פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן | פסקי דין על שלמה עמר

22638-01/13 תוב     16/06/2014




תוב 22638-01/13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' שלמה עמר





בפני
כב' השופט עדי הדר

המאשימה
ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן
נגד

הנאשם
שלמה עמר
<#2#>
נוכחים:
ב''כ המאשימה – עו''ד הילה קולטון

הנאשם ועו''ד דובין

<#6#>
החלטה

לנוכח טענת ב''כ הנאשם כי זה עתה קיבל את הר''פ שלא היה בראיות התביעה, וכי הר''פ מחזיק 7 עמודים, אני מפסיק את הדיון לרבע שעה כדי לאפשר לעו''ד דובין לעיין ברישום הפלילי.

היום כ' סיון תשע"ד ,16.06.2014 , במעמד הצדדים.
עדי הדר
, שופט

<#4#>
החלטה

הטענה שיותר מרישום אחד או שניים אינם נכונים מעלה תהיות, שכן ההסתברות לכך לא אמורה להיות גבוהה, וזאת בלשון המעטה.
כדי להיות מעשיים תיערך הפסקה נוספת, שבה יבוררו הטענות עם עו''ד קולטון, שמא הרישומים שנטען לגביהם שאינם נכונים ממילא אינם נחוצים לתביעה לצורך טיעוניה היום.
אשר על כן, מורה על הפסקה נוספת בדיון.
<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ח סיוון תשע"ד, 16/06/2014 במעמד הנוכחים.
עדי הדר
, שופט
<#3#>
החלטה

בית המשפט יתחשב לצורך גזר הדין אך ורק בפריטים בר''פ שעו''ד דובין מסמן לידם את האות v.
היום כ' סיון תשע"ד ,16.06.2014 , במעמד הצדדים.
עדי הדר
, שופט
<#8#>
גזר דין

1. לפניי כתב אישום שהוגש בינואר 2013, המייחס לנאשם שני אישומים.

האישום הראשון

2. על פי עובדותיו של האישום הראשון, הנאשם הינו החוכר של נכס המקרקעין המצוי ברח' אצ''ל 40 רמת גן, הידוע גם כחלק מחלקה 167 בגוש 6183, במרחב התכנון של העיר ר''ג.

3. על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.01.02, במסגרת ת''פ 4112/00, הרשיע בית משפט זה את הנאשם בעבירות ביצוע עבודות הטעונות היתר, ללא היתר בניה, כמפורט בכתב האישום והתרשים (להלן: "כתב האישום הראשון").

4. ביום 11.04.02 במסגרת גזר הדין בתיק הנ''ל, ניתן על ידי בית המשפט צו המחייב את הנאשם להרוס את המבנים שבכתב האישום הראשון עד ליום 11.12.02 להלן: "צו ההריסה הראשון").

5. סעיפים 4, 5 בכתב האישום, שעסקו באי קיום צו ההריסה הראשון ועשיית שימוש במבנים נשוא הצו, נמחקו ביום 13.05.13. על פי סעיף 6-9 לכתב האישום, מביקורת שנערכה ביום 13.06.12 עלה כי הנאשם לא קיים את צו ההריסה הראשון.

6. כתב האישום ייחס לנאשם עבירת אי קיום צו שיפוטי ושימוש ללא היתר.

האישום השני

7. על פי עובדות האישום השני, ביום 6.02.96 במסגרת ת''פ 5/94 של בית משפט השלום ת''א, הורשע הנאשם בעבירות ביצוע עבודות הטעונות היתר ללא היתר בניה, כמפורט בכתב האישום ובתרשים (להלן: "כתב האישום הרביעי").
8. ביום 6.02.96 במסגרת גזר הדין בת''פ 5/94 הנ''ל, ניתן ע''י בית המשפט צו המחייב את הנאשם להרוס את המבנה שבכתב האישום הרביעי עד ליום 6.11.96 (להלן: "צו הריסה שני").

9. הנאשם לא קיים את צו ההריסה השני, ועל כן הוגש נגדו כתב אישום בגין אי קיומו בת''פ 2556/00 (להלן: "כתב האישום החמישי").

10. ביום 10.01.02 במסגרת ת''פ 2556/00 של בית משפט זה, הורשע הנאשם בעבירת אי קיום צו שיפוטי, ובמסגרת גזר הדין נתן בית המשפט ארכה לביצוע צו ההריסה השני עד ליום 11.12.02.

11. הנאשם המשיך ולא קיים את צו ההריסה השני, ועשה שימוש במבנה נשוא הצו לצורך עסק להכנת ומכירת מזון מהיר (פלאפל), ועל כן הוגש נגדו כתב אישום בגין אי קיומו של הצו ושימוש ללא היתר, בת''פ 328/09 (להלן: "כתב האישום השלישי).

12. ביום 26.09.11 במסגרת ת''פ 328/09 הורשע הנאשם בעבירות של אי קיום צו שיפוטי ושימוש ללא היתר, וביום 13.06.12 עלה מביקורת במקום כי הנאשם לא קיים את צו ההריסה השני שניתן כנגדו בת''פ 5/94, דהיינו הנאשם לא הרס את הבניה נשוא כתב האישום הרביעי ואף לא קיבל היתר בניה כדין.

13. כמו כן מוסיף האישום השני ומציין כי התברר שהנאשם ממשיך לעשות שימוש מתמשך במבנה נשוא כתב האישום הרביעי, לצורך עסק להכנה ומכירת מזון מהיר (פלאפל) ללא היתר ובניגוד לצו ההריסה השני. האישום השני מייחס לנאשם עבירות של אי קיום צו ושימוש ללא היתר.

ראיות התביעה והנאשם

14. היום נשמעו בפני
י טיעוני המאשימה והנאשם. המאשימה סקרה אחת לאחת את ההליכים המשפטיים לפיהם הנאשם הורשע 3 פעמים באי קיום צו שיפוטי, ועדיין עומד במריו, ולכן רואה בחומרה רבה את מעשיו ועותרת להפעיל נגדו מאסר על תנאי בן 5 חודשים, מאסר נוסף במתחם שבין 3-8 חודשים ומאסר על תנאי נוסף.
15. בנוסף לעונש המאסר, התביעה עותרת להשית קנס כספי שיכלול את מימוש ההתחייבות הכספית התלויה ועומדת ע''ס 140,000 ₪ וכן קנס יומי נוסף מדצמבר 2011 ועד היום, בסך 200 ₪ ליום בגין 810 ימים, סה''כ 162,000 ₪, כאשר הקנס המצטבר אם כך הוא 302,000 ₪.

16. לעניין ביצוע ההריסה, התביעה עותרת להסמכת המדינה לבצע את ההריסה בגין הרשעה בעבירת השימוש.

17. הנאשם מצידו טען כי עלו מהכרעת הדין תהיות לגבי עבודת הפקח, ולכן גם הכרעת הדין תעמוד במבחן הערעור.

18. לעניין הרישום הפלילי, הנאשם הסביר כי ההרשעות הנוספות העולות ממנו נוגעות מעבירות שאינן חמורות, כגון אי הגשת דו''ח כספי והעסקת עובד בתום לב עקב אי ידיעה שאין לו אישור שהייה.

19. לעניין המצב האישי הוגשו 2 הסכמי גירושין, אך לא ניתן כל רקע או הסבר מדוע יש בהסכמים אלה כדי לבסס מצוקה אישית.

20. נטען שבני המשפחה מסייעים והוצג תיעוד על חובות למספר נושים, ונטען שחלק מהנושים לגביהם לא הוצג תיעוד, הינם מלווים בשוק האפור.

21. לעניין המצב הבריאותי הוצג אישור רפואי הנוגע לתאונה שבה נפגע הנאשם לפני כשנתיים.

22. הנאשם עתר להאריך את המאסר על תנאי, ולחלופין ביקש כי לא יושת מאסר מאחורי סורג ובריח אלא עבודות לשירות הציבור, וביקש להפנותו לממונה והצביע על פסיקה שלדבריו עוסקת בנסיבות דומות בהן בית המשפט לא הטיל מאסר בפועל.

דיון והכרעה

23. על פי תיקון 113 על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה הראוי, לבדוק אם יש נסיבות המצדיקות הקלה או החמרה, ולהתאים את העונש לנאשם.

24. ראשית אדון בבקשת הנאשם שלא להפעיל את עונש המאסר על תנאי ולא לאסור אותו מאחורי סורג ובריח.

25. לא מצאתי בפסיקה שהגיש ב''כ הנאשם פסיקה שמתייחסת לנסיבות הדומות והחמורות במיוחד של תיק זה, לפיהן במשך תקופה המתפרשת על פני כ-20 שנה, הנאשם אינו מכבד את צווי בית המשפט עד כדי כך שהמדינה נאלצת להגיש נגדו שלוש פעמים כתבי אישום בגין הפרת צו שיפוטי.

26. דווקא בפסיקה שהוגשה ע''י המאשימה מצאתי תימוכין לעמדתו המחמירה של בית המשפט העליון, הן לעניין עבירות תכנון ובניה, ובעיקר לעבירות של אי קיום צו שיפוטי, שחותרות תחת שלטון החוק ומאיימות עקב הפגיעה בהרתעת מערכת המשפט לגרום לעידוד עבריינים נוספים שיראו את שכנם בונה שלא כדין, עושה שימוש שלא כדין, נדון פעם אחר פעם בגין העבירה ולכאורה יוצא נשכר, שכן הוא ממשיך ליהנות מפרי הבניה לרבות הנאה עסקית.

27. הפסיקה החמירה עד כדי כך שלאחרונה ציין כב' השופט אליקים רובינשטיין שיתכן שיש לגזור מאסר כבר בעת הרשעה בגין אי קיום צו שיפוטי בפעם הראשונה, ולא כבענייננו בפעם השלישית.

28. פסיקה זו מחייבת את בית המשפט להפעיל את עונש המאסר על תנאי, ולעניין מתחם הענישה הראוי לגבי ביצוע העבירה של אי קיום צו שיפוטי בפעם השלישית, נראה שמתחם הענישה הראוי הוא אכן בין 3-8 חודשים, ואתאים את עונש המאסר לנאשם בהמשך.

29. לעניין הקנס, נראה שגם כאן סכום הקנס היומי תואם את מתחם הענישה הראוי, שכן הקנס היומי גבוה כמעט פי שתיים.

30. אין בנסיבות שלפניי וגם לא נטען, כי יש להחמיר או להקל מעבר למתחם הענישה הראוי, ולכן לא אדרש לשאלה זו.

31. לעניין התאמת העונש לנאשם, הנני מביא בחשבון כלהלן. כבר עמדתי על חומרת מעשיו של הנאשם בראי פסיקת בית המשפט העליון, והסכנה הנשקפת לשלטון החוק בכלל ולאכיפת דיני התכנון והבניה בפרט אם לא ימוצה הדין עם הנאשם.

32. הנאשם לא הביע חרטה ואף טוען שפסק הדין שגוי ועומד לערער, וזו זכותו, אך לא ניתן לזקוף לזכותו ייתור הליכים משפטיים בבית המשפט.

33. תקופת התמשכות העבירות ארוכה במיוחד, והנאשם מפיק רווחים מביצוע העבירה על ידי קיום עסקים במקום, ולעניין החומרה המיוחדת שיש לייחס לעבירות כלכליות, ראה פסק הדין המנחה בעניין נוסטרדמוס.

34. לכל אלה יש להוסיף רישום פלילי בעייתי, שגם לאחר שנמחקו סעיפים מהרישום, עדיין יש ברשימה שמופיעה בת/1 כדי ללמד על נאשם שבז לחוק, לא רק בענייני תכנון ובניה אלא גם בתחומים נוספים, ובמסגרת זו כבר ריצה מאסר של 9 חודשים או היה אמור לרצות מאסר זה על פי הרישום הפלילי.

35. איני מקבל את הטענות של הנאשם לגבי רקע מקל כביכול של הרשעתו, כעולה מהרישום הפלילי, שכן עבירה של מרמה ותחבולה אינה מתיישבת עם הטענה שכל חטאו של הנאשם התמצה באי הגשת דו''ח במועד.

36. מנגד, עליי להתחשב בטיעונים שהעלה ב''כ הנאשם. בעניין האישי, כפי שציינתי קודם לכן הוגשו שני הסכמי גירושין, אך לא ניתן רקע המבאר מדוע יש בשני הסכמים אלה כדי להקל עם הנאשם.

37. בעניין הבריאותי הוגש מסמך שמזכיר תאונת דרכים מיום 5.09.12 ומפנה את הנאשם ביום 1.06.14 לפיסיותרפיה, ונראה שאינו מבסס טענה לבעיה בריאותית משמעותית.

38. הנאשם טוען כי מצבו הכלכלי בכי רע, והגיש מסמכים שונים מהם עולה כי הוא חייב כספים, בין היתר למאשימה, בגין אי תשלום חלק מהקנסות בתיקים שנזכרו קודם לכן.

39. כאשר הוגש תיעוד לחוב למיסוי מקרקעין, התברר מדברי הנאשם כאן באולם, כי הנכס שממנו נבע החוב שייך לאביו, אך נרשם על שמו, דבר המלמד על רישום נכסים שאינו תואם בלשון המעטה את המצב הקנייני לאשורו, ומכאן שמעדות הנאשם עצמו עולה כי ייתכן שלא ניתן ללמוד מהתיעוד שהוגש לפני בית המשפט בדבר הכנסה נמוכה של כ-120,000 ₪ לשנה, כי זו אכן ההכנסה האמיתית ככל שנכסים והכנסות אינם נרשמים תמיד בגין מי שזכאי להם.

40. מכאן שלא עלו סיבות המצדיקות הקלה משמעותית עם הנאשם בגין הטיעונים שהובאו בפני
בית המשפט היום, והכף נוטה יותר לעבר הרף העליון של מתחם הענישה בכל אחד מסוגי העונש כמפורט להלן.

41. לעניין עונש המאסר, איני מוצא שבנסיבות חמורות אלה יש מקום להסתפק בעבודות שירות, ולכן משית על הנאשם עונש מאסר של 7 חודשים ביחד עם הפעלת 5 חודשי המאסר, סה''כ שנת מאסר אחת.

42. הנאשם יתייצב לצורך תחילת ריצוי מאסרו ביום 1.08.14 בהתאם להנחיות שיקבל משירות בתי הסוהר לגבי המועד והשעה ומקום ההתייצבות.

43. כמו כן גוזר על הנאשם מאסר על תנאי של שנה וחצי אם יחזור ויעבור עבירה זהה לעבירות בהן הורשע בתיק זה, במשך שנתיים.

44. לעניין הקנס הכספי, אני מורה על מימוש ההתחייבות ומוסיף סך של 100,000 ₪, כך שהקנס הכספי יעמוד על הסך של 240,000 ₪. הקנס ישולם ב-6 תשלומים של 40,000 ₪ כ''א החל מיום 1.08.14 ובכל 1 לחודש שלאחריו. ככל שהנאשם לא ישלם את הקנס, יירצה עונש מאסר של 75 יום חלף תשלום הקנס.

45. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 150,000 ₪, לפיה ישלם את הסך הנ''ל ככל שיורשע שוב לפי העבירות הנזכרות בכתב האישום במשך שנתיים מהיום. אם לא יחתום על ההתחייבות תוך 7 ימים, ייאסר למשך 14 יום.

46. בנסיבות תיק זה בהן בית המשפט מתרשם כי נמוכים מאוד הסיכויים שהנאשם יואיל ויכבד את צווי ההריסה, בית המשפט מוצא לנכון בהתאם לפסיקה שהוגשה לפניו על ידי התביעה, להורות כי הנכסים הנזכרים בכתב האישום ייהרסו בגין הרשעתו בעבירת השימוש, ע''י המדינה, ככל שהנאשם לא ישלים את הריסתם עד יום 1.08.14. בית המשפט מסמיך את המדינה, עיריית ר''ג, משטרת ישראל, לאחוז בכל הצעדים הנדרשים לצורך ביצוע ההריסה.

זכות ערעור תוך 45 ימים.
<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ח סיוון תשע"ד, 16/06/2014 במעמד הנוכחים.
עדי הדר
, שופט
<#9#>

הוקלד על ידי רבקה אראל צימרמן
בית משפט לעניינים מקומיים ברמת גן
תו"ב 22638-01-13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן
נ' עמר
16 יוני 2014
17
19








תוב בית משפט לעניינים מקומיים 22638-01/13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' שלמה עמר (פורסם ב-ֽ 16/06/2014)