פסקי דין על איתיאל שורץ | פסקי דין על בבילון | פסקי דין על אלון כרמלי | פסקי דין על נועם לניר ואח' |

33491-06/13 תצ     21/07/2014




תצ 33491-06/13 איתיאל שורץ נ' בבילון בע"מ, אלון כרמלי, נועם לניר ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 33491-06-13
איתיאל שורץ
נ' בבילון בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:

21 יולי 2014





בפני

כב' השופטת
דניה קרת-מאיר

המבקש
איתיאל שורץ
ע"י ב"כ עוה"ד עמית מנור
ו/או יוקי שמש
ו/או ענבל לייפר


נגד


המשיבים

1. בבילון בע"מ


(החברה)
2. אלון כרמלי
3. נועם לניר

ע"י ב"כ עוה"ד ברקמן וקסלר בלום ושות'
4. רמי אנטין
5. אפרת טולקובסקי
6. גיל נחום רוזן

ע"י ב"כ עוה"ד פירט וילנסקי מזרחי כנעני



החלטה

1
.
הבקשה שלפניי הינה בקשה לצירוף מסמכים בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולחלופין להכרעה בבקשה לגילוי מסמכים על יסוד כתבי טענות שהוגשו.
בבקשה התבקש בית המשפט להורות למשיבים לצרף לתגובותיהם לבקשה לאישור התובענה כייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 (להלן: "בקשת האישור") אשר הוגשה על ידי המבקש - את המסמכים אשר צוינו בתגובות שהוגשו מטעמם.
בבקשה הפנה המבקש להחלטה אשר ניתנה בתיק נוסף המתנהל כנגד המשיבים, בת"צ 62018-10-13 ברנדייס נ' בבילון (להלן: "עניין ברנדייס") ולהחלטתה של כב' השופטת רונן בבקשה לצירוף מסמכים על פי תקנה 75.
המסמכים אשר נזכרו בתגובות לבקשת האישור לגביהם נטען כי קמה החובה לצרפם הם המסמכים הבאים:
-
העתקי מכתבים שעניינם "התרעה על הפרת חוזה" אשר שלחה גוגל לחברה והתקבלו בחברה ביום 21.11.12 וביום 29.11.12, כאשר לטענת המשיבים מדובר באותו מכתב. מכתבים אלה אוזכרו בסעיפים 132, 133 ו- 238 לתגובת המשיבים 1-3 ובסעיפים 127-130 ו- 241 לתגובת המשיבים 4-6.
-
העתק מכתב מאת גוגל שהתקבל בחברה ביום 16.11.12. המכתב אוזכר בסעיפים 139 ו- 239 לתגובת המשיבים 1-3 ובסעיף 134 לתגובת המשיבים 4-6.
-
העתק הודעת גוגל בדבר אי חידוש ההסכם בין החברה לבין גוגל, אשר התקבלה בחברה ביום 29.10.13. ההודעה אוזכרה בסעיף 128 לתגובת המשיבים 1-3 ובסעיף 154 לתגובת המשיבים 4-6.

ביום 3.6.14 ניתנה על ידי החלטה על פיה יש להתייחס לבקשה הנוכחית כאל בקשה נפרדת לצירוף מסמכים לפי תקנה 75 וכי אין מניעה להגשת הבקשה.
עוד נקבע כי החלטה בבקשה לצירוף מסמכים לפי תקנה 75 אינה מצריכה דיון.
המשיבים הגיבו לבקשה וניתנה תשובתו של המבקש לתגובות המשיבים.

2.

בבקשת האישור נאמר כי עניינה של בקשת האישור היא באחריות המשיבה 1 (להלן: "בבילון" או "החברה") ונושאי משרה בה, לדיווחים ומצגים מטעים הקשורים לגורמי הסיכון של החברה ולהתפתחויות שליליות אשר אירעו בעסקיה בתקופה הקובעת.
נטען כי כתוצאה מהסתרה ואי גילוי מהותי אודות פעילות החברה ולפרסום פרטים מטעים, נסחרה מניית החברה בשווי מנופח במהלך התקופה שתחילתה בפרסום דוח הרבעון הראשון לשנת 2012 (8.5.12) - וסיומה במועד פרסום הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2012 (18.2.13) (להלן: "התקופה הקובעת").
נאמר כי החברה פיתחה תוכנות תרגום לרבות תוכנת תרגום מקוונת המופצת לגולשים חינם.
במהלך התקופה הקובעת ואף לפני כן הפיקה החברה את הרוב המכריע של הכנסותיה ורווחיה ממודל עסקי אשר במרכזו תוכנת תרגום חינמית (להלן: "התוכנה"), שהופצה לגולשים באינטרנט בדרכים שונות.
גולש אשר על מחשבו מותקנת התוכנה, ואשר במהלך התקנתה לא סירב באופן אקטיבי להצעה להסב את ברירת המחדל של מנוע החיפוש למנוע החיפוש של בבילון -מכונה "משתמש".
לבבילון אין מנוע חיפוש משלה ושאילתות החיפוש הופנו למנועי חיפוש כגון גוגל ויאהו.
נטען כי בתקופה הקובעת הפנתה בבילון את הרוב המכריע של שאילתות החיפוש לגוגל.
ההסכם היה בין בבילון לגוגל נחתם ביום 21.12.13 ועמד לפוג בסוף חודש נובמבר 2013.
במהלך השנים 2011 ו- 2012 סומנה האופציה לשינוי ברירת המחדל של מנוע החיפוש
למנוע של בבילון מראש, על מסך התקנת התוכנה.
כלומר, גולש שלא היה מעונין לשנות את ברירת המחדל לטובת בבילון - היה צריך להסיר באופן אקטיבי את הסימון.
מאחר וברירת המחדל יכולה להיות מוסבת לטובת מנוע חיפוש של תוכנה אחת בלבד, התחרו בבילון וחברות תוכנה אחרות על הסבת מנועי החיפוש לטובתן.
בשנת 2011 הבחינה גוגל שהתחרות בין החברות יכולה להיות אגרסיבית. בקיץ 2011 נכתב על ידה כי היא ערה לגידול משמעותי במספר תלונות משתמשים על כך שהתקנות רבות מבוצעות מבלי שהגולש נתן לכך את הסכמתו.
בבקשת האישור נטען כי בבילון הסתירה מהמשקיעים במהלך התקופה הקובעת כי ההסכם בינה לבין גוגל כולל הנחיות מחייבות בשלושה תחומים עיקריים:
-
ממשקי התקנה והסרה של התוכנה יהיו הוגנים כך שהגולש יהיה מודע שההתקנה כרוכה בהסבת מנוע חיפוש.
-
למשתמש יהיה קל ופשוט להסיר את התוכנה ולהחזיר את ברירות המחדל למצבן טרם ההתקנה.
-
אופן ההתקשרויות של בבילון עם צדדים שלישיים שהפיצו את התוכנה שלה לגולשים, כך שיעמדו בקריטריונים של שקיפות והגינות כלפי הגולשים.

עוד נטען כי בבילון הסתירה מהמשקיעים כי הנחיות גוגל ניתנות לפרשנות שונה לגבי אופן יישומן, וכי ההסכם מעניק לגוגל זכות חד צדדית לעדכן את ההנחיות בתקופת ההסכם על דרך של החמרה.
בבילון לא גילתה כי לאור התחרות המחריפה על הסבת מנועי החיפוש והתרבות התלונות על פרקטיקות אגרסיביות, הלך וגבר הסיכון כי גוגל תקשיח את ההנחיות וכי עלולה להיות לכך השפעה מהותית שלילית על הכנסותיה של החברה.
בבילון ציינה בדוח השנתי לשנת 2011 כי המשתמשים השונים מגיעים לשימוש בתוכנה דרך שלושה ערוצים עיקריים: ערוץ ישיר, ערוץ פרסום ושותפי הפצה.
בערוץ האחרון אין התקנת תוכנת בבילון פרי יוזמת הגולש.
הגולש מתחיל בהתקנת תוכנה בלתי קשורה לבבילון כאשר במהלך ההתקנה מוצע לו להתקין גם את תוכנת התרגום של בבילון.
האישור להסבת מנוע החיפוש מסומן מראש ולא נידרש אישור אקטיבי.
נטען כי משתמש שגויס במסגרת שותפי הפצה (באנדלינג – מונח המתורגם ל"חבילה"
כפי שהובהר בבקשה – ד.ק.) הוא נחות יותר מבחינת פוטנציאל לצמיחה בהכנסות בבילון.
אותו משתמש יבקש להסיר את התוכנה מהר יותר ממשתמשים שגויסו בערוצים השונים. הסיכוי כי יבקש לעדכנן מחדש נמוך במיוחד משום שמלכתחילה לא היה לו בה צורך ממשי.
עוד נטען, בין היתר, כי
לאורך התקופה הקובעת הסתירה בבילון מציבור המשקיעים את העובדה כי הרוב המכריע של גיוסי המשתמשים מבוצע באמצעות באנדלינג.
בבילון הציגה בפני
המשקיעים מצג לפיו קיים ביקוש משמעותי לתוכנת התרגום שלה, וכי רוב המשתמשים נתנו הסכמתם המודעת להסבת מנוע החיפוש לטובת בבילון. זאת כאשר מסכי ההתקנה בערוץ שותפי ההפצה היו כולם בגרסת
opt out


הידועה לשמצה כגורמת להתקנות לא רצוניות.
נאמר בבקשת האישור כי ביום 14.9.12 הודיעה גוגל על כוונה לעדכן את העקרונות ולאכוף פרשנות מחמירה להנחיות בנוגע לממשקי התקנה והסרה של התוכנה, ולעניין יחסי בבילון עם שותפי הפצה.
נטען כי בבילון לא דיווחה לציבור המשקיעים על כוונה זו של גוגל.
הדבר לא צוין בדוח הרבעון השלישי למרות שגוגל החמירה את הפרשנות להנחיות כשבועיים קודם לכן.
עוד נטען כי טיוטות תשקיף אשר הוגשו בנובמבר 2012 על ידי בבילון לרשות ניירות ערך בארה"ב כטיוטות חסויות, כללו מידע שלילי על עסקי החברה אשר הוסתר מציבור המשקיעים במשך חודשים רבים.
ביום 2.12.12 דיווחה בבילון כי התקבל אצלה מכתב מאת גוגל במסגרתו הודיעה גוגל על ליקויים ביישום ההסכם.
נטען כי החברה לא הבהירה את אותם ליקויים ואף לא הבהירה כי המכתב הוא פועל יוצא של הודעת גוגל מיום 14.9.12 בדבר עדכון ההנחיות.
החברה לא ציינה כי תיקון הליקויים יפגע משמעותית ביכולתה להנפיק הכנסות מהקלקת משתמשים על פרסומות גוגל.
ביום 16.12.12 נודע לציבור המשקיעים כי גוגל עומדת לאסור על ממשק התקנה
opt
out
, וכי ברירות המחדל בתחום החיפוש יוכלו להיות מוסבים לטובת בבילון ורק לאחר שהגולש אישר באופן אקטיבי כי הוא מסכים להסבה – מנגנון
opt in
.
נטען כי בתקופה שמיום הודעת גוגל על כוונתה לאכוף פרשנות מחמירה (14.9.12) ועד לסיום תקופת התביעה צנחה המנייה בכ- 37%.

האמור בבקשה פורט בהרחבה על מנת שניתן יהיה להתייחס באופן ספציפי לבקשה לצירוף המסמכים ולתגובת המשיבים בהקשר זה.

3
.
בתגובת החברה והמשיבים 2-3 (להלן: "תגובת החברה"), ככל שהיא רלוונטית למסמכים אשר צירופם מתבקש, הובהר כי יש לחברה שני סוגים של שותפים עסקיים: שותפי מוניטיזציה ושותפי הפצה.
בין שותפי המוניטיזציה קשורה בבילון במערכת הסכמים עם גוגל: הסוג הראשון, המהווה את הרוב המוחלט של ההסכמים בהם נקשרת גוגל, הם הסכמים פומביים ואחידים אשר תנאיהם קבועים מראש.
הסוג השני הם הסכמים אשר במסגרתם נקשרת גוגל עם מספר מועט של גופים. מדובר בהסכמים סודיים הכוללים התחייבויות הדדיות של גוגל עם הגוף עמו היא נקשרת ותנאי ההתקשרות אינם אחידים.
גוגל מנהלת מעקב צמוד, ביקורות ובדיקות על החברות עמן היא קשורה עסקית.
בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור היתה בבילון קשורה עם גוגל בשני סוגי ההסכמים אשר מאובחנים ומופרדים אלה מאלה.
נטען כי בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור ערכה גוגל עדכונים ושינויים ביחס לכל אחד מסוגי ההסכמים.
נטען כי בקשת האישור
אינה מבחינה בין סוגי ההתקשרויות השונים ומביאה את השתלשלות האירועים בערבוביה וחוסר סדר.
הבקשה מלינה על עדכונים ושינויים, אשר לטענת המבקש הם מהותיים, שהחברה היתה צריכה לדווח עליהם. דגש הושם על הנחיה אחת אשר ניתנה במסגרת שינוי מדיניות שהחילה גוגל באחד מסוגי ההסכמים - לפיה על החברות הקשורות עמה בסוג זה של הסכם להחיל מנגנון
opt in


בהליך ההתקנה.
בהקשר זה נטען כי למעבר למנגנון זה לא היתה השפעה על החברה או על עסקיה.
מדובר בהתקשרות עם גוגל במסגרת תוכנית ה-
adword
,
על פיה ניתן לקנות מגוגל מודעות שיופיעו בראש אתר האינטרנט הנושאות את נושאי החיפוש או לצדו.
בסוג זה של הסכמים תנאי ההסכם קבועים מראש, הם זהים ביחס לכל המתקשרים עם גוגל והם מפורסמים בפומבי.
התקשרות בבילון בעסקה מעין זו היא מינורית ומהווה פחות מ- 5% מהשקעתה ברכישת משתמשים.
בתגובת החברה הובהר כי המכתב מיום 14.9.12 אשר נזכר בבקשת האישור, מתייחס לעדכונים לתוכנית
adword
כאשר השקעתה של החברה בהסכם מסוג זה היא, כאמור, מינורית.
החברה הבהירה כי פרסמה דיווח מידי ביום 17.10.12, בו נאמר כי אין להאמין שהשינויים שפורסמו בעיתונות בהקשר למדיניות הפרסום של גוגל ישפיעו באופן מהותי על ביצועי החברה.
המשיבים 4-6 הבהירו אף הם את פרסום הדיווח המידי בהקשר זה שנעשה לאחר שרשות ניירות ערך פנתה לבבילון וביקשה, בעקבות פרסומים בעיתונים, כי בבילון תבהיר האם העדכונים בעניין
adword


ישפיעו באופן מהותי על פעילות החברה.
נאמר בתגובות כי לעדכוני מדיניות ה-
adword
אין ולא היתה השפעה מהותית על החברה ולא על הכנסותיה.

לאחר הפרק המתייחס להתקשרות החברה עם גוגל במסגרת תוכנית ה–
adword
,
התייחסה החברה בפרק חדש (ב.3.2) להתקשרות החברה מול גוגל במסגרת תוכנית
adsense for search (afs)
.

הן בתגובת החברה והן בתגובות המשיבים 4-6 נאמר כי בנוסף להתקשרות המפורטת לעיל בתוכנית ה-
adword
, ובמנותק ממנה, נקשרה גוגל, כאמור, עם מספר מועט של גופים בהסכמי
afs
.
תנאי הסכמים אלה הם סודיים ושונים מהסכם להסכם.
גם תנאי הסכם זה משתנים ומתעדכנים מעת לעת ושותפיה של גוגל מחויבים להתאים את עצמם לשינויים בתנאי ההסכמים.
החברה טענה כי במהלך התקופה הרלוונטית ניתן להבחין בין שני אירועים מתמשכים שאינם קשורים זה בזה.
נטען כי המבקש אינו מבחין בין שני האירועים: עדכוני מדיניות הסכם ה-
afs

וטענת גוגל להפרת הסכם ה-
afs
הקיים, ללא קשר לעדכוני המדיניות ועוד קודם שאלה נכנסו לתוקפם.
עוד נאמר כי המבקש מערבב בין ההסכמים השונים בהם קשורה החברה מול גוגל.

במסגרת פרק זה התייחסה בבילון למסמכים אליהם מתייחסת הבקשה לצירוף על פי תקנה 75, כמפורט לעיל: -
נאמר כי במסגרת אחת הביקורות שערכה גוגל התקבל בחברה ביום 21.11.12, באמצעות דואר אלקטרוני, מכתב אשר נושאו "התרעה על הפרת חוזה" בקשר לתוכנית ה-
afs
.

המכתב התקבל באופן רשמי במשרדי החברה ביום 29.11.12.
נאמר כי החברה דיווחה במסגרת דיווח מידי על קבלת המכתב. מכתב זה לא צורף לתגובת החברה.
לדיווח המידי מיום 2.12.12, התייחס המבקש במסגרת בקשת האישור.
נטען, כאמור, כי החברה לא הבהירה מה הליקויים עליהם הודיעה לה גוגל, ולא הבהירה כי המכתב הוא פועל יוצא של הודעת גוגל מיום 14.9.12 בדבר עדכון הנחיות.
כלומר, המבקש קשר בין מכתב ההתרעה של גוגל לבין מכתב עדכון ההנחיות מיום 14.9.12. לכך השיבו המשיבים כי המכתב עליו דיווחה החברה כלל אינו פועל יוצא של עדכון הנחיות גוגל מיום 14.9.12 שעניינם תוכנית ה-
adword
.

כמו כן התייחסה החברה למכתב אותו הוציאה גוגל ביום 16.11.12 בדבר מדיניות חדשה לתוכנית ה-
afs
,
אשר תכנס לתוקפה ביום 12.12.12 וגוגל תתחיל לאכוף אותה ביום 1.2.13.
בין שינויי המדיניות החדשה נדרשה החברה לעבור מ-
opt out

ל-
opt in
.
גם מכתב זה לא צורף לתגובה.
במסגרת בקשת האישור התייחס המבקש לכך כי ביום 16.11.12 נודע לציבור המשקיעים כי גוגל עומדת לאסור על ממשק התקנה
out

opt
.
נטען כי בתגובה לחדשה זו צנחה מניית החברה ב- 9.19% ביום 12.12.12.
החברה טענה, לגופו של עניין, כי למעבר למנגנון ה-
opt in
לא היתה השפעה על הכנסות החברה או על יכולותיה לגייס משתמשים חדשים.

החברה התייחסה בתגובה למסמך נוסף שצירופו התבקש: -
מדובר בהודעת גוגל בדבר אי חידוש ההסכם בין החברה לבין גוגל במסגרת תוכנית
ה-

afs
אשר התקבלה בחברה ביום 29.10.13.
החברה הבהירה בתגובה כי ההודעה ניתנה לאור העובדה שגוגל קיבלה תלונות ממספר רב של משתמשי הדפדפן, אשר טענו כי התקנת סרגל הכלים של החברה פוגעת בחוויית השימוש.
על הודעה זו של גוגל דיווחה החברה בדוח מידי מיום 30.10.13.
מדובר במכתב אשר בבילון קיבלה למעלה משמונה חודשים לאחר תום התקופה הקובעת כהגדרתה במסגרת בקשת האישור.

4
.
מדובר אם כן בשלושה מסמכים אשר נזכרו בכתבי הטענות מטעם המשיבים ולא צורפו על ידם כנספחים.
צירוף מסמכים אלה מתבקש על ידי המבקש במסגרת תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי.

כפי שכבר ציינתי לעיל נקבע בהחלטה קודמת כי המבקש רשאי להגיש בקשה נפרדת על פי תקנה 75 לתקנות.
אינני רואה לכן צורך להידרש לטענות המשיבים בעניין ההסכמה הדיונית או ההחלטה אשר התקבלה בעניין הדיון בבקשתו של המבקש לגילוי מסמכים.
העובדה כי אותם מסמכים שצירופם מתבקש נכללו גם במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים - אינה מונעת את החלת תקנה 75 על מסמכים אשר נזכרו בכתבי טענות ולא צורפו.
לגופו של עניין טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה לצירוף המסמכים שכן הם באים בגדר "סוד מסחרי" ודינם חיסיון.
נאמר כי המסמכים המבוקשים הם בבחינת מידע סודי וחסוי של החברה, שכן הם מתייחסים לתוכנית ה-
afs

בין החברה לבין גוגל. מדובר בתוכנית שאינה פומבית אשר כל פרטיה מצויים בליבת סודותיה המסחריים של החברה.
מכתב ההתרעה מיום 21.11.12 קשר לתוכנית ה-
afs

וכולל התייחסות לתניות תוכנית ה-
afs
, שהיא כאמור חלק מהסכם שקיימת לגביו התחייבות לסודיות.
אומנם, תניית הסודיות כשלעצמה אינה הופכת מכתב כלשהו למסמך הנהנה מחסיון. אולם, יש בה כדי להוות שיקול משמעותי להכרה בחסיון כזה.
נטען כי גם חשיפת המכתב מיום 16.11.12 יפגע בסודות המסחריים של החברה, שכן מדובר בו במדיניות חדשה של גוגל לתוכנית ה-

afs
.
כמו כן נטען כי המכתב אינו רלוונטי לדיון בבקשת האישור.
טענת הסודיות מתייחסת גם להודעת גוגל מיום 29.10.13 בדבר אי חידוש ההסכם בינה לבין החברה.
המשיבים הוסיפו וטענו כי מקום בו המסמכים חסויים אין מקום להורות על צירופם לכתבי הטענות על פי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי.
המשיבים 4-6 אימצו את הנימוקים אשר פורטו בתגובת החברה.
המשיבים טענו כי אין ללמוד בעניין הנוכחי מהחלטת בית המשפט בעניין ברנדייס, אשר מתבססת על קביעות פרטניות שקבע בית המשפט
ביחס לאופיו ומהותו של כל מסמך ומסמך ועל קביעתו כי המסמכים רלוונטיים לעניין הבקשה לאישור.

בתשובתו של המבקש נאמר כי החלטה בעניין ברנדייס התקבלה בנסיבות דומות למדי לאלה שבמקרה הנוכחי.
ההחלטה התקבלה על יסוד תקנה 75 ולאור העובדה כי המסמכים אוזכרו בכתבי הטענות ולא צורפו לכתבי הטענות.
בית המשפט שם הורה למסור למבקש את המסמכים שהתבקשו, בכפוף לנקיטת מספר צעדים לשם הגנה על סודות מסחריים.
עוד נטען כי יש לצרף את המסמכים ללא כל קשר לשאלת הרלוונטיות של המסמכים שבמחלוקת.

באשר לטענה בדבר היותם של המסמכים בגדר סוד מסחרי, טען המבקש כי ההלכה היא שאין די שצדדים להסכם הסכימו על כך כי תוכן ההסכם יהיה סודי, כדי לשלול מצד בהליך משפטי המבקש לעיין במסמכים אלה, ככל שהם רלוונטיים להליך, את הזכות לעשות כן.
המבקש גם הסכים כי המסמכים ימסרו לידיו בלבד והוא יחתום על כתב סודיות.

5
.
תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
"בעל דין ירשום בכתב טענותיו או ברשימה מצורפת אליו מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך, ויצרפם לכתב הטענות".

כפי שקבעה כב' השופטת רונן בעניין ברנדייס, קביעה אשר מקובלת עלי לחלוטין, החיוב לצרף מסמכים אלה לכתבי הטענות נובע מהיגיון ברור. העובדה שצד מבקש להסתמך על מסמך מסויים במסגרת כתבי הטענות שלו, מעידה על כך כי מדובר לשיטתו במסמך רלוונטי. לכן, כדי שבעל הדין שכנגד יוכל להתמודד עם המסמך, הרי שעל הצד המבקש להסתמך עליו לאפשר לבעל הדין שכנגד לראות את המסמך ועליו לצרפו לכתב הטענות.
מכאן עולה כי אין מקום לטענתו של המבקש על פיה אין מקום לטענת הרלוונטיות במסגרת בקשה לצירוף מסמכים על פי תקנה 75.
עם זאת, מקובלת עלי טענתו של המבקש כי ניתן להקיש מהחלטת כב' השופטת רונן בעניין ברנדייס גם על העניין שלפניי, שכן המסמכים שצירופם מתבקש הם בהחלט רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים.

יש מקום להורות על צירוף המסמכים בכפוף להתחייבות המבקש לשמירה על סודיות.
המשיבים הרחיבו ופירטו, כאמור, את טענתם לפיה קיים אצל המבקש בלבול ועירוב בין מערכת ההסכמים השונים של החברה עם גוגל, ולגבי אירועים שונים אשר אירעו בתקופה הרלוונטית.
על מנת לבחון את הטענות העובדתיות של הצדדים בעניין זה, אין ספק כי יש צורך ורלוונטיות בגילוי המכתבים עליהם הסתמכו המשיבים כדי לתמוך בטענת העירוב והבלבול אצל המבקש.
מסקנה זו עולה באופן ברור גם מפירוט הטענות אשר הובא על ידי בהרחבה לעיל.

נותרה אם כן טענת החיסיון בגין סודות מסחריים.
הטענה בדבר הפנייה למסמך לגביו קיימת התחייבות לסודיות חוזרת בכל אחד מהמסמכים שצירופם מתבקש.
אינני רואה בכך הצדקה מספקת כדי לא לגלות את המסמך למבקש.
העובדה כי החברה חתמה על התחייבות לסודיות כלפי גוגל בהקשר לתוכנית ה-
afs
איננה טעם מספיק כדי לשלול מהמבקש את הזכות לעיין במסמכים.

אין גם בסיס לטענה כי בגילוי האמור במכתבים עצמם – מכתב התרעה במסגרת ביקורת שערכה גוגל, מכתב בדבר מדיניות חדשה בתוכנית ה-
afs
והמכתב בדבר אי חידוש ההסכם בינה לבין החברה – יש כדי להפר סודות מסחריים.

עם זאת, ככל שקיים במכתבים אלה, ובמיוחד במכתב בדבר המדיניות החדשה בתוכנית ה-
afs
, מידע טכני המהווה סוד מסחרי - רשאים המשיבים להשחיר את המידע, בכפוף להצהרת באי כוחם ביחס לסוג המידע שהושחר.

המבקש הצהיר כאמור כי הוא מוכן שהמסמכים לא יצורפו לכתבי בית הדין.
לאור זאת, יעבירו המשיבים העתק מהמסמכים לידי בא כוח המבקש, בכפוף לאפשרות ההשחרה כאמור לעיל.



בא כוח המבקש יחתום על התחייבות לפיה לא ייעשה שימוש במסמכים שלא לצורך ההליך הנוכחי וכי לא יגלה את תוכנם.

המשיבים יישאו יחד ולחוד בהוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ד, 21 יולי 2014, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט מחוזי 33491-06/13 איתיאל שורץ נ' בבילון בע"מ, אלון כרמלי, נועם לניר ואח' (פורסם ב-ֽ 21/07/2014)