פסקי דין על הלל אליאס ארנסטו צ'רני | פסקי דין על אביגדור קלנר | פסקי דין על אמנון ספרן ואח' |

10291-01/12 פ     02/06/2014




פ 10291-01/12 מדינת ישראל נ' הלל אליאס ארנסטו צ'רני, אביגדור קלנר, אמנון ספרן ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"פ 10291-01-12 מדינת ישראל
נ' צרני ואח'





תיק חיצוני:



לפני כבוד השופט דוד רוזן


המאשימה
מדינת ישראל


ע"י ב"כ
עו"ד ליאת בן־ארי-שווקי, עו"ד אתי בן־דור, עו"ד

יהונתן תדמור, עו"ד ירון גולומב, עו"ד אביבה

חפץ
־
נוימן ועו"ד עודד קם
נ
ג
ד

הנאשמים
1.
הלל אליאס ארנסטו צ'רני
ע"י ב"כ
עו"ד גיורא אדרת
, עו"ד אורן אדרת
ועו"ד יפעת

מנור־נהרי
2.
אביגדור קלנר
ע"י ב"כ
עו"ד איתן מעוז ועו"ד קרן קורן
3.
אמנון ספרן
ע"י ב"כ
עו"ד משה ישראל, עו"ד משה שמיר ועו"ד אלימלך

קורצווייל
4.
שמעון גלאון
ע"י ב"כ
עו"ד יעל גרוסמן, עו"ד רוני בלקין ועו"ד סאלי

ליכט
5.
מאיר יעקב חיים הכהן רבין־חיימוב
ע"י ב"כ
עו"ד שמואל קליין ועו"ד יובל גבעון
6.
אורי לופוליאנסקי
ע"י ב"כ
עו"ד שלומית הראל־שוורץ ועו"ד עמוס ון־אמדן
7.
אורי שיטרית
ע"י ב"כ
עו"ד פרופ' דוד ליבאי, עו"ד פרופ' קנת מן, עו"ד

ניצן וולקן ועו"ד טליה דאר
8.
אהוד אולמרט
ע"י ב"כ
עו"ד אלי זהר, עו"ד רועי בלכר, עו"ד ליאת ארזי,

עו"ד ירון ליפשס ועו"ד אלעד כהן
9.
שולמית זקן
ע"י ב"כ
עו"ד עפר ברטל, עו"ד דב גלעד כהן ועו"ד צליל

וינשטיין
10.
אליעזר מנחם שמחיוף
ע"י ב"כ
עו"ד אירית באומהורן ועו"ד נתנאל דגן
11.
אברהם אריה פיינר
ע"י ב"כ
עו"ד פרופ' דוד ליבאי, עו"ד פרופ' קנת מן, עו"ד

ניצן וולקן ועו"ד טליה דאר
12.
דן דנקנר
ע"י ב"כ
עו"ד יהורם ראב"ד, עו"ד נבות תל־צור,

עו"ד יוסף בנקל, עו"ד נירית אבטליון,

עו"ד ניר שמרי, עו"ד טל שפירא עו"ד

רותם פישמן ועו"ד נטע לוין
13.
יעקב אפרתי
ע"י ב"כ
עו"ד ירון קוסטליץ ועו"ד עודד גזית
14.
הולילנד תיירות (1992) בע"מ
(ביום 6.4.10 הופסק מרשם)
15.
הולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ
(ביום 6.4.10 הופסק מרשם)
ע"י ב"כ
עו"ד גיל פרידמן
16.
הולילנד פארק בע"מ


ע"י ב"כ
עו"ד שי פינס, עו"ד ליאת אלפז ועו"ד דורון

דורפמן


החלטה בבקשה להיתר פרסום קלטות חקירה

לפניי שתי בקשות, האחת מטעם ערוץ 2 והשנייה מטעם ערוץ 10, להתיר פרסום קטעים מן התיעוד החזותי של חקירות נאשמים 8, 9, 12 ועד המדינה במשטרה, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב – 2002 (להלן: החוק).

המאשימה וב"כ הנאשמים 8, 9 ו-12 מתנגדים לבקשות.

לאחר שעיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים המלומדים, נחה דעתי כי דין הבקשות להידחות.

סעיף 13 לחוק קובע כדלקמן:
13.
המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית משפט, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף זה, "חקירה" – לרבות חקירה בידי רשות אחרת המוסמכת לחקור על פי דין, שהוצא לגביה צו לפי סעיף 16(ג).

בית המשפט העליון עמד על התכליות העומדות בבסיס ההוראה הנ"ל בע"פ 10994/08 מדינת ישראל
נ' תורג'מן, בפסקה 43 לפסק הדין:

"ראשית, פרסום כאמור עלול לפגוע בפרטיותם ובכבודם של נחקרים, בין חשוד או נאשם, ובין עדים אחרים שמסרו עדותם במשטרה. פרסום כזה עלול להיות כרוך גם בפגיעה בכבודם ובפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם מעורבים כלל בחקירה, אך שעניינם עלה בחקירה, ופרסומו ברבים עלול לפגוע בהם. הזכות לפרטיות ולכבוד אדם מוגנת כיום כזכות יסוד על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל-פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. הערכים של הגנה על כבוד האדם ופרטיותו ראויים להגנה רחבה, גם אם לא מוחלטת, ובהתמודדות עם אינטרסים נוגדים יש לתת להם משקל רב, ולהימנע מפגיעה בהם אלא במידה ההכרחית, ושאינה עולה על הנדרש (השוו: בש"פ 2043/05 מדינת ישראל
נ' זאבי (לא פורסם, 15.9.05)). הפגיעה בפרטיות ובכבוד של אלה אשר עניינם ייחשף אגב פרסום קלטת החקירה אינה מושפעת בהכרח מהשלב בו מצוי ההליך הפלילי, מניהול המשפט או אף מסיומו, והיא עשויה להתקיים גם אם לא התנהל משפט כלל. עם זאת, שולי הפגיעה עשויים להצטמצם ככל שבמסגרת פומביות המשפט המתנהל, פורסם תוכן מילולי של החקירה אשר אינו אסור בפרסום, ולאחר שתיעוד החקירה הוצג כראייה במשפט.
שנית, פרסומן של קלטות חקירה, אגב פגיעה בפרטיות ובכבוד המעורבים בחקירה, עלול לפגוע ביעילותן של חקירות משטרה דרך כלל, בהרתיעו נחקרים פוטנציאליים מלשתף פעולה בחקירה, ולחשוף פרטים העלולים בעתיד לפגוע בהם אם יפורסמו ברבים. ידיעתו של נחקר כי דברים שהוא מוסר בחקירה ייצאו מתחומי חדרי החקירה, או אף מתחומיו של אולם בית המשפט, ויפורסמו בהרחבה בתקשורת, עלולה להרתיעו ממסירת גרסה שלמה לחוקריו.
ושלישית, במצבים שבהם החקירה המשטרתית מובילה להגשת כתב אישום ולניהול משפט, עלול פרסום קלטת חקירה בעוד המשפט מתנהל, להשפיע השפעה ישירה על האפשרות לנהל את הדיון השיפוטי בדרך עניינית, יעילה והוגנת. החשש הוא כי פרסום כזה עלול להסיט את המשפט מאולם בית המשפט אל הזירה הציבורית, ולהפוך אותו למשפט הציבור והתקשורת. על הסכנה הגלומה בחשש זה אין צורך להרבות מילים. פרסום כזה עלול להביא עמו גם לחצים חיצוניים על המעורבים במשפט, להשפיע על עדים שטרם העידו, ולפגוע באופן מהותי בדרך ניהול המשפט ובאווירה המאפיינת אותו, נוכח חשיפתו האפשרית לניסיונות גורמים שונים לנצל את הפרסום כדי לנסות ולהשפיע על ההליך בדרכים כאלה ואחרות."

שיקולי בית המשפט בבואו להכריע בבקשה להתרת פרסום לפי ס' 13 לחוק פורטו בבש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל
ואח'
:

"ראשית, על בית המשפט לשוות לנגדו כי הכלל שקבע המחוקק לעניין זה הינו באיסור הפרסום, וכי התרתו אמורה להיות מסווגת כחריג לכלל. לאמור, על מבקש ההיתר לשכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מכלל האיסור.
שנית, תכליות איסור הפרסום הינן כאמור הן מנימוקים של הגנה על טוהר ההליך השיפוטי ותקינותו והן מנימוקים של הגנה על כבודם ופרטיותם של הנחקרים. על כן, גם במקרה בו הנחקר (בין אם זה החשוד, הנאשם או עד) נותן הסכמתו לפרסום, אין די בכך להכריע בבקשה, שכן שומה על בית המשפט להמשיך ולבחון את שאר התכליות העומדות ביסוד איסור הפרסום.
לעומת זאת, אם הנחקר (חשוד, נאשם או עד) מתנגד לפרסום המבוקש, יהיה בכך שיקול נכבד ביותר שלא להתיר הפרסום, וזאת גם לאחר שהסתיימו ההליכים המשפטיים. אולם אין לשלול על הסף מקרים בהם על אף התנגדות הנחקר יימצאו טעמים מיוחדים בחריגותם שיצדיקו התרת הפרסום.
שיקול מרכזי נוסף יהיה כמובן השלב הדיוני בו מצויים ההליכים המשפטיים נשוא חומר החקירה המתועד חזותית. ככל שהליכים אלה מצויים בשלביהם המוקדמים וטרם שמיעת העדויות, כך תיטה הכף לעבר איסור פרסום חומר החקירה המתועד חזותית (גם אם הנחקר אינו מתנגד לפרסום). זאת, מתוך ההשפעה העלולה להיוודע לפרסום וחשיפה שכאלה על ניהולו התקין של המשפט ועל עדים שטרם העידו."

הנה נא, איסור הפרסום הינו הכלל והתרת הפרסום הינה החריג, כאשר על המבקש את הפרסום לשכנע את בית המשפט כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל.

בענייננו, המבקשות מצביעות על שלושה טעמים המצדיקים לדידן את פרסום הקלטות: א). עיקרון פומביות הדיון; ב). העניין הציבורי הרב בפרשה; ג). סיום ההליכים בפני
בית משפט זה.

לא מצאתי כי יש בטעמים אלה כדי להכריע את הכף לעבר סטייה מן הכלל שנקבע בהלכה הפסוקה.

ראשית, קלטות החקירה נושא הבקשה כלל לא הוגשו כראייה לבית המשפט, על כן פרסום הקלטות המבוקש אינו חוסה תחת עיקרון פומביות הדיון.

שנית, ההליך בפני
בית משפט זה אמנם הסתיים, אולם פסק הדין טרם הפך חלוט. בנסיבות אלה, כאשר הגשת ערעור ע"י מי מהנאשמים היא בבחינת אפשרות סבירה, שיקול השמירה על טוהר ההליך השיפוטי ע"י מניעת הפרסום עומד במלוא עוצמתו.

שלישית, נאשמים 8, 9 ו-12 מתנגדים לפרסום המבוקש. כמצוטט לעיל, יש בהתנגדות זו כדי להוות שיקול כבד משקל לאיסור הפרסום.

רביעית, בפני
המבקשות עומדת דרך חלופית לפרסום מידע מחקירות הנאשמים, והיא פרסום תמלילי החקירות, שהוגשו כראייה לתיק בית המשפט ואין כל מגבלה חוקית לפרסמם. לעניין זה ישנה חשיבות, כפי שקבע בית המשפט העליון בע"פ 10994/08 הנ"ל, בפסקה 37 לפסק הדין:

"האיסור בסעיף 13 לחוק מדבר בפרסום תיעוד חזותי או קולי של החקירה בלבד. פרסום תוכן חקירה משטרתית במדיום שאינו חזותי או קולי אינו אסור על פי סעיף 13 לחוק. ההנחה הטמונה בהסדר זה היא כי, בהעדר מגבלות אחרות לפרסום תוכן החקירה על פי הוראות דין אחרות, הצגה לעיני הציבור של תוכן מילולי של חקירה באמצעות תמליל אינה פוגענית במידה כזו המצדיקה את איסור פרסומה, בהתחשב בעקרונות חופש הביטוי, חופש הפרסום ופומביות הדיון, המושרשים עמוק בשיטה המשפטית החוקתית בישראל. לעומת זאת, הערך המוסף של פגיעה הכרוכה בפרסום חזותי או קולי של התנהלות החקירה על פני פרסום תמליל החקירה, הוא בעל משקל משמעותי, המצדיק איסור פרסום של תיעוד החקירה במדיומים אלה, בכפוף להיתר שיפוטי לפרסום במקרים בהם איזון השיקולים מטה את הכף לכך. הפער האיכותי בין פרסום התוכן המילולי של החקירה, לבין פרסום תיעוד חזותי או קולי שלה מבחינת פוטנציאל הפגיעה הטמון בו מצדיק, לגישת המחוקק, את הטלת האיסור האמור."
ועוד:

"בעת עריכת האיזון המתבקש יביא בית המשפט בחשבון גם את העובדה שנפתחה בפני
הציבור דרך חלופית לקבלת מידע כדוגמת זו שנפתחה במקרה זה על ידי פרסום תמלילי החקירה והתרת פרסום חזותי וקולי באמצעות שחקנים."
(ראו ע"פ 5127/11 רשות השידור נ' רון ואח'
, בפסקה 7 לפסק הדין)

בענייננו, המבקשות לא הצביעו על הערך המוסף שבפרסום הקלטות דווקא, להבדיל מן התמלילים. אף אני לעצמי לא מצאתי ערך כזה, פרט לסיפוק יצר הסקרנות, שלא לומר מציצנות או "תאוות דם", של הציבור, החפץ לראות בעלי כוח ושררה ברגעי שפל ומצוקה. יש לזכור כי:

"היחשפות הנחקר, בתמונתו ובקולו, שקולה כמתן היתר לכול להציץ אל הנחקר ברגעי שפל ובזיון, ועתים במלוא עליבותו."
(ראו ע"פ 5127/11 הנ"ל, בפסקה 6 לפסק הדין)

בנסיבות אלה, אני סבור כי פרסום הקלטות החקירה יפגע מעבר לנדרש בערכים המוגנים ע"י סעיף 13 לחוק, כמפורט לעיל, זאת במיוחד כאשר זכות הציבור לדעת תבוא על סיפוקה בדרך חלופית ופוגענית פחות של פרסום תמלילי החקירה.

סוף דבר – הבקשות נדחות.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ד, 02 יוני 2014, בהעדר הצדדים.







חתימה






פ בית משפט מחוזי 10291-01/12 מדינת ישראל נ' הלל אליאס ארנסטו צ'רני, אביגדור קלנר, אמנון ספרן ואח' (פורסם ב-ֽ 02/06/2014)