פסקי דין על שלומית נצר | פסקי דין על שרת החינוך והתרבות הגב' לימור לבנת | פסקי דין על מדינת ישראל משרד החינוך |

16517/03 בשא     09/12/2004




בשא 16517/03 שלומית נצר נ' שרת החינוך והתרבות הגב' לימור לבנת, מדינת ישראל משרד החינוך




1
בתי המשפט
בשא 016517/03
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
09/12/2004

השופטת הראשית רונית רוזנפלד

נציג ציבור (ע) מר אליהו מחלב
בפני
:

שלומית נצר

בעניין:
המבקשת
מאיר אבירם

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. שרת החינוך והתרבות הגב' לימור לבנת

2. מדינת ישראל משרד החינוך
המשיבים
מיה רוזנפלד

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. בפני
נו בקשה למתן סעד זמני כנגד החלטת שרת החינוך והתרבות מיום 7.8.03, שדחתה את הערר שהגישה המבקשת על ההחלטה לפטרה מעבודתה כמורה ויועצת חינוכית.
לטענת המבקשת, עילת הפיטורים לא היתה מוצדקת. כמו כן, לטענתה, הליך הפיטורים לא תאם את עילת הפיטורים האמיתית. עוד היא טוענת כי לא ניתנה לה זכות שימוע כראוי, וזכות השימוע שניתנה לה בדיעבד, לאחר החלטת הפיטורים, לא ניתנה כראוי.
לטענת המשיבים, עילת הפיטורים היתה פיטורים מנהליים במסגרת צמצומים, ולאור זאת התבצע ההליך כדין ובאופן ראוי.

2. וזה תיאור השתלשלות העניינים שהובילה להחלטה בעניין פיטורי המבקשת:
א. א. המבקשת עבדה במשרד החינוך (להלן גם - המשרד) החל מיום 1.9.1971, כמורה ויועצת חינוכית.
ב. ב. ביום 27.4.03 הודיע למבקשת מר שמעון הראל, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך, על כוונה להמליץ על פיטוריה.
במכתב נאמר כי -
"בשל צמצום תקן השעות של המחוז, וצמצום תקנים בכל מוסדות החינוך בכוונתנו להמליץ על הפסקת עבודתך בפני
המנהלת הכללית".
(נספח ה' לבקשה).

כמו כן, היא קיבלה זימון לטעון בפני
ועדה פריטטית (ראשונה) ולשימוע שיתקיים מיד לאחרי קיום הועדה.
ג. ג. ביום 1.5.03 התקיימה ועדה פריטטית בעניינה של המבקשת.
בפתח הישיבה הוקראו למבקשת הנימוקים לזימונה:
"יש מצוקה במדינה ויש הנחיות של משרד האוצר לקצץ ולצמצם, הומלצת לפיטורים מנהליים, הנימוק: בעיה קשה של תקשורת עם מנהל וצוות ביה"ס. מסרבת להיכנס לכיתות כמורה. יועצת עודפת שהומצאה לה אבטלה סמויה ב- 3 מוסדות כי אי אפשר להטיל את הנזק התקני על מוסד אחד. קשר ירוד עם ההורים התלמידים וההנהלה".
(נספח ט' לבקשה, ההדגשה במקור).

ד. ד. המבקשת התייצבה בפני
הועדה והגישה לה מכתב המפרט את ניסיונה, פרטי השכלתה וסיבות המצדיקות לדעתה את המשך העסקתה. המבקשת פרטה בפני
הועדה את טענותיה גם על פה. בתום הדיון הודיע המשרד כי הוא ימשיך בהליכי פיטורי המבקשת והציע לה לבדוק אפשרות פרישה. נציג ההסתדרות הציע למבקשת לשקול את אפשרות הפרישה מאחר שהיא בגיל המתאים. עוד הודיע, כי אם המבקשת תתנגד, ההסתדרות תתמוך בה.
ה. ה. באותו יום אף זומנה המבקשת לשימוע מיד לאחר קיום הועדה, אך היא ביקשה שלא לקיים את השימוע באותו יום עקב כך שחשה ברע. משכך, זומנה המבקשת לשימוע נוסף, ביום 5.5.03.
ו. ו. המבקשת לא הגיעה לשימוע ביום 5.5.03. כך, לפי בקשתה של ההסתדרות, עקב סכסוך שהתגלע בין ההסתדרות לבין משרד החינוך.
ז. ז. עוד באותו יום, לאחר מועד השימוע ומשלא התייצבה לשימוע, שלח מר הראל מכתב למבקשת, בו הוא מציין כי הוא רואה את היעדרותה מהשימוע כויתור מצדה על זכות זו, ולפיכך ימשיך המשרד בהליך הפסקת עבודתה.
ח. ח. ביום 26.5.03 נשלחה למבקשת הודעת פיטורים על ידי גב' רונית תירוש, מנכ"ל משרד החינוך, אשר אמורה היתה להיכנס לתוקפה ביום 31.8.03. במכתב נאמר כי הסיבה לפיטורים הינה "עקב קיצוצים ושינויים במערכת החינוך" (נספח א' לבקשה). עוד נאמר כי המבקשת רשאית לערער על החלטת הפיטורים בפני
שרת החינוך.
ט. ט. המבקשת ערערה על החלטת הפיטורים לשרת החינוך.
י. י. עוד בטרם התקבלה החלטת שרת החינוך, פנתה המבקשת למר הראל, ביום 3.8.03, בדרישה לקיים לה שימוע, אשר כאמור טרם בוצע. כמו כן, במכתב היא מפרטת את טענותיה כנגד הדברים שהושמעו בפני
ה בוועדה הפריטטית, ואשר לא הובאו בפני
ה במכתבו של מר הראל, ועל כן לא יכלה היתה לטעון כנגדם במועד ישיבת הוועדה.
יא. יא. בשל היעדר הכרעה בועדה הפריטטית (הראשונה), זומנה המבקשת לועדה פריטטית עליונה, ליום 17.8.03. בו ביום, זמן קצר לפני תחילת הישיבה, הודע לה כי המועד לישיבת הוועדה נדחה, והיא תקבל הודעה על מועד חדש לישיבה.
יב. יב. ביום 28.8.03, עוד בטרם התכנסה הועדה הפריטטית העליונה, קיבלה המבקשת את החלטת שרת החינוך מיום 7.8.03, שבה נאמר כי בהמלצת הועדה המייעצת היא דוחה את ערעורה על החלטת הפיטורים (נספח ד' לבקשה). כך קרה, שהחלטת הפיטורים התקבלה בלא שקוימה ישיבה של הועדה הפריטטית העליונה.
יג. יג. ביום 28.8.03 הגישה המבקשת את הבקשה, מושא החלטה זו, לבית הדין, ובה היא מבקשת להורות על ביטול הפיטורים.
יד. יד. בדיון שהתקיים בפני
בית הדין, ביום 8.9.03, הוסכם כי החלטת הפיטורים תוקפא, וכי ייערך למבקשת שימוע בפני
מר הראל, בלב פתוח ובנפש חפצה, ולאחר השימוע תשב הועדה הפריטטית העליונה לדון בעניינה של המבקשת.
טו. טו. למבקשת נערך שימוע ביום 11.9.03, בו השתתפו מר הראל, מנהלת גף כח אדם בהוראה גב' שלגית אליהו, המבקשת ובא כוחה. לאחר השימוע הודע למבקשת כי היא מוזמנת לדיון בפני
הוועדה הפריטטית ביום 15.9.03. אולם עקב אי הסכמה של המשיבה בדבר השתתפותו של ב"כ המבקשת בדיון בוועדה, נדחה הדיון.
טז. טז. ביום 27.11.03 הוגשה בקשה דחופה לדיון בסעד הזמני מטעם המבקשת, לאור טענותיה כי המשיבים נוהגים סחבת בדיון בעניינה, וכי טרם נקבע דיון בוועדה הפריטטית.
יז. יז. בדיון שהתקיים בפני
בית הדין, ביום 16.12.03, נודע כי נקבע מועד לדיון בוועדה הפריטטית העליונה ליום 22.12.03, והוסכם כי ב"כ המבקשת יוכל להיות נוכח בדיון.
יח. יח. הועדה הפריטטית העליונה אכן התכנסה ביום 22.12.03, בנוכחות ב"כ המבקשת. בתום הישיבה הודיעה הסתדרות המורים על התנגדותה לפיטורים. זאת מן הטעמים הבאים:
"הליך פיטוריה לא נעשה על פי כללי הצדק הטבעי כפי שהוא נראה לנו. מדובר במורה ותיקה, שלושים ושתיים שנה, שהיה צריך להביא את עניינה בפני
הסתדרות המורים במהלך השנים האחרונות, שיש לטענתכם, השגות על תפקודה, כדי לקרוא לסדר ולאפשר לה לתקן את הטעון תיקון.
כיון שזה לא נעשה, הסתדרות המורים לא תיתן הסכמתה לפיטורים".

עמדת משרד החינוך, כפי שהובאה על ידי מר ציון שבת (מנהל אגף בכיר, כח אדם בהוראה), היתה כדלקמן:
"מאחר שבתשס"ג נכפו על המשרד, קיצוצים תקציביים חדים, שמשמעותם היתה גם קיצוץ בשעות הוראה שהובילו לפיטורי מורים, נדרשנו לפטר קבוצה גדולה של מורים מהמערכת. בשיקולי הדעת של הפיטורין, הבאנו בחשבון קריטריונים שאיפשרו לנו לפטר מורים בצורה אחידה ועל פי הנחיות ברורות למערכת.
אחד הקריטריונים שנקבע היה "מורים שהם פחות יעילים ממורים אחרים בבית הספר".
הגב' נצר, (על פי התפתחות בשנים האחרונות) בתפקודה כיועצת מתאימה לקריטריון זה, ועל כן החלטת המחוז להכלילה בין המורים המפוטרים לפרישה מוקדמת נעשתה לדעתי כדין".

יט. יט. ביום 4.1.04 הגישה המבקשת ערר לשרת החינוך כנגד ההחלטה.
ביום 10.2.04 שבה הועדה המייעצת והמליצה בפני
השרה לאשר את פיטורי המבקשת.
כ. כ. ביום 17.2.04 החליטה השרה כי החלטת הפיטורים עומדת בעינה. וזו לשון החלטת השרה:
"מהעיון בכל החומר שהובא בפני
י התרשמתי כי לאחרונה תרומתך למערכת קטנה, דבר הבא לידי ביטוי בבעיות תקשורת עם גורמים שונים במערכת (הנהלה, פיקוח, ועד הורים)".
(מסמך מב/2).

כא. כא. ביום 23.2.04 הוגשה בקשה דחופה נוספת מטעם המבקשת, ובה נטען כנגד החלטת הועדה הפריטטית, מיום 22.12.03, לאור העובדה שנציג משרד החינוך כבר היה מגובש בעמדתו. כמו כן, נטען כנגד השיהוי בתגובת שרת החינוך לערעור שהוגש בפני
ה על החלטת הועדה.
כב. כב. ביום 2.5.04 קיום דיון בביה"ד. לאחריו הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב. המבקשת, כמו גם הגב' שלגית אליהו שהצהירה מטעם המשיבים, לא נחקרו על תצהיריהן. יצוין כי בתצהיר הגב' אליהו לא נמצא התייחסות ל"חוות דעת הגורמים המוסמכים" בדבר תרומתה היחסית של המבקשת לעומת תרומתם של אחרים.
3. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת באלו:
א. א. האם השימוש בקריטריון של מידת תרומתה של המבקשת, מצביע על היותם של פיטורי המבקשת "פיטורים פדגוגיים", המצריכים הליך מסוג אחר מזה שננקט על ידי משרד החינוך.
ב. ב. בשים לב לקיומו של שימוע מאוחר בתיק, האם ההליך שקוים היה ראוי ונעשה כדין.
ג. ג. האם נתקיימו במבקשת הקריטריונים המצדיקים פיטוריה מחמת צמצומים, ובקשר לכך - האם נתקיים במבקשת הקריטריון בדבר היות תרומתה למערכת נמוכה יחסית מזו של אחרים.

להלן נפרט את טענות הצדדים, כל צד לתמיכה בעמדתו.

4. טענות המבקשת:
א. א. הפיטורים נסמכו על "אי התאמתה" של המבקשת. לפיכך נדרש הליך המתאים לפיטורים פדגוגיים. הליך כזה, הכולל דיון במועצת המפקחים של המחוז, שליחת מכתב אזהרה, ביקורי מפקחים בכיתה ועוד, לא התקיים, ומשכך דין הפיטורים להתבטל.
ב. ב. הוספת סעיף 6 ל"עידכון הקריטריונים לפיטורי מורים במסגרת פיטורים מנהליים עקב קיצוצים" נעשתה כדי לעקוף את הפרוצדורה של פיטורים פדגוגיים, ולאפשר למשיבים לפטר מורים בדרך הקלה של פיטורי צמצום, היינו פיטורים מנהליים, במקום להיזקק להליך של פיטורים פדגוגיים.
בסעיף זה נאמר כך:
"מורים, שעל פי חוות דעת הגורמים הרלבנטיים (מנהל/מפקח) תרומתם המקצועית לבית הספר נמוכה יחסית לתרומתם המקצועית של עמיתיהם בבית הספר".

ג. ג. המבקשת זכתה לתשבחות על עבודתה במערכת החינוך, ולפיכך טענות המשיבים כי תרומתה למערכת נמוכה אינן נכונות כלל.
ד. ד. הליך השימוע שהתקיים למבקשת לא היה ראוי והתקיים באופן פסול. מדובר בשימוע מאוחר, שני ובדיעבד. ההחלטה כבר התקבלה עוד בטרם השימוע ומשכך לא היתה לו משמעות. בכך נפגעה זכות הטיעון של המבקשת.
ה. ה. בזימון לשימוע לא נאמר כלל מהם הנימוקים לפיטוריה, ומשכך לא היה באפשרותה של המבקשת להתכונן כראוי לקראת השמעת טענותיה בשימוע.
ו. ו. בהחלטות לא ניתן כל נימוק להחלטת הפיטורים, ובמיוחד לא בהחלטה שהתקבלה לאחר השימוע המאוחר. הנימוקים אמורים להראות שהשימוע נעשה כראוי וכי התייחסו לטיעוניה הענייניים של המבקשת. מאחר שלא ניתנו נימוקים, יש לראות את ההחלטה כבטלה.
ז. ז. הסתדרות המורים תמכה בעמדת המבקשת, ולא הסכימה כלל לפיטורים.
ח. ח. משרד החינוך תמיד נהג בפיטורים מנהליים לפי הכלל "אחרון נכנס ראשון יוצא", ולפיכך גם בענייננו היה עליו לנהוג כך. משלא נהג כך פעל שלא כדין.
ט. ט. ההחלטה לא לקחה בחשבון את וויתקה של המבקשת במערכת החינוך.
5. טענות המשיבים:
א. א. אחד מהקריטריונים לבחירת המורים המיועדים לפיטורים, במקרה של פיטורים מנהליים עקב צמצום, כפי שנקבע בחוזר המנכ"ל, היה תרומתם הנמוכה למערכת. כך גם עולה ממכתבו של מר ציון שבת (מנהל אגף בכיר כח אדם במשרד החינוך). לכן ניתן לכל מנהל להכין את הרשימה של המורים בבית ספרו בהתאם לקריטריון זה.
ב. ב. קריטריון זה היה מוסכם על הסתדרות המורים.
ג. ג. פיטורים פדגוגיים משמעותם היא שהמשרד רואה בתובעת כמי שאינה ראויה להיות מורה. בענייננו כאן אין הדבר כך. לולא צמצומים לא היתה התובעת מפוטרת. היא נבחרה משום שיחסית לשאר המורים היא היתה בין אלו שתרמו למערכת פחות אך אין זה אומר שהיא אינה ראויה כלל להיות מורה.
ד. ד. קביעה כי פיטורים אלה הם פדגוגיים תסכל כל אפשרות של פיטורי מורים אחרים.
ה. ה. השימוע שנעשה למבקשת נעשה כראוי ובנוכחות בא כוחה. העובדה שהוא נעשה מאוחר ובדיעבד נבעה אך ורק מהעובדה שהמבקשת היא זו אשר מיוזמתה לא הגיע לשני שימועים קודמים אליהם זומנה. משכך, האחריות לכך שנעשה רק שימוע בדיעבד מוטלת על המבקשת, ואין להטיל אשם זה לפתחם של המשיבים.
ו. ו. לא קיים במשרד החינוך העיקרון של "אחרון נכנס ראשון יוצא". כל מקרה של פיטורים תלוי בנסיבות ובשיקולים שונים.
ז. ז. כנגד המבקשת היו תלונות רבות ביחס לתפקודה. לאור היותה מועסקת כיועצת חינוכית, אשר אמורה להיות ביחסים תקינים עם כל הגורמים במערכת, הרי שהיחס האישי כלפיה אמור להיות מדד מרכזי ביותר בעניין תרומתה למערכת. כלפיה עמדו תלונות רבות מצד הורים ומצד מנהלים, ויש בכך כדי להראות כי תרומתה למערכת נמוכה.
ח. ח. כעת קוצצו כל תקני הייעוץ החינוכי, וממילא אין אפשרות להחזירה לתפקידה הקודם.

המסגרת הנורמטיבית
6. את ההוראות לענין מסלולי הפיטורים השונים של עובדי הוראה נמצא ב"תקנון הלשכה לתנאי שירות עובדי הוראה" (נספח יח לסיכומי המבקשת, (להלן-התקנון)).
ראשית נקבע שם, בפתיחת פרק 3.5, העוסק בפיטורי מורים בבית הספר היסודי, כי לכל מורה המועמד לפיטורים, בין אם פדגוגיים ובין אם מנהליים, הזכות שיקויים שימוע בעניינו.
בסעיף 3(ב) 1-2, לתקנון נקבע כי ניתן לפטר מורה מטעמים חינוכיים (פדגוגיים), כאשר מדובר בעבודה לקויה מטעמים חינוכיים או בהתרשלות בעבודה.
בסעיף 3.5(ב) מפורטים ההליכים שיש לנקוט בעת פיטורי עובדי הוראה וחינוך קבועים מטעמים חינוכיים (פדגוגיים), אשר בעיקרם הם אלה:
דיון במועצת המפקחים של המחוז; המלצה על שליחת מכתב אזהרה; ביקור של המפקח הישיר של עובד ההוראה ושל מפקח אחר; העברת הדו"ח וההמלצות לאגף כוח אדם בהוראה; המלצת אגף כוח האדם בהוראה למנכ"ל על הוצאת מכתב אזהרה; אם לא חלו שינויים לטובה בעבודתו של העובד לאחר מכתב האזהרה, תידון הצעת פיטורים במועצת המפקחים של המחוז, אולם רק אחרי שהמורה המוצע לפיטורים יבוקר על ידי שלושה מפקחים, תכונס ועדה פריטטית ותישלח לאגף כוח האדם בהוראה הצעת הפיטורים כחודש לפני המועד להגשת פיטורי מורים.

7. פיטורים מנהליים - כאשר קיים צורך מנהלי, קיצוצים או שינויים מבניים - על בעלות בית הספר לבוא בדברים עם ארגון המורים, להכין רשימת מורים המיועדים לפיטורים ולהוציא מכתבי פיטורים (ראה חוזר מנכ"ל מה/8, נספח י"ט לסיכומי המבקשת).
בין הקריטריונים להגדרת המורים המיועדים לפיטורים מנהליים (סעיף 4 לחוזר המנכ"ל), אנו מוצאים את הקריטריון הבא (סע' 4.1.1):
"עובדי הוראה כושלים שיש להביא לסיום עבודתם מסיבות של טובת השירות (כגון: מרבים להיעדר, אינם מתאימים לצוות המורים במוסד ו/או לציבור ההורים בקהילת בית הספר וכו')".

במכתבו של מר מנחם כהן, סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל המינהל לכוח אדם בהוראה, תיאום ובקרה, מיום 8.4.03, שכותרתו "עדכון הקריטריונים לפיטורי מורים במסגרת פיטורים מנהליים עקב קיצוצים" (נספח כ' לסיכומי המבקשת), פורטו עוד מספר קריטריונים לבחירת המורים במיועדים לפיטורים:
"להלן הקריטריונים:
1. 1. מורים במקצועות לא נדרשים.
כגון: בתחומי אופנה, תזונה וכלכלת בית, ספרות, ריתמוזיקה, חקלאות, ימאות, נגרות.
2. 2. מורים "פרופסיונליים".
3. 3. מורים שמשרתם קטנה משליש משרה.
4. 4. צמצום משרות עד להיקף מקסימלי של 100 אחוז משרה.
5. 5. מורים המצויים במצבת מעבר מעל שנתיים (שעבודתם אינה נדרשת למעשה ולא ניתן לשבצם).
6. 6. מורים שע"פ חוות דעת הגורמים הרלבנטיים במחוז (מנהל/מפקח) תרומתם המקצועית לביה"ס נמוכה יחסית לתרומתם המקצועית של עמיתיהם בביה"ס".

בענייננו, כפי שצויין לעיל, נסמכת המשיבה על קריטריון מס' 6. לטענת המשיבה, המבקשת פוטרה במסגרת פיטורי הצמצום מאחר שתרומתה המקצועית לבית הספר נמוכה יחסית מזו של עמיתיה בבית הספר.

8. לטענת המבקשת, העובדה שבהחלטת המשיבים לפטרה התחשבו במקצועיותה מלמדת על כך שלמעשה מדובר בפיטורים פדגוגיים ולא מנהליים. מכתבו של מר כהן, סמנכ"ל משרד החינוך, המוסיף קריטריונים על אלו שנקבעו בחוזר המנכ"ל משנת 1985, אינו תקף, ויש בעצם הכנסת קריטריונים תפקודיים לפיטורים מנהליים, ובמיוחד קריטריון 6 האמור, כדי ניסיון לעקוף את הצורך במסלול של פיטורים פדגוגיים. עוד נטען על ידי המבקשת כי כלל לא נמצא בתיק חוות דעת של הגורמים הרלבנטיים בדבר תרומתה המקצועית לבית הספר, שהיא נמוכה יחסית לתרומתם של עמיתיה.

9. בקשר לכך יש לומר כי הלכה פסוקה היא שבהרכבת רשימת מועמדים לפיטורי צמצום, רשאי המעביד להתחשב בשיקולים שונים ובכללם יעילות העובד, התנהגותו ויחסיו במקום העבודה (דב"ע מז/123-3 אנגלסמן - אורי עמית ועיריית רמת גן, פד"ע יט 225, דב"ע מז/134-3 משעל - עיריית ירושלים, פד"ע כ' 35), ובלשון סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז):
"בבואו לבחון מועמדים לפיטורי צמצום, רשאי היה משרד החינוך להתחשב בטעמים פדגוגיים ומשמעתיים מבלי להפוך את הפיטורים לפיטורים אישיים"
(דב"ע שן/158-3 עווד ודאח - מדינת ישראל, פד"ע כג, 124, 129).
לכך יש עוד להוסיף, כי מן התיק עולה הסכמה של הסתדרות המורים לעצם בחינת ההחלטה בדבר פיטוריה של המבקשת, בשים לב לקריטריון האמור.
נקבע איפוא, כי בעצם השימוש בקריטריון בדבר תרומת המורה למערכת בהשוואה לעמיתיו, במסגרת פיטורי צמצום, אין לכאורה כל פגם.

השימוע
10. למבקשת קוים שימוע בפני
מר הראל לאחר שנתקבלה החלטה על פיטוריה, ועל פי הסכמתה, כפי שנתקבלה בבית הדין בסמוך לאחר הגשת הבקשה.
נזכיר, כי קודם לכן זומנה המבקשת לשימוע בשתי הזדמנויות, אליהן לא הגיעה. לראשונה ביקשה שלא להופיע מאחר שלא חשה בטוב. בפעם השנייה לא הגיעה על פי הנחיות ההסתדרות. בנסיבות אלה החליט משרד החינוך בשעתו להמשיך בתהליך הפיטורים ללא שימוע, מאחר שראה את המבקשת כמי שויתרה על הזכות להביא טענותיה בפני
ו.

11. אכן, שימוע מאוחר, מטיבו ומטבעו, הוא בעייתי וקיים בו קושי (ראו בג"צ 3486/94 סלימאן ג'בר מסאלחה נ' ועדת התכנון והבניה פ"ד מח(5), 291).
עם זאת, ישנם מקרים בהם השימוע המאוחר אינו פוסל את ההחלטה שהתקבלה. כך למשל אם קיום השימוע המאוחר לא גרם עוול או שהיתה סיבה שהצדיקה את קיומו של השימוע לאחר שהתקבלה ההחלטה (עניין מסאלחה, שם, וכן ע"ע 1349/01 ופא אסחאק - מדינת ישראל, משרד החינוך (ניתן ביום 16.2.04, עבודה ארצי, כרך לג (79), 43).
12. ומן הכלל אל הפרט. לא שוכנענו כי בענייננו, היה בשימוע המאוחר כדי לפגוע בהליך השימוע עצמו, או כי המשיבים לא קיימו את השימוע בנפש חפצה ובלי דעות מוקדמות.
כאמור, השימוע נערך בפני
מר שמעון הראל. עיון בפרוטוקול השימוע מעלה, כי מר הראל שוחח עם המבקשת ובא כוחה, שאל שאלות וקיבל תשובות, וכשלא היו ברורות לו התשובות שקיבל, שאל שוב ושוב על פרטים שלא היו נהירים לו.
בסיכומיה, מודה המבקשת כי היא הסכימה להליך השימוע המאוחר וכי סמכה על המשיבים כי ינהגו בשימוע כדין, מתוך נפש חפצה ושלא מתוך דעה מגובשת. התרשמותנו הלכאורית מן העולה מהפרוטוקול היא, כי אמנם כך נוהל השימוע.
ברי, כי אין אך בעובדה שלאחר השימוע הנוסף התקבלה שוב החלטה על פיטוריה של המבקשת כדי להצביע על כך שהשימוע לא נעשה כדין ולא נעשה בנפש חפצה.

13. משכך, אין אנו מקבלים את הטענה, כי השימוע המאוחר פגע במבקשת. בנסיבות העניין לא היה לכאורה מנוס מקיום השימוע כפי שנעשה.

יישום הקריטריון לפיטורים
14. השאלה העומדת לבחינה בפני
נו עתה, היא האם אמנם נכנסת המבקשת בגדרו של הקריטריון בדבר היותה מורה "שעל פי חוות דעת הגורמים במחוז תרומתם המקצועית לבית הספר נמוכה יחסית לתרומת המקצועית של עמיתיהם בבית הספר".

15. לפי העולה מתצהירי המבקשת ומן הפרוטוקולים שצורפו לתיק (פרוטוקול השימוע ופרוטוקולים של הועדות הפריטטיות), המבקשת חולקת על טענות שונות שהועלו נגדה. ככל שניתן להבין מן הפרוטוקולים, מדובר בטענות שיש לועד ההורים כנגדה, כמו גם לטענות שיש להנהלת בית הספר כלפיה. כאסמכתא לצדקתה, הגישה המבקשת לתיק מסמך של מנהל המחוז מר יעקב כהן, התומך בה ומוחה על עוול שנגרם לה (מב/1, מיום 22.8.00). כמו כן, הגישה המבקשת לתיק בית הדין מכתבי המלצה רבים שקיבלה במהלך שנות עבודתה. לכך נוסיף, כי ב"כ המבקשת טען במהלך השימוע כי לא מצא בתיקה האישי של המבקשת אף תלונה כנגדה. בפני
נו לא הובאה ראיה לסתור טענה זו.

16. בבואנו להכריע במחלוקת בין הצדדים עומד בפני
נו הקריטריון שיושם בקשר לפיטוריה של המבקשת שלפיו צריך שההחלטה תתבסס על חוות דעת הגורמים במחוז בדבר מידת תרומתה של המבקשת ביחס לזו של אחרים.
בפני
בית הדין לא הונחו חוות דעת "הגורמים במחוז" המתייחסים לתרומתה של המבקשת, בין כשלעצמה ובין לעומת אחרים. לא ברור לנו אם בכלל קיימות חוות דעת כאלו בתיק. כאמור, לא נסתרה טענת ב"כ המבקשת כי הוא לא מצא חוות דעת כאלה בתיקה האישי של המבקשת. יש לזכור כי המבקשת היא מורה יועצת חינוכית, עובדת משרד החינוך מאז שנת 1971, במשך למעלה משלושים שנה. כאמור, מתוך הפרוטוקולים שבתיק עולה כי קיימות טענות כלפי המבקשת. אולם חוות דעת ברורה בקשר לטענות אלה, השוואת תרומתה של המבקשת לעומת אחרים, סקירת הטענות, או אפילו הנמקה של החלטת הפיטורים המתייחסת לטענות המבקשת ומבססת את יישומו של הקריטריון ביחס אליה - לא ניתן למצוא בתיק.

17. בנסיבות אלו, אנו קובעים כי יש בפני
נו בסיס לכאורה לטענת המבקשת כי נפל פגם יסודי בהליך הפיטורים, וכי החלטת הפיטורים נתקבלה לכאורה שלא כדין.

18. בנסיבות העניין, בבואנו לשקול את מאזן הנוחות בתיק זה, וליתן החלטה אם לתת צו זמני בידי המבקשת אם לאו, הגענו לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המבקשת. נזקה של המבקשת אם לא יינתן לה הסעד הזמני המבוקש יהיה גדול בהרבה מזה של המשיבה אם יינתן הסעד.
אין בפני
נו כל אסמכתא שיש בה ממש כי השבתה של המבקשת לעבודה תפגע קשות בתפקודה של המשיבה. לעניין זה אין בפני
נו אלא טענות המשיבה בסיכומים, ואלו אינן מבוססות בתשתית עובדתית ראייתית כלשהי.
גם אין לקבל בנסיבות העניין טענה כאילו בשיבוצה של המבקשת לעבודה יש משום שינוי מצב קיים. הרי בהסכמת המשיבה קוים ההליך לאחר ספטמבר 2003. התארכותו של ההליך לאחר מכן נבע לא במעט בעטיים של גורמים הקשורים במשיבה.
מכל מקום אנו ערים לאפשרות של קושי העלול להיווצר בעניין שיבוצה של המבקשת. בקשר לכך על הצדדים להידבר זה עם זה, ובכל מקרה ניתן יהיה לברר את הנושא במסגרת דיון שנקיים בבית הדין.
אנו מצידנו מצרים על השיהוי במתן החלטתנו (סיכומי הנתבעת הוגשו ב- 18.7.04) שהוא תוצאה של תקלה מצערת.
סוף דבר
19. לאור כל האמור לעיל, מתקבלת הבקשה לסעד זמני, בעניין ביטול החלטת המשיבים.
נקבע בזאת מועד לדיון לתזכורת לקביעת סדר ההליך שבהמשך.
דיון יקוים ביום 26.12.04 בשעה 14:30.
הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום הדיון בתיק העיקרי.
ניתנה היום כ"ו בכסלו, תשס"ה (9 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.
________________ _____________
ר. רוזנפלד, שופטת ראשית מר א. מחלב
אב"ד נציג ציבור








בשא בית דין אזורי לעבודה 16517/03 שלומית נצר נ' שרת החינוך והתרבות הגב' לימור לבנת, מדינת ישראל משרד החינוך (פורסם ב-ֽ 09/12/2004)