פסקי דין על אלעזר מליחי אדריכלים | פסקי דין על אלעזר מליחי | פסקי דין על סאני אלקטרוניקה | פסקי דין על אילן בן דב | פסקי דין על דין דינמיק |

2892/07 א     06/07/2014




א 2892/07 אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ, אלעזר מליחי נ' סאני אלקטרוניקה בע"מ, אילן בן דב, דין דינמיק בע"מ








בית משפט השלום בפתח תקווה


06 יולי 2014
ת"א 2892-07 אלעזר מליחי
אדריכלים בע"מ
ואח' נ' סאני אלקטרוניקה בע"מ
ואח'




בפני


כב' השופט אורן שוורץ

– סגן הנשיאה

ה
תובעים
1
.
אלעזר מליחי
אדריכלים בע"מ

2
.
אלעזר מליחי
על ידי ב"כ עו"ד אלברט בן פורת


נגד

ה
נתבעים
1. סאני אלקטרוניקה בע"מ
2. אילן בן דב
3. דין דינמיק בע"מ
על ידי ב"כ עוה"ד דוד מושביץ

ואלינה בריל



פסק דין


הרקע לתביעה:

1.
תובעת 1 הינה חברה העוסקת בתכנון אדריכלי וניהול פרויקטים בבניה (להלן: "החברה"). תובע 2 הנו מנהל ובעל מניות בחברה (להלן: "אלעזר").

2.
נתבעת 1 הינה חברה ציבורית העוסקת בייבוא שיווק והפצה של מוצרי אלקטרוניקה (להלן: "סאני"). נתבע 2 שימש בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה כיו"ר סאני (להלן: "אילן").

3.
בבעלות סאני נכס המצוי על גבי מגרש מס' 10 בחלקה 3 (חלק) ו-61 (חלק) גוש 6354 בעיר פתח תקווה, עליו קיים מבנה בן שתי קומות (להלן: "הנכס").

4.
עניינה של התביעה שלפניי, בתכנון אדריכלי וניהול פרויקט שיפוץ ובניה שביצעה החברה עבור סאני בנכס (להלן: "הפרויקט"). לטענת החברה, לא שולמה לה מלוא התמורה בגין עבודות אלה. על כן, עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום החוב בסך 1,946,458 ₪. עוד עתרו התובעים, לחייב את הנתבעים לפצותם בגין נזק בלתי ממוני בסך 500,000 ₪. סכום התביעה הועמד על סך 2,446,458 ₪.


עיקר טענות התובעים:

5.
ביום 8.10.97, לאור היכרות מוקדמת בין אלעזר לבין אילן ולבקשתו של אילן, ביצע אלעזר בדיקת פוטנציאל להרחבת הנכס.

6.
תוצאות בדיקה זו העלו שניתן להגיע למיצוי מלוא הזכויות בנכס על ידי חלוקה מחדש של המבנה, השלמת קומת משרדים והוספת קומה (להלן: "גרסת בניה מס' 1").

7.
על בסיס תוצאות הבדיקה, ביקש אילן להרחיב את המבנה לשתי קומות נוספות, באמצעות החברה.

8.
בין הצדדים סוכם שההתקשרות ביניהם תהיה על בסיס תקנון ותעריף א.א.א.י (תעריף אגודת האינג'ינרים והאדריכלים בישראל). ביום 6.1.98, בהתאם לגרסת בניה מס' 1, נחתם בין הצדדים הסכם עבודה (להלן: "הסכם עבודה ראשון").

9.
בשל אילוצים תקציביים של סאני ודרישות משתנות מטעם אילן באשר לתכנון בניית הנכס, הכין אלעזר שתי גרסאות בניה נוספות.

10.
ביום 23.8.98, על בסיס גרסה מס' 3 נחתם בין הצדדים חוזה תכנון אדריכלי וניהול פרויקט (להלן: "הסכם עבודה שני או "ההסכם").

11.
בהתאם לדרישת סאני, ביצעה החברה עבודות בניה בתוך החלל הפנימי של המבנה בשלבים: שלב א' אשר כלל בניית מחסן, הריסות והכנת כלונסאות עבור שלב ב'. שלב זה נמשך בין החודשים יולי-דצמבר 1998. שלב ב' כלל בניית מעבדות, חנות וחדר אוכל ונמשך בין החודשים ינואר-מאי 1999.

12.
במהלך תכנון שלב ג' של הפרויקט, התבקש אלעזר פעמיים לשנות את התכניות. ביום 6.1.00 התקיימה פגישה במשרדי סאני בנוכחות אלעזר, מנכ"ל סאני, מר שחר לנדאו (להלן: "מר לנדאו"), מנהל בינוי וקצין בטחון של סאני. בפגישה זו הציג אלעזר את התכניות המעודכנות של שלב ג'
והן אושרו על ידי מר לנדאו. מר לנדאו אף אישר לאלעזר מגבלת תקציב של 800-1,000 דולר למ"ר לצורך רמת גימור גבוהה.

13.
עניין התקציב עלה שנית ביום 14.5.00, במהלך בפגישה אקראית בין אלעזר לבין אילן ומנהל הבינוי של סאני, מר אריה דעוס (להלן: "מר דעוס"). בפגישה זו שאל אילן את אלעזר מה המחיר הצפוי למ"ר בבניית שלב ג'. כשהסביר לו אלעזר כי המחיר נע בין 800-1,000 דולר למ"ר, השיב לו אילן כי "אם תעבור החברה את ה-500 דולר למ"ר, לא יהיה פרויקט".

14.
למחרת, פנה מר דעוס לאלעזר והסביר לו כי "מאחר שאנו נמצאים בשלבי הסיום של הכנת החומר למכרז נצא למכרז ונקווה לטוב". בסיום המכרז העביר אלעזר לאילן מסמך המפרט את הצעות הקבלנים לבניית שלב ג'.

15.
במסגרת פגישה שהתקיימה ביום 2.7.00 על בסיס הנתונים שהעביר אלעזר ולאור העלויות הגבוהות, החליט אילן שלא להוציא לפועל את שלב ג', אלא אם ימצא קבלן שיסכים לבצע את שלב ג' בעלות של מיליון דולר.

16.
ניסיונותיו של אלעזר להפחית את עלויות ביצוע שלב ג' לא צלחו ולכן, ביום 28.7.00 שלחה החברה לסאני את חשבון מס' 11, המפרט את עלויות החברה בכל הנוגע לתכנון שלב ג' (להלן: "חשבון מס' 11").

17.
סאני דחתה את בקשת החברה לתשלום חשבון מס' 11. ניסיונותיו של אלעזר להגיע לפשרה עם סאני לעניין תשלום חשבון מס' 11 עלו בתוהו.

18.
נוכח האמור, עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום 2,446,458 ₪ כדלקמן:

א.
1,338,671 ₪ - בגין חשבונות מס' 11-13, שלא כובדו ועבודות נוספות שביצעה החברה.
ב.
107,787 ₪ - בגין משאבים וזמן שהשקיע אלעזר בתביעה דנן.

ג.
500,000 ₪ - בגין אובדן רווחים.

ד.
500,000 ₪ - בגין עגמת נפש.

עיקר טענות הנתבעים:

19.
ביום 23.8.98 נחתם בין החברה לבין סאני הסכם עבודה שני. בהתאם להסכם זה, הזמינה סאני מהחברה עבודות תכנון אדריכלי, ניהול ופיקוח עבודות על גבי הנכס.

20.
לקראת היציאה לביצוע הפרויקט, העריכה החברה את עלות הבנייה בסך מיליון דולר. את עלות התכנון לרבות הפיקוח על הפרויקט העריכה החברה בסך 130,000 דולר. בהתאם להסכם העבודה השני, שכרה של החברה הועמד על סך 326,000 ₪ + מע"מ כמחיר
fix
.

21.
על בסיס הערכות אלה בלבד, התקשרה סאני בהסכם עבודה עם החברה. סאני שילמה לחברה על בסיס בניה שבוצעה בפועל. כך שילמה סאני לחברה 367,051 ₪ (לא כולל מע"מ) בהתאם לחשבוניות שהציגה לה החברה.

22.
בסוף שנת 1999 שקלה סאני להקים את שלב ג' בפרויקט. בכל מקרה החליטה סאני כי עלותו של שלב ג' תוגבל לסך 500 דולר למ"ר (להלן: "מגבלת תקציב").

23.
בשלב זה הציעה החברה כי תכין תכנון לשלב ג', תצא עימו למכרז ותבדוק מהן העלויות הנמוכות ביותר לביצוע שלב זה. סאני הסכימה להצעה זו. אולם הבהירה כי תנאי מוקדם לתכנון שלב ג', ביצועו וכל תשלום בגינו הינו כי עלות בנייתו לא תחרוג ממגבלת התקציב.

24.
חרף האמור, ביום 28.7.00 שלחה החברה לסאני דרישת תשלום על סך 396,506 ₪ בקשר לשלב ג' של הפרויקט.

25.
אין לחייב את סאני בתשלום זה מאחר שעל פי הוראות הסכם העבודה מחיר העבודה של החברה נקבע כמחיר
fix
וסאני שילמה אותו.

26.
אף אם תתקבל טענת החברה לפיה הוסכם בין הצדדים כי החברה תקבל אחוז מסוים מהפרויקט בכל הנוגע לתכנון שלב ג', כפי שנקבע בנוגע לשלבים א' ו-ב' הרי שהסכום המקסימאלי שמגיע לחברה הינו 326,000 ₪ וסכום כזה ממילא כבר שולם.

27.
בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:


מטעם התובעים: מר אלעזר מליחי
- מנהל החברה; מר אברהם מגורן, מר יעקב פרויניך וגב' עובד שמחה - חבריו של אלעזר ומי שהלוו לו סכומי כסף; מר אליהו בשארי - רו"ח של החברה (להלן: "מר בשארי").

מטעם הנתבעים: מר אריה דעוס - מי ששימש כמנהל הבינוי והאחזקה של סאני (להלן: "מר דעוס"); מר שחר לנדאו - מי ששימש כמנכ"ל סאני (להלן: "מר לנדאו"); מר אילן בן דב
- יו"ר סאני; מר אלי מדמון - סמנכ"ל הנדסה בסאני (להלן: "מר מדמון"); מר בוריס דיקרמן - אדריכל שערך חוות דעת מטעם הנתבעים (להלן: "מר דיקרמן").

דיון והכרעה:

מגבלת התקציב והמועד בו נודע לאלעזר על מגבלה זו

28.
עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם הציבה סאני מגבלת תקציב לצורך תכנון ובניית שלב ג' של הפרויקט. ומהו המועד שבו ידע אלעזר על מגבלת תקציב זו.

29.
לטענת אלעזר, תקציב הפרויקט כולו עמד על סך מיליון דולר. תקציב זה השתנה במהלך התקדמות הפרויקט. בעת שהגיעה החברה לשלב ג' של הפרויקט, התירה לה סאני לפעול במסגרת של 800-1,000 דולר למ"ר.

30.
אלעזר הסביר בעדותו כי במהלך הפרויקט עבד הן כאדריכל והן כמנהל מטעם החברה. בהתאם לתפקידים אלה, ערך אלעזר את הסכם העבודה השני, הוא ההסכם המחייב בין הצדדים [פר' עמ' 25, ש' 10].

31.
במסגרת הסכם העבודה השני, סוכם כי היקף הפרויקט יעמוד על סך מיליון דולר [פר' עמ' 26, ש' 3]. הפרויקט כלל "שיפוץ של שתי הקומות הראשונות ותוספת של קומה וחצי חדשה" [פר' עמ' 26, ש' 5].

32.
תכנון הפרויקט בוצע על ידי החברה בשלמותו "כולל הקומות לשיפוץ וכולל הקומות החדשות" [פר' עמ' 27, ש' 12-13].

33.
שלבים א' ו-ב' של הפרויקט התייחסו לשתי הקומות הראשונות של הנכס ושיפוצן. החברה ביצעה עבודה זו וקיבלה בגינה תמורה מסאני [פר' עמ' 27, ש' 6-8].

34.
אלעזר הסביר כי שלב ג' של הפרויקט הינו שינוי תכנוני יזום על ידי סאני. תחילה סוכם כי בשלב ג' תבנה קומה וחצי ברמת גימור בסיסית. בהמשך, החליטה סאני על בניית שתי קומות ברמת גימור גבוהה [סעיף ג' ל-ת/2] [פר' עמ' 30, ש' 30, עמ' 31, ש' 8-9].

35.
לדברי אלעזר, גם שלב ג' של הפרויקט תוכנן על ידי החברה אולם "כאשר תכננתי אותו לא קראנו לו שלב ג'. יש פה נקודה מאוד חשובה, שלב ג' תוכנן פעמיים, פעם ראשונה ששילמתי כסף וקיבלתי כסף וקראנו לו ב', אבל כיוון שלא בוצע וכיוון שהיתה חלוקה פנימית שהשתמשה באות ב' בשלב השיפוץ לקראת סוף שנת 99' התבקשתי לתכנן מחדש את כל הקומות החדשות וקראנו לזה שלב ג'" [פר' עמ' 27, ש' 28-31].

36.
בהמשך הסביר אלעזר כדלקמן:

"מה שאני קורא שלב ג' ביצועי, תוכנן מלכתחילה כשלב ב' תכנונית שאמור להיות. אבל כיוון שלא בוצע אז כשלב ב', השתמשנו באות ב' לשינויים פנימיים ואז כשהגענו לביצוע קראנו לו ג', ותכננתי אותו מחדש. זו בדיוק הנקודה. פעמיים תכננתי אותו".

[פר' עמ' 28, ש' 10-12]

37.
אלעזר אישר כי ידע שתקציב הפרויקט הועמד על סך מיליון דולר. כשנשאל מה היה התקציב של שלב ג', השיב כדלקמן: "איני יכול לבודד את התקציב של שלב ג' לכל הפרויקט, בינתיים השינויים הפנימיים הגענו למיטב זכרוני כמעט ל-850,000 דולר...מתוך תקציב של מיליון דולר. עד שהגענו לטיפול בקומות החדשות, שעכשיו אנו קוראים להם שלב ג'" [פר' עמ' 31, ש' 1-2, 8-9].

38.
אלעזר הסביר כי בדיעבד התברר לו שהתקציב שהוקצה לשלב ג' בלבד עמד על מיליון דולר. לדבריו: "בדיעבד אח"כ אמרו לי שאם לא נכניס את שלב ג' למיליון דולר לא יהיה פרויקט..." [פר' עמ' 44, ש' 15]. ובהמשך: "המיליון דולר לא הופיע בשום מקום בהתייחסות לשלב ג' בנפרד" [פר' עמ' 50, ש' 1].

39.
לדברי אלעזר, "תקציב הפרויקט השתנה במהלך השיפוץ בצורה דרמטית בברכתו של מר בן דוב" [פר' עמ' 31, ש' 29]. כשנשאל אלעזר האם יוכל להצביע על מסמך אחד המעיד על קבלת אישור מטעם סאני בדבר חריגה מהתקציב השיב כדלקמן: "מישהו שחתם על תכניות ושילם את כל הדברים" [פר' עמ' 31, ש' 32].

40.
לטענת אלעזר, במכתב שכתב לאילן ביום 12.5.99 [נספח א-26 ל-ת/2] התריע לפני סאני "רבותיי אנו לא בכיוון של המיליון דולר, שימו לב" אולם "כל המערכת אומרת אין בעיה תמשיך" [פר' עמ' 32, ש' 29-30].

41.
כשנשאל אלעזר מי אמר לו להמשיך עם שלב ג' השיב כדלקמן: "עובדה, גם אמרו את זה, עובדה שהמשיכו ושילמו, זה המסר שאני מקבל..." [פר' עמ' 32, ש' 32].

42.
בהמשך הסביר אלעזר כי מי שאישר לו לחרוג מהתקציב היה אילן באמצעות "הצגת התכניות, הסברים, מה שאנו הולכים לעשות, באישורים. וגם הסברים לגבי תכניות צפויות, הוא אישר, וגם שילם...לקבלנים וגם שילם לי" [פר' עמ' 32, ש' 6-7].
43.
ביום 6.1.00, נפגש עם מנכ"ל סאני - מר שחר לנדאו ומנהל הבינוי של סאני - מר אריה דעוס. בפגישה זו ביקשו ממנו השניים להגיע ל"רמת גימור גבוהה" בביצוע שלב ג'. אלעזר הסביר להם כי לשם כך, יהיה צורך בתקציב של 800-1,000 דולר למטר. עוד הוסיף אלעזר כי מאחר שתקציב הפרויקט הועמד על סך מיליון דולר הרי "שאנו עומדים בפני
חריגה משמעותית".

44.
לדברי אלעזר השיב לו מר לנדאו כדלקמן: "כבר עתה אנו חורגים מהתקציב המקורי, שים לב לביצועים של סאני בבורסה - מגיע לנו בניין ההולם את מעמדנו" [סעיף 35 ל-ת/2].

45.
בעדותו הסביר אלעזר כדלקמן: "שחר לנדאו הוא רגיש לכספים וכשאמרתי לו אנו במקום אחר מבחינת תקציבים...אמרתי לו מה עם המגבלה של מיליון דולר, הוא אמר זנחנו את זה מזמן, הוא אמר לי שים לב לביצועים של סאני בבורסה...אחרי שכולם אומרים שזו המגמה והסביבה מראה את זה, סאני עושה דברים מדהימים. אנשים מתקשרים אלי ומבקשים...לכן בגלל זה הגענו לתקציבים האלה, לא הייתי עושה את זה לבד, תאמין לי". [פר' עמ' 35, ש' 14-19].

46.
לצורך בניית שלב ג' ביצעה החברה תכנון מפורט של שלב ג', הכינה והציגה את אומדנו ואף ביצעה מכרז מול קבלני משנה.

47.
ביום 14.5.00 הודיע לו אילן "שאם עוברים את ה-500 דולר למ"ר אין פרויקט. כלומר לא בונים את הקומות החדשות" [פר' עמ' 34, ש' 1-2]. לדבריו: "חשבתי שאילן אומר את זה כדי להלחיץ אותי כדי להוריד את המחירים. זה היה תלוש מכל דבר שהייתי בתוכו..." [פר' עמ' 36, ש' 17-18].

48.
לנוכח האמור, פנה אלעזר למר דעוס "ושאלתי אותו מה זה הדבר הזה, אריה אומר לי חכה, אני אבדוק ואחזור אליך, הוא בדק וחזר אלי ואמר נצא למכרז ונקווה לטוב, נעשה מו"מ, אני קיבלתי כדבריו, כדבר נורמאלי...היציאה הזו של אילן באה ממקום מאוד מוזר...חשבתי שהוא יוצר לחץ נגדי כדי ללחוץ על המספרים שיהיו נמוכים יותר. אם הייתי יודע באותו רגע ש-500 דולר לא יהיה פרויקט, הייתי עוצר באותה שניה. לא הייתי מסוגל להבין שזה אמיתי לגמרי, חשבתי שאולי זה תרגיל משא ומתני כזה, להלחיץ אותי". לכן: "החלטתי להמשיך את המכרז" [פר' עמ' 36, ש' 9-15, ש' 20].


ובהמשך:

"ת.
אני קודם כל חולק על ה-500 דולר כי זה לא הוזכר בשום מקום באישור התכנית, זה בדיעבד הוצנח עלי.
ש.
כולם פה המציאו.
ת.
כן".
[פר' עמ' 45, ש' 19-22]

49.
לאחר שהציג אלעזר את תוצאות המכרז לאילן, החליט אילן לבטל את שלב ג' לנוכח עלויותיו והחריגה ממגבלת התקציב.

50.
מנגד, לטענת הנתבעים התקציב שהעמידה סאני לצורך בניית שלב ג' הועמד על סך מיליון דולר. מלכתחילה הבהירה סאני לחברה באופן מפורש כי שלב ג' יבוצע בכפוף לעמידה במגבלת תקציב זו, שהוגדרה על ידי אילן. במידה שהחברה לא תוכל לעמוד במגבלת תקציב זו, לא תהיה זכאית לתשלום כלשהו בגין התכנון.

51.
מר אילן בן דב
הסביר בעדותו כי הנכס של סאני נמצא במקום "שכוח אל, אזור לא מפותח". מכאן נולדה דרישתו לבנות את שלב ג' בעלות של 500 דולר למ"ר. לדבריו: "זה התקציב שהיה נראה לי בשילוב עם ההנהלה שהוא סביר מול חלופות אחרות" [פר' עמ' 94, ש' 20-21, 28-29, עמ' 95, ש' 1].

52.
לטענת אילן, מסגרת תקציב של 500 דולר למ"ר נקבעה במסגרת שיחות פנימיות כדלקמן: "היו שיחות פנימיות, שלושה אדונים מטעם החברה מר מדמון, מר דעוס ומר לנדאו, ניהלנו שיחות סביב הענין, הבעתי את דעתי וגם קבעתי בסופו של דבר, אחרי ששמעתי גם את דעות חבריי, תקציב של 500 דולר למ"ר. הוא הסכום המקסימאלי הראוי, שממנו יש כלכלה לבנות, אם אפשר ואם אי אפשר, זאת מלכתחילה" [פר' עמ' 95, ש' 19-22].

53.
מר דעוס הסביר כי בסוף שנת 1999 שקלה סאני לבצע את שלב ג' בפרויקט, בכפוף לעמידה במגבלה תקציבית על סך 500 דולר למ"ר.

54.
לדבריו, במסגרת הפרויקט שימש כ"אדמיניסטרטור שמול מר מליחי בעניין העבודה מול סאני...שיהיה לו רפרנט אחד ולא כל דבר לרוץ למנכ"ל" [פר' עמ' 61, ש' 2-3].

55.
מאחר שלא היה מעורב בנושא התקציב, ידע על קיומה של מגבלה תקציבית בדיעבד, בפגישה שהתנהלה אצלו במשרד ביום 14.5.00. לדבריו:

"ישבנו במשרד שלי...אילן בן דוב ראה אותנו יושבים ושאל ואמר למליחי, אני מקווה מאוד שאנו בתקציב של 500 דולר למ"ר, זה נשמע שזה ברור מאליו ומליחי אמר לו, לא. אנו לא בסביבות 500 דולר למ"ר אלא סביב ה-1,000 דולר, אילן אמר לו בפירוש שאם אנחנו סביב 1,000 דולר לא יהיה פרויקט".



[פר' עמ' 67, ש' 30-31, עמ' 68, ש' 1-2]

56.
כשעומת אילן עם טענה זו של מר דעוס השיב כדלקמן:

"...צריך להבין, היו מחשבות, זה תהליך, האם היינו הולכים לשלב ג' או לא, אנשים שלי שאני עובד איתם ידעו ש-500 דולר למ"ר זה המקסימום. הם ביררו כנראה עם מר מליחי, האם ניתן אם לאו...מבחינתנו לא הייתה כלכלה לבנות יותר מ-500 דולר למ"ר"

[פר' עמ' 96, ש' 8-11]

57.
לטענת מר דעוס, סאני פעלה בהתאם לעצותיו של אלעזר, מתוך הנחה שהעבודות אשר תוכננו על ידו תואמות את המסגרת התקציבית שקבעה.

58.
מר דעוס הסביר כי אלעזר היה "היועץ, היה המתכנן, היה המוביל, אנחנו עשינו עוד כמה דברים חוץ מהפרויקט של סאני". כך, לקח אלעזר את מר דעוס לראות את הבנין של מקדונלד'ס בגעש, על מנת שישמש דוגמא לשיפוץ ובנייה במסגרת הפרויקט. לדבריו: "הוא הוביל אותנו לכל הדברים האלה. בואו תראו, בואו תעשו וכו', תמיד הוא שהוביל. לא אנחנו, אנחנו ההבנה שלנו בבניית בניין כזה שואפת לאפס" [פר' עמ' 67, ש' 15-18].

59.
לטענת מר דעוס ייתכן כי במסגרת תכנון שלב ג' התבקש אלעזר לבצע שינויים. אולם אלעזר לא התבקש לבצע השבחות בפרויקט. לדבריו: "לא מכיר בקשה כזו או דרישה כזו" [פר' עמ' 61, ש' 27] וכן: "...ייתכן שהיו מצבים שבו התבקש לעשות שינויים של העמדת קירות או דברים מסוג זה. מפה ועד להציג זאת כאילו זה שינוי של כל הבניין עצמו, זה לא נכון" [פר' עמ' 62, ש' 28-29].

60.
לאור דבריו, עומת מר דעוס עם טענת החברה לפיה, מעבר לכתוב בהסכם העבודה השני, ביקשה סאני מאלעזר לתכנן התקנת ספרינקלרים בכל הקומות וגנרטור. בקשות אלה נכנסות, לגדר שינויים שהתבקשה החברה לעשות. מר דעוס השיב כדלקמן:

"מי תכנן? כל החשמל נעשה בתכנון ביצוע על ידי הקבלן. זה לא נעשה על ידי מליחי. תכנון ביצוע, כך זה עבד. ואני חושב שאיני טועה. כך זה עובד, שכרנו יועצים, הם מבצעים תכנון ביצוע, אותו דבר עניין חשמל ותקשורת, וגם ספרינקלרים וגם לגבי מיזוג שהם עשו תכנון וביצוע".

[פר' עמ' 64, ש' 7-10]

61.
בהמשך עומת מר דעוס עם מסמך מיום 23.12.99 שכותרתו "תוכנית ישיבה קומות ג' ד'" ובסופו מופיע שמו של מר לנדאו ככותב המסמך [נספח ב-21-1 ל-ת/2] (להלן: "הפרוגרמה"). לטענת החברה, ממסמך זה עולה כי אלעזר התבקש לבצע את כל קומה ד' בסקיילייט. מר דעוס השיב כדלקמן:

"הבנין הוא בקונטור של 800 מ', 800 מ' סקיילייט? המסמך הזה הינו מסמך פנימי שלא מופנה לאף אחד, הוא לא מסמך הנחיה בכלל, זו פרוגרמה פשוטה, אולי ייתכן שזה היה רעיון של מישהו מתוך הבית, זו לא הייתה הנחיה למר מליחי וגם לא מופנה אליו אלא בנייר מכתבים פנימי. בסוף המסמך כתוב "כל קומה ד' בסקיילייט". בהכירי את המנכ"ל שלנו הרקע שלו בבניה, אני לא חושב שהוא הפנה אותו למר מליחי"
.

[פר' עמ' 67, ש' 3-7]

62.
גם לטענת מר לנדאו שלב ג' של הפרויקט תומחר בנפרד ונשא מגבלה תקציבית על סך מיליון דולר. לדבריו:

"אם אני זוכר נכון היה כ-2000 מ"ר וסך הכול כמיליון דולר לגבי שלב ג'"
.

ובהמשך:

"זה היה התקציב שנקבע עם אלעזר על ידי יו"ר החברה מר בן דוב, שישב איתו והסביר לו שזה התקציב, לאחר מכן זה היה ידוע לכולם".




[פר' עמ' 74, ש' 25-26, 28-29]

63.
מר לנדאו הסביר כי מעולם לא הייתה מגמה לפרוץ את מגבלת התקציב של שלב ג'. לדבריו: "הנושא של ה-500 דולר למ"ר [בשלב ג' – א.ש.] לא היה משהו ערטילאי, זה היה דבר שהיה מאוד ידוע, לא נולד בן לילה. לא היה פה כל הפתעות...הדברים היו מאוד ברורים" [פר' עמ' 80, ש' 24-25].

64.
ביום 14.1.01 שלח מר לנדאו לאלעזר מכתב שכותרתו: "בקשתך לתשלום עבור תכנון שלב ג'" [נספח ז' ל-נ/4]. בפסקה הראשונה של המכתב כתב מר לנדאו כדלקמן: "כבר בשלב הראשוני של תכנון שלב ג', הודענו לך כי לאור העלויות המוערכות, לא נבצע את
שלב ג'".

65.
כשנשאל מר לנדאו מהו השלב הראשוני ומתי נאמר לאלעזר כי לאור העלויות המוערכות לא יבוצע שלב ג', השיב כדלקמן: "זה נאמר באותה פגישה מפורסמת מחודש מאי..." ובהמשך: "מאי 2000" [פר' עמ' 82, ש' 28, 32].

66.
כשעומת מר לנדאו עם טענתו של אלעזר לפיה, אישר לו מר לנדאו לבנות את שלב ג' בעלות של 800-1,000 דולר למ"ר, השיב כדלקמן:

"ש.
אתה באת ואמרת למר מליחי כבר עתה אנו חורגים מהתקציב המקורי, שים לב לביצועים של סאני בבורסה, מגיע לנו בניין ההולם את מעמדנו.
ת.
לא אמרתי דבר כזה, זה לא בסגנון שלי לומר דברים כאלה. זה גם לא בסגנון של החברה, לחברה יש משרדים צנועים...גם בשיאה המשרדים היו תמיד צנועים ובוודאי לא מפוארים ואין קשר בין הביצועים של החברה בבורסה. תמיד הקפדנו על צניעות. אמרנו לו שהוא צריך לעמוד בתקציב"
.

[פר' עמ' 78, ש' 8-14]

67.
ביום 14.5.00 נפגשו אלעזר ואילן. אז הסתבר לאילן כי תכנון שלב ג' חורג ממגבלת התקציב. יחד עם זאת, סאני לא הפסיקה את הפרויקט משום "שהפגישה הזו הייתה טרם היציאה למכרז והיתה מבוססת על הערכות, אמרנו בוא נראה מה יצא במכרז, אם ההצעה תהיה במסגרת התקציב אז בסדר, זו הייתה בקשתו של אלעזר לפי דבריו של אריה. אריה פנה אלי ואמר שאלעזר מבקש לצאת למכרז וחושב שיכול להגיע. אמרתי לו בסדר, מצוין" [פר' עמ' 79, ש' 1-4].

68.
בסופו של דבר, "היה תקציב, לא עמדנו בתקציב ולא בצענו את השלב ולא שילמנו" [פר' עמ' 80, ש' 26].
69.
מר לנדאו הסביר כי במסגרת שלבי הפרויקט התבקש אלעזר לבצע תוספות ושינויים "פה ושם, הוא התבקש באופן מסודר לעשות כן" [פר' עמ' 74, ש' 16-19]. אולם הוא, לא ביקש מאלעזר באופן אישי לבצע שינויים.

70.
כשנשאל האם מסר לאלעזר את הפרוגרמה וביקש ממנו לפעול לפיו השיב:

"אני אומר שלא זכור לי, לא מוכר לי, אני לא חתום עליהם, ואם כבר ייתכן שזה היה מסמך פנימי של החברה, בטח שלא מסרתי לו"
.


[פר' עמ' 76, ש' 18-19]

בהמשך נשאל מר לנדאו על ידי בית המשפט כדלקמן:

"ש.
יש את הפרוגרמה שאתה לא מכיר אותה. התכנית שנקראת ב'9 היא ביטוי של הפרוגרמה ואתה חתום עליו, האם נכון שאתה הנחית את מר מליחי לעשות את השינויים.
"ת.
אני מעולם לא נתתי אישור למר מליחי לחרוג מתקציב של 500 דולר למ"ר..."
.


[פר' עמ' 82, ש' 5-7]

71.
מר לנדאו הסביר כי נספח ב-21-1 ל-ת/2 הוא מסמך פנימי שאינו חתום כלל. לדבריו: "אני לא חתום על המסמך, הוא נראה כמסמך פנימי, איני יודע איך הוא הגיע למר מליחי" [פר' עמ' 82, ש' 13].

72.
מר אלי מדמון, סמנכ"ל הנדסה בסאני הסביר כי סאני לא הוציאה לאלעזר הזמנה פורמאלית לביצוע שלב ג'. לדבריו: "בשלב ג' הוא ארגן את התכניות על מנת לצאת למכרז, אבל אני לא הייתי ער מה היו סיכומים איתו, יכול להיות שהיה סיכומים בינו לבין אילן, כלשהם" [פר' עמ' 102, ש' 27-28].

73.
על מגבלת התקציב ידע מר מדמון בחודש ביוני 2000. לדבריו: "אני חושב שבסמוך למועד הענין, ביוני 2000 או משהו כזה" [פר' עמ' 107, ש' 1].

74.
לטענתו, כסמנכ"ל הנדסה בסאני, לא היה אמור לדעת על מגבלת התקציב לפני יוני 2000 משום "שהיחסים בין אילן לבין אלעזר היו יחסי חברים, הוא הביא אותו לחברה וסיכמו ביניהם דברים, חלק מהדברים הגיעו אלינו כסיכום שסוכם ביניהם" [פר' עמ' 107, ש'
18-19].

75.
יחד עם זאת, הסביר מר מדמון כי מגבלת התקציב בבניית שלב ג' הייתה ידועה לכל העוסקים במלאכה כדלקמן:

"הקטע הזה של 500 דולר למ"ר היה ברור גם לי וגם למליחי, נבע מתוך העובדה שבהמשך הדרך הדבר הזה התקבל כאקסיומה. גם אלעזר עשה מאמצים כדי לעמוד ב-500 דולר למ"ר. היה תחשיב שעשה אלעזר שאמר שיתכנס לאזור ה-570 דולר למ"ר ואנחנו אמרנו שילך לכיוון 500 דולר למ"ר".

[פר' עמ' 100, ש' 29-32]

76.
כשהתבקש מר מדמון להסביר היכן כתובה מגבלת התקציב השיב כדלקמן:

"ש.
כשאתה בא ואומר כבעל מקצוע, גם כמנכ"ל, יש מגבלת תקציב של 500 דולר למ"ר. איפה זה כתוב.
ת.
אין לי את זה בכתובים
.
ש.
כל הנושא של מגבלה לשלב ג' זו אמירה שאתם מתבססים על מה שאמר מר בן דוב.
ת.
התשובה היא – כן. אחר כך זה אושש על ידי מר מליחי, בעובדה שעשה כל מאמץ להתכנס במחירים ולרדת ל-500 דולר למ"ר".


[פר' עמ' 106, ש' 5-10]

ובהמשך:

"ש.
תראה לי מייל אחד שמר בן דוב כיתב אותך לגבי ה-500 דולר למ"ר שזה רף עליון. זה מה שאתם טוענים. מגבלת תקציב, האם יש לך מייל אחד כזה.


ת.
לא משהו שאני יודע.
ש.
לא היה דבר כזה, זה בדיוק הענין. אני אומר לך שלא היה ולא נברא דבר כזה, פעם ראשונה שמר בן דוב הפריח את הנושא של המגבלה של 500 דולר למ"ר זה היה במאי 2000.
ת.
יכול להיות. לא ראיתי משהו. זו לא המצאה שלי. זה נאמר בעל פה מאילן בן דוב ואין לי משהו כתוב".

[פר' עמ' 106, ש' 25-32]

77.
כשנשאל מר מדמון האם הנחתה סאני את אלעזר להכין מכרזים, השיב כדלקמן:

"לגבי המכרזים ביקשנו מהתובע לעצור את הפעילות לפני היציאה למכרז. אבל אלעזר ודעתו הייתה מקובלת עלינו כאיש מקצוע, המליץ כן לצאת למכרז, הוא טען שיכול להיות ביציאה למכרז נצליח לקבל את המחיר שאליו הייתה השאיפה, אותם 500 דולר למ"ר".

[פר' עמ' 103, ש' 1-3]

78.
לטענת מר מדמון, בין סאני לבין אלעזר סוכם כי "אם לא בונים לא משלמים". כשנשאל מר מדמון איפה ניתן למצוא את הסכמתו של אלעזר לתנאי זה השיב כדלקמן: "מר מליחי ניסה להתכנס למחיר של ה-500 דולר למ"ר כדי שבסוף יהיה הסכם לתשלום. זו הייתה הראיה של הדברים, מעולם לא אמר שזה לא כך היה הסיכום עם אילן בן דוב" [פר' עמ' 104, ש' 6-7].

79.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני מעדיף במחלוקת זו את טענות התובעים.

ראשית, התרשמתי לחיוב מגרסת אלעזר באשר למחלוקת זו, ואני רואה בה גרסה מהימנה. אלעזר הסביר כי ביום 14.5.00 במהלך שיחה אקראית עם אילן, נודע לו לראשונה על קיומה של מגבלת התקציב.

לעומת זאת, גרסתם של אילן, מר לנדאו, מר דעוס ומר מדמון לעניין קיומה של מגבלת התקציב הייתה אחידה ולא עוררה אמון. לטענתם מגבלת התקציב הייתה ידועה מלכתחילה ולא "נולדה בן לילה". יחד עם זאת, לא הציג איש מהם מסמך שיעיד על מתן הודעה לאלעזר בדבר מגבלת תקציב לשלב ג' בזמן אמת. כשנשאל מר מדמון האם לעניין קיומה של מגבלת התקציב מסתמכים הם על מה שאמר אילן, השיב: "התשובה היא – כן" [פר' עמ' 106, ש' 8-9]. בנוסף, הסכם העבודה השני אינו מפרט מהו התקציב שהעמידה סאני לצורך הפרויקט כולו. הסכם העבודה השני אף אינו כולל מגבלת תקציב כזו או אחרת לעניין תכנון ובניית שלב ג' של הפרויקט. יש בכל אלה כדי לחזק את עדותו של אלעזר.

שנית, בעדותו הסביר אילן שמגבלת התקציב נקבעה במסגרת שיחות פנימיות בינו לבין מר דעוס, מר לנדאו ומר מדמון, טרם תחילת תכנון שלב ג' (סוף שנת 1999). יחד עם זאת, מר מדמון אישר בעדותו כי על מגבלת התקציב ידע רק בחודש יוני 2000. מר לנדאו הסביר שעל מגבלת התקציב נודע לו "בשלב הראשוני" של תכנון שלב ג'. כשנשאל מהו אותו שלב ראשוני השיב: "מאי 2000" [פר' עמ' 82, ש' 25-32]. גם מר דעוס, אשר שימש כאיש קשר של סאני מול אלעזר, הסביר שעל מגבלת התקציב ידע רק בדיעבד, במהלך הפגישה מיום 14.5.00. מר דעוס ומר מדמוני הם שני אנשי מקצוע מרכזיים וחשובים בסאני והם שעמדו בקשר ישיר מול אלעזר לאורך ביצוע הפרויקט. אי-ידיעתם בדבר מגבלת התקציב בזמן אמת, מחזקת את גרסתו של אלעזר לפיה ידע אף הוא על מגבלת התקציב רק בדיעבד.

שלישית, מוצג ב-9 למוצגי התובעים הינו שרטוט "בית "סאני" – תוכנית קומה ג'" שהוכן על ידי אלעזר. ביום 6.1.00 חתם מר לנדאו על שרטוט זה. במהלך עדותו אישר מר לנדאו את חתימתו על גבי מוצג זה [פר' עמ' 76, ש' 24-25]. שרטוט זה משקף את הפרוגרמה שהוכנה על ידי מר לנדאו מיום 23.12.99. מוצג זה מחזק באופן משמעותי את גרסתו של אלעזר, בדבר היעדרה של מגבלה כספית שנקצבה מראש. יתר על כן, תשובתו של מר לנדאו לשאלת בית המשפט, האם הנחה את אלעזר לפעול לפי הפרוגרמה הייתה מתחמקת ולא עוררה אמון.

רביעית, במהלך החודשים ינואר 2000 (מועד יציאת שלב ג' לפועל) ועד לתחילת חודש מאי 2000,
שלח אלעזר מסמכים רבים הנוגעים לשלב ג' למר דעוס ומר מדמון. בשום מסמך לא מאוזכרת מגבלת התקציב. מגבלת התקציב אף לא אוזכרה בהודעות הדואר ששלחו השניים לאלעזר. זאת ועוד, בהודעת דואר אלקטרוני מיום 24.4.00 [נספח א-46 ל-ת/2] ששלח מר מדמון לאלעזר נכתב כדלקמן: "אלעזר יש אישור של אילן. נא הוסף את גרם מדרגות החירום למכרז". בפני
יה זו, שנערכה בדואר אלקטרוני, לא אוזכרה מגבלת התקציב על אף תוספות שהתבקש אלעזר לבצע. בנוסף יש בהודעת דואר אלקטרוני זו כדי ללמד שעל אף שהפרויקט נוהל על ידי מר דעוס ומר מדמון, ענייני תקציב קיבלו את אישורו של אילן. היעדרה של הערה בנושא מגבלת התקציב בהודעת דואר אלקטרוני זו מחזקת, אף היא, את גרסתו של אלעזר.

80.
מטעמים אלה אני קובע שלאורך תכנון הפרויקט, פעל אלעזר בהתאם להנחיות סאני. על מגבלת התקציב נודע לאלעזר רק ביום 14.5.00, במסגרת פגישה בינו לבין אילן ומר דעוס. בסופו של דבר, נוכח עלות בניה גבוהה ובהתאם למגבלת התקציב, החליטה סאני לא לממש את הפרויקט.

81.
סעיף 6 להסכם העבודה השני שכותרתו: "הפסקת ו/או חידוש עבודת האדריכל" קובע שסאני אינה מתחייבת להוציא את הפרויקט לפועל:

"המזמין רשאי להוציא לפועל רק חלק מאותן העבודות המפורטות בהסכם עם האדריכל, או לחזור מדעתו להוציא לפועל את כל העבודה או חלק ממנה במשך ביצוע עבודות הבנייה או במהלך עבודות התכנון.
במקרה זה יודיע המזמין לאדריכל בכתב, וישלם את התמורה בעד כל הפעולות והשירותים שנעשו ע"י האדריכל עד קבלת ההודעה הנ"ל".

82.
מכאן, שהפסקת הפרויקט בשלב ג', אינה מהווה הפרה של ההסכם. יתר על כן, התרשמתי שהחלטת סאני, באמצעות מנהליה שלא להוציא לפועל את שלב ג' נעשתה מטעמים עניינים, של עלות כלכלית. מכאן שלחברה לא קמה הזכות לדרוש פיצויי קיום בגין ההסכם. לחברה עומדת הזכות לקבל את השכר שנקבע בהסכם, ולחילופין לקבלת שכר ראוי, מכוח הוראות סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 [ראו: ע"א 3760/03 עמרן נ' עו"ד צמיר, (פורסם בנבו) (2005); רע"א 5768/04 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4) 289, 328 (1998)].
לצורך כך קביעת התשלום יש לבחון אפוא, את הראיות שהובאו להוכחת העבודות שביצעה החברה במסגרת שלב ג'.


העבודות שביצעה החברה במסגרת שלב ג':

83.
לטענת אלעזר את התכניות של שלב ג' תכנן פעמיים "כי התבקשתי בכתובים בצורה מסודרת. פעמיים ביקשו את זה ממני" [פר' עמ' 28, ש' 14]. בגין התכנון הראשון של שלב ג' "שאז קראו לו שלב ב'" קיבל אלעזר תשלום [פר' עמ' 28, ש' 16].

84.
לדבריו ביום 23.12.99, באמצעות הוצאת הפרוגרמה, הודיע מר לנדאו כי יש לבצע שינוי בתכנון שלב ג'. על סמך הנחיה זו, החל אלעזר לתכנן פעם נוספת את שלב ג' [סעיף 32 ל-ת/2].

85.
ביום 14.5.00 נודע לאלעזר כי בניית שלב ג' נושאת מגבלת תקציב על סך 500 דולר למ"ר. לדבריו, במאי 2000 "אילן אומר שאם עוברים את ה-500 אין פרויקט, ידעתי את זה בפגישה הזו" [פר' עמ' 34, ש' 20].

86.
כשנשאל אלעזר מדוע המשיך לעבוד לאחר יום 14.5.00, בו נודע לו על מגבלת התקציב השיב: "במאי ידעתי שאילן אומר שאם עוברים את ה-500 דולר למ"ר אין פרויקט, בין זה לבין עצירת הפרויקט יש סימן שאלה גדול" [פר' עמ' 34, ש' 28-29]. ובהמשך: "לא אמרו לי להפסיק, שלפו מספר של 500 דולר" [פר' עמ' 36, ש' 24].

87.
נוכח האמור, הסביר אלעזר "החלטתי להמשיך את המכרז" [פר' עמ' 36, ש' 20].

88.
לטענת אלעזר, "עבור תכנון מחדש של הקומות העליונות שלא בוצעו על פי התכנון המקורי" הגיש את חשבון מס' 11 על סך 396,000 ₪ [נספח א-69 ל-ת/2] [פר' עמ' 30,
ש' 3].

89.
כשנשאל כיצד אם כן, הגיע לסכום המבוקש בתביעה דנן, הסביר אלעזר כי ביטל הנחות שנתן לסאני ו"כי הרסו לי את הבית ואת החיים". כשנשאל האם אלה פיצויים עונשים השיב: "תקרא לזה איך שאתה רוצה" [פר' עמ' 39, ש' 18, 24-28].

90.
לדברי אלעזר, בינו לבין סאני סוכם כי "כל מה שנעשה מחוץ לתכנון המקורי יוגדר כ"שינוי" ומחויב לפי שעות" [פר' עמ' 47, ש' 18-19]. לשם כך, הפנה אלעזר לחשבון מס' 6 מיום 24.8.99. בהמשך הסביר אלעזר כדלקמן:

"אני לא ידעתי בתחילת הדרך שאנו נגיע לסדר גודל כזה
[1,600,000 דולר לשלב ג'– א.ש.], לא היה לי מושג, אני יודע שמשנים ומשנים, וכל הזמן אני מותקף, תוך כדי זה תשנה ותשנה. היום אנו חכמים בדיעבד, אז אני ישבתי על לוע של הר געש, כל הזמן שינויים. לכן הגיע שלב ג' ואני אמרתי או.קיי. כתבתי בפירוש, זה צריך להיות שינוי אבל אני אחזור לבסיס החישוב המקורי ואחייב לפי אחוזים. זה הכל".

[פר' עמ' 48, ש' 1-5]

91.
בהמשך הסביר אלעזר כי לאחר שמר לנדאו אישר את התכניות המעודכנות של שלב ג' השקיע אלעזר עבודה רבה כדלקמן: "...צריך לפרט ולהוסיף פרטי בנין, להוסיף רשימות, להוסיף כמויות, אני אוכל להראות לכם את החומר בעין, תראו מה נוצר בחצי שנה של עבודה. זו תכנית שחותמים עליה 20 שעות ואת זה [תכניות – א.ש.] עושים בחצי שנה וזה מוקטן" [פר' עמ' 50, ש' 11-14]. על בסיס תכניות אלה יצאה החברה למכרזים אשר הניבו מספר תוצאות.

92.
לדברי אלעזר, בהסכם העבודה עם סאני כתוב "באותיות קידוש לבנה שגם אם זה [הפרויקט – א.ש.] לא יוצא לביצוע, אני מקבל את כספי, זה כתוב בפירוש בהסכם...אני לא ביקשתי על פיקוח, ביקשתי על עריכת מסמכים שהם חלק קטן מפיקוח, זה חלק קטנצ'יק, לא ביקשתי על פיקוח, כי לא פיקחתי וזה לא התבצע. אני ביקשתי על מה שעשיתי וזהו זה" [פר' עמ' 48, ש' 12-17].

93.
בנוסף לחשבון מס' 11 הגיש אלעזר מסמך שכותרתו "פירוט הערכת ש"ע אדריכל ומשרד (28.6.00 – 6.1.00)" [נספח ב-8 ל-ת/2] (להלן: "טבלת שעות עבודה"). ממסמך זה עולה כי בחודש מאי 2000 בוצעו 257 ש"ע אדריכל ו-149 ש"ע משרד. בחודש יוני 2000 בוצעו 88 ש"ע אדריכל ו-101.5 ש"ע משרד.

94.
מסמך זה נערך, לדברי אלעזר, "לקראת התביעה", קרי 7 שנים ממועד ביצוע העבודות, על בסיס טיוטא שנעשתה "בזמן אמת" [פר' עמ' 50, ש' 16, 27].

95.
אלעזר עתר לחייב את הנתבעים לשלם לו את שכ"ט בהתאם לחשבון מס' 11. לחילופין עתר לחייבם לשלם לו את שכר הטרחה בהתאם למסמך פירוט שעות העבודה.

96.
כשנשאל אלעזר מדוע חייב בגין שעות עבודה מאמצע חודש מאי ועד סוף חודש יוני על אף שידע על החלטתו של אילן להפסיק את הפרויקט, השיב אלעזר כדלקמן:

"לא ידעתי זאת אז, במאי עשו לי תרגיל. רק ב-2.7 כשאילן אמר, אז נפל עליי פתאום הבניין. לפני כן קיוויתי שזה בסך הכל בלוף כל הדבר הזה"
.


[פר' עמ' 52, ש' 29-30]

97.
מנגד, לטענת הנתבעים, סאני החליטה לבנות את שלב ג' בתנאי שעלותו לא תעלה על סך 500 דולר למטר. החברה הציעה כי תתכנן את שלב ג' ותצא למכרז על מנת לברר מהו המחיר הנמוך ביותר בו ניתן יהיה לבצע את העבודה. לשני הצדדים היה ברור כי רק אם ניתן יהיה לבצע את שלב ג' בנסגרת מגבלת התקציב, תהיה החברה זכאית לקבלת שכר טרחתה עבור תכנון שלב ג'.

98.
מאחר שהחברה לא עמדה במגבלת התקציב, היא אינה זכאית לקבלת שכר טרחה.

99.
מר דעוס הסביר כי על אף הפגישה מיום 14.5.00 אמר לו אלעזר שכדאי לצאת למכרז על מנת "להוריד שומנים" ולהגיע למגבלת התקציב.

100.
בסופו של דבר, לנוכח העלויות הגבוהות שהניב המכרז, החליטה סאני לוותר על ביצוע שלב ג'. לכן, החברה אינה זכאית לקבלת שכר טרחה.

101.
לדבריו, שלב ג' מעולם לא נחשב כשינויי ו/או תוספת, בהתאם לסעיף 9 להסכם העבודה השני. מלכתחילה תוכנן הפרויקט להתבצע בשלבים וכל העבודות שביצעה החברה הן עבודות שהחברה התחייבה לבצע בהתאם להסכם העבודה השני [סעיף 25 ל-נ/3].

102.
מר מדמון הסביר כי סאני מעולם לא הוציאה לחברה הזמנה פורמאלית לביצוע שלב ג'. לדבריו: "בשלב ג' הוא ארגן את התכניות על מנת לצאת למכרז, אבל אני לא הייתי ער מה היו סיכומים איתו, יכול להיות שהיו סיכומים בינו לבין אילן, כלשהם" [פר' עמ' 102, ש' 27-28].

103.
לדברי מר מדמון, טרם היציאה למכרז בנוגע לשלב ג', ביקשה סאני מאלעזר לעצור את הפעילות. אולם "אלעזר ודעתו הייתה מקובלת עלינו כאיש מקצוע, המליץ כן לצאת למכרז, הוא טען שיכול להיות ביציאה למכרז נצליח לקבל את המחיר שאליו הייתה השאיפה, אותם 500 דולר למ"ר" [פר' עמ' 103, ש' 1-3].

104.
מר מדמון הסביר כי החברה זכאית לקבל תשלום בגין עבודה שביצעה. אולם החשבון שהגיש אלעזר במקרה דנן עבור שלב ג', היה


"מנופח" כדלקמן:

"אני כן מאמין שצריך לקבל כסף על העבודה, לא עובדים בחינם. זו הסיבה שבפגישה שהיתה עם התובע אצלי, ביקשתי ממנו להוציא איזה שהיא התייחסות של חשבון, ניסינו לבוא לקראתו, למרות שאנו לא הוצאנו הזמנה, הוא עבד למרות שידע שאין הזמנה ולא שום דבר...מה שקרה שהחשבון שקיבלנו מהתובע, הפיל אותנו מהכיסא, שהתברר שזה 400,000 ₪...אולי בגלל שהתובע היה ידיד של אילן...אז עבדנו ללא משהו כתוב, אבל בסופו של דבר כדי לתת תמורה, ביקשנו חשבון והוא היה מנופח, וכך התחיל הדין והדברים"

ובהמשך:

"חשבנו שהוא יבקש דרישה הגיונית. 400,000 ₪ שהוא אחוז מאיזה ערך של בניין שלא נבנה, נשמע לא הגיוני"

[פר' עמ' 103, ש' 7-14, 16-17]
105.
לטענת מר מדמון כשמר מליחי ביצע את העבודה הקשורה לשלב ג' של הפרויקט, "לא היו סיכומים סביב זה, ואנו אמרנו שנבוא לקראתו" [פר' עמ' 103, ש' 21-22].

106.
מר בוריס דיקרמן, ערך חוות דעת מטעם הנתבעים בהקשר לסוגיית השכר הראוי, לו זכאי לכאורה התובע [נ/7]. בחוות דעתו קבע מר דיקרמן כי בהתאם להסכם העבודה השני, זכאי אלעזר לשכ"ט לתכנון בסך 136,776 ₪ ושכ"ט לניהול פרויקט בסך 25,415 ₪. סה"כ 162,191 ₪.

107.
באשר לחיוב הנתבעים לשלם לאלעזר שכ"ט על עבודתו בהתאם לטבלת שעות עבודה קבע מר דיקרמן בחוות דעתו כדלקמן:

"על פי פירוט השעות שהגיש האדריכל הוא השקיע בעבודה 1,128 ש"ע במהלך 6 חודשים, ועובדיו השקיעו 564 ש"ע בהכנת שרטוטים במהלך אותה תקופה...נראה שכמות השעות אינה סבירה להיקף העבודה – הכמות משקפת עיסוק במשרה מלאה + בעבודה אחת במשך חצי שנה...להערכתי כמות השעות הסבירה לעבודה כזאת היא כ- 350-400 שעות של בעל משרד וכ-700 שעות של שרטט".

108.
בעדותו הסביר מר דיקרמן שאת חוות דעתו ערך על סמך הערכות כלליות כדלקמן:

"כאשר ערכתי את התחשיב של שכר הטרחה עשיתי איזה שהוא חשבון גלובאלי ולא ראיתי באפשרותי להגיע לשכר מדויק. הכל נעשה על בסיס של הערכות כלליות כשברור לי שיכולות להיות סטיות לכאן ולכאן"
.
[פר' עמ' 118, ש' 8-10]

109.
במהלך עדותו עומת מר דיקרמן עם העבודה כי לא התייחס בחוות דעתו לעניין המכרז שהוציא אלעזר לגבי שלב ג' וההצעות שהתקבלו בעקבותיו, עליהם מבסס אלעזר את תביעתו לשכר טרחה. מר דיקרמן השיב כדלקמן:

"כשקיבלתי את כל החומר, קראתי אותו וחיפשתי איך לאחוז את השור בקרניו, אמרתי לעצמי שהדבר המוצג העיקרי שיש לפניי הוא העבודה הקודמת והשכר שנקבע עבורה, נוצר מצב שהוזמנה עבודה חדשה או בוצעה עבודה חדשה, לא הוזמנה, בלי שנקבע שכר ברור ונראה לי הגיוני ומתבקש שהדרך הכי פשוטה והוגנת לקביעת השכר של העבודה החדשה תהיה על בסיס השכר של העבודה הקודמת
. ניסיתי לנתח את השכר הזה ולהתאים אותו להיקף ולמתכונת של העבודה החדשה..."
[פר' עמ' 118, ש' 14-19]

110.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים אני סבור כי אמנם שלב ג' לא יצא לפועל, יחד עם זאת, החברה ביצעה עבודת תכנון עבור שלב ג'. על בסיס תכנון שלב ג' פורסם המכרז. כך לדבריו של מר מדמון "בשלב ג' הוא [אלעזר – א.ש.] ארגן את התכניות על מנת לצאת למכרז".

111.
אינני מקבל את טענתו של אילן לפיה סוכם עם אלעזר כי במידה שיחרוג ממגבלת התקציב, לא יהיה זכאי לקבל כלל שכר טרחה. הסכמה זו לא הועלתה על הכתב ולא גובתה בשום ראיה חיצונית. נהפוך הוא, מר מדמון, בהגינותו, העיד לפניי: "אני כן מאמין שצריך לקבל כסף על העבודה, לא עובדים בחינם".

112.
עבודת תכנון שלב ג' נעשתה על בסיס הסכם העבודה השני המתייחס לשלב התכנון, הבניה והפיקוח כדלקמן:

"הואיל והמזמין רוצה למסור את ביצוע השירותים האדריכליים הבאים:
תכנון אדריכלי, ניהול ופיקוח צמוד של שינויים והרחבת מפעל הייטק
(סקר ייעוץ תכנון מוקדם, סופי, מפורט, פיקוח עליון, ניהול, מעקב ופיקוח על ביצוע עבודות בנייה) להלן "העבודה האדריכלית"
בדבר ביצוע עבודות בנייה של שינויים במבנה קיים (1448 מ"ר), הרחבת המעטפת למצב סופי של כ-2800 מ"ר ותכנון החלוקה הפנימית.
(הקמת בניין חדש, תוספת לבניין קיים, שינויים פנימיים במבנה קיים, שיפוץ מבנה קיים, תכנון אדריכלות פנים, פיתוח שטח וגינון).

113.
סעיף 1 להסכם העבודה השני מחולק לתתי סעיפים א-טו. כל תת סעיף מפרט סוג מסוים של עבודה אותה התחייבה החברה לבצע.

114.
סעיף 6 להסכם העבודה השני קובע כי במקרה של הפסקת העבודה, "יודיע המזמין לאדריכל בכתב, וישלם את התמורה בעד כל הפעולות והשירותים שנעשו ע"י האדריכל עד קבלת ההודעה הנ"ל".

115.
בהמשך מונה סעיף 6 שישה תתי סעיפים המפרטים את אחוז תשלום המגיע לחברה עבור ביצוע העבודות המתוארות בסעיפים א-טו.

116.
סעיפי משנה י-טו המנויים בסעיף 1 להסכם העבודה השני עוסקים בשלב הביצוע. מאחר ששלב ג' לא יצא לפועל הרי שבגין תתי סעיפים אלה לא זכאית החברה לתמורה.

117.
סעיפי משנה א-ט המנויים בסעיף 1 להסכם העבודה השני עוסקים בעבודת התכנון. אלעזר לא צירף ראיות ממשיות להוכחת היקף הביצוע של החברה במסגרת עבודות אלה. לעניין זה ביקש אלעזר להסתמך על מסמך המפרט את שעות העבודה שביצעו הוא ועובדיו בלבד. גם מסמך זה נעדר תמיכה או חיזוק בראיות נוספות.

118.
הלכה למעשה, אלעזר עתר לחייב את הנתבעים בתשלום שכ"ט בהתאם לחשבון מס' 11, שסכומו נכון ליום הגשת התביעה עמד על סך 619,296 ₪ כדלקמן:

ערך הפרויקט (תוצאות ממוצעות) = 8,196,006 ₪

אחוז שכ"ט מלא לתכנון אדריכלי – 5.34% מערך הפרויקט = 437,667 ₪

אחוז שכ"ט מלא לניהול – 2.29% מערך הפרויקט = 187,689 ₪

סה"כ: 625,356 ₪ בניכוי 6,060 ₪ ששולמו = 619,296 ₪

119.
לחילופין עתר אלעזר לחייב את הנתבעים בתשלום שכ"ט בהתאם לטבלת שעות עבודה בסך 566,820 ₪.

120.
לאחר שעיינתי בחשבון מס' 11 שערך אלעזר אני סבור שלא ניתן לקבוע על בסיס חשבון זה מהו שכר הטרחה לו זכאית החברה מהטעמים הבאים:

ראשית, סעיף 15 להסכם העבודה השני קובע כי במקרה של סכסוך או חילוקי דעות בין הצדדים בקשר עם הסכם זה, יובאו הדברים להכרעת בורר. לכן, ביום 1.6.2003 הגישה החברה תביעה זהה לתביעה דנן נגד סאני [נספח א' ל-נ/3]. בתביעה שהוגשה לבורר ובחשבון מס' 11 שהגיש אלעזר בזמן אמת לסאני [נספח א-69 ל-ת/2] ערך הפרויקט עמד על סך 7,186,547 ₪. בתביעה דנן, עלה ערך הפרויקט בכמיליון ₪ לסך 8,196,000 ₪. כשנשאל אלעזר מדוע השיב כדלקמן:

"ת.
...בתביעה הנוכחית התוצאות הם ממוצעות, של תוצאות במכרז.


ש.
ובתביעה משנת 2003?


ת.
הם נמוכים ביותר.
ש.
אתה בוחר מה שבא לך
.
ת
.
בדר"כ במכרזים בוחרים את זה שנתן את ההצעה הנמוכה ביותר ואיתו יוצאים לביצוע...בעקבות מה שעשו לי החלטתי שתוצאות נמוכות הן סוג של הטבה והחלטתי שזה לא המקום בעקבות מה שעשו לי לתת הטבה, והתוצאות הן ממוצעות ולא הנמוכות ביותר וטוב שלא הלכתי על הגבוהות ביותר"

[פר' עמ' 40, ש' 5-14]

שנית, בחשבון מס' 11 עתרה החברה לקבלת שכ"ט לניהול בגובה 2.29% עבור שלב ג'. שלב ג' לא יצא אל הפועל. משכך לא ברור כיצד הגיע אלעזר לסכום המבוקש. אי תמיכת דרישה זו בראיות מעוררת ספק בשאלה הסכום אותו עתר אלעזר להשית על הנתבעים בגין ראש נזק זה הינו שכר ראוי.

שלישית, עבור שכ"ט לתכנון אדריכלי עתר אלעזר להשית על הנתבעים תשלום בסך 437,667 ₪. יחד עם זאת, מתוך הנספחים הרבים שצירף אלעזר לתצהירו לא ברור מהי עבודת התכנון שבוצעה והאם בוצעה במלואה.

רביעית, מטעם התובעים לא הוגשה חוות דעת שתתמוך או תאשר את הנתונים שהציגו חוות העדת היחידה שהוגשה בסופו של דבר לתיק בית המשפט, היא חוות דעתו של מר דיקרמן, אשר נחקר עליה.

121.
אני סבור אף שלא ניתן לקבוע מהו שכר הטרחה לו זכאית החברה על סמך טבלת שעות העבודה שהגיש אלעזר מהטעמים הבאים:

ראשית, אלעזר הסביר כי טבלת שעות העבודה נערכה "לקראת התביעה", קרי 7 שנים ממועד ביצוע העבודה, על בסיס טיוטא שנערכה בזמן אמת. מדובר בזמן רב שחלף מעת ביצוע העבודה והטיוטא שנערכה בזמן אמת לא צורפה מטעם אלעזר כראיה. חלוף הזמן בנסיבות אלה, לצד אי הצגת הראיה הגולמית פועל לחובתו של אלעזר ומחליש מאוד את משקלה של טבלת השעות שערך בדיעבד.

שנית, טבלת שעות העבודה איננה נתמכת באסמכתאות חיצוניות. טבלת זו מתייחסת גם לשעות עבודה שביצעו עובדיו של מליחי ואשר הגישו תצהיר בתביעה דנן. אולם עובדים אלה לא הגיעו להעיד בבית המשפט על אף שזומנו. מכאן שהנתונים המופיעים בטבלת שעות העבודה מבוססים על עדות יחידה של אלעזר.

שלישית, בחוות דעתו הסביר מר דיקרמן כי "נראה שכמות השעות אינה סבירה להיקף העבודה – הכמות משקפת עיסוק במשרה מלאה + בעבודה אחת במשך חצי שנה...". אלעזר טען בעדותו כי "אני במקביל עבדתי על כמה פרויקטים של פינוי בינוי בעיריית פ"ת. במקביל לסאני...התחיל בשנת 2000 והסתיים בשנת 2004" [פר' עמ' 55, ש' 21-23]. יש בעדות זו של אלעזר כדי לחזק את מסקנותיו של מר דיקרמן בחוות הדעת.

122.
כאמור, חוות הדעת היחידה שהוגשה לתיק בית המשפט הינה חוות דעת מטעם הנתבעים, שניתנה על ידי האדריכל מר דיקרמן. חוות דעתו מפורטת ומקצועית. מר דיקרמן נחקר על חוות דעתו. עדותו הותירה רושם מהימן בעיני.

123.
בחוות הדעת ניתח מר דיקרמן את שכר הטרחה לפי הסכם העבודה השני והעריך שבגין שכ"ט לתכנון (לא כולל שלבי הבניה) זכאית החברה לסך 136,776 ₪. בגין שכ"ט לניהול הפרויקט (לא כולל שלבי הבניה) העריך מר דיקרמן שהחברה זכאית לשכ"ט בסך 25,415 ₪. סיכומו של דבר – כעולה מחוות דעתו של מר דיקרמן, החברה זכאית לשכר טרחה ראוי בסך: 162,191 ₪. מר דיקרמן נחקר על חוות דעתו והיא לא נסתרה.

124.
על בסיס חוות דעתו של מר דיקרמן ואף לאחר שהתרשמתי מהיקף העבודה מצד החברה, אני קובע שהחברה זכאית לתשלום שכ"ט בסך 162,191 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.2003 (מועד עדכון התעריפים עליהם התבסס המומחה).

125.
החברה עתרה לחייב את הנתבעים לשלם לה שכ"ט בהתאם לחשבונות 12-13 [נספחים
א-96 - א-97 ל-ת/2]. לאחר שעיינתי בחשבונות אלה אני קובע שהחברה אינה זכאית לקבלת שכ"ט בגינן מהטעמים הבאים:

ראשית, חשבון 12 מתייחס לעבודה שבוצעה בבית סאני בתקופה שבין התאריכים 30.6.00-30.9.00. בגין עבודה זו חויבה סאני ב-70 ש"ע אדריכל וב-52 ש"ע עובדי משרד. סך הכל חויבה סאני בתשלום 37,810 ₪ נכון למועד הגשת התביעה. חשבון זה מתייחס לתקופה שבה אלעזר היה מודע למגבלת התקציב עבור שלב ג', הוציא מכרז ועל בסיס נתוניו, החליטה סאני שלא להוציא את שלב ג' לפועל. זאת ועוד, בכתב התביעה ציין אלעזר כי שלבים א'-ב' של הפרויקט הסתיימו והחברה קיבלה את מלוא התשלום בגינם. מכאן, לא ברור מדוע בוצעה עבודה נוספת, כך לא צורפה הזמנת עבודה, מי ביקש מהחברה לבצעה ולא הוכחה כמות שעות העבודה להן טוען אלעזר בחשבון זה.

שנית, חשבון מס'
13 מתייחס ל"הכנת תקציב בניה מינימלי לשלב ג' של בית סאני על בסיס הורדת רמות הגימור של התכנון הקיים" ו"פגישת עבודה עם אריה בנושא התקציב הנ"ל" בין התאריכים 30.9.00-30.4.01. בגין עבודה זו חויבה סאני ב-10 ש"ע אדריכל ובשעתיים של עבודת עובדי המשרד. סך הכל חויבה סאני בתשלום 5,410 ₪. גם חשבון זה מתייחס לתקופה שבה אלעזר היה מודע למגבלת התקציב, הוציא את המכרז עבור שלב ג' לאור, תוצאות המכרז התקבלו ועל בסיסן ביטלה סאני את הוצאת של ג' לפועל. יתרה מזאת, הניסיונות להוריד את רמת הגימור על מנת להפחית את עלות שלב ג' נעשו בחודש יולי 2000 [נספח א-64 ל-ת/2]. אין כל ראיה המעידה על עבודת החברה בעניין זה בחודשים שלאחר מכן.

126.
חשבון מס' 13 מתייחס בנוסף לעבודת תכנון שביצעה החברה באשר לחנות דינמיקה בקניון בת ים. חשבון זה הועמד על ידי החברה בכתב התביעה על סך 4,250 ₪.

127.
אלעזר הסביר בעדותו שהתביעה כנגד נתבע מס' 3 מבוססת על תכנון חנות זו. לדבריו: "יש לי הזמנה על החנות הזו עם תאריך וחתימה. ראיתי שהעסק התחיל להתברבר, אז ביקשתי שיוציא הזמנה לחנות" [פר' עמ' 55, ש' 11-12].

128.
מר דעוס אישר בעדותו כי ביקש מאלעזר לבצע תכנון של חנות בשם דינמיקה בבת ים. אולם לדבריו: "הוא לא ביצע את העבודה, ביקשנו ומר מליחי לא ביצע את העבודה" [פר' עמ' 64, ש'30-32, עמ' 65, ש' 1]. ובהמשך: "חשבון 13 הוא התכנון של החנות בבת ים, שהתבקש לעשות ואחרי שנתבקש לעשות הוא פשוט בחר שלא לעשות את זה, כי ידע שזה תוקע אותנו" [פר' עמ' 73, ש' 11-12].

129.
ביום 16.5.01 שלח מר מדמון לאלעזר מכתב ובו נכתב כדלקמן:

"דרישתך בעניין זה
[תכנון חנות דינמיקה בת ים – א.ש.] יש בה לא מעט עזות מצח וחוסר תום לב...תכנון החנות בבת ים הופסק על ידך כבר בשלבים הראשונים באופן חד צדדי, ללא הסכמתנו, ותוך שאתה גורם לנו עיכובים ונזק רב העבודה שביצעת בענין זה, אם וככל שבוצעה, לא תרמה לנו דבר, לא בוצעה על פי ההסכם עימנו ונוכח הפרת ההסכם על ידך לא מגיע לך דבר בגינה".

[נספח יא' ל-נ/3]

130.
גם לחשבון זה לא צירפה החברה הזמנת עבודה. יחד עם זאת, יש במכתבו של מר מדמון מיום 16.5.01 כדי לשמש הודאה מטעם סאני להזמנת עבודה זו.

131.
אלעזר לא הוכיח כי עבודת תכנון חנות דינמיקה נעשתה במלואה. אלעזר לא הוכיח אף שעבודה זו נעשתה בחלקה. כפי שעולה ממכתבו של מר מדמון, תכנון חנות דינמיקה הופסק על ידי אלעזר כבר בשלבים הראשונים. מכאן שאין מקום לפסוק לזכות התובעים דבר בגין רכיב זה.

132.
כתב התביעה הוגש כנגד סאני וכנגד אילן – כיו"ר סאני. כשנשאל אלעזר בעדותו מדוע הוא תובע את אילן באופן אישי, השיב כדלקמן:

"כאשר אני מרגיש קרבה לאילן בן דוב, והוא תופס אותי בחצר, ואומר לי אלעזר, אני רוצה שתעשה את זה ואת זה, ויש לי עוד פה ושם, אמרתי לו אילן אני עמוס מהפעילות שלי עבורך, הוא אמר לי אלעזר לא עושים דבר כזה, חבר אומר דבר כזה. 3-4 חודשים לאחר מכן הוא קורע לי את הצורה, זה ניצול של קשרי ידידות של אדם שאתה קורא לו ידיד, כזו התנהגות ראויה לגינוי הכי חריף שניתן".

[פר' עמ' 53, ש' 27-31]

ובהמשך:

"ש.
ממה שאתה אמרת כעת שהתביעה כנגד אילן כיוון שפגע בחברות שלכם.
ת.
גם. עזוב את החברות, הוא פגע בי ובכל החיים שלי, הוא פירק אותי לגורמים...המסכת של קשרים עם אילן וסאני היה רק חלק מהסיפור, הוא רצה שאבדוק לו פאואר סנטר בב"ש, ורצתי ובדקתי, הוא רצה לבדוק את הגדלת הבנין שלו בר"ג, רצתי ובדקתי, הפעלתי את כל העולם ואשתו כדי לבדוק...
ש.
מתי זה היה
ת.
הכל במקביל לעבודה בסאני...אני נותן ונותן ונותן ובסוף חוטף, יש גבול. זה הכל."

[פר' עמ' 54, ש' 2-3, 20-22, 25, 27-28]

133.
לנוכח עדותו של אלעזר ומאחר שהסכם העבודה השני נחתם מול סאני בלבד והיא זו שאף נשאה בתשלומים בגין השלבים המוקדמים יותר של הפרויקט, אני קובע כי אין מקום לחייב את אילן באופן אישי, בגין שכרה של החברה.

134.
התובעים עתרו לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני. אין בידי לקבל טענה זו. הסכם העבודה השני נחתם בין החברה לבין סאני. עסקינן אפוא, בהתקשרות עסקית, בין שני תאגידים. שכר הטרחה בגין שלב ג' לא שולם על רקע מחלוקת בין הצדדים. נסיבות אלה אינן מצדיקות פסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני.

135.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

136.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייב את נתבעת מס' 1 לשלם לתובעת 1 סך 162,191 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.2003 ₪. התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחית.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את הנתבעת 1
בהוצאות בסכום גלובאלי בסך 7,500 ₪. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 1 בשכר טרחת ב"כ החברה בסך 25,000 ₪. הואיל והייצוג של הנתבעים האחרים היה ייצוג משותף ומאחר שממילא עדותו של אילן נדרשה לצורך בירור חבותה של הנתבעת 1, אינני פוסק לזכות הנתבעים 2-3 הוצאות ושכר טרחה, הגם שהתביעות כנגדם נדחו.


סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 5.8.14.

ניתן היום,
ח' תמוז תשע"ד, 06 יולי 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 2892/07 אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ, אלעזר מליחי נ' סאני אלקטרוניקה בע"מ, אילן בן דב, דין דינמיק בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/07/2014)