פסקי דין על גולן כהן |

5986-05/14 המש     13/06/2014




המש 5986-05/14 גולן כהן נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה



המ"ש 5986-05-14 כהן נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 90502330369



בפני

כב' השופטת
לאה שלזינגר שמאי


מבקשים

גולן כהן


נגד


משיבים

מדינת ישראל



החלטה

בפני
י בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982, שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 19.5.14.


למבקש נרשמה הודעת תשלום קנס בגין עבירה מיום 1.9.13 של אי-ציות לאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו (דו"ח
תנועה מס' 90502330369).


במקרה דנן מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שם המבקש. לטענת המבקש לא הוא זה שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה אלא הגב' סימה דיאמנט אליה מבקש הסבת הדו"ח האמור.
עוד טען המבקש כי הדו"ח לא הגיע לידיו מאחר ונשלח לכתובתה של אימו, שהינה גם כתובתו.
לבקשה צורף תצהיר הגב' סימה דיאמנט, כי
היא זו שנהגה ברכב בעת ביצוע העבירה.


הבקשה הועברה לתגובת התביעה אשר התנגדה לה וציינה, כי הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובתו הרשומה של המבקש במועדים הקבועים בחוק. המבקש לא דרש את דבר הדואר ולפיכך, יש לדחות הבקשה.




דיון והכרעה
הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובת הרשומה של המבקש ביום 9.9.13 (דואר רשום
rr-012077656h4
)
ובתאריך 13.10.13 חזר לשולח בציון "לא נדרש", כך שבהתאם לתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי מתקיימת חזקת מסירה, ועל המבקש מוטל הנטל להפריכה.
המבקש אישר בבקשתו, כי הכתובת אליה נשלחה ההודעה הינה כתובתו העדכנית, תוך שציין, כי אימו מתגוררת בכתובת זו
וכן אישר קבלת הודעת כפל קנס שאף היא נשלחה לכתובת האמורה.
היינו, המבקש לא הוכיח, שההודעה לא נדרשה על ידו מסיבות שאינן תלויות בו ולפיכך החזקה לא נסתרה
. משהודה המבקש כי הדוח נשלח לכתובתו, מה לו כי ילין?

משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229 (א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף 229 (ח2) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

בנסיבות שכאלה, קבע בית המשפט העליון כי יש מקום לשקול להיענות לבקשה להארכת מועד להישפט אך ורק במקרים בהם לא ידע ולא יכול היה המבקש לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו – ראה לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מ"י וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מ"י.

זאת ועוד, סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי:
" בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".

במקרה דנן, וכפי העולה מהבקשה, הדו"ח נשלח לכתובתו הרשומה והעדכנית נכון לאותה העת. היינו, המבקש יכול היה לדעת, כי אישום תלוי ועומד כנגדו באם היה טורח לברר האם ישנם דברי דואר הממוענים אליו. משלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.
לפיכך, לא מצאתי כי יש לרפא מחדלו של המבקש ע"י פתיחת שער בית המשפט בפני
ו.

זאת ועוד, כבר נפסק, כי אי העתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה גורמת עיוות דין. ראה לעניין זה ע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל
וכן עפת (מרכז) 29393-11-09 שלום מיכאלי נ' מדינת ישראל
.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.


















ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ד, 13 יוני 2014, בהעדר הצדדים.










המש בית משפט לתעבורה 5986-05/14 גולן כהן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 13/06/2014)