פסקי דין על ברק יהודה | פסקי דין על קולמן משה | פסקי דין על שחק מרדכי | פסקי דין על גולדברג משה | פסקי דין על מס שבח נתניה

1304/96 עש     28/12/2004




עש 1304/96 ברק יהודה,קולמן משה,שחק מרדכי,גולדברג משה נ' מס שבח נתניה




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עש 001304/96


בפני
:
ועדת ערר מס שבח מקרקעין 1963-התשכ"ג
יהושע בן שלמה (שופט בדימוס) – יו"ר
עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות – חבר
עו"ד דב שמואלביץ - חבר

28/12/2004


בעניין:
1 . ברק יהודה

2 . קולמן משה

3 . שחק מרדכי

4 . גולדברג משה

5 . לוריא זאב


ע"י ב"כ עו"ד:
שוחט עוזי

העוררים

נ ג ד


מס שבח נתניה



ע"י ב"כ עו"ד:
פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי - א
יריס בורשטיין
המשיב


פסק דין


השופט(בדימוס) י. בן שלמה

לפנינו ערר על שומות מס רכישה שהוציא המשיב לעוררים בגין רכישת זכויות ממינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל), בעקבות שינוי ייעודם של המקרקעין נשוא ערר זה, ממקרקעין המיועדים לחקלאות למקרקעין המיועדים לבנייה.


1. עובדות מוסכמות:

1.1. ביום 3.12.86 נערך הסכם בין יכין חקל בע"מ ושיקום פועלי בנין חברה בע"מ(להלן – יכין) לבין העוררים, לפיו יכין , אשר חכרה מהמינהל חלק מחלקות 5 ו- 6 בגוש7655 בשטח של 56,326 מ"ר ושל חלק מחלקה 12 בגוש 7654 בשטח של 7,600 מ"ר ובס"כ 63,926 מ"ר ברעננה (להלן – המקרקעין), העבירה יכין לעוררים את כל זכויותיה החוזיות על פי הסכם החכירה, שהיה ליכין עם המינהל, בתמורת לסך של 837,760 ₪ (נספח א' לרשימה).
1.2. ביום 2.4.90 נחתם בין המינהל לבין העוררים חוזה חכירה, לפיו החכיר המינהל לעוררים את המקרקעין, למטרת החזקתם עיבודם וניהולם של מטעי פרי הדר החל מיום 1.1.87 עד ליום 31.12.03, כאשר בתום תקופת החכירה ניתנה לעוררים הזכות לחדש את החכירה לתקופה נוספת בת 49 שנים (נספח ב' לרשימה).
1.3. ביום 2.10.92 נחתם חוזה בין העוררים לבין א' דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (להלן – דורי) לפיו מכרו העוררים לדורי את כל זכויותיהם בגוש 7655 חלקה 5 ו- 6 ברעננה, למעט רצועת אדמה בשטח של 250 מ"ר (להלן – הסכם המכר הראשון).
סעיף 7.1 להסכם המכר הראשון קבע כי:
"בתמורה לממכר ולהמצאת הסכמת המנהל להתקשרות עם דורי בחוזה פיתוח ומילוי מלוא התחייבות המוכרים בחוזה תשלם דורי למוכרים סך בשקלים השווה ל- 6,000,000 $ (שישה מיליון דולר של ארה"ב)".

בסעיף 11.1 להסכם המכר הראשון שכותרתו "מיסים ותשלומים החלים על המוכרים" נכללו:
"דמי ההוון למנהל מקרקעי ישראל בגין הוון זכויות החכירה על הקרקע לרבות תשלום בגין שינוי היעוד עפ"י התכנית". (נספח ג' לרשימה)

1.4. ביום 16.5.93 נחתם הסכם בין יהודה ברק ומשה קולמן (להלן – ברק וקולמן) לבין דורי, לפיו מכרו ברק וקולמן לדורי את מלוא זכויותיהם בחלקות 7 ו- 29 בגוש 7655 שברעננה (להלן – הסכם המכר השני). בתמורה למכר נקבע כי דורי תשלם לברק וקולמן סך בשקלים שווה ערך ל- 900,000 $ ושתי דירות פנטהאוז בנות 5 חדרים, בשטח שלא יפחת מ- 130 מ"ר כל אחת. בסעיף 10.1 להסכם המכר השני שכותרתו "מיסים ותשלומים החלים על המוכרים" נכלל:
"דמי הוון למינהל מקרקעי ישראל בגין הוון זכויות החכירה בקרקע לרבות תשלום בגין שינוי הייעוד עפ"י התכנית".
(נספח ד' לרשימה)

1.5.ביום 26.10.92 הודיע המינהל לעוררים כי:
"הנהלת המינהל בישיבתה מיום 4.10.92 אישרה בקשת החוכרים למימוש שינוי היעוד עפ"י החלטת מועצת מקרקעי ישראל 533".
(נספח ה' לרשימה)

1.6.ביום 28.1.93 הודיע המינהל לעוררים כי:
"מאחר שלפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל ניתן לבצע העסקה לפי הייעוד החדש עם החוכר או אחר מטעמו, הרי שאם מרשיך מבקשים לבצע עסקה ע"י העברת זכויותיהם לגורם אחר, עליהם להגיש בקשה להעברת זכויות מלווה בהסכם בין הצדדים וכל אישורי המיסים הנדרשים כגון: מס שבח, מס רכוש, מס רכישה ומיסים עירוניים.
במקרה זה, תבוצע העסקה ישירות עם מקבל הזכויות והסכם הפתוח יחתם עימו. לא תותר העברת זכויות בתקופה של הסכם הפיתוח."
(נספח ו' לרשימה)

1.7.ביום 13.10.93 נחתם הסכם בין המינהל לבין העוררים (להלן – הסכם ביטול חוזה החכירה), לפיו ויתרו העוררים על זכויותיהם במקרקעין בשטח של 27,600 מ"ר (יתרת שטח המקרקעין הופקעה מהעוררים לפי התב"ע) (נספח ז' לרשימה).

1.8.לאחר שהעוררים ויתרו על זכויותיהם במקרקעין (ביום 10.9.93 כאמור בסעיף 1.7 לעיל) חתם המינהל ביום 21.9.93 על חוזה פיתוח בשטח של 21,600 מ"ר מתוך כלל שטח המקרקעין (להלן – חוזה הפיתוח) (נספח ח' לרשימה).

1.9.ביום 8.9.93 שולמו דמי ההיוון בסך 13,903,581 ₪ (כולל מע"מ) על ידי דורי בהתאם לקבלה ולחשבונית המס מהמינהל (נספח ט' לרשימה) ורק יתרת התמורה על פי הסכמי המכר הועברה לעוררים.

1.10.העוררים ודורי דיווחו על הסכמי המכר למשיב. השווי, שדווח על ידם כולל בתוכו גם את דמי ההיוון (נספח י' לרשימה).
מוסכם בין הצדדים, כי בשומות העצמיות דיווחו העוררים על שווי מכירה כשהוא כולל בתוכו את דמי ההיתר המהוונים, אך מאוחר יותר, ביום 10.5.94 הגישו העוררים שומות עצמיות מתוקנות למס שבח, שבהן שווי המכירה איננו כולל את דמי ההיתר המהוונים (השומות העצמיות המתוקנות נספח י"א לרשימה).
עוד יצויין, כי גם בסעיף 11 להשגות על שומות מס השבח שהוגשו על ידי העוררים עוד ביום 8.11.94 ביקשו העוררים לתקן את שומתם העצמית על-פי סעיף 85 לחוק מס שבח מקרקעין.

1.11.כל המחלוקות שהיו בין הצדדים בנושא שומות מס השבח הסתיימו בפשרה (ראו נספח י"ב לרשימה). ובהסכם הפשרה סוכם, כי שווי המכירה שנוי במחלוקת וכי שומות מס הרכישה נשוא הערר שנויות במחלוקת.

1.12. שומות מס הרכישה שהתקבלו על ידי העוררים ביום 30.5.96 ראו נספח י"ג לרשימה.

1.13. 1.13. מוסכם על הצדדים, שבהסכם הפשרה שנחתם בין העוררים לבין המשיב סוכם כדלקמן:

1.13.1. 1.13.1. למיתחם בשטח של 250 מ"ר בחלקות 5 ו- 6 אשר נשאר בחכירת העוררים יוחסו ששה אחוזים בלבד (6%) מתוך דמי ההיוון בסכום של 11,798,578 ₪ (דמי ההיוון המתייחסים לחלקות 5 ו- 6) ובסך 707,914 ₪ מדמי ההיוון ששולמו למינהל.
1.13.2. 1.13.2. לקרקע המתייחסת לפנטהאוזים יוחסו חמישה אחוזים בלבד (5%) מתוך דמי ההיוון בסכום של 2,105,002 ₪ (דמי ההיוון המתייחסים לחלקות 7 ו- 29), ובסך הכל 105,250 ₪ מדמי ההיוון ששולמו למינהל.
1.13.3. 1.13.3. רצ"ב כנספח י"ד ... שובר תשלום דמי היתר מהוונים ששולם על ידי העוררים בסכום של 3,162,461 ₪ בגין שינוי הייעוד מקרקע חקלאית לקרקע לבניה ביחס לחלקה 217 בגוש 7654, לבניית 15 קוטג'ים בבניה עצמית של העוררים מימוש שינוי הייעוד בחלקה זו נעשה על ידי העוררים עצמם, להבדיל ממימוש שינוי הייעוד ביחס לחלקות 5, 6, 7 ו- 29 בגוש 7655, אשר נעשה על ידי דורי.

1.14. 1.14. התמורה בסעיף 7 בהסכם המכר (נספח ג') משקפת את שווי השוק המלא של הקרקע וכוללת בתוכה הן את התשלום ששולם לעוררים והן את דמי ההיתר המהוונים ששולמו למינהל מקרקעי ישראל.
1.15. 1.15. מוסכם שדורי שילמה מס רכישה עבור העיסקה שבמחלוקת על השווי הכולל (כשישה מיליון שדולר).

2. 2. הפלוגתאות המוסכמות

2.1. האם יש לקרוא בשינוי הייעוד משום "מכירת זכות במקרקעין" כמשמעותה בחןק מס שבח התשכ"ג – 1963 (להלן – החוק) החייבת במס רכישה ?

2.2. האם יש לחייב את העוררים בתשלום מס רכישה עבור שינוי הייעוד והניצול בשים לב לעובדה שדורי היא ששילמה למעשה את דמי ההיתר המהוונים למינהל ?

2.3. מהו התוכן הכלכלי והמהות האמיתית של העיסקה ?

2.4. האם על שווי המכירה לצורך מס רכישה להיקבע בהתאם לעמדת העוררים, או בהתאם לעמדת המשיב למרות הנחיות המינהל שחייבו את העוררים ואת דורי.

2.5. ביחס לתעודת עובד הציבור של הגב' לאה שטיינמץ (נספח ט"ו) - מה נפקותה המשפטית לצורך החיוב במס רכישה ?

2.6. ביחס לחוות דעת השמאי יעקב כהן (נספח ט"ז) - מה הרלוונטיות של האמור בה לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ?

2.7. 2.7. האם כטענת העוררים מס הרכישה ששולם ע"י דורי מהווה תשלום ממצה אשר המשיב זכאי לקבל כמס רכישה בגין העסקה, ודרישתו מהעוררים למס רכישה על דמי ההיתר המהוונים מהווה כפל מס רכישה, או שמא כטענת המשיב היו העוררים צריכים לבצע את שינוי הייעוד טרם המכירה לדורי, והסכום ששולם על ידי דורי הינו על בסיס השווי לאחר רכישת כל הזכויות, ואין בכך כפל מס רכישה.

דיון

3. 3. העוררים טוענים, בתמצית, שאין להיצמד לנוסח ההסכמים, הראשון והשני, שדווחו למשיב, אלא לתוכן העולה מביצועם הלכה למעשה. לטענתם, ניסוח ההסכמים הנ"ל נבע מטעות בהבנת מדיניות המינהל ביחס ליישום החלטה 533, ומשנתחוור להם, כי לא תותר העברת זכויות בתקופה של הסכם הפיתוח, התאימו את הביצוע לדרישת המינהל והתוצאה, חוזה הפיתוח וחכירת הקרקע על פי הייעוד החדש, נחתם בין המינהל לבין דורי ובמקביל, נחתם הסכם בינם לבין המינהל לפיו ויתרו על זכויותיהם בקרקע תמורת פיצוי כקבוע בהסכם. התוצאה, שאין לייחס לעוררים רכישת זכויות מהמינהל, שכן, בוצעה רכישה אחת במישרין בין המינהל לבין דורי ולא שתי עסקות. דורי שילמה למינהל בגין הזכויות שרכשה מהמינהל בעוד שהעוררים לא רכשו זכויות מהמינהל וממילא, לא חויבו לשלם למינהל ולא שילמו מאומה. עוד טענו, שהם ויתרו על הזכויות שהיו להם בקרקע ומכאן, שאין בסיס לחייבם בתשלום מס רכישה.
מנגד סבור המשיב, שאין להתעלם מנוסח ההסכמים בין העוררים לבין דורי. על פי ההסכמים הנ"ל התחייבו העוררים להעביר לדורי זכויות מהוונות בקרקע, שייעודה בניין ומסחר, הם קיבלו על עצמם לשלם למינהל בגין חוזה פיתוח ודורי התחייב לשלם להם את הסכום הנקוב בהסכם. לטענת המשיב, נסיבות המקרה מעלות את המסקנה שנעשו כאן שתי עסקות. האחת, בין המינהל לבין העוררים לפיה רכשו מהמינהל זכויות בקרקע לפי ייעודה החדש – קרקע לבנין, והשנייה, מכירת אותן הזכויות ע"י העוררים לדורי, שבגינה חויבה דורי במס רכישה. ב"כ המשיב טענה, כי בנסיבות המקרה שלפנינו, אין להסיק מן העובדה, שדורי שילמה למינהל, כל מסקנה לגבי המהות, בין היתר, משום שהעוררים קיבלו מהמינהל פיצוי, שכלל, בין היתר, התחייבות המינהל לחתום על הסכם פיתוח עם דורי ללא מכרז. זאת ועוד, טענה ב"כ המשיב, כי ההסכמים בין העוררים לבין דורי, סובלים ביצוע תשלום שצד אחד חייב בו ע"י משנהו וכי עניין זה אינו חורג ממסגרת התחשבנות בין הצדדים.

4. 4. לשאלה, האם יש לראות בשינוי הייעוד בקרקע וניצולו כרכישת זכות במקרקעין, הפנתה ב"כ המשיב להחלטת בית המשפט המחוזי ת"א, בעמ"ש 292/92 בעניין חברת הבונה בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין ת"א שאושרה ע"י בית המשפט העליון בע"א 1550/94 חברת הבונה בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין ת"א (לא פורסם). בית המשפט העליון פסק: " ...שעקב הסכמת מינהל מקרקעי ישראל, ושינוי היעוד לניצול החלקות למגורים, הגדילה המערערת את אגד זכויות הקנין שברשותה, וממילא היא העבירה לחברת סימדע בע"מ זכות במקרקעין הכוללת את אגד הזכויות המוגדל. ..."
לענייננו, על פי הנלמד מן ההסכמים, הראשון והשני, כפשוטם, לא יכול להיות ספק כי הדין עם המשיב.

5. 5. החלטת מועצת מקרקעי ישראל 533 העמידה בפני
חוכר קרקע חקלאית אופציות פתוחות כדלהלן:
א. לוותר על זכות החכירה שהייתה לו כייעודה הקודם ולזכות בפיצוי מהמינהל,
ב. לחתום על חוזה פיתוח עם המינהל ואז, בידו להעביר את הזכויות לצד ג', רק לאחר גמר הבניה,
ג. שצד ג' מטעמו יחתום על חוזה במישרין עם המינהל ללא צורך במכרז, ושהחוכר יוותר על זכות החכירה כיעודה הקודם.

מן העובדות המפורטות לעיל, ברור, שהעוררים בחרו בחלופה ג'. הם ויתרו על זכות החכירה, שהייתה להם תמורת התחייבות המינהל לחתום על חוזה פיתוח ביחס למקרקעין, במישרין עם דורי ללא צורך במכרז (ראו סעיף 3 (א) להסכם נספח ז' למוסכמות).

6. 6. בית המשפט העליון פסק בצורה עקבית וממצה ברוח הלכת הבונה. בע"א 5922/99 מנהל מס שבח מחוז באר שבע נ' קבוצת עין צורים, פ"ד נו (3) עמ' 481 בעמ' 493 נפסק:
"אישור העיסקה לשינוי ייעוד הקרקע שנתן המינהל לעין צורים, גם בטרם נחתם הסכם פיתוח בין המינהל לבין עין צורים, הגדיל את אגד הזכויות במקרקעין שהיו בידי עין צורים. בסופו של עניין, השתמשה עין צורים בחלופה השנייה שעמדה לרשותה במסגרת החלטות המינהל שעמדו ברקע האישור בהסבה את הזכות לחתום על חוזה פיתוח לידי היזם. נמצא, כי ביטול האישור לעריכת חוזה פיתוח ישיר בין המינהל לבין עין צורים אינו גורע מן האישור המקורי שהגדיל את אגד הזכויות בקרקע."

בענייננו, בקשת העוררים למימוש שינוי הייעוד עפ"י החלטה 533 אושרה (סעיף 1.5 למוסכמות), ובכך הגדילו את אגד הזכויות במקרקעין שהיו בידם. בסופו של עניין אף השתמשו בחלופה שאפשרה להם הסבת הזכות לחתום על חוזה פיתוח לצד ג'.

7. 7. קבוצת עין צורים עתרה לדיון נוסף ונדחתה – דנ"א קבוצת עין צורים נ' מנהל מס שבח מקרקעין מחוז באר-שבע [פדאור (לא פורסם)]. כב' השופט א' מצא שדן בעתירה כתב בסעיף 4 להחלטתו בין היתר:
"באשרו את שינוי הייעוד הקנה המינהל לעותרת זכות לקבלת זכות במקרקעין, או, לחלופין, זכות להורות על הענקה של זכות חכירה במקרקעין "לאחר מטעמה". בית המשפט קבע, כי במתן האישור לעסקת שינוי הייעוד התרחש אירוע מס, שהצמיח חיוב במס רכישה. כן פסק בית המשפט, כי ביטול עסקת שינוי הייעוד עם העותרת, שהומרה כזכור בעסקת שינוי ייעוד עם היזם, אינו גורע מן האישור המקורי, אשר הגדיל את אגד זכויותיה של העותרת בקרקע ואיפשר לה למכור את זכויותיה החדשות ליזם..."

8. 8. בע"א 5472/98 מנהל מס שבח מקרקעין נ' חברת הדרי החוף מס' 36, פ"ד נו (1) 877 בעמ' 891 נאמרו הדברים הבאים:
"... גם אם תזוהה הזכות במקרקעין עם זכות החכירה שניתנה לחוכר המקורי, אין להסיק את המסקנה כי עיסקת שינוי הייעוד לא הוסיפה זכויות כלשהן לחוכר. על-פי ההגדרה המצויה בסעיף 3 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, החכירה כוללת שני מרכיבים: החזקה במקרקעין ושימוש במקרקעין. מכאן, כי שינוי במרכיב השימוש משנה גם את מהותה של זכות החכירה. אם שינוי השימוש נערך מכוח הסכם בין המחכיר לחוכר, הרי עיסקה זו כשלעצמה היא בבחינת "מכירת זכות במקרקעין" כמשמעות מושג זה בחוק מיסוי מקרקעין. הרחבת סוגי השימוש בקרקע המוחכרת היא עיסקת מכירה בזכות במקרקעין, כהגדרתה בחוק, וזאת בשל שינוי מהותה של החכירה הקיימת."

9. 9. חברת הדרי החוף עתרה לדיון נוסף ונדחתה – דנ"א 2596/02 חברת הדרי החוף מספר 63 בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין באר-שבע [פדאור (לא פורסם)]. בדחותו את העתירה, כתב כב' השופט א' מצא בין היתר:
" לא למותר לציין, כי הלכתו של פסק-הדין נשוא העתירה אומצה בינתיים בשלושה פסקי-דין מאוחרים יותר: בע"א 5922/99 מנהל מס שבח מקרקעין באר שבע נ' קבוצת עין צורים, פ"ד נו(3) 481, גם הוא מפי השופט אנגלרד ובהסכמת הנשיא ברק והשופטת שטרסברג-כהן (להחלטתי מהיום, הדוחה עתירה לדיון נוסף בפסק-דין זה, ראו: דנ"א 2104/02 קבוצת עין צורים נ' מנהל מס שבח מקרקעין באר-שבע); בע"א 4791/99 מנהל מס שבח תל-אביב נ' ס' אלון חברה להשקעות ובנין בע"מ, פ"ד נו(4) 810, מפי השופטת שטרסברג-כהן ובהסכמת הנשיא ברק והשופט לוי; ולאחרונה, בע"א 6382/99 אל זיו פרויקטים (1993) בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין - א
זור המרכז (טרם פורסם), מפי הנשיא ברק ובהסכמת השופטת (בדימוס) שטרסברג-כהן והשופט טירקל. מן האמור עולה, כי חמישה משופטי בית-המשפט העליון תמכו בהלכה זו; וזאת מבלי לכלול במניין את שלושת שופטי ההרכב שפסק בפרשת הבונה. הכרעתו הפרשנית של פסק-הדין היא בוודאי אפשרית. אוכל להוסיף, שאילו נדרשתי להכריע בגופה של השאלה הפרשנית, נוטה הייתי לאמץ הכרעה פרשנית זו, העולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה הרלוואנטית ועם מהותה של עסקת שינוי הייעוד, הן מן הבחינה הכלכלית והן מבחינת מושגי הקניין המסורתיים."

10. למותר להוסיף עוד, כי בנסיבות המקרה שלפנינו, ותור העוררים על זכות החכירה לא היה ויתור סתם. בתמורה לויתור הוענקה להם הזכות להעניק זכות ע"י הסבה, לדורי (ראו חלופות 2 ו- 3 להגדרת "מכירה" לעניין זכות במקרקעין שבסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג – 1963). רכישת הזכות להעניק זכות במקרקעין הינה עסקה במקרקעין, שתשלום מס רכישה בצידה.

סיכומו של דבר, מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב, כי מבחינת דיני המס, בוצעו שתי עסקות רכישה נפרדות, האחת בין העוררים לבין המינהל, לפיה רכשו העוררים את הזכות לקבל חוזה פיתוח על-פי ההחלטה 533, שבגינה הם חייבים לשלם מס רכישה, והשנייה, בין העוררים לבין דורי לפיה רכשה דורי את הזכויות מהעוררים בגינה חויבה ושילמה מס רכישה. העוררים בחרו באפשרות של הסבת זכותם לדורי, כך שהמינהל העניק את הזכות לדורי במישרין. ברם, בחירתם זו לא שינתה מאומה. מבחינה משפטית רכישת הזכות על ידם להורות למינהל להעניק זכות לדורי אף היא עסקת רכישה החייבת במס רכישה. לנוכח התוצאה הנ"ל, אין בסיס לטענת כפל מס, שהעלו העוררים.

11. 11. לאור האמור לעיל, אינני מוצא מקום להתייחס לשאר טענותיהם של העוררים. העדה לאה שטיינץ העידה בפני
נו כי בכל מקרה, העברת זכויות של העוררים לצד ג' חייבת לקבל אישור המינהל וכי זהותו של המשלם למינהל בגין חוזה הפיתוח אינה רלוונטית לעניין זה.

12. 12. לאור המפורט לעיל, הגעתי למסקנה שדין הערר להדחות. על העוררים לשלם למשיב סך 15,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מהיום. הערבות הבנקאית תועבר לידי ב"כ המשיב ע"ח ההוצאות.
__________________
י. בן שלמה, שופט (בדימוס)


דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין, חבר:
עיינתי בחוות דעתו של יוה"ר הועדה הנכבד ולהלן הערותי:
אין מחלוקת כי לאור הניסוח של חוזי המכר שנערכו ונחתמו על ידי העוררים נמכרו לקונה – הקבלן דורי, זכויות מקרקעין בקרקע מפותחת, כאשר המוכרים מתחייבים לשלם, בין השאר, את דמי ההיוון למינהל מקרקעי ישראל.
למעשה, התמורה ששולמה לעוררים שולמה עבור קרקע לבנייה מיידית לניצול מלא לפי התב"ע שבתוקף.








עש ועדת ערר מס שבח 1304/96 ברק יהודה,קולמן משה,שחק מרדכי,גולדברג משה נ' מס שבח נתניה (פורסם ב-ֽ 28/12/2004)