פסקי דין על יעקב חזן | פסקי דין על משה נשיא

44763-12/13 תק     26/05/2014




תק 44763-12/13 יעקב חזן נ' משה נשיא








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 44763-12-13 חזן נ' נשיא


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשמת בכירה
אושרית הובר היימן


תובע

יעקב חזן


נגד


נתבע

משה נשיא




פסק דין


1.
התביעה שבפני
הינה תולדה של מערכת יחסים קשה ועכורה בין שני שכנים החולקים גדר משותפת. בין הצדדים מתנהלים, או למצער התנהלו בעבר הלא רחוק, מספר הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים, וניכר כי שוררת ביניהם איבה עמוקה.

2.
עניינה של התובענה דנא, הוא בטענת התובע לפיה הנתבע גזל ממנו מים בהיקף של מאות קו"ב, באמצעות צינור בלחץ מאוד גבוה שהונח על הגדר המשותפת שבין שני הבתים. הבסיס לטענתו זו של התובע, הוא בשניים: אירוע יחיד בו נצפה (או, כדברי התובע "נתפס") הנתבע כאשר הוא עושה שימוש באותו הצינור לשם השקיית גינתו, וחשבונות מים המעידים על צריכה חריגה בשלושת החודשים שקדמו לאותו האירוע.

3.
הנתבע, הכחיש כי עשה אי פעם שימוש במים הנובעים מצינור של התובע ללא רשותו. עוד טען, כי התובע לא הוכיח תביעתו ואף אם יעלה בידו להוכיח טענתו בדבר שימוש חד פעמי בצינור השייך לו, הרי שאין בכך בכדי להוכיח גזל מים בהיקף הנטען בכתב התביעה.

4.
בדיון שבפני
העידו התובע ועד מטעמו וכן הנתבע. חלק ניכר מעדויות הצדדים הוקדשו לבירור נסיבות אותו אירוע נשוא כתב התביעה, בו נטען כי הנתבע נראה עושה שימוש בצינור המים של התובע.

דיון והכרעה:
5.
לאחר שלמדתי את טיעוני הצדדים בכתב, שמעתי עדויותיהם בהרחבה בעל פה ועיינתי בראיות שהובאו בפני
, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות במלואה, הואיל ולא עלה בידי התובע להרים את נטל השכנוע ולהוכיח תביעתו.
6.
כאמור, תביעתו של התובע מתבססת על אירוע בודד, בו עשה הנתבע, לטענתו, שימוש בצינור שבבעלות התובע לשם השקיית גינתו. דא עקא, אף אם אקבל גרסתו של התובע במלואה לעניין זה, הרי שמכאן ועד הסקת מסקנה לפיה, הנתבע ביצע גזל שיטתי ומתמשך של מים מאותו הצינור, משך חודשים ארוכים ובהיקף אדיר, הדרך ארוכה.


7.
אמנם, התובע הציג חשבונות מים גבוהים לתקופה בת מספר חודשים, אולם לא נמצאה בראיותיו ולו ראשית ראיה שיש בה בכדי ליצור קשר בין היקף הצריכה הגבוה לבין הנתבע. התובע לא הציג כל ראיה שיש בה בכדי ליצור קשר סיבתי ישיר שכזה, כדוגמת צילום ממצלמות האבטחה הקיימות במקום, או עדות בעל פה שיש בה בכדי לתמוך בטענה בדבר התנהלות שיטתית כנטען. יתרה מכך, טענת התובע אף אינה סבירה במובן זה שלא יתכן שהנתבע עשה שימוש כה ניכר באותו צינור כנטען, ולמשך פרק זמן כה ממושך, אך לא התובע עצמו ואף לא אחד מהפועלים אשר עסקו, באותם חודשים, בבניה אינטנסיבית בחצר התובע, לא הבחין בכך כלל. זאת ועוד, התובע טען כי לא היו נזילות כלשהן אשר עשויות היו לגרום לצריכה חריגה, אך לא הביא לעניין זה חוות דעת של גורם מקצועי כלשהו שיאשר שהצנרת הייתה תקינה במועדים הרלוונטיים לתביעה.

8.
בחקירתו בפני
, אמר התובע "יש לי חשבונות לפני, אחרי, והצריכה קפצה במאות אחוזים...אז מישהו צורך את המים" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 5 ו – 7), אולם לדידי לא עלה בידי התובע להוכיח כי אותו "מישהו" הוא הנתבע, ולמעשה יכול אותו "מישהו" להיות כל מאן דהוא, לרבות הפועלים שעבדו אצל התובע אותה התקופה בחצר. נראה, כי היריבות הקשה בין התובע לנתבע היא זו אשר הובילה אותו לכלל מסקנה, שמבחינתו אינה מוטלת בספק, לפיה האחראי לצריכת המים המופרזת הוא הנתבע ולא אחר. דא עקא, שהכרעת בית משפט לא יכול שתינתן על בסיס הליך הסקת מסקנות שכזה, אלא עליה להיות מושתתת על אדני הראיות המונחות בפני
ו, אשר במקרה זה הינן דלות ביותר ובלתי מספקות.

9.
אמנם, התביעה דנא מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, ובהליך זה קיימת גמישות בסדרי הדין, אולם גם בגדרו של ההליך שבפני
חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הכלל ש"המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את העובדות שבבסיס תביעתו, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבע העולה מאותן עובדות שהוכחו.


10.
לעניין נטל השכנוע נקבע ברע"א 3646/98, כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003] כי:

"... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה
דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"
.

11.
בהתאם להלכה הפסוקה, תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין
הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תידחה. על מנת שתתקבל תביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של למעלה מ -50%. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות
סותרות שהם מעלים – שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.

12.
במקרה דנן, אין בפני
אלא גרסה מול גרסה ומשכך, עליי לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

13.
בחינה כאמור מעלה כי התובע לא הרים הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.

14.
בנסיבות אלו, כאשר כפות המאזניים מעויינות באשר לגרסאות האמורות בעניין זה, אין בידי לקבל את
עמדת התובע ומכאן מסקנתי כי דינה של תביעתו להידחות.

15.
סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבע, בסך 1000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית, ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 ימים
ניתן היום,
כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 44763-12/13 יעקב חזן נ' משה נשיא (פורסם ב-ֽ 26/05/2014)