פסקי דין על אהרון זהר | פסקי דין על שולמית סויסה

47533-12/13 תק     12/05/2014




תק 47533-12/13 אהרון זהר נ' שולמית סויסה








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 47533-12-13 זהר נ' סויסה


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשם בכיר
אורי הדר


התובע

אהרון זהר

ת.ז. 51293330


נגד


הנתבעת

שולמית סויסה

ת.ז. 066560178




פסק דין


התובע הגיש כתב תביעה כנגד הנתבעת בגין ערבותה לחיוביו של אחר, מר אלמלח דוד ז"ל (להלן: "המנוח"), כלפיו וזאת מכוח חתימתה של הנתבעת על כתב ערבות לשטר חוב המהווה חלק מהסכם השכירות שנחתם בין התובע לבין המנוח ביום 20.08.2013.

שטר החוב הינו ע"ס 25,000 ₪ ומצוין בו מפורשות כי "אני מתחייב לשלם למשכיר כל סכום אשר על השוכר לשלם למשכיר על פי הסכם זה, וזאת מבלי שיהא על המשכיר לבסס דרישתו וכן מבלי שיהא עליו לפנות בתחילה את השוכר בדרישה לקיום חיוביו".

התביעה הוגשה ע"ס 27,439 ₪. בס' ו 1 לכתב התביעה עתר התובע לחיוב הנתבעת בסך של 25,000 ₪ ובהמשך עותר לחיוב הנתבעת בגין נזקים נוספים.

הנתבעת הוזמנה לדיון וחתמה על אישור מסירה ביום 04.02.2014 אך למרות זאת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון.

ביום 30.04.2014 התייצב התובע לדיון שנקבע. הנתבעת לא התייצבה.

מאחר וסברתי כי העתירה לחיובה של הנתבעת בסכום של 25,000 ₪ מכוח שטר החוב לא פורטה ברמה הנדרשת לטעמי ביקשתי מהתובע לפרט את השתלשלות האירועים ואת הנזקים שנגרמו לו בפועל.

התובע בהגינותו לא עמד על הסכום של 25,000 ₪ אותו תבע ופירט בהרחבה את הנזקים שנגרמו לו בפועל.

הנזקים בגין אובדן דמי השכירות הסתכמו, לשיטתו בסך של 18,000 ₪ כפי שעולה מפרוטוקול הדיון ולנזקים אלו יש להוסיף סך של 1,725 ₪ בגין תשלומי מים וחשמל כפי שנטען בכתב התביעה
(ס' ו' 2).

התובע דרש גם את הוצאות ההליך.

בסיומו של הדיון הודיע התובע כי יבדוק את מצב הדברים ביחס לעיזבון המנוח, החייב העיקרי ע"פ הסכם השכירות, ויודיע על רצונו בהמשך ההליכים.

ואכן, התובע הגיש, אמש, הודעה כאמור ובה ציין כי ניסה לברר פרטים אודות בקשה אפשרית הנוגעת לעיזבונו של המנוח אולם לא עלה בידו למצוא פרטים בעניין זה. אסמוך ידיי על הודעתו זו של התובע.

כתמיד, מתן

פסק דין
כנגד ערב שעה שלא ניתן

פסק דין
, ובענייננו אף לא הוגשה תביעה, כנגד החייב העיקרי מעורר קושי במישור העקרוני שכן תוצאת הדברים היא כי ניתן

פסק דין
כנגד הערב בעוד החייב יוצא, לפחות בשלב זה, פטור.

עם זאת, יש גבול למידת התערבותו של בית המשפט בסעדים הנדרשים שעה שהנתבע עצמו אינו מגיש כתב הגנה ואינו מתייצב לדיון. חובתו של בית המשפט היא לאפשר את זכות הטיעון. משבחרה הנתבעת לא להגיש כתב הגנה ולא להתייצב לדיון אין בית המשפט הופך למייצגה.

יתירה מזו, ס' 8 (3) לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") מאפשר לדרוש מן הערב את מילוי ערבותו מבלי לדרוש זאת תחילה מהחייב העיקרי בנסיבות בהן "החייב מת".

זו גם, אם אניח כי הנתבעת הינה בגדר "ערב מוגן" ואיני קובע ממצא בעניין זה, לשונו של ס' 27 (ב)(1) לחוק.

ראו לעניין זה גם את שנכתב בכתב הערבות עצמו המאפשר לדרוש מן הערב את מילוי ערבותו מבלי לדרוש זאת קודם מהחייב. הנתבעת, כנטען, חתמה על כתב הערבות והסכימה לתנאי זה.

לאור כל האמור לעיל אין כל מניעה ממתן

פסק דין
כנגד הנתבעת.




סיכומו של דבר

לאחר ששמעתי את פירוט הנזקים שנגרמו לתובע כאמור בדיון שהתקיים ביום 30.04.2014 ועיינתי במסמכים שצורפו לכתב התביעה אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

1. סך של 19,725 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 01.04.2014 ועד לתשלום המלא בפועל.
2. סך של 274 ₪ בגין אגרת המשפט ששולמה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 24.12.2013 ועד לתשלום המלא בפועל.
3. סך של 500 ₪ בגין הוצאות המשפט בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

החיוב לתשלום הינו מיידי.

התובע ישלח את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה לנתבעת לפי הכתובת הידועה לו.

ניתן היום,
י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 47533-12/13 אהרון זהר נ' שולמית סויסה (פורסם ב-ֽ 12/05/2014)