Google

יצחק ניצן - ק.ר. נציגויות מסחר יבוא וקמעונאות בע"מ, ק.י.ש. יבוא בע"מ, עו"ד רמי קוגן

פסקי דין על יצחק ניצן | פסקי דין על ק.ר. נציגויות מסחר יבוא וקמעונאות | פסקי דין על ק.י.ש. יבוא | פסקי דין על עו"ד רמי קוגן |

3031-02/14 דמ     26/05/2014




דמ 3031-02/14 יצחק ניצן נ' ק.ר. נציגויות מסחר יבוא וקמעונאות בע"מ, ק.י.ש. יבוא בע"מ, עו"ד רמי קוגן








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ד"מ 3031-02-14

26 מאי 2014
לפני:
כב' הרשמת מירי שי-גרינברג


התובע
:

יצחק ניצן
ע"י ב"כ: עו"ד ששון חורש
מטעם הלשכה לסיוע משפטי

-

הנתבעים
:
1

.
ק.ר. נציגויות מסחר יבוא וקמעונאות בע"מ

2

.
ק.י.ש. יבוא בע"מ


3

. עו"ד רמי קוגן

ע"י ב"כ: עו"ד הדס ביטון

החלטה


1.
עניינה של החלטה זו בקשת עוה"ד רמי קוגן, הוא הנתבע מס' 3 (להלן "הנתבע") לסילוק התביעה כנגדו על הסף, בין היתר מהטעם שבית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית להיזקק לה. זאת, נוכח הטענה שהנתבע מונה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת כנאמן להקפאת הליכים ולביצוע הסדר נושים בהליכי חדלות פירעון של ק.ר. נציגויות מסחר יבוא וקמעונאות בע"מ
וק.י.ש. יבוא בע"מ
(נתבעות 1 ו- 2, להלן "הנתבעות").

הרקע העובדתי

2.
מר יצחק ניצן
(להלן "התובע") הועסק בנתבעות, מיום 1/9/02 ועד 1/11/10. משנקלעו הנתבעות לקשיים כלכליים, הוגשה בקשה להסדר נושים ומתן צו הקפאת הליכים (פר"ק 44809-11-10). בית המשפט במחוזי בנצרת (להלן "בית המשפט המוסמך") מינה את הנתבע כנאמן להקפאת הליכים ולביצוע הסדר נושים (החלטה מיום 2/12/10, נספח 1 לכתב ההגנה מטעם הנתבע).

3.
במסגרת הליך הסדר הנושים, הגיש התובע תביעת חוב, אשר נבדקה על ידי הנתבע מכוח תפקידו בהליכי חדלות הפירעון. התובע ערער על החלטת הנתבע לבית המשפט המוסמך (הודעת הערעור, נספח 2 לכתב ההגנה), ובדיון שנערך בבית המשפט המוסמך ביום 24/6/12, הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה (נספח 3 לכתב ההגנה).

ההליך דנן

4.
ביום 3/2/14 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעות והנתבע לתשלום החזר דמי ביטוח לאומי בסך 930 ש"ח. על פי האמור בכתב התביעה, ביום 8/8/11 קיבל התובע דרישה מאת המוסד לביטוח לאומי להסדיר חוב על סך 930 ש"ח בגין דמי ביטוח לתקופה שמחודש ינואר עד יולי 2004 (נספח א' לכתב התביעה) (להלן "התקופה הרלוונטית"). התובע שילם חוב זה במסגרת הסדר תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי (נספח ג' לכתב התביעה). בכתב התביעה נטען, כי בתקופה הרלוונטית עבד התובע בנתבעות; הן לא שילמו עבורו את דמי הביטוח וגם לא הנפיקו לו תלושי שכר לאותה תקופה. עוד נטען כי לתובע שולם שכר עבודה עבור תקופה זו, ולכתב התביעה צורפו אישורים על תשלום השכר (העברה בנקאית, אישור תשלום או דפי חשבון בנק – נספח ב' לכתב התביעה).

5.
הנתבעות לא הגישו כתב הגנה, בעוד שהנתבע הגיש כתב הגנה ביום 3/3/14, והעלה טענות מקדמיות בגינן יש, לטענתו, להורות על סילוק התביעה על הסף. בין היתר טען הנתבע להתיישנות התביעה, השתק פלוגתא והשתק עילה, שיהוי, העדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט.

6.
ביום 13/5/14 נערכה ישיבת גישור, ומשזו לא צלחה, הופנו הצדדים לדיון לפני. במעמד הדיון שהתקיים היום נשמעו עמדות הצדדים באשר לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתובענה זו.

טענות הצדדים

7.
לטענת הנתבע, התביעה מכוונת כנגד פעולות שביצע הנתבע, ככל שביצע, במסגרת התפקידים שהטיל עליו בית המשפט המוסמך ובפיקוחו. לפי הטענה, בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית להיזקק לתביעה כל עוד לא ניתן אישורו של בית המשפט המוסמך לניהולה.

8.
לטענת התובע, לבית הדין נתונה הסמכות הייחודית להכריע בעילות הקשורות ליחסי עובד ומעביד ולפסוק לתובע את הסעד המבוקש.

דיון והכרעה

9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

10.
סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתובענות שבין עובד או חליפו לבין המעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד. הוראת סעיף 24(א1) לחוק קובעת כי "האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לעניין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית".

לאמור, בתובענות שעניינן בהליכי חדלות פירעון, כהגדרתם בסעיף 350א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, אף אם הן נוגעות ליחסי עבודה, נסוגה סמכות השיפוט הייחודית של בית הדין לעבודה מפני כללי הסמכות החלים בהליכי חדלות פירעון של תאגיד.

11.
דרך המלך היא שבית המשפט המוסמך לדון בתביעה אישית כנגד בעל תפקיד שמונה במסגרת הליך של חדלות פירעון, הוא בית המשפט אשר מינה את בעל התפקיד, שבהתייחס לפעולותיו או למחדליו מוגשת התובענה. בהתאם, וכפי שטען הנתבע, נקבע בפסיקה כי מי שמבקש לפתוח בהליך נגד בעל תפקיד בחברה חדלת פירעון, במסגרתה מבוקש לייחס לו חבות אישית בגין פעולותיו, נדרש לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה כי יתיר לו להגיש את תביעתו.

12.
בענייננו: התובע הגיש תביעה לתשלום החזר דמי ביטוח כנגד הנתבעות כמעסיקותיו לשעבר וכנגד הנתבע, בהיותו בעל תפקיד שמונה בידי בית המשפט המוסמך כ"ידו הארוכה". מכאן, שבית המשפט של חדלות הפירעון הוא הפורום המוסמך לדון, לברר ולהכריע בטענותיו של התובע המפורטות במסגרת התובענה; הוא המצוי בהליכי הקפאת ההליכים וכל פעולות הנאמן בנוגע לנתבעות נעשו תחת פיקוחו. בית המשפט המוסמך הוא בעל המומחיות המיוחדת; הוא שמינה את הנתבע כבעל תפקיד בהליך ההקפאה של הנתבעות, והוא שדן בערעור שהגיש התובע על החלטת הנתבע בתביעת החוב.

13.
לפיכך, בית הדין לעבודה, שאין לו המומחיות המיוחדת לשקול ולהכריע בענייני חדלות פירעון, נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה, אשר צריכה הייתה להיות מוגשת לבית המשפט שמינה את הנתבע כנאמן להקפאת הליכים ולביצוע הסדר נושים, או שבית המשפט המוסמך יתיר לתובע להגיש תביעה מתאימה לבית דין זה.

14.
אשר על כן, הואיל והתובע לא פנה לבית המשפט המוסמך לשם קבלת אישור להגשת התובענה דנן, בית דין זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה. משכך, דין התביעה סילוק על הסף.

סוף דבר

15.
הבקשה מתקבלת, ואני מורה על סילוקה של התביעה על הסף.

16.
בנסיבות המיוחדות של העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

מזכירות בית הדין תסגור את התיק ברישומיה.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ד,
(
26 מאי 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









דמ בית דין אזורי לעבודה 3031-02/14 יצחק ניצן נ' ק.ר. נציגויות מסחר יבוא וקמעונאות בע"מ, ק.י.ש. יבוא בע"מ, עו"ד רמי קוגן (פורסם ב-ֽ 26/05/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים