בסמוך להגשת הבקשה – עומד בניגוד למצב העובדתי האמיתי ומבוסס על ציטוטים מטעים מתוך הפרוטוקולים, בדרך שלחלוטין איננה מקובלת.

אינני רואה מקום בשלב זה של הדיון להידרש לגופן לטענות המשיבים באשר להתנהגות הדירקטורים שצירופם התבקש ולתשובות אשר ניתנו על ידם לטענות המבקש.

עם זאת, יש להידרש לתוכן הפרוטוקולים כדי שניתן יהיה להתייחס לציטוטי המבקש ולמסקנות שהוא מסיק מהם.
בישיבת הדירקטוריון מיום 7.9.13 – השתתפו היו"ר, שני דח"צים, שישה דירקטורים ודירקטור חליף. הוזמנו גם המנכ"ל, סמנכ"ל התפעול, סמנכ"ל הכספים, הגיאולוג מר צ'ק דומר ועורכי דין ממשרד מטרי מאירי ושות'.
בתחילת הישיבה הבהיר לוי כי הישיבה כונסה כהמשך לישיבת הדירקטוריון הקודמת, בה תואר המשך הקידוח, וזאת על מנת לקבל החלטה בדבר ביצוע מבחני הפקה.
נאמר כי היועצים חישבו את השכבות שיש להן נקבוביות טובה.
הגיאולוג הבהיר כי התוצאות ביחס לנפט בנוגע לנקבוביות הן פחות טובות מהמצופה.
הוסבר, כי השאלה שעומדת לבירור היא כמות המוליכות, תוך שמסקנת הביניים הייתה כי קיימת מוליכות, אך נמוכה מהמצופה.
עוד נאמר, כי לאחר שיהיה פענוח סופי של הלוגים ניתן יהיה לדעת אם יש שברים או לא.
הגיאולוג נשאל על ידי הדירקטור קיאלי האם הוא ממליץ לבצע מבחני הפקה ותשובתו היתה שהוא ממליץ לבצע את מבחני ההפקה בשתי שכבות.
הגיאולוג המשיך לענות על שאלות שנשאל בעניין מבחני ההפקה.
בעמ' 3 לפרוטוקול שאל קיאלי מה התקציב הדרוש ונענה על ידי לוי כי אין בידי החברה כסף לשני המבחנים.
הדירקטור בר חיים שאל "מה החברה תדווח לציבור?".
אשכנזי השיב לו כי ידווחו בהתאם לאישור הדירקטוריון.
לאחר מכן מופיע בבקשת התיקון ציטוט חסר של תשובתו של לוי, כאשר כל החלק הראשון, המפנה לדיווחים מיידים קודמים ולמידע שנמסר לשותפים על ידי מפעיל הקידוח, הושמט.
הדירקטור מור כהן ביקש כי לקראת הישיבה הבאה תיבדק שאלת התקציב וגם שאל את לוי האם יבדוק אפשרות לגיוס כסף. לוי ענה לו כי הוא לא יודע ומור כהן אמר, כי בלי מימוש האופציה לא יהיה תקציב גם לקיום מבחן אחד.
בבקשה הופיע ציטוט חלקי של הדברים שאף לא נעשה לפי סדר הופעת הדברים בפרוטוקול.
בבקשה צוטט הדירקטור מור חיים, אשר שאל: "מניסיונך מדובר בהודעה חיובית?". שאלה זו מופיעה בבקשה ברצף לתשובתו של אשכנזי באשר לנוסח הדיווח, תוך ניתוק מוחלט מכל מהקשר שבו נשאלה.
הדירקטור החליף שטרלסר ביקש הבהרה לגבי הדיווח ולוי ענה לו כי נוסח הדיווח על פי התקנות. הדירקטור רובין אמר כי הוא מבין שנערכו שני דוחות נפרדים על ידי שני מומחים בינלאומיים שונים שפענחו את תוצאות הלוגים.
רובין שאל האם יש שוני בין הדוחות והאם המסקנות וההמלצות שלהם זהות?
בתשובה לשאלה זו השיב לוי "בדיווח זה מדברים על שכבה נטו, 68 מטר זה עובי השכבה נטו, 40 מטר בחלק העליון ו- 28 מטר למטה. יש ניואנסים בין המפענחים אך לא משמעותיים, ושניהם הגיעו לאותה תוצאה.
רק אז שאל אותו הדירקטור מור כהן האם מניסיונו מדובר בהודעה חיובית. לכך השיב לוי את התשובה הבאה, שרק חלק ממנה צוטט בבקשה: "אני מניח שהציבור יבחן את עובי השכבה נטו וינסו להבין את המשמעות לפי ניסיון העבר בקידוחים אחרים. אין כרגע יכולת להעריך את המשמעות של נקבוביות ומוליכות הסלע וקיום סדקים. אני מעריך שהדיווח יתקבל בצורה חיובית, אולם זהירה."
הדירקטור רובין, אשר שאל קודם לכן בעניין שני הדוחות, אמר מיד לאחר מכן "בעקרון, אני חושב שמדובר בחדשות טובות".
על הציטוט החסר ביותר ואשר הובא לא בסדר הנכון, ביסס המבקש את מסקנתו כי חברי הדירקטוריון פעלו מתוך אינטרס אישי לגייס כספים מהמשקיעים במרמה ונתנו יד לדיווחים כוזבים, שכל מטרתם להשפיע על המשקיעים לממש את האופציות שברשותם.

ציטוט מטעה נוסף מצוי בהמשך סעיף 13 לבקשה בו קושר המבקש בין שאלה אשר נשאלה לגבי הצורך בהודעה מתקנת (בשל שינוי לטובה באשר לעובי השכבה ביחס למידע שנמסר בהודעה קודמת) – לבין הסתרה של מידע המצביע על בעייתיות.
המבקש מצטט שאלה מהפרוטוקול מיום 16.3.13 בעמ' 3, מבלי לציין את תאריך הפרוטוקול או את העמוד.
השאלה צוטטה מפי הדירקטור מור כהן: "לא צריך להוציא הודעה מתקנת?"
בהמשך צוטטה תשובת לוי לשאלה האמורה: "לא הודעה מתקנת. היום אנחנו נוציא דוח בהתאם לתקנות שבו תפורט תכנית מבחני ההפקה".
מהאמור, הסיק המבקש את המסקנה כי הדירקטוריון היה שותף להסתרת מידע מפני ציבור המשקיעים; כי הוא ידע שמדובר בתרמית או מצג שווא; וכי הדירקטורים לא מילאו את חובתם לשמור על טובת החברה ומשקיעיה ופעלו בניגוד לעקרון עצמאות שיקול הדעת.
אם נעיין בפרוטוקול עצמו נראה כי הדברים הוצאו מהקשרם.
השאלה אשר נשאלה בפועל על ידי הדירקטור מור כהן, בעמ' 2 לפרוטוקול הייתה: "בהמשך לשאלה הקודמת, היות ויש שינוי בעובי השכבה נטו, לא צריך להוציא הודעה מתקנת?"
לכך עונה לו לוי את התשובה שצוטטה.
כהן אמר כי לא ראה בטיוטה שנשלחה התייחסות לשכבה ולוי הבהיר לו כי לאחר שיחה עם הרשות בוצעו מספר תיקונים והוספו שני משפטים לגבי סוגי המבחנים, תוך התייחסות לשני טווחי עומקים שונים.
קודם לכן, שאל כהן את לוי האם הנתון של "68 מטר נטו", עליו דיווחה החברה בהודעה האחרונה, השתנה. לוי השיב לו כי הנתון משתנה "אנחנו מתכוונים לפתוח 77 מטר נטו"
לוי גם הסביר שהם מקווים כי העובי יפצה על כך שהנקבובית אינה גבוהה: "אנחנו הולכים לפתוח הרבה יותר, מקטעים הרבה יותר גדולים ומקווים שדווקא העובי של המקטעים שנפתח יתן לנו כמויות נפט מסחריות".
הפרוטוקול מדבר אם כן על דו"ח חדש, בהתאם לתקנות, שנערך לאחר בדיקה עם הרשות לניירות ערך, כאשר ההקשר הוא עובי השכבה בה יבדקו במבחני ההפקה.
הציטוט היה, אם כן, חלקי ביותר ומטעה. אין בינו לבין המסקנה לפיה החברה לא מתקנת הודעות ודואגת להסתיר מידע – כל קשר.


מקובלת עלי לחלוטין עמדת המשיבים כי להתנהלות מעין זו אין לתת יד.
הציטוט נעשה בדרך זו על מנת שיהווה בסיס למסקנות אותן מבקש המבקש להעלות בפני
בית משפט, וככזה, הוא בגדר עניין משמעותי שאין להקל בו ראש; הוא מהווה שיקול מהותי ביותר בבחינת תום ליבו של המבקש ובאיזון שעל בית משפט לערוך בדונו בבקשת תיקון של בקשת אישור, כפי שנקבע ב

פסק דין
אינסלר.

לעניין זה ולהקשר בינו לבין האמור ב

פסק דין
אינסלר ראה ת"צ (ת"א) 12935-02-13 שביט נ' יאיר חברה קבלנית, סעיף 18 להחלטה.
באותו עניין התייחסה כב' השופטת רונן לציטוט מדוחות כספיים שהיה עלול להטעות את בית המשפט ועיוות את האמור בדוחות מהם התיימר המבקש לצטט.
נאמר כי "גם בהקשר זה, הציטוט השגוי מכביד על המבקשים כמייצגים של הקבוצה והוא מכביד עליהם לכן גם בבקשת התיקון שהם הגישו".
כך גם במקרה שלפניי.

-
סיכום
בקשת התיקון נדחית.
המבקש יישא בהוצאות המשיבים, ביחד ולחוד, ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל
של 10,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, בהעדר הצדדים.









תצ בית משפט מחוזי 38842-10/13 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, גבי אשכנזי, יוסי לוי (פורסם ב-ֽ 19/05/2014)