פסקי דין על רות בן דור | פסקי דין על מרים בן דור | פסקי דין על אסף בנאי | פסקי דין על אש פרופיט - סוכנות לביטוח |

47134-10/11 א     29/05/2014




א 47134-10/11 רות בן דור, מרים בן דור נ' אסף בנאי, אש פרופיט - סוכנות לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 47134-10-11 בן דור ואח' נ' בנאי ואח'
בפני
כב' השופט רפי ארניה







התובעות:

1
.
רות בן דור

2
.
מרים בן דור
ע"י ב"כ עו"ד רן אפק


נגד


הנתבעים:

1.אסף בנאי
2.אש פרופיט - סוכנות לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מאיה עזריאל - לאוב




פסק דין

תביעה ע"ס של 450,000 ₪, בגין רשלנות נטענת של סוכן פנסיוני במתן ייעוץ.

רקע, והעובדות אשר אינן שנויות במחלוקת
1.
התובעת 2 (להלן: "התובעת") הינה אישה אשר במועד הרלוונטי לתובענה זו היתה בת 81. התובעת 1 (להלן: "רות") הינה בתה ומיופת כוחה.
2.
הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הינו סוכן ביטוח פנסיוני, כהגדרתו בסעיף 3(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה – 2005 (להלן: "חוק הפיקוח").
הנתבעת 2 הינה סוכנות ביטוח. הנתבע משמש כמנכ"ל הנתבעת 2 ובעל מניות בה.
3.
במהלך שנת 2007 התובעת מכרה את ביתה, ונותר בידיה סך של 1,805,000 ₪. במסגרת עיסקת מכר הבית, נאלצה התובעת לשלם, ביום 12.11.2008, מס שבח בסך של 77,748 ₪, (נספח ד' לתצהיר רות).

4.
רות פנתה אל הגב' הניה אליאור (להלן: "הניה"), שהיתה סוכנת הביטוח שלה והינה גם סוכנת שיווק פנסיונית בשאלה כיצד להשקיע את כספיה. הניה, שהתמחתה בביטוחי פרט, הפנתה אותה לנתבע, אותו הכירה היכרות מוקדמת.
5.
התובעת, רות, אחותה של רות (ע/ת 2, הגב' צידונה בן דור טל) והניה נפגשו עם הנתבע במהלך חודש אפריל 2008. במהלך הפגישה ביקשו התובעת ורות מהנתבע להמליץ עליהם על תכנית השקעה אשר תניב לתובעת הכנסה חודשית קבועה ("אנונה"), בסך של לא פחות מ - 10,000 ₪ לחודש, ובלבד שהקרן לא תיפגע.
6.
הנתבע המליץ לתובעות לרכוש פוליסות במסלול הכללי של פוליסת חיסכון "טופ פייננס" של חברת הביטוח "מנורה" (להלן: "הפוליסות" ו - "מנורה", לפי העניין).
כספי החוסכים במסלול זה מושקעים במגוון רחב של אפיקי השקעה, כאשר 30% מהם מושקעים במניות, והיתרה מושקעת באג"ח קונצרניים, ממשלתיים, פיקדונות ועוד. הפוליסה הינה נזילה ומאפשרת ביצוע משיכות קבועות מדי תקופה.
7.
לאחר פגישה זו רכשה רות עבור התובעת 4 פוליסות, באמצעות הנתבעים, ב – 4 הפקדות שונות שבוצעו בחודשים אפריל, אוגוסט, נובמבר 2007 וינואר
2008 (נספח 3 לתצהיר הנתבע).
8.
עד לסוף שנת 2008 פנתה רות לנתבע במספר בקשות לפרוע סכומים שונים במועדים שונים מהפוליסות, ואולם ביצוע המשיכות נתקו בבעיות טכניות אשר גרמו לעיכובים בביצוע בקשותיה של רות, דבר שגרם לחוסר שביעות רצון של שרות מהתנהלותה של מנורה.
9.
במהלך שנת 2008 חל משבר כלכלי עולמי (הידוע כ"משבר הסאב-פריים") שגרם לירידות שערים רבות בשווקי ההון בעולם. עקב כך נפגעו גם חסכונות התובעת בפוליסות. רות שיתפה את הנתבע בענין זה וביום 15.9.2008 העביר הנתבע את כספי התובעת מהמסלול הכללי של הפוליסות לפוליסה אחת במסלול "צמוד מדד", המורכבת מ – 70% באפיק צמוד מדד ולא יותר מ – 10% מניות (להלן: "הפוליסה האחרונה").
בכל אופן, לקראת סוף שנת 2008 התובעת היתה עדיין בהפסד יחסית להשקעתה המקורית (נספח 5 לתצהיר הנתבע).
10.
לקראת סוף שנת 2008 סיפרה רות לנתבע על תשלום מס השבח של אימה.
לטענת רות
, הנתבע הורה לה למשוך את כל השקעותיה שבפוליסה האחרונה, על מנת לממש את ההפסד, ואז ניתן יהיה לקזז את ההפסד כנגד מס השבח אותו שילמה התובעת.
כבר עתה נאמר שהנתבע כופר בעובדה זו. לטענת הנתבע, כל שאמר לרות הוא כי קיימת אפשרות לממש את ההפסד על ידי פדיון הפוליסה האחרונה והפקדת הכספים שבהן בחזרה מייד בפוליסה חדשה, וכך ימומש ההפסד.
ואולם, באשר לאפשרות קיזוז ההפסד שנצבר מאז רכישת הפוליסות ועד לאותו רגע כנגד מס השבח ששולם - עליה להתייעץ בעניין עם רואה חשבון, שכן אינו מבין במיסוי ובתכנון מס.
הנתבע מוסיף וטוען כי זמן קצר לאחר השיחה האמורה, ועוד בחודש דצמבר 2008, רות שוחחה עימו ואמרה שביצעה את הבירור עם רואה החשבון שלה, וכי הקיזוז אפשרי והורתה לו לפדות את הפוליסה האחרונה ולממש את ההפסד.
כך או אחרת – ועל כך בהמשך - ביום 24.12.2008 הנתבע פעל לפדיון הפוליסה האחרונה (נספח 6 לתצהיר הנתבע), וביום 28.12.2008 כספי הפוליסה הופקדו בבנק (עמ' 14 ש' 16).
11.
לאחר פדיון הפוליסה האחרונה, התובעת לא הפקידה את הכספים בחזרה בפוליסה חדשה, אלא אלה נשארו בבנק (עמ' 14 ש' 18). בשלב זה, רות התעניינה באפיק השקעות בבית ההשקעות פסגות ניירות ערך (להלן: "פסגות"), וזאת בעקבות פירסום אליו נחשפה (עמ' 15 ש' 4). היא פנתה לנתבע על מנת להתייעץ עימו, והנתבע קישר אותה עם משווקת השקעות בפסגות, בשם חדווה שרון (להלן: "חדווה").
רות והתובעת נפגשו עם חדווה, עימה וביום 11.2.2009 חתמה התובעת על מסמך "איפיון ובירור צרכי לקוח" (נספח 7 לתצהיר הנתבע).
לאחר מכן, ביום 19.2.2008, הושקעו כספי התובעת בתיק השקעות בפסגות במסלול השקעה בו שיעור המניות עומד על 10% (נספח 8 לתצהיר התובעת).
12.
ב – 20.5.2009 קיבלה רות הודעת דוא"ל מהנתבע, אשר בו נאמר כי ההפסדים שנצברו מאז רכישת הפוליסות ועד לפדין הפוליסה האחרונה, אינם ניתנים לקיזוז כנגד תשלום מס שבח, שכן הפוליסה ותכנית "טופ פייננס" בכללותה הינה קופת גמל לתגמולים, והפסד צבור בקופת גמל מסוג זה אינו מוכר כהפסד הון אלא כהפסד מריבית. לכן, לא ניתן לקזז הפסד שאינו הוני מהסוג הנידון, כנגד תשלום מס שבח הנובע מרווח הון (נספח ה' לתצהיר רות).
אל הודעת הדוא"ל צורף מסמך של רו"ח צביקה משבניק המבהיר את המצב המשפטי בענין.
בהודעת הדוא"ל נאמר עוד:

"אני מניח שבקריאת שורות אלו את חווה תסכול ואכזבה,
גם אני. אבל לצערי הם כנראה צודקים – זה החוק."
13.
ביום 21.6.2009 שינתה רות את תמהיל ההשקעה בפסגות בכך שהגדילה את שיעור ההשקעה במניות ל – 15% (נספח 9 לתצהיר הנתבע).
14.
בחודש מאי 2009 רכשה פסגות שליטה בשיעור של 25% בנתבעת 2 (ת/6, עמ' 42 ש' 9-11).
15.
התובעת משכה את כספיה מפסגות במועד כלשהו בשנת 2011 (נספח 10 לתצהיר הנתבע, עמ' 15 ש' 5).
טענות התובעת
16.
התובעת טוענת כי הנתבע הציג בפני
ה מצג שווא רשלני כאילו הוא מומחה ויועץ פנסיוני בתחומים פיננסיים ובמיסוי וכל זאת בניגוד לחוק הפיקוח, האוסר עליו ועל הנתבעת 2 להציג עצמם כיועצים ו/או לתת שירותי ייעוץ בכלל.
17.
התובעת טענה, בסעיף 22 לכתב התביעה, כי הנתבע פעל ברשלנות שכן כאמור, הציג עצמו לאורך כל ההתקשרות כיועץ השקעות וכמומחה בתחום המיסוי, ועל כן יעץ להוציא את כספיה מהפוליסה האחרונה ולהשקיעם בפסגות לצורך ביצוע קיזוז מס השבח ששילמה כנגד ההפסדים הצבורים בפוליסות מנורה.
עוד טוענת התובעת כי הנתבע ידע ו/או היה אמור היה לדעת כי לא ניתן לקזז הפסדים בקופות גמל כנגד תשלום מס שבח.
עוד טוענת התובעת כי הנתבע הפנה את כספיה לפסגות שכן רצה להיות מעורב ולהרוויח עמלות חדשות, תוך שהוא אדיש לחלוטין לנזק שמהלך כזה יגרום לתובעת.
18.
נוכח האמור התובעת טוענת כי הנזקים שנגרמו לה הינם כדלקמן:
(א).
סך של 77,748 ₪ - סכום מס השבח ששילמה (סעיף 29(א) לכתב התביעה);

(ב).
סך של 342,417 ₪ - סכום ההפרש בין הסכום שהיה לתובעת במנורה נכון למועד הגשת כתב התביעה, אלמלא הורה הנתבע להוציאו באותה התקופה, לבין הסכום שנצבר לזכותה בפסגות (סעיף 29(ב) לכתב התביעה).

טענות הנתבעים
19.
הנתבע טוען כי לאחר שרות סיפרה לו על תשלום מס השבח הציע לה לפנות לרואה חשבון או ליועץ מס על מנת לבדוק את האפשרויות העומדות בפני
ה לרבות אפשרות ביצוע קיזוז המס ששולם אל מול ההפסד הצבור בפוליסה האחרונה.
עצתו היחידה של הנתבע היתה כי על מנת שתישמר לתובעת הזכות לבצע את הקיזוז, ככל שקיזוז כזה אפשרי, עליה לפדות את הפוליסה האחרונה, כדי לממש את ההפסד, והיא רשאית לרכוש את הפוליסה מחדש, כאשר פעולה זו אינה נושאת כל עלות.
20.
הנתבע טוען כי הדגיש בפני
התובעות שאינו רואה חשבון ו/או יועץ מס ושעליה לפנות בעניין זה אליהם, תוך שהוא מדגיש כי אינו עוסק בענייני מסים. רות עשתה כן ולאחר זמן מה שוחחה עימו והודיעה לו כי בהתאם ליעוץ שקיבלה ניתן לבצע את הקיזוז, והורתה לו לפדות את הפוליסה האחרונה.
21.
התובעות בחרו על דעת עצמן, ובניגוד לעמדת הנתבע, שלא לרכוש פוליסה חדשה ויצרו קשר עם פסגות על דעת עצמן וללא קשר לנתבעים, ומבלי שהנתבעים היו מעורבים בכך. הנתבע מעולם לא ייעץ לנתבע לעבור ממנורה לפסגות – אלא ההיפך. עצתו היתה כאמור, למכור את הפוליסה האחרונה כדי לממש את ההפסד, ומיד לרכוש פוליסה חדשה.
מעורבותו היחידה של הנתבע במגעי התובעת עם פסגות היתה לשפר עבורה את התנאים ולבצע ההפקדה שם באמצעותו
- וכך היה.
22.
הנתבעים טוענים עוד כי פעלו במסגרת אותה מתווה הדין, בשקיפות מלאה, תוך יידוע בדבר עמלותיהם, ועשו כל שביכולתם כדי לסייע לתובעת ולתת לה שירות בסטנדרים גבוהים.
עוד טוענים הנתבעים כי הנזק הנטען לא הוכח ואף אין קשר סיבתי בין הנזק הנטען למעשיהם ו/או מחדליהם הנטענים. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי אין להם כל אחריות בגין תנודות התכניות ההשקעה השונות ותשואתן.
הייעוץ בעניין קיזוז המס
23.
אין חולק בין הצדדים כי הרעיון המקורי לקזז את מס השבח כנגד ההפסדים בפוליסה האחרונה היה של הנתבע. הנתבע עצמו אישר עובדה זו בעדותו (עמ' 39 ש' 1-3). גם התרשמתי שרות, אף שהיא אדריכלית במקצועה, אינה בקיאה בתחום הפיננסים ואינה אדם שתעלה אפשרות כזו על דעתה. גם מר רינגל, אשר עדותו מהימנה עלי ביותר תיאר את הדברים כרעיון של הנתבע (עמ' 23 ש' 2-10).
המחלוקת העובדתית בין הצדדים, בראש זה, נטושה בשאלה עובדתית אחת בלבד והיא: האם הנתבע אמר לרות כי ניתן לערוך את הקיזוז (כגירסת התובעת), שמא אמר לרות להתייעץ עם רו"ח מטעמה בדבר אפשרות הקיזוז, והיא אכן עשתה כך, ואמרה לו לאחר מכן שפעולת הקיזוז אפשרית (כגירסת הנתבע).
24.
הכלל המשפטי הוא שלא קיימת רשלנות במקום שסביר להניח שעצתו של מחווה הדעה, בין בעל מקצוע ובין הדיוט, תיבחן על ידי גורם מוסמך נוסף.
לעניין זה ר' המ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה פ"ד ח' 1317 וכן ר' ע"א 86/76 עמידר נ' אהרון פ"ד ל"ב (2) 337, אשר מחיל את כללי הלכת ויינשטיין גם על חוות דעת שנותן מי שתחום עיסוקו אינו בנושא אשר בו ניתנה החוות הדעת.
עוד ראה בעניין זה : גלעד, "דיני נזיקין – גבולות האחריות", חלק ב' בעמ' 831 ואילך.
יש לזכור עוד כי חובת ההוכחה מוטלת על התובעות – מתחילה ועד סוף.
25.
הנתבע טען בתצהירו ובעדותו בבית המשפט כי אמר לנתבעת לבדוק את אפשרות הקיזוז על ידי רו"ח מטעמה, וכי הוא יפדה את הפוליסה האחרונה כהכנה לכך, על מנת לממש בסוף שנת המס את ההפסד הצבור. הנתבע מוסיף וטוען כי פדה את הפוליסה האחרונה בהתאם להוראת התובעת, לאחר שזו התייעצה עם רואה החשבון שלה ואמרה לו שרואה החשבון אמר כי הקיזוז אפשרי.
26.
רות העידה בבית המשפט כי יש לה רואה חשבון שמלווה אותה כבר שנים, וכי הוא רואה החשבון שלה "לכל דבר ועניין" לרבות לעניין יעוץ (עמ' 9 ש' 20-30). יתירה מכך. רות העידה בחקירה הנגדית כדלקמן: (עמ' 18 ש' 15-16):
"ש. את טענת בתשובות לשאלון שאסף הציע לך לפנות לרו"ח שלו?
ת
. כן. אמרתי לו בשביל מה? יש לי את רו"ח שלי בשביל הטפסים לא בשביל הרעיון"
הנה כי כן, רות מאשרת בעדותה את גירסת הנתבע כי הציע לה לקבל ייעוץ מקצועי מרואה החשבון שלה באשר לאפשרות הקיזוז, אך היא אמרה לו "בשביל מה?".
תשובתה זו של רות מחזקת את גירסת הנתבע באשר לאופן התרחשות האירועים.
27.
לפיכך, בשים לב לכך שמדובר בגירסה מול גירסה, ללא עדויות חיצוניות או נסיבתיות אחרות, כאשר התובעות לא הביאו עד רלוונטי מטעמן – את רואה החשבון, כאשר רות מאשרת את העובדה כי הנתבע הציע לה לקבל ייעוץ מקצועי אך היא בחרה שלא לעשות כן, וכאשר נטל ההוכחה מוטל על התובעות – הרי שהמסקנה המתחייבת הינה כי גירסתה של רות בדבר תוכן השיחה לא הוכחה.
אשר על כן, אני דוחה את טענות התביעה בדבר הנזק שנגרם עקב חיווי הדעה של הנתבעת בדבר אפשרות קיזוז מס השבח כנגד ההפסד הצבור בפוליסה.
28.
משנמצא כי לא הוכח שרות הסתמכה על דברי הנתבע כבסיס בלבדי לאפשרות הקיזוז הנ"ל, וכי הנתבע הציע להתייעץ עם רו"ח אך היא דחתה את ההצעה, הרי ממילא שפטור אנוכי מלדון בשאלה נוספת השנויה במחלוקת בין הצדדים והיא: האם הנתבע הציג עצמו בפני
רות כיועץ לעניינים פיננסיים, ולא כסוכן ביטוח פנסיוני, וזאת בניגוד לחובתו החוקית. שכן, גם אם עשה כן (ואינני מביע עמדה בשאלה זו), הרי לא הוכח כל קשר סיבתי בין מצג נטען זה לבין הנזק שנטען כי נגרם לתובעת עקב היעדר אפשרות קיזוז מס השבח כנגד ההפסד הצבור בפוליסה האחרונה.
מניעי הנתבע להעביר את כספי התובעת לפסגות
29.
התובעות טענו כי העברת הכספים ממנורה לפסגות נבעה מכך שהנתבע "רצה להיות מעורב ולהרוויח עמלות חדשות, תוך שהוא אדיש לחלוטין לנזק שמהלך שכזה יגרום לתובעת" (סעיף 22 לכתב התביעה).
דא עקא, שבמהלך החקירה הנגדית גירסה זו קרסה מכל וכל. התברר כי היוזמה להנעת מהלך העברת הכספים ממנורה לפסגות היתה של רות, לאחר שנחשפה לאפשרות זו מאיש שיווק של פסגות שנכח בדוכן של פסגות באירוע חברתי של מועדון "רוטרי" (עמ' 15 ש' 4-5).
רות שקלה להעביר את הכספים משום "שהיו כמה פירסומים שהם כמעט לא הפסידו במשבר" (עמ' 15 ש' 11) ואז הנתבע הציג בפני
ה את חדווה, העובדת בפסגות.
הנתבע הוסיף והעיד כי מהלך ההעברה לפסגות לא היה על דעתו. הוא המליץ לתובעת להישאר במנורה ולרכוש את הפוליסה מחדש, ואולם רות בחרה לפעול אחרת, ולכן הוא קישר אותה עם חדווה.
הנתבע אף העיד כי העמלה שהנתבעת 2 מקבלת מפסגות נמוכה יותר מהעמלה שקיבל ממנורה, ובתצהירו פירט את הנתונים הרלוונטיים (סעיפים 61-62 לתצהירו) תוך הפניה להסכמי הנתבעת 2 עם מנורה ועם פסגות (נספחים 11 ו – 12 לתצהיר הנתבע).
נתונים אלה כלל לא נסתרו על ידי התובעות ולא הובאו כל ראיות המפריכות טענות אלה.
לפיכך, המסקנה העובדתית הינה כי הנתבע כלל לא יזם את מהלך הפקדת כספי התובעת בפסגות, וכי העברת הכספים לפסגות היתה על פי בקשת רות ומרצונה.
גם לא הוכח שהנתבע ייעץ לתובעות ייעוץ כלשהו בנוגע לתמהיל ההשקעה בפסגות, ייעוץ שממילא הינו מנוע מליתן נוכח העובדה שהמוצר שרכשה התובעת מפסגות לא בא בגדר המוצרים הפנסיוניים המפורטים בסעיף 1 לחוק הפיקוח, אלא היה תיק השקעות פיננסי רגיל (סעיפים 7(ג1) ו – 7(ג2) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה – 1995, האוסר על מתן רשיונות יועץ ומשווק השקעות לסוכן פנסיוני).
בנסיבות אלה לא הוכח כל מניע אישי פסול של הנתבע לגרום להעברת כספי התובעת לפסגות, אשר אינו עולה בקנה אחד עם חובת האמון והחובה להימנע מניגוד עניינים המוטלות עליו בחוק הפיקוח, ואף לא הוכח כי הנתבע נתן ייעוץ כלשהו מן הסוג האמור לתובעת.
מתן ייעוץ שאיננו מתאים לתובעת: שינוי חזית התביעה
30.
בסעיף 22 לכתב התביעה נטען כדלקמן:
"התובעת תטען כי הנתבע פעל ברשלנות רבתית, תוך שהוא מציג עצמו לאורך כל ההתקשרות כיועץ השקעות וכמומחה בתחום המיסוי, שידע וגם/או היה אמור לדעת
כי לא ניתן להתקזז מול מס שבח בהפסדים של קופות גמל, וכן כי הפנה את הכספים ל"פסגות", שכן רצה להיות מעורב ולהרוויח עמלות חדשות, תוך שהוא אדיש לחלוטין לנזק שמהלך כזה יגרום לתובעת"
(הדגשה במקור – ר.א.).
הנה כי כן, עילות התביעה הנקובות בכתב התביעה עוסקות ביעוץ הרשלני הנטען שהנתבע נתן לתובעת ולרות לעניין קיזוז מס השבח כנגד ההפסד הצבור בפוליסה, וכן במניעיו של הנתבע להעביר את כספי התובעת ממנורה לפסגות.
31.
בסעיף 25 לסיכומי התובעות נטענה הטענה הבאה:
"מר בנאי הורה לגב' בן דור לרכוש עבור אימה את טופ פייננס במסלולים הכללי, וכל זאת ללא מתן אופציות אחרות, וללא מתן הסברים על הסיכויים (והסיכויים) הגלומים בתכנית זו, כאשר תכנית זו מסוכנת וכלל אינה מתאימה לפרופיל ולצרכים של אמה"
סעיף זה הינו המשך לפרק ו' בחוות דעת המומחה מטעם התובעת, מר פדן, שם נטען לראשונה, כי הפוליסות אינן מוצר פיננסי מתאים לאדם בגילה של התובעת בכלל, ולדרישותיה הספציפיות בפרט.
טענה זו מהווה שינוי חזית, ואין לה כל זכר בכתב התביעה. כאמור, כתב התביעה נוקב בשתי עילות תביעה בלבד – הייעוץ בנושא מס השבח, והייעוץ בנושא השקעת כספי התובעת לפסגות. אין בכתב התביעה כל טענה כי הייעוץ לרכישת הפוליסות של מנורה, ותמהיל ההשקעה בהן, היה מלכתחילה שגוי ורשלני.
הנתבעים התנגדו לשינוי חזית זה מיד לאחר הגשת תצהירי התובעת, ואף הגישו בקשה למחיקת טענות אלה מתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת (בקשה מס' 15).
בקדם המשפט שהתקיים ביום 22.5.2013 ניתן תוקף להסכמת הצדדים שלא יוכשרו, בין היתר, שום שינוי חזית, או הרחבת יריעה.
עיון בפרוטוקול ישיבת ההוכחות מגלה עוד כי הנתבע לא נחקר ע"י ב"כ התובעת בחקירה נגדית בעניין זה (השאלות היחידות שנשאל הנתבע בהקשר זה היו על ידי בית המשפט עמ' 37 ש' 23-31, ולא ניתן להתייחס לשאלות בית המשפט ואי התנגדות להן כאל הסכמה לשינוי חזית).
לא ניתן לקבל את טענת התובעות, בסעיפים 10 ו – 11 לסיכומי התשובה, כאילו סעיפים 26 ו – 27 לכתב התביעה מתייחסים גם לטענה כי תמהיל ההשקעה של הפוליסות לא היה מתאים מלכתחילה לצרכיה של התובעת. קריאה של סעיפים אלה בכתב התביעה מלמדת באופן ברור כי הם מתייחסים באופן ברור וחד משמעי, אך ורק לעובדות המפורטות בסעיף 22 לכתב התביעה, ואליהן בלבד.
אין בסעיפים 26 ו – 27 לכתב התביעה פירוט של עובדה כלשהי, אלא רק פירוט של עילות משפטיות. אין בכתב התביעה כולו, ולו פעם אחת, טענה עובדתית כלשהי, שממנה ניתן ללמוד שהתובעות טוענות כי תמהיל הפוליסות שהוצע להן לא התאים לנתוניה האישיים של התובעת.
לפיכך, ונוכח כל האמור לעיל, אין מקום להתיר את שינוי החזית בעניין זה, ואין להכריע בתובענה על יסוד עילה זו.
32.
יש להוסיף לאמור לעיל כי רות העידה, בהגינות, שמה שקומם אותה יותר מכל הינו עניין מס השבח, וכי אלמלא עניין זה לא היתה מגישה כל תביעה כנגד הנתבעים מלכתחילה:
ש. אם כן היה ניתן להתקזז עם מס שבח, היו לך טענות כנגד אסף, היית מגישה נגדו תביעה?
ת. לא."
(עמ' 18 ש' 13-14).
הנה כי כן, רות מאשרת, כי הטענה היחידה כלפי הנתבעים נולדה מפרשת מס השבח, ותו לא. לפיכך, כל ניסיון להדביק לנתבעים טענות אחרות, מן היקב ומן הגורן - נידון לכישלון.
33.
נוכח כל האמור אני דוחה את התביעה.
בנסיבות העניין, התובעות תישאנה בהוצאות המשפט של הנתבעים, בסך של 20,000 ₪. סכום זה הינו גלובלי וכולל את כל ההוצאות לרבות שכ"ט עו"ד.
ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום,
כ"ט אייר תשע"ד, 29 מאי 2014, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 47134-10/11 רות בן דור, מרים בן דור נ' אסף בנאי, אש פרופיט - סוכנות לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/05/2014)