פסקי דין על משה בריטש | פסקי דין על rusper international limited | פסקי דין על אירונאוטיקס | פסקי דין על אבי לאומי | פסקי דין על צביקה נווה |

8571/12 עא     10/06/2014




עא 8571/12 משה בריטש, rusper international limited נ' אירונאוטיקס בע"מ, אבי לאומי, צביקה נווה




פסק-דין בתיק ע"א 8571/12
st1\:*{behavior:(#ieooui) }




בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 8571/12



לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס


כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור


כבוד השופטת ד' ברק-ארז


המערערים:

1. משה בריטש



2.
rusper international limited



נ


ג


ד



המשיבים:

1. אירונאוטיקס בע"מ



2. אבי לאומי



3. צביקה נווה


ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.8.2012 ב-ת.א. 1294/06 שניתן על ידי כב' השופטת ד' קרת-מאיר


תאריך הישיבה:
כ"ח באייר התשע"ד

(28.5.2014)


בשם המערערים:
עו"ד שלום אהרון


בשם המשיבים 1-2:
עו"ד ג'רמי בנימין
; עו"ד נורית היינריך-אשר




פסק-דין

המשנָה לנשיא מ' נאור

:

1.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת
ד' קרת-מאיר
) דחה תביעה למתן חשבונות ותביעה כספית בסכום משוער של 4 מיליון ש"ח שהגישו המערערים בשנת 2006 נגד המשיבים. על דחיית התביעה נסוב הערעור שבפני
נו. אם תישמע דעתי – אין מקום לקבל את הערעור. קבלתו מהווה התערבות בעובדות שקבע בית המשפט המחוזי בנסיבות בהן אין, לדעתי, הצדקה להתערבות כזו.

2.
המערער 1, משה בריטש
(להלן:
המערער
), הוא הבעלים של המערערת 2, חברת
rusper international
. עילת התביעה, על פי כתב התביעה המתוקן, היא שהמשיבים הפרו הסכם סוכנות בלעדית שנערך בין הצדדים – לטענת המערערים – לגבי מכירת מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים) במדינת אנגולה. בכתב התביעה המתוקן נטען כי המשיבים, בראשות המשיב 2 "השתמשו בשירותי התובעת ומינו את משה
כסוכן בלעדי
לשיווק ציוד צבאי למדינת אנגולה שבאפריקה בשווי מוערך של כ- 3,000,000$ [...], כאשר הובטח לתובעים כי שכרם (קרי: שכרו של משה) בגין שיווק עיסקת הנשק יעמוד על 30% משווי העיסקה, דהיינו – 900,000$ [...]". המערערים הוסיפו וטענו כי למערער היו קשרים מצויינים עם הצמרת הביטחונית של אנגולה, כתוצאה מעסקאות נשק קודמות, והוא עסק משך שנה וחצי בשיווקה של העסקה באנגולה עבור המשיבים, ואף הביא לבואם של גורמים בכירים, כמו סגן הרמטכ"ל האנגולי, לביקור במפעל של המשיבים בארץ במסגרת ההסכם נשוא התובענה. אף שהמערער ביצע את השיווק והעסקה הייתה קרובה לחתימה, כך לפי כתב התביעה המתוקן, בסופו של דבר נחתמה העסקה שלא באמצעותו, אלא באמצעות חברה מתחרה בשם
lr avionics technologies ltd.
(להלן:
חברת אל-אר
), שייצגה את המשיבים. כך נעשה, על פי הטענה, כדי לא לשלם למערער את השכר שהובטח לו בגין עבודת שיווק עסקת הנשק.

3.
לבית המשפט המחוזי הוגשו תצהירים וראיות, הוגשו מוצגים, ומצהירים נחקרו על תצהיריהם. לאחר שמיעת כל אלה, קבע בית המשפט שלוש קביעות: ראשית – כי לא נעשה בין הצדדים לא בכתב ולא בעל פה הסכם סוכנות בלעדי. על ממצא זה ארחיב מעט בהמשך הדברים, משום שכפי שציין בית המשפט, בקביעה זו די היה כדי לדחות את התביעה (ראו ת"א (מח' ת"א) 1294/06
בריטש נ' אירונאוטיקס מערכות הגנה בע"מ
עמוד 19 לפסק דינה של השופטת
ד' קרת-מאיר
(6.8.2012) (להלן:
פסק הדין
)). עוד קבע בית המשפט כי לא זו בלבד שהמערערים לא הוכיחו שנכרת הסכם סוכנות בלעדי, הם לא הוכיחו גם את הטענה בעניין ההסכמה לתשלום עמלה בשיעור 30% מהעסקה (ראו שם, בעמוד 21). בית המשפט דחה גם את טענת המערערים לפיה פעילותם המאומצת היא שהביאה בסופו של דבר לשימוש שנעשה במוצרי המשיבה ובשירותיה באנגולה (ראו שם, בעמוד 35). נקבע כי בוודאי אין לקבל את הטענה כי כל שנותר לעשות, אחרי פעילות המערערים היה "לסגור את הקצוות של העסקה", וכי המערער לא היה מעורב בעסקה שנכרתה בסופו של דבר.


המשיבים הסכימו בהליך כי בה בעת שהמערער העביר הצעות מטעמם באנגולה, ניהלו המשיבים מגעים לשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן:
התעשייה האווירית
). כשנה לאחר מכן, בעקבות הפניה מהתעשייה האווירית, התקשרה המשיבה 2 ביום 3.1.2002 בהסכם עם חברת אל-אר לערוך הדגמה של מערכת מזל"טים באנגולה. ההדגמה ערכה כחודש, אך בשלב זה לא יצאה כל עסקה אל הפועל. רק שנה מאוחר יותר נכרתה עסקה באנגולה באמצעות חברת אל-אר. כאמור, בית המשפט לא השתכנע כי עבודתו של המערער היא שיצרה בסופו של דבר את הקשר לשם מכירת המזל"טים של המשיבים.


המערער, כך סיכם בית המשפט, עסק באנגולה ב"ים של דברים", ביניהם בנושא המזל"טים. המערער ניסה לקשור עסקה אולם בסופו של יום, למרות ניסיונות המערער, עסקה לא נקשרה.העסקה מושא התביעה נכרתה באמצעות חברת אל-אר, שהתקשרות המשיבים עמה החלה בעקבות מגעים בין התעשייה האווירית למשרד ההגנה של אנגולה, בלי מעורבות של המערער.

4.
הטענה לפיה המערערים היו, אם נשתמש במינוח מתחום דיני התיווך (ראו ע"א 5876/06
אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ
פסקה 17 לפסק דינה של השופטת
א' חיות
(4.2.2009) והאסמכתאות שם), "הגורם היעיל" לעסקה שנקשרה בסופו של דבר נדחתה בפן העובדתי. הטענה לפיה נותר רק לסגור קצוותיה של העסקה שליוו המערערים – נדחתה. מכאן החשיבות הרבה לשאלה האם נעשה הסכם בלעדיות, ואם כן מהם תנאיו ומה תחולתו בזמן. רק אם נאמר כי אסור היה למשיבים לבצע עסקאות נשק באנגולה אלא באמצעות המערערים – בשל בלעדיות שהוקנתה להם – עשוי להיות בסיס לדרישה לקבל תשלום עבור עסקה שהמערערים לא היוו גורם אפקטיבי לעשייתה. כפי שרמזתי בראשית דברי, לדעתי אין מקום להתערב בממצא שבעובדה שקבע בית המשפט המחוזי, לפיו לא נכרת (לא בעל פה ולא בכתב) הסכם בלעדיות כנטען על ידי המערערים. מכאן שדין הערעור להידחות. אבאר:

5.
מכתבי הטענות המקוריים ניתן היה להבין כי ביום 24.4.2000 נחתם הסכם בכתב. אולם לא אלה פני הדברים: עם הזמן התברר, בכתבי טענות מתוקנים, כי המערערים טוענים שמסמך מסוים, שיצוטט מיד, יש בו כדי
להעיד
על קיומו של הסכם סוכנות בלעדית (ראו, למשל, סעיף 2.26.3 לכתב התשובה המתוקן). המסמך, כך נטען, אינו ההסכם עצמו, אלא ראיה לקיומו.


אין מחלוקת על כך כי ביום 24.4.2000 נחתם על ידי המשיב 3, צבי נווה, מכתב מופנה לחברת סימפורטקס, שהיא חברת הרכש הבלעדית של ממשלת אנגולה, לרבות חתימה על כל חוזי ההתקשרויות בתחום זה. משום חשיבותו של המסמך אביא אותו במלואו:
aeronautics
"
uav systems ltd

24.4.2000
to: ministry of defence
cheaf of staff
simportex – president


subject: our agent in angola

we hereby confirm that rusper international ltd. from the british virgin islands – by mr. moshe britch, is our sole agent in angola, for all our products.

mr. moshe britch is the only person which is authorized to speak on behalf of aeronautics uav systems itd.


sincerely yours,

zvika nave



marketing manager"

(השגיאות במקור; ההדגשה אינה במקור).



יצוין כאן, כי זמן קצר לאחר מכן, ב-5.7.2000 כתב מנכ"ל המשיבה 1 רועי פורת מכתב דומה, שזו לשונו:

aeronautics
"
uav systems ltd

july 5, 2000
to: simportex, luanda – angola
dr. pedro benga lima "foguetao"
president, director general

tel: +2442-338983
fax: +2442-331192

dir mr. president,

aeronautics uav systems declares that mr. moshe britch is our representative in angola. we have not authorized any other party to represent our activities in angola.



i am the c.e.o of aeronautics uav systems, thus aware of all our business activities, and would like to state very clearly that we have not authorized any third party, verbally nor in writing, other then mr. moshe britch to represent un in angola.



if you have in your possession any document that states otherwise please regard it as false and phony. if such a document exists we would appreciate to get a copy of it so that we pursue legal action.




sincerely,

roy porat



c.e.o."



(השגיאות במקור).

6.
שני המכתבים הנ"ל אינם מופנים אל המערערים אלא לצד שלישי. ההסכם עצמו, כך נטען, נקשר בעל פה. המערערים טוענים כי הביטוי
"sole agent"
המופיע במכתב הראשון משמעותו היא סוכן בלעדי. מכאן נובעת הטענה הנוספת, אותה הזכרתי, לפיה גם אם ייקבע שלא פעולת המערערים היא הגורם היעיל לעסקה, הרי כל מה שנעשה על ידי המשיבים או מטעמם בתחום הבלעדי (אנגולה) בעניין נשק מזכה את המערערים בעמלה המובטחת (של 30%). בית המשפט המחוזי (בעמוד 15 לפסק הדין) קבע כי את המונח
"sole"

ניתן
לפרש הן כ"יחיד" הן כ"בלעדי" (או "אקסקלוסיבי"). כוונת הצדדים, כך נקבע, צריכה להתפרש לפי מכלול נסיבות העניין. בית המשפט עמד בהרחבה על נסיבות העניין:


המערער שהיו לו קשרים חשובים באנגולה התעניין עבור ידידו, בכיר בצבא אנגולה, במזל"טים. כיוון שיחסי המערער עם התעשייה האווירית היו מתוחים הופנה המערער על ידי ידיד אל המשיבה 1. המשיבה 1 הייתה חברה צעירה וקטנה, שעוד לא היו לה מוצרים אלא רק מוצרים בפיתוח. המערער נפגש עם המשיב 3, סמנכ"ל השיווק של המשיבה 1. המערער תיאר את עצמו ואת כישוריו וקשריו. הפגישה השנייה עם המשיב 3 הייתה ביום 24.4.2000. לטענת המערער בפגישה זו נערך בינו לבין המשיב 3 הסכם בעל פה. המשיב 3 תיאם שיחות עם המשיב 2 ועם מנכ"ל המשיבה 1, פורת. לדברי המערער, המשיב 3 לא היה מוכן לתת לו הסכם בכתב, בנימוק שאין לחברה עדיין הסכמי סוכן כתובים. המערער רצה "משהו" מיד. באותו מעמד נכתב המכתב, שהובא במלואו לעיל, העומד במידה רבה ביסוד המחלוקת שבין הצדדים.

7.
בית המשפט סקר בהרחבה את גרסאות הצדדים לגבי המכתבים ולגבי העסקה. בהנמקת מסקנתו לפיה לא נעשה הסכם סוכנות בלעדי, עמד בית המשפט על כך שהמשיבה 1 הייתה באותה עת חברה קטנה (עם שמונה עובדים) וללא אמצעים כספיים. המוצר – המזל"ט – עוד לא היה קיים, אף לא בשלבי ייצור. ייצור המערכת לשם הפעלתה הושלם רק בשלהי 2002. על כן, סבר בית המשפט כי אין הגיון כלכלי בהסכמי סוכנות בלעדית. בית המשפט ציין כי מקובלים עליו לחלוטין דברי המנכ"ל פורת כי ההתקשרות עם המערער הייתה בגדר "אתה תביא עסקה אז נדבר", וכי מדובר היה במתן הזדמנות להביא עסקאות (ראו שם, בעמוד 13). הא ותו לא. המכתב נכתב לשם מתן אפשרות להביא עסקה. אשר למסמך שצוטט, קבע בית המשפט כי הוא מבטא, לכל היותר, הסכמה על פיה ניתנה למערערים זכות לייצג את המשיבה באנגולה, וכי באותו שלב, על פי
המצב העובדתי
, מדובר היה במיצגים יחידים. המכתב מתאר מצב עובדתי, ואין בכוונתו לתאר את היחסים החוזיים בין המערערים לבין המשיבה 1.


בית המשפט קבע כי סביר הוא שהמערער העלה דרישה לבלעדיות ולעמלה של 30%, אך סיכום בדבר תנאים אלה לא היה. כך עלה גם מדברי המשיב 3, בעדותו לטובת המערערים (עדות שניתנה לאחר שפוטר מהמשיבה 1).


בית המשפט סיכם:
"אין מקום לקבל כאמינה את עדותם של התובע ונווה [המשיב 3 – מ.נ.] בדבר סיכום מיידי ללא ניהול מו"מ בדבר הסכם סוכנות בלעדי ותשלום עמלה בשיעור 30%, גם לאור עדותו של נווה בדבר מעמדו של לאומי [משיב 2 – מ.נ.]בנתבעת ".


8.
סיכומם של דברים: בית המשפט קבע כי הוסכם על היותו של המערער סוכן או נציג של המשיבה 1 באנגולה, על מנת לקדם עסקאות, ולחפש עבורה הזדמנויות עסקיות. המערער לא עמד בנטל להוכיח כי נעשה (בכתב או בעל פה) הסכם סוכנות בלעדית.

9.
לדעתי, אין מקום להתערבות בהכרעת בית המשפט קמא לפיה המערערים לא עמדו בנטל להוכיח כי נעשה הסכם סוכנות
בלעדית
(ראו והשוו ע"א 127/86
רייכר נ' פוליתם

בע"מ
, פ"ד מב(3) 114, 120–121 (1988); ע"א 901/90
נחמיאס נ' קולומביה סחר ותעשיה בע"מ
, פ"ד מז(1) 252, 259 (1993)). בית המשפט לא התלהב, אם לנקוט לשון המעטה, לא מעדות המערער ולא מעדות המשיב 2. אמנם מסקנותיו הן פרי של ניתוח המסמכים, אך הן גם פרי של קבלת קטע זה או אחר של עדויות שונות של עדים שהעידו בפני
ו. הנטל להראות הסכם סוכנות
בלעדית

הוא
על המערער
– התובע. אין מקום להתערב במסקנה כי המערער לא עמד בנטל להוכיח הסכם סוכנות כזה, ויש לדחות את הערעור גם לגבי הקביעה שאין קשר סיבתי בין העסקה שנעשתה בסופו של דבר לבין פעילותו של המערער. אוסיף ואומר כי קשה עוד יותר לקבל שההסכם היה בלתי מוגבל בזמן, ושהעמלה שנקבעה היא בשיעור 30%. כזכור חלף זמן ניכר בין העסקה שנקשרה בסופו של יום לבין המכתב שצוטט לעיל. גם אם נאמר – ואין זו דעתי – כי היה הסכם בלעדי, אין לומר כי תחולתו היא ללא מגבלת זמן, ומכל מקום הדבר לא הוכח.

10.
אשר על כן, אציע לחברי לדחות את הערעור ולחייב את המערערים לשאת בהוצאות המשיבים בסך 30,000 ש"ח.

המשנָה לנשיא

הנשיא א' גרוניס
:

1.
בית המשפט המחוזי קבע בפסק-דינו כי המערערים כשלו מלהוכיח את תביעתם לעניין שתי נקודות מרכזיות שבה: ראשית, כי נכרת עימם הסכם סוכנות בלעדי; שנית, כי הוסכם על תשלום עמלה בשיעור 30 אחוזים. חברתי המשנָה לנשיא, השופטת
מ' נאור

, בדעה כי אין להתערב בשתי הקביעות האמורות. מסכים אני לעניין הקביעה השנייה, זו באשר לשיעור העמלה. אין בידי להסכים כי לא הוכח שנקשר הסכם סוכנות בלעדי.

2.
המערער 1 (להלן –
המערער
) העיד כי ההסכם שנעשה, לשיטתו בינו לבין המשיבה 1 (להלן –
המשיבה
) נכרת בעל פה. המערער עצמו העיד כי נקשר הסכם סוכנות בלעדי. בהחלט ייתכן שלא היה די בעדותו של המערער בנקודה זו, לאור העדויות שהובאו מנגד. ברם, לא ניתן להתעלם משני מסמכים שהוצגו בעניין הסוכנות. המסמך האחד הינו מכתב של המשיבה מיום 24.4.2000, שהופנה למשרד ההגנה של אנגולה. המכתב נכתב על נייר מכתבים של המשיבה ונחתם על ידי צביקה נוה, המתואר במכתב כמנהל השיווק של המשיבה. במכתב מאשרת המשיבה במפורש כי המערער הוא:

"… our sole agent in angola…".






וכי הוא –

"the only person which is authorized to speak on behalf of aeronautics uav systems ltd".






המסמך האחר הינו מכתב מיום 5.7.2000 של מנכ"ל המשיבה באותה עת. במכתב נאמר כי המשיבה לא הסמיכה שום גורם אחר בעל פה או בכתב לייצגה באנגולה אלא את המערער.


על יסוד שני מסמכים אלה ועדותו של המערער התחייבה המסקנה, להשקפתי, כי המערער הוכיח שהוא מונה כסוכן בלעדי של המשיבה באנגולה. לא ברור לי כיצד ניתן להתעלם מן האמור במפורש בשני המסמכים, כאשר מנגד עומדת אך עדות בעל פה.

3.
אכן על מנת לזכות היה על המערער להוכיח בשלב הראשון של ההליך, הוא שלב החבות, לא רק כי הוא מונה כסוכן בלעדי באנגולה אלא אף מהו שיעור העמלה שהוסכם כי תגיע לו. כאמור, לדעתי לא היה מקום לדחות את התביעה בשל אי הוכחה של המרכיב הראשון, אלא רק בשל אי הוכחה של שיעור העמלה המוסכם. מטעם זה אני מסכים לדחיית הערעור.


ה נ ש י א
השופטת ד' ברק-ארז
:


אני מסכימה לפסק דינה של חברתי המשנה לנשיא
מ' נאור

. אני מבקשת להדגיש כי לשיטתי הטעם לדחיית הערעור אינו נעוץ רק בכך, שכדברי המשנה לנשיא, המונח
sole agent

סובל יותר מפרשנות אחת, היינו יכול להעיד על בלעדיות, אך יכול גם לכוון למצב של פעולה באמצעות סוכן יחיד שלא קיבל הבטחת בלעדיות. אפילו נניח לטובת המערער כי יש במכתב להעיד שהוא פעל כסוכן "בלעדי" באנגולה באותו מועד, אין בכך כדי להוכיח כי ניתנה
לו
התחייבות
לבלעדיות, מה היה
משכה
של התחייבות זו אפילו ניתנה, ומה היו
תנאיה
. ללא הוכחה של התחייבות כזו ושל פרטיה נשמט הבסיס לתביעה מדעיקרא.

ש ו פ ט ת


הוחלט כאמור בפסק דינה של המשנָה לנשיא מ' נאור
.


ניתן היום, י"ב בסיון התשע"ד (10.6.2014).
ה נ ש י א
המשנָה לנשיא
ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


12085710_c11.doc

עע

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il







עא בית המשפט העליון 8571/12 משה בריטש, rusper international limited נ' אירונאוטיקס בע"מ, אבי לאומי, צביקה נווה (פורסם ב-ֽ 10/06/2014)