פסקי דין על בועז שנקר | פסקי דין על חבס השקעות (1960) | פסקי דין על הרצל חבס | פסקי דין על יוסף חבס ואח' |

29437-04/13 תצ     17/06/2014




תצ 29437-04/13 בועז שנקר נ' חבס השקעות (1960) בע"מ, הרצל חבס, יוסף חבס ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 29437-04-13 שנקר נ' חבס השקעות (1960) בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
3

בפני

כב' השופט
חאלד כבוב


המבקש

בועז שנקר


נגד

המשיבים
1
.
חבס השקעות (1960) בע"מ
2. הרצל חבס

3
.
יוסף חבס

4
.
נויה חבס

5
.
יוסף רוזן

6
.
חיים ברזל (ברזילי)

7
.
שמעון מזרחי

8
.
יצחק לוטן

9
.
איתן בן אליהו

10
.
זמיר סופר

11
.
רונן עקביה




החלטה

1.
לפניי בקשה למחיקת כתב טענות במסגרת הליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "בקשת המחיקה" ו"בקשת האישור"). לטענת המבקשים בבקשת המחיקה – הם משיבים 11-2 בבקשת האישור (להלן: "המבקשים"), המשיב, בעז שנקר – הוא המבקש בבקשת האישור (להלן: "המשיב" או "שנקר") – הגיש תשובה לתשובה לבקשת האישור (להלן: "התשובה לתשובה"), במסגרתה העלה טענות חדשות וצירף ראיות ואסמכתאות חדשות שלא כדין. על כן מבוקש למחוק את התשובה לתשובה כליל; לחלופין למחוק סעיפים מסוימים מהתשובה לתשובה;
ולחילופי חילופין לאפשר למבקשים להגיש תשובה בכתב לטענות החדשות.
ההדגשות בהחלטה זו אינן במקור.

2.
משיבה 1 בבקשת האישור היא חברת חבס השקעות (1960) בע"מ
(להלן: "חבס" או "החברה") – חברה ציבורית שבמועדים הרלוונטיים לבקשת האישור נסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
כפי שיפורט עוד בהמשך, שנקר, אשר מחזיק בניירות ערך (סדרה 4) של החברה, טען בבקשת האישור כי החברה והמבקשים נמנעו מלדווח מיידית על פירעון חלקי של הלוואת בעלים שנתנה החברה לחברת בת שלה, שלטענתו השפיע על הבטוחות שהועמדו לטובת מחזיקי אגרות החוב (סדרה 4).

3.
החברה מחזיקה ב-74% מהון המניות של חברה הולנדית בשם

habas star b.v
(להלן: "חבס סטאר"). חבס סטאר מחזיקה ב-100% ממניותיה של חברה הולנדית בשם
habas tulip b.v
, אשר בתורה מחזיקה ב-20.54% מהזכויות בהון המונפק של החברה ההולנדית
nieuwe steen investments n.v
, שניירות הערך שלה נסחרות בבורסת ה-
euronext nyse
באמסטרדם (להלן: "

nsi
").

4.
ביום 30.4.2010 פרסמה החברה תשקיף מדף, במסגרתו הוצעו לציבור סדרות שונות של אגרות חוב. יום קודם לכן, ביום 29.4.2010, נחתם שטר נאמנות בין החברה והנאמן לאגרות החוב בקשר ההצעה לציבור על פי תשקיף המדף (להלן: "שטר הנאמנות").

5.
בתיקון לשטר הנאמנות מיום 26.7.2010 הוסדרו בטחונות שיוענקו למחזיקי סדרה 4 של אגרות החוב, לכשאלה יונפקו. בין בטחונות אלה נכלל, בין היתר, שעבוד חלק ממניות חבס סטאר המוחזקות על ידי החברה, בכפוף לזכויות החברה בהן כל עוד לא הועמדו אגרות החוב לפירעון מיידי.

נקבע כי היקף המניות המשועבדות המינימאלי הנדרש ייקבע בהתאם לתוצאות חישוב "יחס המניות המשועבדות לחוב נטו", שהגדרתו:
"היחס בין (1) שווי המניות המשועבדות (ככל שתישארנה מניות כאמור) לבין (2) יתרת קרן אגרות החוב (בתוספת ריבית שטרם שולמה) בניכוי סכום/מי ערבות/יות שהומצאה/ו לנאמן (ככל שהומצאה/ו) בהתאם להוראות שטר זה ובניכוי סכומים במזומן המופקדים בחשבון המשועבד (להלן: 'חוב נטו')..."

"שווי המניות המשועבדות" הוגדר כמספר המניות המשועבדות חלקי מספר מניות חבס סטאר כפול שווי המניות, כאשר "שווי המניות" באופן הבא:

"שווי מניות חבס סטאר ייקבע על-פי שיעור החזקות החברה בסך הון המניות המונפק של חבס סטאר (הכולל נכון למועד תיקון שטר הנאמנות מניות מסוג
a
ומניות מסוג

b
) כפול הונה של חבס סטאר (
total equity
) ללא זכויות מיעוט, הכולל בתוכו את שטרי ההון, ובנוסף את הלוואות הבעלים שניתנו לחבס סטאר על-ידי כל בעלי מניותיה, כפי שהוא מופיע בדוחותיה הכספיים של חבס סטאר לרבעון הקלנדארי הלפני אחרון שהסתיים לפני מועד הבדיקה. שווי המניות יחושב בשקלים על פי שער החליפין היציג אירו/שקל האחרון הידוע במועד הבדיקה, כפי שפורסם על ידי בנק ישראל.
לשם הבהירות, נוסחת חישוב שווי המניות כאמור לעיל היא כדלקמן:

"

הנה כי כן, נקבע כי היקף המניות המשועבדות לטובת מחזיקי אגרות החוב ייגזר, בין היתר, מהונה של חבס סטאר כפי שמופיע בדוחות החברה, ומשיעור הלוואות בעלים שנתנה החברה לחבס סטאר. בהקשר זה טען שנקר בבקשת האישור כי הנכס העיקרי במאזנה המאוחד של חבס סטאר הוא מניות
nsi

הנסחרות בבורסה באמסטרדם, ואולם חבס סטאר רשמה את ערכה במאזן לא לפי השווי הבורסאי של

nsi
אלא על פי הערכת שווי שהזמינה, שבתקופה הרלוונטית הייתה גבוהה משמעותית מהשווי הבורסאי.

על פי התיקון לשטר הנאמנות, אם יחס המניות המשועבדות לחוב נטו ירד מ-1.2 (120%; להלן: "היחס המינימאלי") למשך תקופה מסוימת כמפורט בשטר הנאמנות, יעמדו אגרות החוב לפירעון מיידי.

כן נכלל במסגרת הבטחונות שעבוד זכויות החברה לקבלת כספים מכוח הלוואות הבעלים ושטרי ההון שינתנו על ידי החברה לחבס סטאר, כפי שיהיו מעת לעת, אך רק בהיקף השווה לשיעור המניות המשועבדות מתוך סך הון המניות המונפק של חבס סטאר כפי שיהיה בכל עת, ובכפוף לזכויות החברה בהלוואות הבעלים כל עוד לא הועמדו אגרות החוב לפירעון מיידי.

6.
בחודש אוגוסט 2010 הנפיקה החברה אגרות חוב (סדרה 4), ובחודש פברואר 2012 הרחיבה את הסדרה.

7.
בחודש דצמבר 2012 פרעה חבס סטאר הלוואות בעלים בסך של למעלה מעשרה מיליון אירו (להלן: "הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים").

8.
בתאריך 7.3.2013 פרסמה החברה דו"ח מיידי, במסגרתו הבהירה, בתגובה לירידות בשערי ניירות הערך של החברה בימים הקודמים לפרסום, כי לא ידוע לה על אירוע מהותי שארע בימים האחרונים ושיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על החברה או על מחיר ניירות הערך שלה.

9.
בתאריך 12.3.2013 פרסמה החברה דו"ח מיידי בו נרשם כי עולים ספקות משמעותיים בדבר יכולתה של החברה לפרוע במלואם ובמועדם את תשלומי הקרן והריבית של אגרות החוב מסדרות 12 ו-4 הקבועים בחודשים מאי ואוגוסט 2013.

10.
ביום 28.3.2013 פורסם הדו"ח הכספי השנתי המאוחד של החברה לשנת 2012. לדו"ח הכספי התקופתי של החברה נוספה הערת עסק חי.

11.
ביום 28.4.2013 הגיש שנקר את בקשת האישור שבכותרת, בה טען כי על חבס והמבקשים היה לדווח בזמן אמת על הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים. לטענת שנקר, הדברים מקבלים משנה תוקף שכן מדו"ח מיידי מיום 2.4.2013 התברר כי חבס סטאר הפחיתה ביום 31.12.2012 ובאיחור ניכר את ערך ההשקעה ב-

nsi

בספרים לכיוון השווי הבורסאי באופן שהקטין את הונה העצמי של חבס סטאר, ואז גם התברר כי יחס שוויין של המניות המשועבדות לחוב נטו נופל מהיחס המינימלי הקבוע בתיקון לשטר הנאמנות. בבקשת האישור נטען כי המידע בדבר פירעון חלקי של הלוואת הבעלים הוא פרט מהותי ביותר לכל מי שעמד לרכוש אגרות חוב מסדרה 4. זאת, משום שיש באותו פירעון כדי לגרוע מכרית הביטחון של מחזיקי אגרות החוב. שנקר הוסיף וטען כי במועד החזר הלוואת הבעלים היה פער עצום בין השווי החשבונאי של ההון של חבס סטאר לבין השווי הנגזר משווי השוק של

nsi
, באופן שדרש משנה זהירות מצד קברניטי החברה בכל הקשור לפירעון הלוואת הבעלים וחייב אותם ליידע בזמן אמת אודות פירעון ההלוואה במועד בו בוצע.

כן נטען בבקשת האישור שכתוצאה מאי פרסום דיווח מיידי במועד, עשרות אלפי משקיעים רכשו את אגרות החוב כשלא היה בידיהם מידע מהותי אודות הרעה משמעותית בבטוחות שאמורות לגבות את פירעון אגרות החוב, וכי אילו המידע המהותי היה מגולה חברי הקבוצה הנטענת לא היו רוכשים את אגרות החוב סדרה 4, מחשש שאגרות החוב לא ייפרעו. שנקר העריך את סך הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה בסכום של עשרות מיליוני שקלים.

12.
ביום 12.9.2013 הגישו חבס והמבקשים את תשובתם לבקשת האישור. בתשובה טענו כי אין ממש בטענת שנקר להרעה בבטוחות העומדות לרשות מחזיקי אג"ח סדרה 4, שכן גם לאחר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים נשמר היחס המינימלי שנדרש בתיקון לשטר הנאמנות. לטענתם, ירידה ביחס המינימלי שעליה דווח ביום 28.3.2013 לא נגרמה כתוצאה מהפירעון החלקי של הלוואת הבעלים אלא מהיחלשות שער החליפין של היורו ביחס לשקל. עוד נטען בתשובה לבקשת האישור כי מתן הלוואות בעלים לחבס סטאר ופירעונן הם דבר שבשגרה ושוק ההון כולו, לרבות הנאמן למחזיקי אג"ח סדרה 4, הכירו, באמצעות דיווחיה הפומביים של החברה, את מקורות המימון שלה שהסתמכו גם על החזר חלק מהלוואות הבעלים מחבס סטאר. המשיבים בבקשת האישור הוסיפו וטענו כי הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים לא השפיע מהותית על החברה ולא היה בו כדי לשנות את מחיר אגרות החוב של החברה נושא הבקשה, ואף אם היה מדווח על אותו פירעון בדצמבר 2012 לא היה בכך כדי לשנות מהותית את מכלול האינפורמציה שבפני
מחזיקי אותן אגרות חוב, דהיינו שמירת היחס המינימאלי הנדרש וקיומן המלא של הבטוחות. כן טענו כי ניסיונו של שנקר לדרוש סעד של "ביטול והשבה" של מלוא ערך השקעתו באג"ח אינו אפשרי בענייננו ומהווה ניסיון להתעשרות שלא כדין. בפועל, כך לטענת המשיבים בבקשת האישור, לא נגרם לקבוצה הנטענת כלל נזק ואף לא הוכח קשר סיבתי בין היעדר הדיווח לבין הנזק הנטען, שכן שנקר לא הביא ראשית ראיה לכך שהחשש מאי פירעון אגרות החוב קשור להיעדר הדיווח. לטענתם, הדברים מקבלים משנה תוקף משניתן לייחס את החשש לאי פירעון אגרות החוב של החברה וירידת שווי מניותיה לאירועים חריגים שאירעו בחודש מרץ 2013, וכך גם עולה מן העובדה שגם לאחר הגילוי אודות הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים לא חל שינוי מהותי במחיר אג"ח סדרה 4 ותשואתן. לבסוף נטען לחוסר הומוגניות של הקבוצה, שמשמעותה אי התאמה של התביעה להתברר כתובענה ייצוגית.

13.
ביום 31.10.2013 הגיש שנקר את התשובה לתשובה. כאמור, המבקשים הגישו את בקשת המחיקה שלפניי, בה הם טוענים כי התשובה לתשובה כוללת בחובה טענות חדשות וכן ראיות ואסמכתאות חדשות ועל כן דינה להימחק.

בתשובתו לבקשת המחיקה טוען שנקר כי הטענות שהועלו על ידו בתשובה לתשובה נטענו כמענה לגיטימי לטענות שהועלו בתשובה לבקשת האישור וחלקן אף אוזכר בבקשת האישור.

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 3.10.2013 מונו לחברה מפרקים זמניים ואלו ביקשו להורות על הקפאתו של ההליך שבכותרת ככל שהוא מתייחס לחברה; ביום 20.10.2013 פנה שנקר לבית המשפט של פירוק בבקשה כי יותר לו להמשיך בהליכים נגד החברה במסגרת בקשת האישור; ואולם ביום 19.1.2014 דחה בית המשפט של פירוק את בקשתו של שנקר (פר"ק (מחוזי ת"א) 5937-10-13). על כן ההליכים בתיק מתנהלים כעת כנגד המבקשים בלבד.

להלן אבחן את טענות המבקשים בבקשת המחיקה, אשר תוצגנה בהדגשה.

14.
בבקשת האישור הלין שנקר על אי מתן גילוי אודות הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים בעוד שבתשובה לתשובה הוא מלין על אי דיווח אודות פגיעה/הקטנת הבטוחות של אגרות החוב שארעה כתוצאה מהפירעון

.
בתשובתו לבקשת המחיקה חוזר שנקר וטוען כי המידע המהותי שלטענתו לא גולה הוא "המידע אודות הפגיעה בבטוחות של אגרות החוב, אשר ארעה כתוצאה מפירעון חלקי של הלוואת הבעלים שבוצע על ידי חברת הבת" (סעיף 15 לתשובה לבקשת המחיקה). בהקשר זה מפנה שנקר לסעיפים 5 ו-47 בבקשת האישור ולסעיפים 4-2 בתשובה לבקשת האישור.

הצדק עם המבקשים. מקריאת בקשת האישור עולה כי בבקשת האישור שנקר שב וטען כי על חבס והמבקשים היה ליתן גילוי בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים, כאשר הפגיעה הנגזרת בבטוחות העומדות לטובת מחזיקי האג"ח (סדרה 4) שימשה אך נימוק מדוע מדובר במידע מהותי (ראו בהקשר זה סעיפים 5, 6.4, 41, 44, 46, 47.3, 48 ו-59 לבקשת האישור). אמנם, ישנם סעיפים בבקשת האישור שאינם מנוסחים באופן ברור וחד משמעי, ושניתן לקרוא לתוכם את הנטען בתשובה לתשובה. כך, למשל, בסעיף 6.1 לבקשת האישור נטען, בין היתר:

"כך, כאמור, הכספים נשוא החזר הלוואת הבעלים היו משועבדים לטובת מחזיקי אגרות החוב (סדרה 4). לאמור – השבה של הלוואת הבעלים – אפילו אם היא נעשית כדין, קרי בהתאם להוראות שטר הנאמנות, פוגעת בכרית הבטחון של הנושים ואין חולק כי יש ליידע בעלי אגרות החוב (סדרה 4) ובמיוחד את מי שהתכוון לרכוש אגרות חוב אלה, על כך."

וראו גם סעיף 6.2 (וסעיף 47.2 שנוסחו כמעט זהה) לבקשת האישור. ואולם מדובר, כאמור, בניסוח שאינו ברור וממילא היקף הטענות בדבר הצורך בדיווח על פירעון הלוואת הבעלים גדול הרבה יותר.

גם בתשובה לתשובה מרבית הטענות בדבר הדיווח שהיה צריך להיעשות נוגעות לפירעון החלקי של הלוואות הבעלים, כאשר השפעתו על הבטוחות מהווה הסבר למהותיות המידע, אך לא מידע שבהכרח צריך היה להופיע בדיווח עצמו (ראו סעיפים 6, 7, 8, 26, 31, 34, 42, 86, 110, 114, 115, 147-145, 150 וכן הכותרת לפרק ג2 בתשובה לתשובה). מנגד, ישנם סעיפים בתשובה לתשובה מהם ניתן להבין כי טענתו של שנקר היא שעל חבס והמבקשים היה לפרסם דיווח מיידי שיכלול התייחסות להשפעת הפירעון המיידי על שווי הבטוחות. כך, למשל, בסעיפים 90-89 לתשובה לתשובה נטען:

"... אלא, שבנסיבות הקונקרטיות שפורטו לעיל, מתגבשת מסקנה בלתי נמנעת לפיה – השפעת פרעון הלוואת הבעלים על יחסי בטוחה/יתרת חוב, הוא מידע מהותי אשר דיווחו לציבור מחויב על פי דין.
בנסיבות אלה נולד הצורך והחובה בדיווח קונקרטי ומיידי לציבור המשקיעים אודות פירעון הלוואות הבעלים והגריעה מן הבטוחה שהועמדה לטובתם..."

ראו גם סעיפים 3 ו-95. אולם, כאמור, מרבית הטענות נוגעות לדיווח על הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים, ואף בסיפה לסעיף 15 לתשובתו לבקשת המחיקה טוען שנקר כי: "השאלה המרכזית, אפוא, בתיק דנא הינה האם המידע אודות פירעון הלוואות הבעלים היה מהותי ומחויב בדיווח מיידי".

מכאן, שטענת שנקר בבקשת האישור – היא הטענה שתעמוד למבחן בהליך זה – היא האם היה על חבס והמבקשים לדווח מיידית על הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים. כל טענה בדבר דיווח נוסף או אחר שהיה צריך להיעשות (למשל, דיווח שכולל גם את ההשלכה הנטענת של הפירעון החלקי על הבטוחות שעומדות לטובת מחזיקי האג"ח) מהווה הרחבת חזית ולא תישמע במסגרת ההליך. למען הסר ספק, אין כל מניעה ששנקר יפנה לפגיעה הנטענת בבטוחות כנימוק למהותיות המידע בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים, כפי שאף נעשה בבקשת האישור.


15.
טענה חדשה לפיה "שווי הבטוחה הסחיר" – מושג חדש שלא הוזכר בבקשת האישור – היה נמוך מהשווי המתואם של אגרות חוב סדרה 4.

במסגרת זו טענות חדשות, ובין היתר:

א.
הערכת השווי של

nsi
הייתה גבוהה לאורך זמן ובאופן משמעותי מהשווי הבורסאי שלה;

ב.
המחיר שבו הוצגה מניית

nsi
בדוחות חבס סטאר היה גבוה ב-100% ממחיר השוק של

nsi
;

ג.
המשקיעים מייחסים חשיבות מוגבלת בלבד להערכות שווי של חברות שנסחרות בבורסה ומשקיע סביר היה בוחן את שווי הבטוחה תוך התבססות על מחיר השוק של מניית

nsi
;

ד.
נקודת המוצא לבחינת מהותיות המידע בענייננו הוא היחס בין שווי הבטוחה הסחיר לבין יתרת החוב, שמחושב בהתאם לשווי הכלכלי הסחיר של הבטוחה לפי מחיר מניית

nsi
ולא על פי הערכת השווי שהוזמנה על ידי חבס סטאר.

ה.
לצורך תמיכה בטענות חדשות אלה צירף שנקר לראשונה טבלת אקסל שמפרטת פרמטרים שונים לתקופה שבין הרבעון הרביעי 2011 לבין הרבעון הרביעי 2012, כמו גם את שווי הבטוחה הסחיר הנטען לאורך התקופה האמורה.
בבקשת האישור טען שנקר כי ההון שיוחס לחבס סטאר בדוחותיה הכספיים (השווי החשבונאי) עולה לאין שיעור על ההון שהיה מיוחס לה אילו הוא היה נגזר מהשווי בו נסחרו מניות
nsi
באותה תקופה. לטענת המבקשים שנקר קשר טענה זו להיעדר עמידה ביחס המינימאלי הנדרש בתיקון לשטר הנאמנות. אלא שבתשובה לתשובה, כך לטענת המבקשים, שינה שנקר כיוון ועתה הוא טוען טענה חדשה שלפיה שווי הבטוחה הסחיר היה נמוך מהשווי המתואם של אגרות החוב של הסדרה. לטענתם, טענה זו נטענת עתה בהקשר של מהותיות המידע והקשר הסיבתי. נוסף על כך טוענים המבקשים כי הנתונים בטבלת האקסל והטענות החדשות היו בידיעתו של שנקר עובר להגשת בקשת האישור והוא בחר שלא להעלותם שם.

שנקר טוען כי טענתו בדבר היותו של שווי הבטוחה הסחיר נמוך מהשווי המתואם של אגרות החוב סדרה 4 מהווה מענה לטענה שהופיעה בתשובה לבקשת האישור, לפיה נשמרה במלואה כרית הביטחון של מחזיקי אגרות חוב סדרה 4. על כן, כך לטענתו, הוא נדרש להסביר כי כרית בטחון נשמרת במלואה כששווי הבטוחה גבוה מהשווי המתואם של אגרות החוב – מה שלא אירע בענייננו. יתרה מכך, שנקר מוסיף וטוען כי טענה זו הועלתה כבר בבקשת האישור, כאשר הבהיר כי מהותיות המידע אינה נגזרת של השאלה אם פירעון הלוואת הבעלים נעשה בהתאם להוראות שטר הנאמנות וליחס המינימאלי הנדרש שם (שאלה שנבחנת לפי הערכת השווי) אלא של פגיעה בכרית הביטחון של הנושים. בהקשר זה מפנה שנקר לסעיף 47.1 לבקשת האישור. אציין כבר עתה, כי טענתו של שנקר מהווה מעין חרב פיפיות, שכן אם טענה מסוימת הופיעה בבקשת האישור, הרי שלכאורה אין היגיון בטענה כי היא נדרשת כמענה לטענה שהועלתה בתשובה לבקשת האישור (אלא אם כדי לחזור על דברים שכבר נאמרו, והרי לא לשם כך נועדה תשובה לתשובה).

שנקר מוסיף וטוען כי באשר לשוויה הכלכלי הסחיר של הבטוחה הוא התייחס לפער בין השווי החשבונאי של ההון של חבס סטאר לבין השווי הנגזר משווי השוק של
nsi
כבר בבקשת האישור. כן טוען שנקר כי הפער האמור עולה במפורש מדוחותיה הכספיים של החברה לשנת 2012 ועל כן הפער מוכר למבקשים וטענתם כי אינם מבינים את פשר המושג "שווי הבטוחה הסחיר" מיתממת.
שנקר טוען עוד כי הוא בחר לרכז את הנתונים הרלוונטיים בטבלת אקסל על מנת לפשט את הדברים.

לעומת שנקר, המבקשים טוענים כי אין בטענה בדבר השווי הסחיר של הבטוחה מענה או התייחסות לטענתם – שכלל אינה טענה מפתיעה ועל כן אינה מצדיקה מענה – לפיה אין פגיעה לכאורית בכרית הביטחון. לטענתם, הטענה בדבר פגיעה בכרית הביטחון – היא הטענה שנטענה בבקשת האישור ושהמבקשים השיבו לה בתשובתם לבקשת האישור – מחייבת התייחסות ליחס המינימאלי הקבוע בשטר הנאמנות, והטענה כעת כי שווי הבטוחה נגרע מכיוון ששווי הבטוחה הסחיר היה נמוך מהשווי המתואם של אגרות החוב היא טענה חדשה לחלוטין.

ראשית יש לציין, כי על אף שהתשובה לתשובה רצופה התייחסויות ל"שווי הבטוחה הסחיר", לא מובא בה כל הסבר מרוכז וחד משמעי למשמעות מושג זה. בפרק ג2.6 לתשובה לתשובה, שכותרתו "השווי הכלכלי של הבטוחה, הערכת שווי ומה שביניהם" טוען שנקר מהו המידע המשמעותי מנקודת מבטו של מחזיק אגרות חוב סביר, והקורא נדרש להבין את כוונתו של שנקר מהקשר הדברים. אף לא מובא בתשובה לתשובה כל הסבר למשמעות המושג "השווי המתואם של אגרות החוב".

מסעיפים 52-49 לתשובה לתשובה ניתן להבין כי "שווי הבטוחה הסחיר" הוא שווי מניות חבס סטאר המשועבדות לטובת מחזיקי אגרות החוב, כאשר הונה העצמי של חבס סטאר – לפחות בכל הנוגע לשווי מניות
nsi
– מתבסס לא הערכת שווי של חבס סטאר והמופיע בדוחות הכספיים של החברה, אלא על מחיר מניית
nsi
בבורסה

. לעומת זאת, השוואה בין סעיף 6.2 לבקשת האישור לסעיף 33.2 לתשובה לתשובה, בתוספת סעיף 49 לתשובה לתשובה, מעלה שבהתייחסותו ל"שווי המתואם של אגרות החוב" מתכוון שנקר ליתרת החוב נטו לבעלי האג"ח (סדרה 4) של החברה, שבמועד הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים עמד, לטענת שנקר, על כ-337 מיליוני ₪.

כזכור, "שווי המניות המשועבדות" – אשר נלקח בחשבון בחישוב היקף המניות המשועבדות והיחס המינימאלי המוגדר בשטר הנאמנות – נגזר, בין היתר, מהונה של חבס סטאר כפי שהוא מופיע בדוחות הכספיים. בתשובה לתשובה שנקר טוען, למעשה, כי במשך תקופה ארוכה ההון של חבס סטאר כפי שהופיע בדוחות הכספיים לא שיקף את הונה האמיתי – לפחות לא את הונה האמיתי כפי שרואים אותו המשקיעים – שכן הוא נגזר מהערכת שווי ולא משוויה הבורסאי של
nsi
(שהיא הנכס העיקרי של חבס סטאר), ועל כן אף אם לא הייתה פגיעה פורמאלית בביטחונות כפי שהוגדרו בשטר הנאמנות, הייתה פגיעה בפועל בביטחונות אלה.

המשיבים צודקים בטענתם כי היה אך צפוי וברור שהם יטענו בתשובתם לבקשת האישור כי לא הייתה פגיעה בביטחונות אשר חייבה דיווח מיידי, ועל כן לא ניתן לומר שטענת שנקר בתשובה לתשובה מהווה מענה לטענה מפתיעה מצדם. אף על פי כן, כפי שאסביר מיד, עיון בבקשת האישור מעלה כי הבסיס הרעיוני לטענות שהעלה שנקר בתשובה לתשובה נמצא כבר בבקשת האישור עצמה. כך, בבקשת האישור שנקר טען בקשר להונה של חבס סטאר על פי הדוחות הכספיים כי חבס סטאר רשמה את ערכה במאזן לא לפי השווי הבורסאי של מניות
nsi
אלא לפי הערכת שווי שהזמינה, ושבתקופה הרלוונטית לתביעה הייתה גבוהה יותר, ועל כן "ייתכן פער משמעותי בין הערך החשבונאי של ההון המיוחס לחבס סטאר... לבין שווי כלכלי ההון שלה, הנובע ממחיר השוק בו נסחרת מניית

nsi
" (סעיף 28.1 לבקשת האישור). יתרה מכך, שנקר טען כי היה פער עצום בין השווי החשבונאי של ההון של חבס סטאר לשווי שנגזר משווי השוק של
nsi
(השווי הבורסאי), וכי פער זה מהווה נימוק עצמאי להיותו של המידע בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים מידע מהותי החייב בדיווח (סעיף 47.4).

עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העמימות שבניסוח הטענה בבקשת האישור ומן העובדה שככל ששנקר רצה לתמוך טענה זו במספרים ובמסמכים, היה עליו לעשות כן כבר בשלב בקשת האישור. אם רצה שנקר "לפשט" את טענתו או להדגימה היה עליו לעשות כן מלכתחילה ולא בדיעבד. ודוק; העובדה שהנתונים המספריים ששנקר מבקש להתבסס עליהם בתשובה לתשובה מופיעים בדוחות פומביים של החברה או של חבס סטאר אין בה כדי להצדיק העלאתם לראשונה בתשובה לתשובה. מסקנה אחרת תוביל למצב שבו המבקש לאשר את תביעתו כייצוגית יוכל לטעון כל שעולה על רוחו לראשונה בתשובה לתשובה ובלבד שמדובר בנתון שמעוגן בדוחות החברה. למותר לציין כי מצב שכזה אינו ראוי ועלול לפגוע בזכותם של משיבים להתגונן מפני בקשת האישור כיאות.

על כן, אני מורה על הוצאת טבלת האקסל שצורפה כנספח 2 לתשובה לתשובה מתיק בית המשפט ועל מחיקת טענות עובדתיות המתבססות על נספח זה מהתשובה לתשובה.

יתרה מכך, אף שבבקשת האישור ניתן, כאמור, למצוא "בסיס רעיוני" לטענות שהעלה שנקר בתשובה לתשובה, עדיין שנקר לא טען מפורשות בבקשת האישור כי במועד הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים ובעקבותיו, הונה של חבס סטאר בהתבסס על שוויה הבורסאי של
nsi
היה נמוך מן החוב נטו לבעלי אגרות החוב. אף הטענה כי היחס בין השניים הוא שנבחן על ידי המשקיע הסביר אינה מופיעה בבקשת האישור אלא לכל היותר נרמזת מבין השורות. בנסיבות אלה מן הראוי לתת למבקשים זכות תשובה לטענות אלה, והנחיות בעניין זה יינתנו בסוף החלטתי.

16.
טענה חדשה לפיה בעת פירעון הלוואת הבעלים מצבה של החברה היה רע והלך והידרדר

, תוך פירוט הטענות החדשות הבאות כאינדיקציות לכך:

א.
במועד הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים ה-

nav
של החברה היה שלילי;

ב.
צניחת מחיר מניית

nsi
;

ג.
טענה כי המוסדיים היו מודעים לסיכון הגבוה שבחברה עוד בשנת 2012;

ד.
טענה בדבר הלוואה שנטלה החברה מהשותף שלה בריבית של 12%.
נוסף על כך, טענה חדשה לפיה כספי הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים שימשו בפועל לפירעון חובות האג"ח של סדרה אחרת
.
לטענת המבקשים אין זכר לטענות אלה בבקשת האישור. לדבריהם, בבקשת האישור שנקר רק אזכר שביום 12.3.2013 הוציאה החברה הודעה בעניין ספקות בדבר יכולתה העתידית לפרוע את אגרות החוב שהנפיקה, וניסה לקשור בין אזהרת הרווח שניתנה בדוחותיה הכספיים של החברה ליום 31.12.2012 לבין חובת הדיווח הנטענת ביחס לפירעון החלקי של הלוואת הבעלים, אך לא טען כי מצב החברה היה בכי רע ולא טען כי הדבר מהווה טעם למהותיות המידע בדבר פירעון הלוואת הבעלים.

שנקר טען בתשובתו לבקשת המחיקה כי הטענות שהתייחסו למצבה הפיננסי של החברה בעת פירעון הלוואת הבעלים הועלו במענה לטענות המבקשים בתשובה לבקשת האישור, לפיהן קודם ולאחר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים בדצמבר 2012 חבס הייתה חברה יציבה ואיתנה ולא נשקף חשש לאי עמידתה בהתחייבויותיה העתידיות.

המבקשים משיבים כי הטענה שהעלו בתשובה לבקשת האישור אינה טענה מפתיעה, ואף אם היה מדובר בטענה מפתיעה שנקר אינו יכול להוסיף בתשובה לתשובה טעם נוסף וחדש למהותיות המידע הנטענת.

בהקשר זה אינני סבור כי יש מקום להורות על מחיקת טענותיו של שנקר מהתשובה לתשובה. בקשת האישור עסקה בחובת דיווח על פירעון חלקי ספציפי של הלוואת בעלים. חבס והמבקשים ראו לנכון להתייחס בתשובתם לבקשת האישור למצבה הכלכלי של החברה ולטעון כי מצבה היה טוב. לשנקר הזכות להשיב לטענות אלה בתשובה לתשובה. אציין כי על פניו – ומבלי לקבוע מסמרות בדבר – אין זה מובן מאליו שעל שנקר היה לצפות שחבס והמבקשים יטענו בתשובתם לבקשת האישור שמצבה של החברה היה ונותר איתן ויציב לפני ואחרי הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים. על כן, בהתחשב בשלב בו אנו מצויים, לא ניתן לדחות את טענת שנקר כי טענותיו בתשובה לתשובה נדרשו כמענה לטענות שהעלו חבס והמבקשים בתשובה לבקשת האישור.

ואולם, דווקא משום שטענותיו של שנקר בדבר מצבה של החברה מהוות, לטענתו, מענה לטענה שהועלתה בתשובה לבקשת האישור, אין מקום לאפשר לשנקר להסתמך על מצב נטען זה לצורך הוכחת מהותיות המידע בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים. שהרי, הטענה כי מדובר במידע מהותי נמצאת בלב בקשת האישור. אם סבר שנקר כי מצבה הכספי השלילי (לטענתו) של החברה הפך את המידע בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים למידע מהותי עבור המשקיעים היה עליו לטעון זאת בבקשת האישור ולגבות את הטענה בראיות כבר באותו שלב. ודוק; המידע בדבר מצבה הכספי של החברה הינו פומבי והיה – או צריך היה להיות – בידיעתו של שנקר במועד הגשת בקשת האישור.
על כן, אף שאני מותיר את טענותיו העובדתיות של שנקר בדבר מצבה הכלכלי של החברה בתשובה לתשובה, מובהר בזאת כי לא יוּתַר לשנקר לטעון שמצב זה הפך את המידע בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים למידע מהותי אשר חייב בדיווח.


17.
טענה חדשה לפיה המשיבים בבקשת האישור הפרו את סעיף 2.5.8 לתיקון לשטר הנאמנות, שקובע את חובת החברה לדווח על עניינים שעשויה להיות להם השפעה מהותית על ערך המניות המשועבדות לרבות שינוי בכמות המניות המשועבדות

.
גם בעניין זה גישתו של שנקר היא כי מדובר במענה לטענה שנטענה בתשובה לבקשת האישור, לפיה לא הייתה לחברה חובה לדווח על פירעון הלוואות הבעלים בנסיבות העניין שלפנינו. לטענת שנקר, לפירעון הלוואות הבעלים הייתה השפעה מהותית על ערך הבטוחה ולכן החברה הייתה מחויבת לדווח על פירעון ההלוואות, ולדבריו הוא תמך טענה זו בסעיף 2.5.8 לתיקון לשטר הנאמנות.

המבקשים טוענים כי משבקשת האישור נסובה סביב הטענה כי קמה לחברה חובת דיווח מיידית הרי שצפוי וברור כי המבקשים יטענו בתשובתם לבקשת האישור שלא קמה לחברה חובה כזו. אין מדובר בטענה מפתיעה כי אם עמדה כללית וצפויה ואין להתיר לשנקר להוסיף טענות חדשות בעקבותיה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי היכרותם עם מסמכי שטר הנאמנות או דוחות החברה אין בה כדי להכשיר הוספת טענות חדשות על ידי שנקר.

הצדק עם המבקשים בעניין זה. אם סבר שנקר כי היה על חבס והמבקשים לדווח על הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים מכוח סעיף בשטר הנאמנות, היה עליו לטעון זאת בבקשת האישור. אין מדובר במענה לטענה שהועלתה בתשובה לבקשת האישור כי אם בעילה עצמאית, או למצער בעובדה שיש בה כדי להוכיח – כך לגישת שנקר – את חובת הדיווח הנטענת בבקשת האישור. משכך אין הצדקה להעלאת טענה זו לראשונה בתשובה לתשובה ואני מורה על מחיקתה.

18.
טענות חדשות בנושא הנזק והקשר הסיבתי הנטענים

.
בבקשת האישור טען שנקר כי לו היה ניתן דיווח מיידי בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים במועד לא היו חברי הקבוצה הנטענת רוכשים את אגרות החוב, בשל החשש שאגרות החוב לא ייפרעו. בתשובה לתשובה שנקר טען כי חברי הקבוצה לא היו רוכשים את אגרות החוב, שכן משקיע סביר לא היה רוכש את אגרות החוב אם היה יודע ששווי הבטוחה שהועמדה לטובתו נמוך מיתרת החוב. יתרה מכך, שנקר טען בתשובה לתשובה לראשונה כי מחזיקי אגרות החוב לא היו רוכשים את אגרות החוב במחיר שבו נרכשו, בעוד שבבקשת האישור נטען כי הם לא היו רוכשים את אגרות החוב כלל. לטענת המבקשים מדובר בטענה חדשה בדבר נזק חלופי.

שנקר טוען כי הוא לא חידש דבר בעניין הקשר הסיבתי, וגם בבקשת האישור טען כי אם היה מגולה המידע המהותי אודות פירעון הלוואות הבעלים המשקיעים לא היו רוכשים את אגרות החוב (סדרה 4) כפי שנרכשו על ידם. לדבריו, נוכח הטענות שהועלו בתשובה לבקשת האישור בעניין מהותיות המידע, הוא הבהיר בתשובה לתשובה כי המשקיע הסביר לא היה רוכש את האג"ח אם היה יודע ששווי הבטוחה שהועמדה לטובתו נמוך מיתרת החוב.

שנקר מוסיף וטוען כי בתשובה לתשובה הוא המחיש את קיומו של הקשר הסיבתי באמצעות בחינת מצב הדברים כפי שהיה בחודש ינואר 2013 לאחר פירעון הלוואת הבעלים, עת הוצג מצג מוטעה, וכך הוכיח כי נוכח דפוס התנהלותם של מחזיקי אגרות החוב בפועל עולה שאילו היה בידיהם בזמן אמת המידע האמיתי אודות פירעון ההלוואות הם לא היו רוכשים את אגרות החוב, ולמצער לא באותו מחיר. לגישתו של שנקר, המחשה זו ניתנה במענה לטענה שהועלתה בתשובה לבקשת האישור, לפיה הקשר הסיבתי שנטען בבקשת האישור הוא ספקולטיבי.

עוד טען שנקר כי ממילא בירור הטענות לעניין הנזק לא יתבצע בשלב בקשת האישור ועל כן המבקשים מקדימים את המאוחר ומסרבלים את ההליך שלא לצורך.

המבקשים מצידם טוענים כי בשלב בקשת האישור על המבקש להוכיח לכאורה כי נגרם לו נזק. נוסף על כך, הם מצביעים על היעדר התייחסות של שנקר לטענתם כי הוספת הטענה לפיה יתכן שהמשקיעים היו רוכשים את אגרות החוב אך במחיר אחר מהווה למעשה טענה חדשה לנזק חלופי. להפך, לטענתם, שנקר טוען בתשובתו לבקשת המחיקה כי הבהיר את מה שנטען כבר בבקשת האישור והוא שאם היה גילוי כראוי המשקיעים לא היו רוכשים את אגרות החוב כפי שנרכשו על ידם, ואולם לטענת המבקשים אין בכך ממש ולא בכדי שנקר לא הפנה לסעיף ספציפי בבקשת האישור בעניין זה.

אכן שנקר לא טען בבקשת האישור מפורשות כי משקיע סביר לא היה רוכש את אגרות החוב לו היה יודע על הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים, ואולם נדמה שמדובר בהיגיון הדברים לאור טענתו כי מדובר במידע מהותי החייב בדיווח. יתרה מכך, צודקים המבקשים בטענתם כי טענתו של שנקר בעניין הקשר הסיבתי נוסחה בבקשת האישור באופן חד משמעי, שלפיו אילו היו המשקיעים יודעים על הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים הם לא היו רוכשים את אגרות החוב כלל, ואילו עתה בתשובה לתשובה טענתו היא שונה ורחבה יותר, כך שלטענתו יתכן שהיו רוכשים את אגרות החוב, אך במחיר שונה. אף על פי כן, ולמרות שניסוח בקשת האישור בהקשר זה היה לקוי, אני סבור שיש לאפשר לשנקר לנסות ולהוכיח את טענתו בדבר רכישה במחיר שונה, שכן גם כאן יש להפעיל היגיון, ולפיו קיומם של משקיעים הוא לעולם פונקציה של מחיר נייר הערך. הטענה כי משקיעים לא היו רוכשים ניירות ערך כלל – בכל מחיר שלא יהיה – תהיה נכונה במקרים מועטים בלבד. על מנת שלא תיפגע זכותם של המבקשים להתגונן מפני בקשת האישור, אתיר להם להשיב לטענות אלה של שנקר, בהתאם להנחיות שיינתנו בסופה של החלטתי זו.

19.
ראיות ואסמכתאות חדשות

:

א.
נספחים 2-1 לתשובה לתשובה – ביאור 5 מתוך דו"ח הרבעון השלישי לשנת 2012 וטבלת אקסל בה מציג שנקר חישוב נטען של שווי הבטוחה הסחיר, שווי

nsi

בספרים ברבעוני 2012 ושווי השוק של

nsi

באותם רבעונים.
לטענת המבקשים ראיות אלה צורפו כדי לתמוך בטענתו החדשה של שנקר בעניין היותו של שווי הבטוחה הסחיר נמוך מהשווי המתואם של אגרות החוב, ודי בכך כדי להסירן. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מדובר בנתונים וחישובים שמבוססים לכאורה על דוחות ונתונים פומביים שהיו בפני
שנקר בעת הגשת בקשת האישור והיה עליו לצרפן אליה ככל שרצה להסתמך עליהן.

שנקר טוען כי הוא צירף את הביאור ואת טבלת האקסל כדי להשיב לטענה שנטענה בתשובה לבקשת האישור, לפיה יש לבחון את מהותיות המידע לפי עמידה ביחס המינימאלי הנדרש בשטר הנאמנות לפי שווי הבטוחה המחושב בהתאם להערכת השווי. לדבריו, נספח 1 צורף על מנת להוכיח את הפער העצום בין המחיר בו הוצגה מניית
nsi
בדוחות חבס סטאר לבין מחיר השוק של

nsi
ומאחר שמדובר בביאור מתוך הדוחות הכספיים של החברה אין בו חידוש למבקשים. כן טוען שנקר כי הוא נדרש להציג את שווי הבטוחה הסחיר ואת היחס בינו לבין השווי המתואם של אגרות החוב, וטבלת האקסל נועדה לפשט הצגה זו.

המבקשים משיבים כי אם לגישתו של שנקר, כפי שעולה מתשובתו לבקשת המחיקה, טענתו בעניין שווי הבטוחה הסחיר נטענה למעשה כבר בבקשת האישור, הרי שהיה עליו לצרף מסמכים התומכים בטענה זו בשלב בקשת האישור ואין מקום להתיר צירופם כעת.

התייחסתי לעיל לנספח 2 לתשובה לתשובה והוריתי על הוצאתו מתיק בית המשפט. הצדק עם המבקשים גם לגבי נספח 1. שנקר טען לפער בין השווי החשבונאי של הון חבס סטאר לבין ההון בהתבסס על מחיר השוק של
nsi
. המקום לצרף את הנספח היה בבקשת האישור ומשלא נעשה כן אין לשנקר להלין אלא על עצמו. אני מורה על הוצאת נספח 1 לתשובה לתשובה מתיק בית המשפט.


ב.
נספח 3 לתשובה לתשובה – נייר עמדה מדצמבר 2003 "על ה'ערך' של הערכות שווי של חברות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב", מאתר דן אלנתן, שמואל האוזר ואילנית מדר-גביוס.

יצוין כי בפתח הרשימה ישנה הבהרה כי הדעות המובאות בעבודה זו אינן משקפות בהכרח את עמדתה של רשות ניירות ערך.

לטענת המבקשים שנקר צרף מסמך זה בניסיון לתמוך בטענתו כי משקיע סביר בוחן את מהותיות המידע על פי ערך השוק של מניות חברה ולא לפי הערכת השווי, שהיא טענה חדשה ודי בכך כדי להביא להוצאת הנספח. נוסף על כך, גם במקרה זה טוענים המבקשים כי מדובר בראיה ששנקר יכול וצריך היה לצרפה לבקשת האישור אם רצה להסתמך עליה.

לטענת שנקר הנספח שצורף תומך בטענתו לפיה נקודת המוצא לבחינת מהותיות המידע בענייננו היא היחס בין שווי הבטוחה הסחיר לבין יתרת החוב, שמחושב בהתאם לשווי כלכלי סחיר של הבטוחה ולא על פי הערכת השווי שהוזמנה על ידי חבס סטאר. לטענתו, המסקנה כי המסחר במניות בבורסה משקף את שווי המניה למשקיע הסביר נתמכת בנייר העמדה, ממנו עולה כי הנתון המשמעותי עבור המשקיעים הוא ערכן בשוק של מניות החברה.

כבר התייחסתי לעיל לטענתו של שנקר בעניין משקיע סביר והחלטתי להותיר את טענותיו תוך מתן זכות תגובה למבקשים. במסגרת תגובתם יוכלו המבקשים להתייחס גם לנספח 3 לתשובה לתשובה.


ג.
נספחים 10-5 לתשובה לתשובה – טבלת שערי מניית

nsi
ואגרות החוב (נספח 5), טבלת אקסל ובה תמצית דוחות

nsi

לרבעונים 4-1 בשנת 2012 ורבעון ראשון 2013 (נספח 6), עמודים 5 ו-7 לדו"ח הרבעון הראשון של

nsi
לשנת 2012 (נספחים 8-7), עמ' 71 לדו"ח החברה משנת 2012 (נספח 9) והעתק כתבה "אפסילון: חיסלנו האחזקות בחבס ובקרדן – עוד לפני הירידות" מיום 18.3.2013 מעיתון "דה מארקר" (נספח 10).
לטענת המבקשים ראיות אלה נועדו לתמוך בטענות חדשות ביחס למצב הנטען של החברה בעת הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים, ומדובר בראיות ששנקר היה יכול לצרף לבקשת האישור לו רצה בכך, שכן המידע שבראיות מבוסס על דוחותיהן הפומביים של
nsi
ושל החברה ועל כתבה שפורסמה לפני הגשת בקשת האישור.

בתשובתו לבקשת המחיקה טען שנקר כי מדובר בנספחים שצורפו כדי להשיב לטענה שנטענה בתשובה לבקשת האישור, לפיה קודם ולאחר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים חבס הייתה חברה יציבה ואיתנה ולא נשקף כל חשש לאי עמידתה בהתחייבויותיה העתידיות.

כפי שהסברתי לעיל, לא מצאתי לדחות את טענתו של שנקר כי התייחסותו למצבה של החברה בא כמענה לטענה שהעלו המבקשים בתשובה לתשובה, ורק הבהרתי כי שנקר לא יוכל להסתמך על מצב זה כראיה למהותיות המידע בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים. בנסיבות אלה אינני מוצא מקום להוציא את הנספחים התומכים בטענה זו מתיק בית המשפט.


ד.
אסמכתאות לתמיכה בטענה בעניין אמת המידה הראייתית בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ואסמכתאות נוספות שעניינן חובת הגילוי במשפט הישראלי ואמת המידה שמשמשת לתחימת היקף הגילוי.
אינני מוצא לנכון למחוק טענות משפטיות או אסמכתאות שהובאו לתמיכה בכאלה בתשובה לתשובה. מדובר בנושא משפטי שהצדדים ממילא יוכלו לטעון לו בהרחבה בסיכומיהם, לרבות תוך הפניה לפסקי דין ומאמרים משפטיים שלא הוזכרו בבקשת האישור.

20.
שנקר יגיש תשובה לתשובה מתוקנת, ללא הנספחים והסעיפים שהוריתי על הוצאתם או מחיקתם, בתוך 7 ימים. המבקשים יגישו השלמת טיעון בנקודות עליהן הוריתי לעיל בתוך 30 ימים לאחר מכן. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

21.
בהתחשב בתוצאות בקשת המחיקה ובחוסר הבהירות בניסוח טענותיו של שנקר כפי שפורט לעיל, שנקר ישלם את הוצאות המבקשים בבקשה זו בסך כולל של 10,000 ₪.





ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט מחוזי 29437-04/13 בועז שנקר נ' חבס השקעות (1960) בע"מ, הרצל חבס, יוסף חבס ואח' (פורסם ב-ֽ 17/06/2014)