פסקי דין על אשר לוי | פסקי דין על לירן מורדכיוב | פסקי דין על משה לוי | פסקי דין על סלקום ישראל | פסקי דין על פלאפון תקשורת | פסקי דין על הוט טלקום שותפות מוגבלת ואח' |

32190-10/11 תצ     05/06/2014




תצ 32190-10/11 אשר לוי, לירן מורדכיוב, משה לוי נ' סלקום ישראל בע"מ, פלאפון תקשורת בע"מ, הוט טלקום שותפות מוגבלת ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"צ 32190-10-11 לוי ואח'

נ' סלקום ישראל בע"מ

ת"צ 43576-11-11 לוי נ' מירס תקשורת בע"מ

ת"צ 43519-11-11 מורדכיוב נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת

ת"צ 10601-11-11 לוי נ' פלאפון תקשורת בע"מ




לפני
כב' השופטת
אסתר שטמר

המבקשים
:
1
.
אשר לוי

2. לירן מורדכיוב
3. משה לוי
ע"י ב"כ עו"ד אמיר ישראלי


נגד

המשיבות
:
1. סלקום ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רות לובן

2. פלאפון תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רון ברקמן
, עו"ד גילעד פורת ועו"ד אלעד חן
3. הוט טלקום שותפות מוגבלת
4. מירס תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורית מלכא ועו"ד מיכל תמר



פסק דין


1.
ארבע בקשות לאישור תובענה ייצוגית אוחדו לדיון, בנושא אחד: המשיבות גובות ריבית פיגורים על חובות שחבים להן לקוחותיהן הן בגין התקופה שמיום היווצרות החוב ועד מתן

פסק דין
, הן בגין התקופה שלאחר מתן

פסק דין
. לטענת המבקשים, רשיונותיהן של המשיבות אינם מאפשרים לגבות אלא ריבית בשיעור הריבית הצמודה הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

לפני בקשת המבקשים להסתלק מן התובענות הייצוגיות.

2.
המשיבות טוענות כי לתקופה שעד מתן

פסק דין
לא גבו אלא את הריבית המותרת ברישיון. התקופה שלאחר מתן

פסק דין
אינה מוסדרת ברשיון כי אם בחוק פסיקת ריבית ובפסקי הדין שניתנו ביניהן לבין לקוחותיהן, ומכל מקום מדובר במעשה בית דין בין כל תובע לבין הספק הרלוונטי, שלא ניתן עוד לבחון אותו במסגרת תביעה נוספת, ולו תובענה ייצוגית.

3.

המאסדר, משרד התקשורת, תומך בעמדת המבקשים. בעמדה שמסר אמר כי רישיונותיהן של המשיבות מגבילים אותן לחייב מנויים שלא שלמו את חובם במועד בתשלום ריבית צמודה לפי סעיף 1 בחוק פסיקת ריבית, ואינם מבחינים בין התקופה שלפני מתן

פסק דין
לבין התקופה שלאחריו. הרישיון הוא בבחינת הסכם בין בעלי הדין שגובר על חיוב ריבית או פיצוי אחר לפי סעיף 6(א)(1) בחוק פסיקת ריבית. מעמדת משרד התקשורת עולה כי לא נדרש לשאלה זו אלא בעקבות הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכי יראה בעמדה זו את הפרשנות הראויה מכאן ואילך.

4.
לאחר שנשמעו עמדות הצדדים, והמבקשים אף הגישו סיכומים בכתב, הודיעו הצדדים כי המבקשים מסתלקים מכל ארבע בקשות האישור. לבקשה המוסכמת צורפו תצהירים כדין, והובהר בה כי טובת ההנאה בתמורה להסתלקות היא סגירת תיקי ההוצאה לפועל שפתחו המשיבות נגד המבקשים 1 ו-2 ותשלום גמול בן 10,000 ₪ למבקש 3. כן בקשו לאשר שכר טרחה בסכום של 60,000 ₪ בצרוף מע"מ בכל אחת מבקשות האישור. בהמשך, לאור החלטה מפורשת, הבהירו הצדדים כי יתרת הסכומים בתיקי ההוצאה לפועל היא: למבקש 1 יתרת חוב של 8,118.25 ₪ לסלקום ישראל בע"מ
, ו- 26,946.57 ₪ לפלאפון תקשורת בע"מ
. למבקש 2 יתרת חוב להוט טלקום בע"מ בסכום של 3,595.26 ₪.

5.
עילת התביעה בבקשת אישור זו מעלה קשיים משמעותיים: אם המשיבות אכן גבו חוב פיגורים כאמור בסעיף 5(ב) בחוק פסיקת ריבית והצמדה רק ממתן

פסק דין
ואילך – שאלה היא אם לא היו רשאיות לעשות כן מכח הוראות חוק פסיקת ריבית, מכח תקדים בענינה של בזק, ומשום שלשון הרישיונות לא היתה חדה בענין זה. עובדה היא שגם משרד התקשורת לא שם לב לאפשרות של פרשנות אחרת עד כה. ויתרה מזו: מטבע הדברים עסקינן בתיקים שבהם ניתנו פסקי דין. האמנם ניתן לשוב ולדון באותם תיקים בין אותם צדדים עצמם?

משום כך סבורני שיש לקבל את בקשת ההסתלקות גם ללא פרסום של ההסתלקות, שכן כל מבקש אחר שיבוא תחת המבקשים הנוכחיים יתקל באותו קושי משפטי משמעותי, הן לגבי פרשנות הרישיון וחוק פסיקת ריבית, הן בהכרח לגבי מעשה בית דין.

6.
שקלתי אם ראוי לאשר את הגמול לתובעים: מדובר במחילה על החוב הפסוק של מבקשים 1 ו-2, זכות שעומדת למשיבות בכל עת, כמובן. אך כענין שבמדיניות ראוי שתוצאת הסדר בתובענה ייצוגית לא תהיה מתן הסעד המלא למבקש, בעוד שהקבוצה שבקש לייצג לא תזכה במאומה. על אף האמור יש לאשר את ההסתלקות: אין מדובר בסכומים גבוהים. סכומים בסדרי גודל כאלו היו יכולים להוות גמול למבקשים גם אלמלא היו חייבים למשיבות דבר. וכמובן אין שום תועלת בתשלום מצד אחד וגביה מצד אחר בין שני צדדים ידועים.

7.
הקושי העיקרי הוא בהצעת הצדדים לשכר טרחה לב"כ המבקשים: כשלעצמו, אילו עמד שכר הטרחה על 60,000 ₪ לכל אחת מן הבקשות, ואילו עמדה כל אחת מהן לעצמה – ניתן היה לאשר את הסכום, שהוא אמנם גבוה אך אינו חורג במידה רבה מן הנהוג והמקובל. אלא שהבקשות נדונו יחדו, והכפלת הסכום הגבוה ב-4 בתביעות שענינן המשפטי אחד, מופרזת בנסיבות הענין.

במקום אחר סברתי כי "אישור גמול גבוה ושכר טרחה גבוה עלול להמריץ תובעים להגיש תביעות משוכפלות, שהסכון בהן אחד, ולהמריץ הסדרי הסתלקות במחיר שבו כדאי יהיה לתובעים שלא להמשיך בתביעתם (ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247 (2001))" (ת"צ (מרכז) 7660-10-08 ציון מזור נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (5.7.2010) (ערעור שהוגש על שיעור שכר הטרחה נמחק בהסכמת הצדדים (ע"א 7586/10)).

הבקשות שלפני אכן העלו לדיון שאלה משפטית חדשה וחשובה, שאף המריצה את משרד התקשורת לבחון את השאלה, לקבוע עמדה, ולהודיע כי יפעל לחייב את המשיבות לפעול על פיה (אם כי בשלב זה עדיין אין הנחיה חדשה מטעמו).

ראוי לתגמל את ב"כ המבקשים בשכר טרחה מתאים בשל כך.

מלבד השאלה המשפטית דרשה הגשת התביעות גם הכנת הפן העובדתי השונה בכל אחת מן התביעות. ודאי שיש לתגמל את ב"כ המבקשים גם עבור זאת, ואין לזקוף לחובתו את הסכמתו לאחד את הדיון, ובכך להקל על הדיון בתובענות.

עם זאת מדובר לבסוף בשאלה משפטית אחת, והגם שיש לתגמל את ב"כ המבקשים בעבור עבודתו, אין להפריז בכך, שמא יהיה בכך תמריץ מיותר.

על כן החלטתי להפחית משכר הטרחה שהצדדים המליצו עליו, ולחייב כל אחת מן המשיבות לשלם לב"כ המבקשים שכ"ט בסכום של 40,000 ₪ בצרוף מע"מ.



8.
פרט לשינוי האמור בשכר הטרחה, בקשת ההסתלקות מתקבלת, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת, ותביעותיהם האישיות של המבקשים נדחות.



המזכירות תעביר העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.


ניתן היום,
ז' סיוון תשע"ד, 05 יוני 2014, בהעדר הצדדים.














תצ בית משפט מחוזי 32190-10/11 אשר לוי, לירן מורדכיוב, משה לוי נ' סלקום ישראל בע"מ, פלאפון תקשורת בע"מ, הוט טלקום שותפות מוגבלת ואח' (פורסם ב-ֽ 05/06/2014)