פסקי דין על יואב גדעון | פסקי דין על דוד אליהו | פסקי דין על אברהם אפיה | פסקי דין על דוד תמיר | פסקי דין על מיוחס סלמוניקוב |

60736-12/12 סעש     05/06/2014




סעש 60736-12/12 יואב גדעון, דוד אליהו נ' אברהם אפיה, דוד תמיר, מיוחס סלמוניקוב








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


סע"ש 60736-12-12


05 יוני 2014

לפני:

כב' השופטת
אורנית אגסי
נציג
ציבור (עובדים)
גב' נילי מאיר
נציג ציבור (מעבידים)
מר יואל שפרלינג

ה
תובעים
1
.
יואב גדעון
2
. דוד אליהו

ע"י ב"כ: עו"ד חיים כהן

-

ה
נתבעים
1. אברהם אפיה
2. דוד תמיר
3.
מיוחס סלמוניקוב

ע"י ב"כ: עו"ד זאב שצקי





פסק דין


1.
בפני
בקשת המבקשים (להלן גם "הנתבעים") לסילוק על הסף של התביעה כנגדם בנימוק של העדר עילה, העדר יריבות, השתק עילה ו/או השתק פלוגתא ו/או מעשה בית דין וכן בשל העדר סמכות
ענינית
לדון בתביעה אישית של עובדים כנגד חברי וועד.

רקע כללי וההליכים בפרשה

2.
לצורך יישומן של תכניות להבראת רשויות מקומיות ועיריית בת ים בכללן (להלן "העירייה") נערך ב- 11/2004 הסכם עקרונות להבראת הרשויות המקומיות בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. הסכם זה עמד בתוקף עד 31.12.2006. הסכם העקרונות קבע כיצד יבצעו הרשויות פיטורי צמצום , לעניננו
אין צורך להרחיב לגבי פרטי ההסכם.

3.
במסגרת הליך ההבראה פרשו מן העירייה
כ– 190 עובדים, פרישה מרצון. העירייה נדרשה לצמצם עוד את מצבת כוח האדם ועל כן פעלה בהתאם להוראות הסכם העקרונות הנ"ל
וניסתה לגבש עם וועד העובדים רשימת עובדים שיפוטרו, הצדדים לא הגיעו להסכמות לגבי היקף הפיטורין ולזהות המועמדים ועל כן הועברה המחלוקת לוועדה פריטטית, משגם זו לא הגיעה לרשימת מפוטרים מוסכמת הועבר העניין להכרעתה של הבוררת עו"ד ליליאן פרגמנט.
בהכרעתה אישרה הבוררת את פיטוריהם של 10 עובדים
(מתוך רשימה של
18 עובדים
שהוגשה לה)
מתוך עשרת העובדים,
פרשו שניים מרצון.

4.
ענינם של שמונה העובדים הנותרים נדון בועדת פיטורין בה יוצגו על ידי עורך דין מטעמם (בנוסף על הייצוג על ידי וועד העובדים) הועדה אישרה את פיטוריהם של
שבעה מבין שמונה העובדים.
לעובדים נשלח מכתב פיטורין ביום
31.12.2006 והם זכו לתנאי הפרישה על פי הסכם העקרונות.

5.
ההסתדרות הגישה בקשת צד בהליך קיבוצי (ס"ק 154/07) למניעת הפיטורין הבקשה נמחקה בהסכמת הצדדים.

6.
לאחר מחיקת בקשת צד הגישו שבעת המפוטרים בקשה לצו מניעה כנגד העירייה וכנגד הסתדרות המעו"ף במטרה למנוע פיטוריהם
בש"א ת"א 3761/07 (להלן גם "הבקשה לצו מניעה זמני"). כב' השופטת אפרתי
דחתה את הבקשה לצו מניעה והותירה את הפיטורין על כנם.

7.
עתירה בהליך העיקרי הוגשה על ידי ארבעה מבין שבעת המפוטרים
ההליך התקיים בפני
כב' השופטת נטע רות תע"א(ת"א) 3270/07 יואב גדעון
כהן נ' עיריית בת ים, (מיום )17.07.2012.
בהליך זה (להלן: "ההליך העיקרי") נתבעה עיריית בת ים לבדה ללא הסתדרות המעו"ף.
השופטת רות דחתה את רובם המכריע
של רכיבי התביעה, קבעה כי הליך הפיטורין היה תקין
למעט משקל גדול מידי
שניתן לוותקם של
העובדים
ולאי מתן משקל ראוי לעיקרון ה –
fifo
.

8.
שני הצדדים
ערערו על
החלטת בית הדין. טרם ניתן פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד.


התביעה
9.
חצי שנה לאחר שניתן פסק הדין על ידי כב' השופטת רות ושש שנים ממועד הפיטורין, הגישו שנים מן התובעים בהליך העיקרי מר יואב גדעון
כהן ומר דוד אליהו
(ביחד
"התובעים" או "המשיבים")
את התביעה נשוא ההליך לפנינו. התביעה היא תביעה כנגד שלושה חברי וועד העובדים בעיריית בת ים, עובר לפיטורי התובעים.
נתבע 1 מר אברהם אפיה
, נתבע 2 דוד תמיר
ונתבע 3 מיוחס סלמוניקוב
(להלן גם "הנתבעים" או "המבקשים").

10.
כתב התביעה מונה יותר ממאה ושלושים סעיפים שלאחר זיקוק
ומיקוד האמור בהם מתכנסות טענות התובעים לשתי טענות עיקריות כנגד הנתבעים. האחת כי ייצגו את התובעים ייצוג לקוי כחברי וועד עובדים והאחרת כי הנתבעים עיוולו כנגדם בכך שפעלו ממניעים פוליטיים פסולים
כדי להביא לפיטוריהם של התובעים בכך שהכניסו אותם לרשימת המפוטרים.

11.
הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התובענה נגדם

לטענת המבקשים יש לדחות את התביעה על הסף בשל כל אחד מהנימוקים הבאים ודאי בקיבוצם יחדיו:
א.
התיישנות.
ב.
התביעה הוגשה בשיהוי ניכר שהסב נזק ראייתי לנתבעים.
ג.
עילות התביעה והתשתית העובדתית בעניננו זהות לעילות ולתשתית בהליך העיקרי ועל כן התובעים מנועים מלהעלות אותן בשל השתק עילה ו/או השתק פלוגתא ו/או מעשה בית דין.
ד.
העדר יריבות, הנתבעים אינם "הוועד" אינם "ההסתדרות" ואינם המעסיק לא ניתן לתבוע מהם את הסעד אשר נתבע מהם.
ה.
התביעה לפנינו היא תביעה נזיקית ולבית הדין לעבודה אין סמכות ענינית לדון בתביעה שכן מדובר בתביעה נזיקית בין פרטים שביניהם לא התקיימו יחסי עבודה. טענת "גרם הפרת חוזה" נטענה בעלמא, ובהעדר תשתית עובדתית קונקרטית.
ן.
עילות
התביעה דכאן והתשתית העובדתית הן אותן עילות ותשתית שהונחו בתביעה בהליך העיקרי. היה על התובעים לצרף את הנתבעים לתביעה הקודמת ומשלא ביקשו וממילא לא ניתן היתר לפיצול סעדים דין התביעה כאן להידחות.
ז.
התביעה קנטרנית, טורדנית ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

12.
לחליפין מבקשים המבקשים מבית הדין להורות על העברת הסכסוך להכרעת רשות השיפוט של ההסתדרות (להלן: "רשות השיפוט") .

דיון והכרעה

13.
כלל נקוט הוא כי בית הדין יימנע, ככלל, מדחיית תובענה על הסף, בטרם תינתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה לפרוש בפני
בית הדין את טענותיהם, להביא ראיותיהם ולשמוע עדיהם. בית הדין יעשה שימוש בסמכותו לסלק תובענה על הסף במשנה זהירות ובמקרים חריגים בלבד, בהם יוכח מעל לכל ספק, כבר בשלב מקדמי זה, כי התובענה חסרת יסוד משפטי ו/או עובדתי באופן שאין לה על מה לסמוך, כך שאף אם יוכיח התובע כל טענותיו הנטענות בכתב התביעה לא יהא בכך כדי להקנות לו את הסעד המבוקש.


יחד עם זאת, סעיף 45 לתקנות קובע כדלקמן
"45.
(א)
בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:

...

...
(3)
כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

לאחר ששקלנו
את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי המקרה לפנינו
הוא ממין המקרים החריגים המצדיקים קבלת בקשת הנתבעים
ומחיקת התובענה על הסף
כפי שיפורט להלן.

14.
שימוש לרעה בהליכי משפט – טענות עובדתיות סותרות

בשורה של פסקי דין נקבע כי בעל דין אינו רשאי להעלות טענות עובדתיות סותרות, גם לא בהליכים מול נתבע אחר, ובעשותו כן הוא פועל שלא בתום לב ותוך
שימוש לרעה בהליכי בית משפט :

"סוגיה זו שעניינה כוחו של בעל דין לטעון טענות סותרות בהליכים שונים, נדונה רבות בפסיקה האנגלית והאמריקנית, כבר חז"ל עסקו בה והיא זכתה להתייחסות בפסיקה בישראל.
הכלל העולה ממקורות אלה כולם הוא כי בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתנו התקבלה מושתק מלהתכחש לטענתנו גם בהליך נגד יריב אחר (שבענינו לא נעשה מעשה בית דין) ולטעון טענה הפוכה"

ע"א 4631/90 ג'ול נ' אל ג'ול [15], בעמ' 659

דברים ברוח דומה נקבעו גם בהקשר של ערעור
בע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו
פד נד(2) 559 וההפניות שם. "
טיעון עובדתי חלופי המועלה לראשונה בערכאת הערעור, אחרי שהערכאה הדיונית פסקה על-
פי הטיעון המקורי, הוא בגדר שימוש לרעה בהליכי בית-
המשפט ואינו עולה בקנה אחד עם התנהגות ראויה ועם תום-
לב הנדרשים מבעל-
דין"


וכן נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהוגש על החלטת בית הדין האזורי שדחה תביעה על הסף
-


למעשה עניין לנו בשני הליכים ובשתי תביעות בעלות עילות שונות הסותרות זו את זו . לא ניתן לנקקוט בהליך בבית משפט השלום ולטעון לזכויות מכוח הסכם רכישה ולשרטט יחסים משפטיים מסוג אחד ובו בזמן לנקוט הליך אחר , בבית הדין לעבודה, ולטעון – על יסוד אותה תשתית עובדתית
- לקיומם של יחסים משפטיים מסוג אחר הסותרים , על פניהם את הנטען בהליך הראשון.
לא זו בלבד שדבר זה אינו אפשרי אלא שהוא בבחינת חוסר תום לב מצד המערער, הנוקט הליכים חילופיים וטוען טענות סותרות זו את זה "
ע"ע(ארצי) 1319/04
מתתיהו יהושע נ/ מוסך ארתור את יצחק חברה בע"מ , מיום
19.01.2005)

15.
והנה בעניננו התובעים מעלים טענות הסותרות סתירה חזיתית את טיעוניהם בהליך קודם. כך לדוגמא בבקשה לצו מניעה ארעי שהוגש ביום 04.02.2007 בש"א(ת"א) 3761/07 כנגד עיריית בת ים והסתדרות המעו"ף, במטרה למנוע את פיטורי התובעים (יחד עם עובדים נוספים), נכתב על ידי המבקשים שם (שנים מהם הם התובעים כאן) הדברים הבאים (כל ההדגשות הוספו):

"התנגדות וועד העובדים לפיטורים

20. יודגש כי בניגוד גמור לטענת המשיבה

(העירייה א.א.) הרי שוועד העובדים התנגד לפיטורים אלו והבהיר כי כל זמן שהסכם ההבראה לא נחתם
על ידי ההסתדרות וועד העובדים , העירייה לא יכולה לפטר עובדים .... .... וכי הובהר לעירייה כי וועד העובדים הביע את התנגדותו לפיטורים בכל עת ובמיוחד במצב זה, ולכן ביקש וועד העובדים מההסתדרות לעשות כככל יכלתם למנוע פיטורים אלו "

בהמשך הדברים

115. ועד העובדים פנה והבהיר כי אין ליתן תוקף למכתבי הפיטורין הנ"ל, אולם העירייה לא מצאה לנכון לענות למכתבים אלו

[מכתבי הוועד צורפו לבקשה לסעד זמני אך לא הוגשו לבית הדין במסגרת התביעה הנוכחית א.א.].

118. המבקשים יטענו כי העירייה הוציאה מכתבי פיטורין וזאת ללא הסכמת וועד העובדים וההסתדרות ומבלי שנחתם הסכם קיבוצי
מיוחד ... "

בסעיפים
150, ו- 152-153 בבקשה לצו מניעה זמני מועלות טענות דומות נוספות תחת הכותרת "אי היוועצות בוועד העובדים".

בהחלטתה של
כב' השופטת אפרתי לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני
אימצה השופטת אפרתי את טענות התובעים
בעניין:

" בהתייחס למבקש 2, מר דוד אליהו
,
[התובע
2 בעניננו א.א]
שאל עו"ד פסי האם משרתו מתבטלת ונענה בחיוב, וכן שאל מה הן הטענות בגינם רוצים לפטרו. יצוין כי מר אפיה,[הנתבע 1 בעניננו א.א]
יו"ר הוועד, טען במהלך השימוע כי הועד מתנגד לפיטורים
"
בהתייחס למבקש 3, מר כהן יואב,
[התובע 1 בעניננו א.א] שאל עו"ד פסי האם יש כוונה לבטל את משרתו ונענה בחיוב, וכן שאל האם הופעל בעניינו הכלל של ראשון נכנס אחרון יוצא, והאם נבדק מצבו המשפחתי ויכולותיו המקצועיות. עוד ציין עו"ד פסי כי מאחר ומר יואב כהן התחיל לעבוד כמציל משנת 1974, העילה לפיטוריו, לטענתו, אינה עילה של צמצומים אלא סוג של עונש על כך שהוא מתעקש לעמוד על זכויותיו ולחזור לתפקיד של מנהל תחנה, ועל אף זאת הוא ממלא תפקיד של מציל מן השורה.
יצוין כי מר דוד תמיר
,
[ הנתבעת2 בעניננו א.א] חבר וועד העובדים טען בשימוע כי הועד מתנגד לפיטורים
.


16.
אם כך בית הדין קיבל
טענת המבקשים ( ביניהם התובעים) בבקשה לצו מניעה זמני
ויודגש אין מדובר רק באמירה כללית שוועד העובדים התנגד לפיטורין אלא בפירוט כל מהלכי הוועד למניעת הפיטורין וציון שמותיהם של
מר דוד תמיר
ומר אפיה הם הנתבעים כאן שיצאו להגנת התובעים בעניננו.

והנה בחלוף שש שנים הגישו המשיבים תביעה חדשה כנגד
שלושה חברי וועד העובדים בנימוק שהם גרמו לפיטורי התובעים מטעמים פוליטיים ו/או כשלו כחברי וועד בייצוג התובעים בהליך הפיטורין שנוהל על ידי העירייה. טענות אלו עומדות בסתירה חזיתית לאשר נטען על ידי אותם התובעים ממש בעניין הנתבעים לפנינו בבקשה לצו מניעה אז טענו כי חברי הוועד התנגדו לפיטוריהם ואף פעלו על מנת למנוע אותם הן ישירות מול העירייה והן באמצעות הסתדרות העובדים.

17.
עניין זה לבדו מצדיק דחייה על הסף של התובענה לפנינו.
למעלה מן הצורך נתייחס לטענות הצדדים שהועלו בפני
נו.



התיישנות ושיהוי
18.
לטענת המבקשים,
ההחלטה לפטר את המשיבים נתקבלה לכל המאוחר ביום 31.12.2006 – מועד
חתימת מכתב הפיטורין. טענות התובעים מתייחסות למעשי חברי הועד
המוכחשים
שבוצעו לפני תחילת 2006
ועל כן
לטענתם ב-
12/2012 כבר התיישנו .

טענה זו דינה להידחות, רשימת המפוטרים גובשה במחצית השנייה של שנת 2006 וככל שטענות התובעים כנגד הנתבעים היו מוכחות הרי שעילת התביעה התגבשה
במהלך
2006
(פעולות הועד בהליך הפיטורין). התיישנות בגין המעשים ו/או המחדלים הנטענים חלה במחצית השנייה של שנת 2013 וזאת גם אם הסיבה למתיחות בין התובעים והנתבעים נולדה בשנת 2005
או קודם לכן.
התובענה הוגשה ב 12/2012 ולכן לא ניתן לדחותה בנימוק של התיישנות.

19.
בשונה מטענת ההתיישנות, טענת המבקשים שהתובענה הוגשה בשיהוי ניכר מתקבלת.
התובעים צריכים היו להעלות טענותיהם החמורות כנגד וועד העובדים והחברים בו עוד לפני
שפוטרו והיה עליהם להעלות טענותיהם החמורות בפני
מוסדות השיפוט בהסתדרות.
לעניין זה יפים דבריו
של השופט יוחנן כהן בעניין דומה סע(ב"ש) 34459-07-10 תמר דבוש נ' דגני רות בע"מ ואח' מיום, 25.11.2013)

"בקשת התובעים
נדחתה על ידי הנתבעת

[ההסתדרות א.א] עוד קודם למועד החתימה על ההסכם הקיבוצי השני ועל כן היה על התובעים לפנות לערכאות המתאימות ולבקש סעד אשר יהיה בו בכדי להביא את עניינם להכרעה בזמן אמת.
בנוגע לפניית התובעים לבית הדין, מצאנו להעיר כי לאחר שקיבלו התובעים תשובה שלילית להחיל את ההסכם הקיבוצי השני על פיטוריהם, היה נכון לפנות לרשות השיפוט של ההסתדרות ... על מנת למצות את ההליכים במוסדות אלו באופן מהיר ובכך לחסוך זמן רב.
בהיבט זה
נציין כי התובעים היו נדרשים לפעול להפחתת הנזק אשר נגרם להם לטענתם ולהביא ענינם באופן מהיר בפני
המוסדות השיפוטיים של ההסתדרות ... "

[ ההדגשה הוספה א.א]

ככל שלא היו מתקבלות טענותיהם שם היה עליהם להעלות בהרחבה ובפירוט את הטענות בהליך הזמני ובהליך העיקרי (שם אוזכרו חלק מן הטענות ונדחו על ידי כב' השופטת רות) .

20.
טענתם של המשיבים כי עילת התביעה הבשילה רק לאחר מתן פסק הדין בתיק העירייה
(סעיף 24 לתשובה לבקשה ) נטענה
בכלליות ללא ביסוס וללא הבהרה. ככל שהכוונה שפסק הדין הוא שהוליד את עילת התביעה הרי ששני הצדדים ערערו על פסק הדין
הכרעת בית הדין הארצי טרם ניתנה, אם יתקבל ערעור המשיבים (התובעים)
עשוי הדבר לבטל את עילת התביעה בתיק זה.
ככל שכוונתם שהעילה שנולדה לאחר מתן פסק הדין נובעת מהטענה (ששורבבה לסעיף 30 לתשובה לבקשה) בדבר הדרתם מחוף הים ופגיעה בזכויות פנסיוניות (שלא פורטו) של התובעים הרי שאין הדבר תואם את טענותיהם בדבר מועד
אירועי ההדרה שהוזכרו בכתב התביעה.
גם לקביעתם כי לנתבעים לא נגרם נזק ראייתי ( סעיף 30 לתשובה)
אין ביסוס וממילא זוהי קביעה שעל בית הדין לקבל ולא על אחד הצדדים .

סיכומו של דבר לא ניתן להתעלם מהשיהוי הניכר בהגשת התובענה לפנינו
מחד ואי מיצוי הליכים בזמן אמת בפני
מוסדות ההסתדרות מאידך.
על אף ששיהוי לבדו אינו מצדיק במקרה זה סילוק על הסף הרי שהוא מצטרף לנימוקי הדחייה האחרים.

21.
מעשה בית דין


לטענת המבקשים יש לדחות את התובענה כנגדם בנימוק של מעשה בית דין שכן
הפלוגתאות הוכרעו בפסק דינה של כב' השופטת רות מיום 17.07.2012 (תעא(ת"א) 3270/07).

על פסק דינה של כב' השופטת רות הוגשו ערעור וערעור שכנגד , טרם ניתנה הכרעת בית הדין הארצי בערעורים ועל כן אין מדובר ב

פסק דין
חלוט
ולפיכך לא ניתן בשלב זה לטעון "מעשה בית דין", ההפך מכך העניין תלוי ועומד.
ככל שבית הדין הארצי יידחה את ערעורם של התובעים ניתן יהיה להעלות טענה בדבר מעשה בית דין.

22.
העדר יריבות
לטענת הנתבעים (סעיפים 14-15 לבקשה) התובעים עותרים לסעד על פי חוק שוויון הזדמנויות (סע' 132.3 לכתב התביעה) לא ניתן לתבוע סעד זה מחברי הוועד ככאלו וודאי שלא במסגרת תביעה נזיקית.

רכיב זה בתביעה אכן דינו להידחות – לא ניתן לתבוע מעובד אחר אף אם הוא חבר וועד פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות על ידי המעסיק.
ודוק' – הטענה כי הופרה חובת השוויון נדונה כעת בערעור שהוגש על ידי עיריית בת ים על פסק דינה של כב' השופטת רות.



23.
סמכות ענינית
הצדדים הרחיבו רבות בשאלת הסמכות העניינית הן בבקשות ובתשובות והן בדיון בפני
.

אין מחלוקת כי
בין חברי הועד ובין התובעים לא התקיימו יחסי עבודה
השאלה היא האם חל בעניננו
סעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969.
לטענת המבקשים הסעיף אינו חל בענינננו שכן התביעה היא תביעה נזיקית אישית כנגד עובדים -
עמיתים שהם גם חברי וועד ואילו הסעיף מסמיך את בית הדין לדון ב"תובענות שבין עובד לארגון עובדים
הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה".
אך לא בתביעות אישיות (נזיקיות) כנגדם .

24.
בחלקה האחר של התביעה מועלות טענות בדבר ייצוג לקוי על ידי חברי הוועד בפני
העירייה בשל אינטרסים אישיים ופוליטיים, על רכיב זה חל אמנם סעיף 24(א)4 אך על פי ההלכה בית הדין יידרש לתביעות ממין זה רק לאחר שמוצו ההליכים הפנימיים בפני
רשות השיפוט של ההסתדרות תחילה. (וראו ההפניות בסעיף 54 לבקשה לסילוק על הסף).

המשיבים מצידם טוענים כי מאחר ומדובר בתביעה אישית כנגד חברי הוועד הרי שלבית הדין סמכות לדון בענינם . אלא שהם אינם מפנים למקור המשפטי ממנו שואב בית הדין סמכות לדון בתביעה
"אישית" בין עובדים.
המשיבים מגדילים וטוענים שמאחר והתביעה היא תביעה אישית כנגד חברי הוועד בגין ייצוג לא הולם (מבלי להפנות למקור המשפטי המבסס קיומה של קונסטרוקציה זו של תביעה אישית במישור הקיבוצי ) אין מקום להעביר העניין לרשות השיפוט שכן מדובר בתביעה אישית כנגד חברי הוועד.


המשיבים מלהטטים בנסיון להפריד בין התביעה האישית כנגד הנתבעים שהיא תביעה בעילה נזיקית (גרם הפרת חוזה) לבין העילה של הייצוג הלא ראוי שניתן להם לטענתם על ידי חברי הוועד .
מחד הם טוענים כי מדובר בתביעה "אישית" שחוקת ההסתדרות לא חלה עליה מאידך היא תביעה הקשורה ביחסי עובד – ארגון עובדים ולכן היא בסמכותו הענינית של בית הדין לעבודה.

25.
כאמור בראשית דברינו
- התביעה לפנינו היא תביעה בשתי
עילות עיקריות (גרם הפרת חוזה וייצוג לא הולם )
כאשר עסקינן בתביעה נזיקית במישור האישי בין שני עובדים ספק אם לבית הדין סמכות לדון בתביעה, אולם לאור קביעותינו דלעיל איננו נדרשים להכריע בשאלה זו ונשאירה בצריך עיון.

26.
טענות בדבר ייצוג לקוי של עובד על ידי ארגון העובדים
נכנסות בגדרי "תחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה"
ולבית הדין סמכות לדון בהן על פי סע'24 (א)(4). יחד עם זאת בהינתן שהתביעה היא במישור היחסים בין עובד וארגון העובדים הרי שחלה עליה חוקת ההסתדרות ודינה להתברר בפני
מוסדות השיפוט של ההסתדרות.

"חוקת ההסתדרות מסמיכה את רשות השיפוט לדון בתביעות של חברי ההסתדרות או גופיה או מוסדותיה או נציגיה או מפעליה או שליחיה או ארגוניה כנגד חברי ההסתדרות או גופיה או מוסדותיה או נציגה או מפעליה או שליחיה או ארגוניה. החוקה מציינת כי היא מהווה הסכם בוררות."

ע"ע(ארצי) 305/03
חגית קודמן נ' הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים, מיום
03.01.2006)

27.
ההלכה קובעת גם שבית הדין יתערב בסכסוכים כגון זה רק לאחר שימוצו ההליכים באינסטנציה המתאימה להידיינות בין חברי ועד עובדים לבין עובדים הטוענים שנפגעו מפעולתם הלא היא רשות השיפוט
של ההסתדרות. וראו בהרחבה פסק דינו של הנשיא בדימוס כב' השופט אדלר ב

פסק דין

קודמן הנ"ל.


עיננו הרואות כי גם בשל כך, מאחר והמשיבים לא מיצו את ההליך בפני
מוסדות ההסתדרות דינה של התביעה לפנינו להידחות על הסף.

28.
ודוק' בין השיקולים שלא להעביר היתדיינות לערכאה אחרת הוא הרצון למנוע פסיקות סותרות והרצון למנוע בזבוז משאבים מערכתיים.

שיקול זה אינו רלוונטי לעניננו
מאחר והתובעים דכאן פיצלו מיוזמתם את תביעתם (על אף שלא ביקשו ולא קיבלו רשות בית הדין לעשות כן)
ותבעו, על בסיס אותה תשתית עובדתית ובאותן עילות,
את העירייה בהליך אחד
ואת חברי הוועד – הנתבעים כאן
- בהליך שני.
המשיבים אף הגדילו לעשות ותבעו את חברי הוועד לאחר שההליך בפני
בית הדין הסתיים ולא ניתן עוד לאחד את הדיון בשתי התביעות.
מאחר ופעלו כך הרי שאין מניעה לדון בתביעתם
כנגד חברי הוועד במוסדות השיפוט של ההסתדרות כפי שצריך היה להיעשות מלכתחילה.

29.
סיכומו של דבר,


דינה של התביעה לפנינו להידחות על הסף בראש ובראשונה בשל שימוש לא ראוי בהליכי משפט ובהעלאת טענות עובדתיות סותרות לטענות שהעלו בהליך קודם – טענות המקעקעות את יסודות תביעתם כאן.

דין התביעה להידחות על הסף גם בשל כך שהתובעים פעלו בשיהוי ניכר ולא מיצו את ההליכים בפני
רשות השיפוט של ההסתדרות בזמן אמת ובשל כך שבחלק מן העילות אין יריבות בינם ובין הנתבעים.

יש לזכור כי אל מול זכותם של התובעים ליומם בבית הדין עומדת זכותם
של הנתבעים שלא להיגרר להליכים מורכבים ויקרים. המשיבים אף נמנעו מלצרף את הנתבעים כאן לתביעה בהליך העיקרי דבר שהיה מקל על הנתבעים להתגונן ומונע השחתת זמן שיפוטי יקר.

לאור כל האמור, המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים בסך
15,000 ₪
כל אחד (ובסה"כ 30,000 ש"ח)

ניתן לנגיש ערעור בזכות על

פסק דין
זה לבית הדין הארצי לעבודה
בתוך 30 יום מהמצאתו לצדדים .

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ד, (05 יוני 2014
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.







נילי מאיר , נ.צ. עובדים

אורנית אגסי
,שופטת

יואל שפרלינג, נ.צ. מעבידים











סעש בית דין אזורי לעבודה 60736-12/12 יואב גדעון, דוד אליהו נ' אברהם אפיה, דוד תמיר, מיוחס סלמוניקוב (פורסם ב-ֽ 05/06/2014)