פסקי דין על מוחמד חואלד | פסקי דין על רוחי שחאדה | פסקי דין על מוחמד מיעארי |

28680-07/14 מת     18/07/2014




מת 28680-07/14 מדינת ישראל נ' מוחמד חואלד, רוחי שחאדה, מוחמד מיעארי








בית המשפט המחוזי בחיפה



מ"ת 28680-07-14 מדינת ישראל
נ' חואלד(עציר) ואח'




תיק חיצוני: 3777/14



בפני
כב' השופט אמיר טובי


המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיבים
1. מוחמד חואלד
(עציר)
ת.ז. 205911290
2. רוחי שחאדה
(עציר)
ת.ז. 206219891
3. מוחמד מיעארי
(עציר)
ת.ז. 203997804


נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד גב' טל גרשון
ב"כ המשיבים: עו"ד איברהים כנעאנה
המשיבים באמצעות הליווי
החלטה

1.
בפני
י בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המתנהלים כנגדם בתיק פלילי 28643-07-14 בבית המשפט המחוזי בחיפה, וזאת בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996.

2.
כתב האישום הנ"ל מייחס לנאשמים את העבירות שלהלן -
התקהלות אסורה עבירה לפי סעיף 151 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); התפרעות, עבירה לפי סעיף 152+29 לחוק העונשין; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1)+(2)+(3)+ 25 + 29 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 + 29 לחוק העונשין וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(3) + 29 לחוק העונשין.


בעובדות כתב האישום נאמר כי במהלך חודש יולי 2014 נערכו הפגנות ואירועי הפרות סדר במקומות שונים בארץ. ביום 7.7.2014 בסמוך לשעה 21:00 התקיימה תהלוכה בכפר שעב שלא אושרה על ידי המשטרה, בה השתתפו עשרות אנשים, ובכללם המשיבים והקטין מ.ה (להלן: "הקטין"). התהלוכה התקיימה ממרכז הכפר לכיוון כביש 805 ובמהלכה הובערו צמיגים, הוצתו עצים ונורו זיקוקים. התהלוכה ובה המשיבים, הגיעה סמוך לכביש 805 כאשר המשתתפים בה אוחזים אבנים, מוטות ברזל, זיקוקים וצמיגים וחלקם היה רעול פנים. באותן נסיבות ועל מנת לשמור על שלום הציבור ולהשליט סדר, הגיעו השוטרים למקום באמצעות ניידות משטרתיות. בתגובה יידו האנשים שהשתתפו בתהלוכה על הניידות בהן ישבו שוטרים ועל שוטרים שהיו בזירת האירוע, אבנים, ברזלים וכן ירו זיקוקים לעבר הניידות והשוטרים. עוד נאמר כי המשיבים והקטין שנכחו בהתקהלות יידו אבנים לעבר הניידות שנסעו בכביש ולעבר השוטרים שנכחו במקום. בהמשך, ברחו המשיבים מפני השוטרים ונתפסו לאחר זמן קצר.

3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, כאמור.

4.
הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס למשיב מס' 3 נוכח הודייתו במעשים המיוחסים לו, עליהם הביע צער וחרטה.

5.
הראיות הלכאוריות ביחס למשיבים 1 – 2 (להלן: "המשיבים") מתמקדות בהודעות שנמסרו מפי הקטין, במהלכן נקב בשמם של המשיבים כמי שזקרו יחד עמו אבנים על השוטרים וכן במזכרי השוטרים.

6.
הודעות הקטין - בהודעתו הראשונה של הקטין מיום 8.7.2014 הוא מסר שהגיע עם אחרים לאזור הכביש הראשי וכשהגיעו ניידות המשטרה החלו לזרוק לעברם אבנים וברחו לכיוון הכפר. בהמשך נשאל מי היה אתו כשזרק אבנים ונקב בשמותיהם של המשיבים 1 ו- 2 "שניהם היו איתי וזרקו אבנים לעבר הניידות וברחנו ביחד".


יש טעם בטענות אותן מעלה ב"כ המשיבים ביחס לחקירה זו, בשים לב לכך שזו התנהלה סמוך לשעה 01.00, ללא נוכחות אחד מהורי הקטין ומבלי שתועדה תיעוד חזותי.
הבעייתיות בהודעתו הראשונה של הקטין בולטת ביתר שאת לנוכח דבריו בהודעתו השנייה מיום 11.7.14. יוער כי גם הודעה זו נגבתה ללא נוכחות אחד מהוריו של הקטין. עיון בתמליל אותה חקירה מלמד כי הקטין חזר בו מהדברים שייחס למשיבים "לא אמרתי שזרקו אבנים, מה אני אמרתי שהם זרקו אבנים". בהמשך הוסיף "לא ראיתי טוב. יכול להיות שרוחי (המשיב 2 - א.ט) זרק וברח. אני לא יודע אך מוחמד (המשיב 1 – א.ט.) לא ראיתי שזרק אבנים. אני לא יודע מי זרק אבנים בדיוק".


בהמשך, מעמת אותו החוקר עם העובדה שבהודעתו הראשונה סיפר כי הוא יחד עם שני המשיבים זרקו אבנים לעבר רכבי משטרה. תשובתו של הקטין היתה "מה אני אמרתי שמוחמד ורוחי (המשיבים 1 ו- 2 – א.ט) זרקו גם".
רק בפעם השלישית, משמפציר בו החוקר לומר את האמת וכי הדבר יהיה לטובתו, מאשר הקטין כי המשיבים זרקו יחד עמו אבנים לעבר השוטרים.

ברי כי בשלב זה של הדיון, אין בית המשפט נדרש לשאלת משקלן של הראיות ומהימנותם של העדים, והראיות נבחנות בחינה חיצונית בלבד (בש"פ 8012/13 טל ווב נ' מדינת ישראל
, (6.1.2014); בש"פ 825/98 מדינת ישראל
נ' דחלה, פ"ד נב(1), 625). יחד עם זאת, כאשר המבקשת מסתמכת בעיקר על הודעותיו של הקטין מהן עולה כי הוא משנה גרסתו לסירוגין, לא ניתן להתעלם מכך שעה שבוחנים את משקלן של הראיות הלכאוריות המסבכות את המשיבים.

7.
מזכרי השוטרים – בבקשתה, ככל שהיא מתייחסת למשיבים 1 ו-2, מפנה המבקשת למזכרי השוטרים רפי סער ו-וואיל פארס. במזכרו של השוטר רפי סער מיום 7.7.14 אין דבר שיש בו כדי לקשור את המשיבים להתקהלות אסורה, התפרעות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות או סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה. כל שנאמר במזכר שנערך על ידו כי במהלך פעילותו הוא הבחין בשלושה צעירים שהלכו בשולי הכביש ובידם אבנים. כאשר התקרבו השוטרים לכיוונם, הם זרקו את האבנים מידיהם לצידי הכביש וניסו לברוח.


בדו"ח הפעולה שערך וואיל פארס ביום
7.7.14 נרשם כי הבחין בצעירים העומדים בצומת הכפר שעב, כשהם זורקים נפצים. בתוך כך הוא הבחין במשיב 2 כשהוא זורק דבר מה מידו. במזכר מאוחר יותר מיום 10.7.14 ציין אותו שוטר כי המשיב 2 עמד במרחק של
כ-50 מ' ממנו והשליך לעברו חפץ, אותו לא הצליח לזהות, ואשר נפל במרחק של כ-5 מ' ממנו. דוחות הפעולה של השוטר פארס
עשויים לכאורה להקים מסד ראייתי לעבירה של ניסיון תקיפת שוטר או הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
אין באותם דוחות כדי לשמש ראייה לכאורית לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.



8.
לסיכום הפן הראייתי ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאוריות הקושרות את המשיבים לעיקר העבירות המיוחסות להם, אם כי עוצמתן אינה במדרג גבוה. ברי כי יש ליתן לכך משקל שעה שבאים לבחון קיומה של חלופה.

9.
ב"כ המשיבים לא חלק, ובצדק, על קיומה של עילת מעצר, שכן במעשים המיוחסים למשיבים טבועה מסוכנות שאין צורך להכביר מילים לגביה.

10.
בבואי לבחון את סוגיית שחרורם של המשיבים בתנאים מגבילים שיצמצמו את הפגיעה בחירותם, אני רואה לאבחן בין המשיבים 1 ו-2 לבין המשיב 3. ראשית, למשיבים 1 ו-2 אין כל הרשעות קודמות וזו הסתבכותם הראשונה עם החוק. לעומתם, המשיב 3 צבר הרשעה קודמת בעבירת איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי ותקיפה סתם. כמו כן, בפן הראייתי קשר עצמו המשיב 3 למעשים המיוחסים לו ולא חלק על קיומן של ראיות לכאוריות לגביו. לעומתו, הראיות כנגד המשיבים 1 ו-2 חלשות יותר בעוצמתן, כאמור.

11.
בחנתי את החלופות שהוצעו לגבי המשיבים 1 ו-2 ושוכנעתי כי יש בהן כדי להשיג את מטרת המעצר ולאיין את המסוכנות הנשקפת מהם. החלופות מצויות מחוץ לתחומי הכפר שעב, בו התרחשו האירועים נשוא כתב האישום
והמפקחים שהוצעו עשו עליי רושם חיובי וטוב.

12.
אשר על כן, אני מורה על שחרורם של המשיבים 1 ו-2 בתנאים המגבילים שלהלן:

12.1
המשיב 1 ישהה במעצר בית בבית דודתו, גב' חוריה שיבל, ת"ז 040393894, ודודו, מר מוחמד שיבל ת"ז 29755899 בכפר מכר, עד להחלטה אחרת.

12.2
המשיב 2 ישהה במעצר בית בבית דודתו, גב' תאופיקה אסעד ת"ז 029110269, ודודו מר מוחמד אסעד ת"ז 059477315 בשפרעם (שכונת עג'רוש), עד להחלטה אחרת.



12.3
כל אחד מהמשיבים יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪ להבטחת קיום תנאי שחרורו.

כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות צד ג' על סך 10,000 ₪.

12.4
במהלך מעצר הבית, יהיו המשיבים 1 ו-2 נתונים לפיקוחם והשגחתם בכל עת של לפחות אחד המפקחים שנקבעו לגביהם. מובהר בזאת כי המשטרה תהיה רשאית לבדוק קיום תנאי השחרור בכל זמן סביר.

12.5
המשיבים 1 ו-2 יהיו רשאים לצאת להתאווררות מדי יום, בין השעות 16.00 ועד לשעה 19.00, ובלבד שיהיו מלווים על ידי אחד המפקחים שנקבעו לגביהם ובתנאי שלא יעזבו את תחומי הישוב בו הם נתונים במעצר בית.

13.
ביחס למשיב 3, מתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו, במסגרתו תיבחן הן המסוכנות הנשקפת הימנו והן החלופות שתוצענה על ידו. בשלב זה ימשיך המשיב 3 להיות נתון במעצר עד להחלטה אחרת.

14.
המשך הדיון בעניינו של המשיב 3 יתקיים ביום 5.8.2014 שעה 10:00, בפני
השופט התורן. התסקיר יוגש עד לאותו מועד.


לנוכח פגרת בתי המשפט תקבע המזכירות את הדיון בפני
שופט תורן.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ד, 18 יולי 2014, בנוכחות הצדדים.













מת בית משפט מחוזי 28680-07/14 מדינת ישראל נ' מוחמד חואלד, רוחי שחאדה, מוחמד מיעארי (פורסם ב-ֽ 18/07/2014)