פסקי דין על יעקב חזן | פסקי דין על משה נשיא

1646-12/13 תק     10/06/2014




תק 1646-12/13 יעקב חזן נ' משה נשיא








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 1646-12-13 חזן נ' נשיא


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשמת בכירה
איילת הרץ


תובע

יעקב חזן


נגד


נתבע

משה נשיא



פסק דין


1.
התביעה שלפני עניינה גרימת נזק לרכוש התובע על ידי הנתבע, אשר מתגורר בסמוך.

2.
טענות הצדדים:

א.
התובע טען כי עסק בבניית בתים בסמוך לבית הנתבע אשר התנגד לבניה ופעל כנגד התובע באלימות מילולית, פיזית, חשף בפני
ו את אבר מינו וגרם נזק מהותי לרכושו.
ביום 10.11.13 הגיע הנתבע, כך לטענת התובע, לשטח הבניה כאשר הוא אוחז במגזרי תיל וניסה לחתוך כבלי חשמל אשר היו במקום. התובע תמך טענתו בתמונה של הנתבע אוחז כלי חיתוך בידיו. לטענת התובע, הנתבע עשה זאת תוך שהוא מקלל את התובע נמרצות ועולב בעובדיו שהיו במקום. התובע מתוך חשש לחייו של הנתבע צעק: "השתגעת, אתה תתחשמל". אז הוריד הנתבע את מגזרי התיל מכבל החשמל ולאחר מספר שניות הניח אותם בשנית על כבל החשמל. התובע שב והזהיר את הנתבע כי עלול הוא להתחשמל. הנתבע נעצר קילל את התובע וטען כי מגזרי התיל מבודדים. הוויכוח נמשך בין הצדדים
עד שלבסוף עזב הנתבע את המקום.
למחרת, יום שבת, נוכח התובע כי מתג החשמל הראשי כבוי, כשניסה להרימו המתג קפץ שוב. התובע הזמין מיידית חשמלאי לטיפול בתקלה. החשמלאי בדק ומצא שכבל החשמל הראשי העובר בתוך החומה נחתך במכשיר חד וגרם לקצר כללי במערכת החשמל והמצלמות. החשמלאי השיב לאחר עבודה בת מספר שעות את החשמל לפעילות.
ביום 17.11.13 ביקר במקום טכנאי מצלמות ומצא שכתוצאה מחיתוך כבל הזנה ראשי נוצר קצר שגרם לכבל החשמל, הכבל המוביל למצלמה ולכרטיס הרשת להישרף לחלוטין וכתוצאה נשרפה מצלמת האבטחה במקום. הטכנאי תיקן והחליף את המצלמה. התובע טען שניסה לפנות לנתבע, אך זה סרב לשלם בעבור הנזקים בטענה שאיננו אחראי לנזק.
התובע עתר לחיוב הנתבע בתשלומים הבאים: 1,700 ₪ עבור החשמלאי; 1,392 ₪ עבור החלפת מצלמות וטכנאי; 96 ₪ בעבור שני תצהירים; 11 ₪ בעבור נסח טאבו; 4,000 ₪ בעבור בזבוז זמן התובע; 2000 ₪ עוגמת הנפש; 1,000 ₪ בגין התייצבות התובע לדיון.

ב.
הנתבע כפר בטענות התובע וטען כי לא גרם כל נזק לכבלי החשמל ולמצלמות האבטחה. הנתבע טען כי התמונה המצורפת לכתב התביעה הינה תמונה שלו עם מזמרה שכן עסק ביום המדובר בגיזום עצים בגינתו הפרטית וכי אין בתמונה זו כדי להעיד כי ניסה לחתוך את כבל החשמל. הנתבע הודה כי התקיים דין ודברים בין הצדדים אך לטענתו אף התובע אינו טוען כי הוא או עובדיו הבחינו בנתבע חותך בפועל את כבל החשמל ועל כן טענת התובע לכל היותר יכולה להתמצות בניסיון (אשר הינו מוכחש על ידי הנתבע) שנמנע, לגרום נזק לרכוש ותו לא. הנתבע טען כי כלל לא גרם נזק לרכוש התובע ויתכן כי ניסיון תיקון המצלמות על ידי החשמלאי אשר אינו בר סמכא בנושא הוא זה אשר גרם לנזק הנטען. בנוסף טען הנתבע כי בתצהיר החשמלאי נכתב כי כבלים בחומה נחתכו זאת בסתירה לגרסת התובע לפיה מדובר בכבל חשמלי אחד. כמו כן, לא ברור הצורך בהחלפת קטעים נרחבים של כבלי חשמל בשעה שכבל אחד בלבד נחתך. הנתבע הודה כי התובע פנה אליו בטרם הגיש את תביעתו אך טען כי מאחר ואינו אחראי לנזק סרב לשלם לתובע.

3.
דיון והכרעה:

לאחר קריאת כתבי הטענות ושמיעת עדויות הצדדים, אני מעדיפה את גרסת התובע ולפיכך יש לקבל התביעה בחלקה ולחייב הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

א.
ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו אודות האירועים אשר התרחשו באותו היום, ולפיה הנתבע הגיע למקום צעק גידף וניסה לחתוך את כבלי החשמל של התובע עם מגזרי תיל. התובע העיד כי הזהיר את התובע שעלול הוא להתחשמל לקריאה זו הצטרפו הקבלן ובנו שהיו במקום. הנתבע השיב להם שמגזרי התיל מבודדים והוא יחתוך כל כבל חשמל המצוי בשטחו. הנתבע ניסה שוב לחתוך ועובדיו של התובע מנעו זאת ממנו והרחיקו אותו מהמקום. התובע חזר וטען כי יום למחרת האירוע, הבחין שמתג החשמל קפץ וחשמלאי שהגיע למקום מצא שהקצר נובע מחוט חשמל שנקרע. התובע ציין כי מדובר במקום סגור וחוטי החשמל חשופים רק בשטח הגובל בחצרו של הנתבע. לאחר מכן טכנאי מצלמות אבחן שבעקבות חיתוך של מתח גבוה ומתח נמוך נוצר קצר, וכתוצאה מכך נשרפה מצלמה ונוצר צורך להחליפה.

ב.
כמו כן, העובדה כי ביום למחרת נמצא כבל חשמל גזור, כבל שהוצג אף בפני
י במהלך הדיון, מעידה כי הנתבע אכן צלח בניסיונו לחתוך חלקית את כבל החשמל עם גזרי התיל.

ג.
יתרה מכך, עדותם של עדי התובע נמצאה מהימנה בעיני והיא תומכת בגרסת התובע לפיה הנתבע התקרב לכבל החשמל והחל לגזור עם מגזרי תיל את צינורות הבידוד שעטפו אותו.

עובדו של התובע, אשר נכח במקום בשעת התרחשות האירוע, מר מוחמד בלעום, העיד כי
הכבלים החשופים היו בצד החומה, בשטח אשר שייך לנתבע. העד אישר כי הנתבע הגיע למקום כאשר בידו מגזרי תיל, צעק וגידף את התובע ועובדיו. לאחר מכן, הצמיד הנתבע את מגזרי התיל לכבל החשמל וסגר במחצית את מגזרי התיל על הכבל החשמלי. העד טען כי הנתבע חזר על כך מספר פעמים אך העובדים במקום הזהירו אותו כי עלול להתחשמל.

מר וליד סרסור, החשמלאי אשר תיקן עבור התובע את הנזק בכבלי החשמל, העיד אף הוא וטען במהימנות רבה כי בדק ומצא שהקצר במערכת החשמל נוצר עקב כך שהכבל החשמלי נחתך ונגזר אך לא עד הסוף ("כשחתכת, לא חתכת עד הסוף", עמ' 5 ש' 11).

ד.
מנגד עדותו של הנתבע היתה בלתי מהימנה ורוויות סתירות. הנתבע אומנם העיד תחילה כי לאורך כל שנות מגוריו באזור לא הייתה כלפיו אף תלונה ואף ניסה לסייע בתחילה לתובע. אך הודה כי בהמשך התגלו בין הצדדים חילוקי דעות, שהחריפו עד כדי כך שהתובע תקף אותו לטענתו עם צינור וכתוצאה מכך קיבל התובע צו הרחקה מהשטח. הנתבע ביקש להדגיש כי התלונות במשטרה שהוגשו ע"י התובע כנגדו נגנזו כולן, לרבות התלונה במשטרה בגין החבלה ברכוש נשוא תביעה זו.

הנתבע טען בעדותו כי ביום האירוע החלו התובע ועובדיו לתקן את החומה תוך שהם משליכים פסולת לגינתו של הנתבע, שעסק באותה העת עם מזמרה בגיזום גינתו. הנתבע הודה כי הביע תרעומת בפני
התובע ועובדיו על השלכת הפסולת לחצרו כאשר המזמרה בידו אך הכחיש כי ניגש עם המזמרה לכבל החשמל וניסה לחתוך אותו.

ברם, עדותו זו עומדת בסתירה לעדותם המהימנה של התובע ועובדיו לפיה התקרב עם המזמרה לכבל החשמל וסגר המזמרה במחצית על הכבל.

סבורה אני כי אין די בנכונות הנתבע להיבדק במכונת אמת בכדי להעיד שדובר אמת הוא ובהעדר הסכמה מצד התובע הרי שלהצעה אין כל תוקף ראייתי. בנוסף, אין די בכך שהתלונה במשטרה נסגרה מאחר ונטל ההוכחה במשפט האזרחי שונה במהותו מהפלילי.

ה.
זאת ועוד, סבורה אני כי במידה ומבקש היה התובע לטפול אשמת שווא של חיתוך הכבל על הנתבע, הרי שהוא ועדיו היו טוענים לפניי כי הבחינו בנתבע חותך את הכבל החשמלי.

ברם, התובע ועדיו במהימנות רבה שבו והדגישו תוך שהם מציינים רבים פרטים רבים המעידים על מהימנות גרסתם כי הנתבע הניח מספר פעמים את המזמרה על גבי כבל החשמל והחל בניסיון חיתוך הכבל, אך לא נאמר על ידם באף שלב כי הבחינו שהכבל נחתך לחלוטין. הדבר גם עולה בקנה אחד עם גרסת החשמלאי לפיה בבדיקתו מצא כבל חשמל חתוך אך לא עד הסוף. בנוסף, עולה הדבר עם גרסת התובע לפיה לא היה מודע לכך שנגרם לכבל החשמל נזק ורק למחרת כאשר הבחין בקצר, הסתבר שניסיונו של הנתבע צלח והכבל החשמלי נגזר בחלקו כתוצאה מסגירת המזמרה במחצית על הכבל.

ו.
לפיכך, הואיל והוכח בפני
כי בעת ויכוח שהתנהל בין הצדדים, הצמיד הנתבע את המזמרה מספר פעמים אל מעטה כבלי החשמל של התובע בניסיון לגזור את הכבל. והואיל והוכח בפני
י בעדויות התובע, העובד מטעמו ואיש המקצוע כי ניסיון זה צלח וחיתוך הכבל החשמלי במחציתו גרם לקצר שהוביל לקריסת מערכת החשמל ולשריפת המצלמה, סבורה אני כי על הנתבע מוטלת האחריות לשפות את התובע בגין נזקיו.

4.
הנזק:

התובע צירף חוות דעת שמאי אשר במסגרתה הוערך הנזק (לרבות שכר עבודת החשמלאי וטכנאי מצלמות) בסך של 3,280 ₪. בתוספת עלות הכנת חוות הדעת בסך של 708 ₪, עומד הנזק הכולל שעל הנתבע לשלם לתובע על סך של 3,988 ₪. לאחר עיון בחוות הדעת סבורה אני כי הערכת הנזק סבירה ויש בחוות דעת זו בכדי לבסס את גובה הנזק הנטען.

באשר לרכיב עוגמת הנפש, מצאתי מקום להתערב בו, להפחיתו ולהעמידו על סך של 500 ₪ בלבד לאור ההלכה הפסוקה לפיה יש לפסוק פיצויי על פי רכיב זה במשורה בלבד.

יתר הרכיבים הנתבעים - לא הוכחו, הינם מופרזים ועל כן אחת דינם להידחות.

5.
סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 4,488 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 1.12.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך של 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.


ניתן היום,
י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 1646-12/13 יעקב חזן נ' משה נשיא (פורסם ב-ֽ 10/06/2014)