פסקי דין על שיכון ובינוי נדל"ן | פסקי דין על תמיר דגן | פסקי דין על איל קורן | פסקי דין על החברה לפיתוח פרי מגדים | פסקי דין על בן ציון פרקו |

5602-02/14 א     28/05/2014




א 5602-02/14 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ, תמיר דגן, איל קורן נ' החברה לפיתוח פרי מגדים בע"מ, בן ציון פרקו








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 5602-02-14 החברה לפיתוח פרי מגדים בע"מ
ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופט
יחזקאל קינר


המבקשים (הנתבעים):

1
.
שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ

2
.
תמיר דגן

3
.
איל קורן
ע"י ב"כ עו"ד כהן אלי


נגד


המשיבים
(התובעים):

1. החברה לפיתוח פרי מגדים בע"מ

2. בן ציון פרקו

ע"י ב"כ עו"ד אלטשולר אמיר



החלטה

הבקשה והרקע לבקשה

1.
לפניי בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה שבכותרת מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד בת"א 40598-02-10 (להלן: "התביעה הראשונה"), המתנהל בפני
מותב אחר בבית משפט זה.

2.
המבקשת 1 (להלן: "שיכון ובינוי") היא התובעת בתביעה הראשונה ונתבעת ביחד עם שני המבקשים האחרים שבהליך שבכותרת. המשיבים הם התובעים בהליך שבכותרת (להלן: "התובעים") והנתבעים בתביעה הראשונה.

3.
עניינה של התביעה שבכותרת בסך של 10,500,000 ש"ח הוא בטענה להפרת מערכת יחסים חוזית בין הצדדים. נטען כי שיכון ובינוי הפרה הסכם שנחתם בשנת 2003 בין התובעים לשיכון ובינוי ולצד נוסף (להלן: "הסכם המימון"), אשר במסגרתו התחייבה שיכון ובינוי לממן את השירותים שהעניקו התובעים לפרויקט של בנייה רוויה בקריית יערים (להלן: "הפרויקט"). כן נטען כי שיכון ובינוי הפרה את התחייבויותיה בהסכם נוסף משנת 2009 בינה לבין המבקשת 1, בגדרו הוסדרו המחלוקות בין הצדדים בעניין ניהולו של הפרויקט (להלן: "הסכם הנוהל"). נטען גם כי שיכון ובינוי הפרה הסכם סודיות, שנחתם בד בבד עם הסכם הנוהל, כשבהסכם הסודיות נאסר על הצדדים לפנות לבית המשפט ונקבע כי במקרה של סכסוך ביניהם יפנו לבורר (להלן: "הסכם הסודיות"). כמו כן נטען להפרת כתב הסכמות נוסף שנחתם בין הצדדים בשנת 2010 ואשר נועד להבהיר את ההתנהלות ביניהם (להלן: "כתב ההסכמות").

4.
המבקשים טענו כי הטענות שהעלו התובעים במסגרת כתב ההגנה בתביעה הראשונה הן טענות הזהות במהותן ואף בלשונן וניסוחן לטענות שהעלו במסגרת התביעה שבכותרת וכן כי עסקינן בטענות הנובעות ממסכת עובדתית זהה. כך, הן הטענות בכתב ההגנה בתביעה הראשונה, הן הטענות בכתב התביעה שבכותרת עניינן בטענות לפיהן המבקשים הפרו את הסכם המימון, ניסו להשתלט על ניהול הפרויקט ולהפוך מהגורם המממן את הפרויקט לגורם המנהל את הפרויקט ובכך הפרו את הסכם הנוהל, הפרו את הסכם הסודיות וכן הפרו את כתב ההסכמות. עוד נטען כי הסעדים להם עותרים התובעים בתביעה שבכותרת צוינו גם במסגרת כתב ההגנה בתביעה הראשונה. לפיכך, הם טענו כי יש לעכב את התביעה שבכותרת עד להכרעה בתביעה הראשונה, במיוחד לנוכח העובדה שהתביעה הראשונה מצויה כבר בשלב שבו הסתיימו ההוכחות והצדדים עתידים להגיש את סיכומיהם בקרוב. לטענתם, עיכוב ההליכים נדרש על מנת למנוע השחתת זמן שיפוטי יקר וכן למנוע הכרעות סותרות באותו עניין. עוד הדגישו המבקשים כי המבחן שנקבע בפסיקה לעיכוב הליכים במקרה של הליך תלוי ועומד הוא מבחן זהות העילות, וכי נקבע כי לא נדרשת חפיפה מוחלטת בין העילות. בנוסף הם ציינו כי טענת הליך תלוי ועומד עומדת גם מקום בו התובע בהליך אחד הוא הנתבע בהליך האחר, כמו במקרה דנן.

5.
בתגובתם טענו התובעים כי יש לדחות את הבקשה. לטענתם, הכרעה בתביעה הראשונה אין בה כדי להשפיע על התביעה שבכותרת, שכן התביעה שבכותרת עניינה בעילות שונות מהעילות שנטענו במסגרת התביעה הראשונה. זאת מאחר והמבקשים תיקנו את כתב התביעה בתביעה הראשונה, כך שוויתרו על מרבית העילות הנטענות בתביעה שבכותרת וציינו כי העילה היחידה בה הם מתמקדים במסגרת התביעה הראשונה היא עילת גזילת הכספים. לעומת זאת, התביעה שבכותרת עניינה בעילות שמהותן הפרת התחייבויותיהם החוזיות של המבקשים במסגרת הסכם הניהול והסכם המימון. כמו כן, הם טענו כי זהות הצדדים שונה בשתי התביעות, שכן התביעה שבכותרת הוגשה גם נגד המבקשים 2 ו-3, אשר אינם בעלי דין בתביעה הראשונה. לפיכך, הם טענו כי גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה. טעם נוסף לדחיית הבקשה, לדידם, הוא מאחר ונפסק כי כאשר עיכוב ההליכים עשוי להסב נזק לתובע בהליך שאותו מבקשים לעכב, באופן שנמנעת זכותו לקבלת פיצוי מחד גיסא וכאשר התביעה לא נועדה להכביד על הנתבע או על בית המשפט מאידך גיסא, כי אז היעתרות לדרישת הנתבע לעיכוב ההליכים אינה סבירה. מטעם זה הם טענו כי אין לעכב את ההליכים במקרה דנן, שכן בין יתר הסעדים עתרו התובעים לצו עשה שיורה למבקשים לבצע התחייבותם למימון שלבים ג' וד' של הפרויקט. עיכוב ההליכים בעניין זה עשוי לגרום להם נזק בלתי הפיך, שעה שהפרויקט לא יקודם.

6.
בתשובה לתגובה הוסיפו המבקשים וטענו כי טענתם של התובעים להעדר זהות בין העילות של שתי התביעות אינה רלוונטית, שכן לא נטען כי העילות בכתב התביעה שבכותרת זהות לעילות בכתב התביעה (המתוקן) בתביעה הראשונה, אלא כי העילות בכתב התביעה שבכותרת זהות לעילות בכתב ההגנה המתוקן בתביעה הראשונה. עוד טענו המבקשים כי אכן, המבקשים 2 ו-3 אינם בעלי דין בתביעה הראשונה, אלא שמעבר לכך שהם קשורים גם לתביעה הראשונה, שכן המבקש 2 מכהן כמנכ"ל שיכון ובינוי והמבקש 3 הוא מנהל הכספים של שיכון ובינוי אשר תצהירו הוגש וכן הוא העיד בבית המשפט במסגרת התביעה הראשונה, הרי שאין צורך בזהות מוחלטת של הצדדים לצורך עיכוב ההליכים מחמת הליך תלוי ועומד. יתירה מכך, הם טענו כי צד שהוא בעל דין בשני ההליכים אינו רשאי להתגונן מפני בקשה לעיכוב הליכים בטענה כי בתביעה שהוגשה על ידו ישנם נתבעים נוספים.


דיון והכרעה

7.
לבית המשפט יש סמכות לעכב הליך כאשר קיים הליך משפטי אחר, תלוי ועומד, בו מתעוררות שאלות דומות. הרציונל העומד בבסיס העיקרון של "הליך תלוי ועומד" (

lis alibi pendens
) כפול: מניעת הכבדה מיותרת על היריב וכן מניעת הטרדה מיותרת של
בית המשפט בהליך כפול אשר תגרום להשחתת זמן שיפוטי יקר לריק וכן עשויה לגרום להכרעות סותרות [ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כ"ט(2) 477 (1975) (להלן: "עניין אל עוקבי"); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 181 (2011) (להלן: "גורן")].

8.
כך, בעניין אל עוקבי נפסק כי:

" הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט.
..
אין להכביד על בתי-המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי-משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות
".

9.
המבחן ליישום העיקרון של הליך תלוי ועומד הוא מבחן זהות העילות בשני ההליכים. ודוק: אין זה הכרחי שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים בשני ההליכים, אלא העיקר הוא ששני ההליכים מעלים לדיון סוגיה מהותית זהה [עניין אל עוקבי; גורן. ראו גם: ה"פ (מחוזי מרכז) 431-03-08 מ.א. חבל מודיעין נ'

schiff r.e. international corp. (n.y)

(11.5.09); בש"א (מחוזי י-ם) 4059/05 אונגר נ' הרשות הפלסטינית, פ"מ תשס"ד(2) 842 (2006); ת"א 2307/08 (מחוזי ת"א) אינטר לאב בע"מ נ'
israel bio engineering project

(13.11.12)]. כמו כן, לא נדרשת זהות מוחלטת בין הצדדים בשני ההליכים [עע"ם 11254/05 פנינת אילת נ' עיריית אילת (17.8.06)].

10.
במקרה דנן, בתביעה הראשונה ובתביעה שבכותרת עומדות לדיון סוגיות זהות בעניין הפרת ההסכמים כפי שפורט לעיל. עיקרה של התביעה הראשונה הוא בטענת שיכון ובינוי למעשי הונאה ותרמית על ידי התובעים על ידי שליחת יד בכספים שהעבירה אליהם לשם ביצוע הפרויקט, וזאת בניגוד להסכם המימון. ודוק: אפילו ויתרה שיכון ובינוי על מרבית העילות המתעוררות בכתב התביעה שבכותרת, הרי שהטענה המרכזית שנותרה בתביעה הראשונה בעניין גזילת כספי הפרויקט קשורה בקשר הדוק למערכת העובדתית ממנה נובעות העילות בתביעה שבכותרת. מעידות על כך גם טענות התובעים בכתב ההגנה בתביעה הראשונה, הכוללות כעילות הגנה את העילות הנטענות על ידי התובעים בכתב התביעה שבכותרת.

11.
כאשר עיכוב ההליך עשוי לגרום נזק בלתי הפיך לתובע, כי אז יטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשת עיכוב ההליכים [רע"א 2314/02 גידולי שדה נטופה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(5) 305 (2002)]. יחד עם זאת, גם סוגיית צו עשה שהתבקש בסעיף 81 לתביעה שבכותרת (בו התבקש להורות לשיכון ובינוי לבצע את התחייבותה למימון שלבים ג' וד' של הפרוייקט), היא סוגיה שעל פני הדברים ההכרעה בה תושפע מההכרעה בתביעה הראשונה, ולא יהא זה נכון לקדם את הדיון בהליך הנוכחי רק בשל סוגיה זו, בטרם ניתנה ההכרעה שם, מה גם שהצו שהתבקש הוא כללי ביותר, ויכול ויהא קושי בהיעתרות למבוקש, ולו מטעם זה בלבד, ומבלי לבחון את הדברים לגופם.
בנוסף, לא מצאתי גם כי במקרה שבפני
נו ייגרם נזק בלתי הפיך לתובעים כתוצאה מעיכוב ההליך שבכותרת, במיוחד שעה שהתביעה הראשונה מצויה כבר בשלב של הגשת הסיכומים (ר' ת"א 2307/08 אינטר לאב שנזכר לעיל), דהיינו פרק הזמן עד מתן פסק הדין שם אינו צפוי להיות ארוך.

12.
באשר לטענה כי בתביעה שבכותרת נתבעו המבקשים 2-3 שאינם בעלי דין בתביעה הראשונה, כבר נפסק כי לא נדרש שתהיה זהות מוחלטת בין הצדדים בשני ההליכים. כמו כן, טענה בדבר העדר זהות מוחלטת בין הצדדים לשני ההליכים לא תועלה על ידי בעל הדין המופיע בשני ההליכים במטרה להתגבר על יישום העיקרון של "הליך תלוי ועומד", אלא רשאי להעלותה רק בעל הדין הנוסף אשר אינו מופיע בתביעה הראשונה [בג"ץ 3134/93 י.א.ד. אלקטרוניקה בע"מ נ' שרת העבודה והרווחה, פ"ד מח(1) 296 (1994)].
13.
לפיכך, בנסיבות אלה, מקום בו ההכרעה בתביעה הראשונה צפויה להינתן בעוד זמן לא רב,
וייתכן כי יהיה בה כדי לייתר את התביעה שבכותרת או למצער למקד את הדיון בה במספר סוגיות ספציפיות, יהא זה ראוי לעכב את התביעה שבכותרת עד למתן

פסק דין
בתביעה
הראשונה, וכך אני מורה.

14.
המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪.

15.
הדיון הקבוע ליום 12.6.14 מבוטל

.

16.
התובעים יודיעו לבית המשפט על מתן פסק הדין בתביעה הראשונה, לכשיינתן, ויצרפו את פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ד, 28 מאי 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 5602-02/14 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ, תמיר דגן, איל קורן נ' החברה לפיתוח פרי מגדים בע"מ, בן ציון פרקו (פורסם ב-ֽ 28/05/2014)