פסקי דין על אברהם לב-ארי

5594-09/13 פ     22/07/2014




פ 5594-09/13 מדינת ישראל נ' אברהם לב-ארי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"פ 5594-09-13 מדינת ישראל
נ' לב-ארי ואח'





בפני

כב' השופט
ד"ר שאול אבינור

בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


1.אברהם לב-ארי
2.שלמה לחיאני (עציר)
3.משה בן אבו (עציר)



הנאשמים


גזר דין
(נאשם 3)

א.
רקע כללי:
1.
שלושת הנאשמים, לרבות נאשם 3 (להלן – הנאשם) הורשעו – במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית – על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות בהן הואשמו בכתב האישום המתוקן. באשר לנאשם דנא מדובר באישום אחד בגין העבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי הוראות סעיפים 499(א)(1) ו-29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), התפרצות למקום מגורים כדי לבצע עבירה, לפי הוראות סעיפים 406(ב) ו-29(א) לחוק העונשין, וגניבה, לפי הוראות סעיפים 384 ו-29(א) לחוק העונשין.
2.
על פי עובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן, בו מואשם הנאשם דנא, עובר ליום 20.08.13 קשרו נאשמים 1 ו-2 קשר לפרוץ לדירתה של המתלוננת, ילידת שנת 1929 המתגוררת יחד עם מטפלת. במסגרת הקשר ולשם קידומו בוצעו פעולות לבירור פרטים אודות הדירה והמתלוננת, וזאת ביום 18.8.13 וביום 19.8.13.
3.
לאחר מכן, ביום 20.8.13, בסמוך לשעה 17:10, הגיעו שלושת הנאשמים בשני כלי רכב לסביבת הדירה. הנאשם דנא הגיע למקום ברכב מסוג מזדה מ.ר. 69-171-65 (להלן – הרכב), כשהוא נוהג ברכב, יחד עם נאשם 1. נאשם 2 הגיע למקום ברכב אחר. בהמשך הדברים, בסמוך לשעה 18:00, התפרצו הנאשמים בצוותא חדא לדירה וגנבו ממנה רכוש הכולל שעון ותכשיטים.
4.
שלושת הנאשמים הורשעו יחדיו, במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, ונשלחו למתן תסקירי שירות המבחן. יחד עם זאת, נוכח התמשכות הטיעונים לעונש בעניינם של נאשמים 1 ו-2 עתרה ב"כ הנאשם להפרדת עניינו של הנאשם דנא מעניינם של יתר הנאשמים ולגזירת עונשו בטרם גזירת דינם של נאשמים 1 ו-2.

ב.
תסקיר שירות המבחן:
5.
לבקשת ההגנה הורה בית המשפט, כאמור, על עריכת תסקיר קצין מבחן. התסקיר שנערך בעניינו של הנאשם סוקר בהרחבה את נסיבות חייו ומשפחתו. בקצירת האומר יצוין כי מדובר בנאשם יליד 1964, המעורב בפלילים מימי נעוריו. כיום הנאשם נשוי בשנית ואב לשני ילדים קטנים. כמו כן לנאשם בת מנישואים קודמים, שהינה בת 28 ובעצמה אם לילדים, נכדיו של הנאשם.
6.
הנאשם החל בצריכת סמים בגיל 14, נשר מלימודים לאחר שמונה שנות לימוד וגם משירותו הצבאי שוחרר לאחר מספר חודשים בשל אי התאמה, אם כי לדבריו הוא נמנע מצריכת סמים מזה מספר שנים, החל מתחילת מאסרו האחרון בשנת 2007. הנאשם שוחרר ממאסרו האחרון בשנת 2011 ולדבריו התאמץ מאוד לשקם את עצמו הן במישור המשפחתי והן במישור הכלכלי, ועבד כנהג שליח במפעל זכוכיות. ואולם, משכורתו של הנאשם עוקלה, הוא נכנס לקשיים כלכליים ניכרים ובחודשים שקדמו למעצרו פוטר מעבודתו.
7.
בנסיבות העניין נמנע קצין המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם נוכח הסיכון להישנות התנהגות עבריינית ופורצת גבולות, בעיקר ברגעי דחק ומשבר. יחד עם זאת, קצין המבחן הבחין גם בהתמתנות במעורבות פלילית, בניסיון של הנאשם לשקם את עצמו במישורים שונים, וביכולתו של הנאשם בדיעבד להתייחסות מותאמת לעצמו ולהתנהגותו. לפיכך המליץ קצין המבחן על ענישה שיהיה בה כדי לעודד את רצונו של הנאשם להמשך מאמציו לשינוי ולהשתלבות בטיפול בתקופת המאסר. להערכת קצין המבחן, עונש מאסר ממושך עלול לקבע דפוסים שוליים ולצמצם את הסיכוי שהחל מסתמן להתמתנות באורח החיים השולי שניהל הנאשם.


ג.
הראיות לקביעת העונש ועיקר טיעוני ב"כ הצדדים:
8.
כראיות לקביעת העונש הגישה ב"כ המאשימה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ע/1) וכן גזר דין קודם בו נגזר על הנאשם מאסר מותנה בן 10 חודשים (ת.פ. 4656/07 מבית משפט השלום בראשון-לציון; ר' ע/2).
9.
ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם חמור מזה המקובל בעבירות של התפרצות לדירות מגורים, ובאופן קונקרטי למתחם עונש הולם שבין 16 חודשי מאסר בפועל לבין 32 חודשי מאסר בפועל. בהקשר זה הפנתה ב"כ המאשימה לכך שמדובר במעשה מתוכנן בצוותא חדא, שכלל הכנה מראש, מעקב אחר קשישים והגעה למקום ביצוע העבירה בשני כלי רכב, נסיבות המצדיקות לשיטתה קביעת מתחם עונש הולם חמור מהמקובל.
10.
באשר לגזירת דינו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם עתרה ב"כ המאשימה לענישה ברף הגבוה, נוכח עברו הפלילי המכביד של הנאשם. לנאשם 24 הרשעות קודמות, שעיקרן בעבירות רכוש אך הן כוללות עבירות סמים, בריחה ממשמורת חוקית ועוד עבירות. הנאשם ריצה בעברו עונשי מאסר בפועל ממושכים ואף תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 10 חודשים. עוד הפנתה ב"כ המאשימה לתסקיר קצין המבחן. התסקיר מפרט את אורח חייו השולי והעברייני של הנאשם, הכולל דפוסי התנהגות שמובילים את הנאשם לביצוע עבירות בעתות מצוקה באופן שקיים סיכון להישנות העבירות בעתיד.
11.
ב"כ המאשימה עתרה אפוא להשתת מאסר בפועל ברף העליון של מתחם העונש ההולם, להפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר לעונש זה, ובנוסף להשתת עונש של מאסר מותנה וכן להטלת קנס ופיצויים.
12.
לבסוף עתרה ב"כ המאשימה לחילוט הרכב, עמו הגיע הנאשם לזירת העבירה. אין מחלוקת כי מדובר ברכב שבבעלות חברת ליסיניג (שלמה כ.א.ל בע"מ), אותו חוכרת אמו של הנאשם. לשיטת ב"כ המאשימה, נוכח העובדה שחברת הליסינג כבר קיבלה תשלומים רבים מאמו של הנאשם (27 תשלומים מתוך 60), אין מקום להיעתר לבקשתה לקבל לידיה את הרכב. אין גם להחזיר את הרכב לאמו של הנאשם, אשר אף לא טרחה להתייצב לדיון.
13.
ב"כ הנאשם הגישה, לעניין הראיות לעונש, מכתב שכתבה אשת הנאשם (ס/1) וכן הפנתה לצרופות לבקשתה להשבת הרכב לאמו של הנאשם.
14.
ב"כ הנאשם הדגישה את התיקונים שנערכו במסגרת הסדר הטיעון בעובדות כתב האישום, כך שבסופו של דבר נותר נגד הנאשם דנא אישום אחד בלבד, ואף באישום זה הובהר כי הוא לא היה שותף מתחילה לקשר אלא רק הצטרף לו ממש עובר לביצוע ההתפרצות עצמה. מכאן, שמבחינת מדרג החומרה חלקו של הנאשם הינו הקל ביותר, בהשוואה לשותפיו.
15.
באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם טענה באת כוחו כי לאחר שחרור ממאסרו האחרון בתחילת שנת 2011, במסגרתו הוא עבר טיפול משמעותי בכלא, חזר הנאשם לביתו, החל לעבוד וניהל אורח חיים נורמטיבי. בשל חובות למוסד לביטוח לאומי הוטלו עיקולים על משכורתו של הנאשם, הוא התמוטט כלכלית וחזר והתדרדר לפשע.
16.
הגם שתסקיר קצין המבחן מדבר על הסיכון הצפוי מהנאשם, ב"כ הנאשם מוצאת בתסקיר קווים מעודדים וחיוביים. ב"כ הנאשם הפנתה בהקשר זה, במיוחד, לסיפא לתסקיר, בה היא רואה עתירה לבית המשפט שלא להחמיר יתר על המידה עם הנאשם נוכח הנסיבות שצוינו שם.
17.
באשר למתחם העונש ההולם, ב"כ הנאשם ערה היטב למתחם המקובל בפסיקתו של בית משפט זה. יחד עם זאת, כיד כשרונה הטובה עליה, הפנתה ב"כ הנאשם לפסיקה ממחוזות שיפוט אחרים, הן בבתי משפט שלום והן בבתי משפט מחוזיים, שמהם ביקשה ללמוד מתחמי ענישה אחידים-פחות ומקלים-יותר בהשוואה לפסיקתו של בית משפט זה. לשיטתה, בנסיבות העניין דנא ובהתחשב בחלקו המצומצם יחסית של הנאשם דנא ביחס לשותפיו, יש לקבוע מתחם עונש מתון מהמקובל בבית משפט זה בעבירות דומות.
18.
באשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם הדגישה ב"כ הנאשם את הודאתו המלאה ונטילת האחריות מצידו. כמו כן ציינה את נסיבותיו האישיות וקשיי המשפחה והילדים בלעדיו, כעולה ממכתבה של אשת הנאשם (ס/1), וביקשה להקל עמו תוך התחשבות בתקופת מעצרו הממושכת, המתמשכת מזה כשנה. לבסוף, באשר לעתירת המאשימה לחילוט הרכב, טענה ב"כ הנאשם כי אין ראיות לכך שהרכב שימש את הנאשם מעבר ליום האירוע. בנסיבות אלה אין בסיס ראייתי העשוי להצדיק את חילוטו של הרכב ויש להשיבו לאמו של הנאשם.
19.
הנאשם, בדברו האחרון לעונש, פירט את נסיבות חייו ועתר לרחמי בית המשפט. הנאשם ציין כי במשך תקופה של 25 שנים עשה שטויות, כדבריו, ובילה שנים מאחורי סורג ובריח, אך למד את לקחו ו"למקומות האלה לא אחזור" (ר' בפרוטוקול, עמ' 30 שורה 7).

ד.
קביעת מתחם העונש ההולם:
20.
בהתאם להוראות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם בהתאם לעקרון ההלימה תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות כמפורט בהוראות סעיף 40ט לחוק העונשין.
21.
לעניין העבירות שבביצוען הורשע הנאשם כבר התגבשה, בפסיקת בית משפט זה, מגמה לקביעת מתחם העונש ההולם בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל. זהו גם המתחם לו טוענת התביעה בדרך כלל ונסיבות המקרה דנא אינן מצדיקות סטייה כלשהי הימנו.
22.
ב"כ המאשימה אמנם עתרה במקרה הספציפי דנא לקביעת מתחם עונש הולם חמור יותר, בשל הביצוע המתוכנן בצוותא ובשל נסיבות המקרה, אך אין בנסיבות אלה כדי להצדיק סטייה לחומרה ממתחם העונש האמור. הוא הדין באשר לעתירת ב"כ הנאשם לקביעת מתחם עונש הולם מתון יותר. גם אם – כטענתה – הפסיקה במחוזות שיפוט אחרים אינה עקבית, או שהינה מקלה ביחס לפסיקה המקובלת במחוז תל-אביב, המקרה דנא אינו מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם המקובל במחוז, קל וחומר פסיקה בלתי עקבית בנסיבות דומות.

ה.
גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:
23.
בהתאם להוראות סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם – למעט מקרים חריגים בהם הוא רשאי לחרוג ממתחם זה, שאין עניינם לכאן – וזאת תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות כמפורט בהוראות סעיף 40יא לחוק העונשין.
24.
באשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:
הרשעות קודמות
– לנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל 24 הרשעות קודמות, רובן בעבירות רכוש, ואף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה (ר' ע/1 וע/2). זאת ועוד: לא מדובר במקרה בו עומד הנאשם בפעם הראשונה בפני
עונש של מאסר בפועל, אלא מדובר בנאשם שריצה בעבר עונשי מאסר ממושכים, שלא הרתיעו אותו מלשוב לסורו.
הודאה ונטילת אחריות
- הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, נטל אחריות על מעשיו ואף הביע, בדברו האחרון לעונש, את רצונו העז לשקם את עצמו ולהימנע בעתיד מדרך הפשע.
נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו
– נסיבות חייו של הנאשם, יליד 1964, תוארו בתסקיר קצין המבחן, ואוזכרו לעיל.

ו.
דיון והכרעה:
25.
מדובר במקרה לא פשוט. מחד גיסא, עסקינן בנאשם לא צעיר ששב ומבצע עבירות דומות לכל אורך חייו, ואף קיים סיכון להישנות המעשים בעתיד. מאידך גיסא, מדובר בנאשם שהודה במעשיו ונטל אחריות עליהם, ונראה כי אכן הוא מבקש לערוך שינוי בחייו ולפרנס את משפחתו בכבוד. אף תסקיר המבחן המליץ שלא למצות את הדין עם הנאשם, כמבואר לעיל, תוך התייחסות להתמתנות בפעילותו הפלילית והצורך ליתן לו אופק שיקומי. בנסיבות אלה, יש מקום לגזור את דינו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, בצירוף ענישה כספית.
26.
באשר למאסר המותנה, נוכח עברו המכביד של הנאשם אין מקום, ואף אין הצדקה משפטית, לסטות מהכלל הקבוע בדין המחייב, ככלל, הפעלה במצטבר של מאסר מותנה.
27.
לבסוף, באשר לעתירת המאשימה לחילוט הרכב, לא הוצגה לפניי תשתית ראייתית העשויה להצדיק את חילוטו של הרכב, אשר אין מחלוקת שאינו בבעלות הנאשם. בנסיבות אלה, יש להשיב את הרכב לידי בעליו הרשומים, דהיינו: חברת הליסינג. השאלה אם חברת הליסינג צריכה להעביר את הרכב לאמו של הנאשם, ובאילו תנאים, הינה שאלה להסכמות או להתדיינות אזרחית בין צדדים אלה, ואין מקום להכריע בה במסגרת ההליך הפלילי שלפניי.
28.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
(א)
12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו (20.8.13).

(ב)
המאסר המותנה, בן 10 חודשים, אשר נגזר על הנאשם בת"פ 4656/07 בבית משפט השלום בראשון-לציון, מופעל בזה במצטבר לעונש המאסר אשר הוטל בסעיף (א) דלעיל.
בסך הכל ירצה אפוא הנאשם 22 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו (20.8.13).

(ג)
מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה נגד הרכוש למעט עבירה לפי הוראות סעיפים 412 ו-413 לחוק העונשין.
(ד)
מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה של קשירת קשר לבצע פשע.

(ה)
קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.7.15 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד, תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ו)
פיצויים למתלוננת באישום הראשון, גב' אסתר ירון, בסך 1,000 ₪, אשר יופקד בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום
1.7.15.

(ז)
ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה.
הרכב (מסוג מזדה מ.ר. 69-171-65) יושב לבעליו, דהיינו: לחברת הליסינג הרשומה כבעלת הרכב ברישיון הרכב.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.


ניתן היום, יום שלישי כ"ד תמוז תשע"ד, 22 יולי 2014, במעמד הנוכחים.

















פ בית משפט שלום 5594-09/13 מדינת ישראל נ' אברהם לב-ארי (פורסם ב-ֽ 22/07/2014)