פסקי דין על ברק יצחק רון | פסקי דין על ארצי ויין

28349-08/12 א     14/07/2014




א 28349-08/12 ברק יצחק רון נ' ארצי ויין








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 28349-08-12 רון נ' ויין




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
23

בפני

כב' השופט אילן דפדי
, סגן נשיאה


מבקש/תובע

ברק יצחק רון


נגד


משיב/נתבע

ארצי ויין



החלטה


1.
בפני
י בקשה של התובע לתיקון כתב התביעה.

2.
עסקינן בתביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין שלטענת התובע חב לו הנתבע. במסגרת התיקון מבוקש להוסיף מסכת עובדות ותכתובות המתארות את השירותים המשפטיים שהעניק לכאורה התובע לנתבע, ההתחייבויות הכספיות להן התחייב לכאורה הנתבע לתובע ואת מערכת היחסים הבינאישית ששררה בין השניים.

3.
הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, כוללת הוספת עילה חדשה לכתב התביעה, נגועה בחוסר תום לב ותגרום להכבדה וסרבול בבירור ההליך.

4.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להתיר את התיקון המבוקש.

5.
מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין – נעתרים לו ברוחב לב (ראו: ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214). אף המלומד אורי גורן מציין בספרו כי "סוגיית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט – 2009 עמ' 152– להלן: אורי גורן). במקרה דנן, התיקון המבוקש כולל עשרות סעיפים המספקים מידע לגבי השתלשלות העניינים ביחסי העורך דין – לקוח שהתנהלו בין הצדדים וראוי לאפשר למבקש להוכיח עובדות אלה החיוניות להכרעה בתביעתו. הדברים נכונים
גם אם יש בכך משום שינוי עילת תביעתו של התובע.

6.
אשר לטענת השיהוי. התובע טוען כי הבין שהנתבע מוותר על חיסיון המידע שהוסף במסגרת התיקון רק לאחר הצהרת הנתבע, במסגרת הדיון שנערך ביום 19.2.2014, כי הוא מוותר על זכותו לחיסיון וכי אין כל מניעה שהמסמכים שצורפו לתצהיר התובע יהפכו לפומביים. דא עקא, עוד ביום 11.6.2013, במסגרת תגובת הנתבע לבקשת התובע "למתן צו איסור פרסום לתצהיר התובע והוראות בדבר אופן הגשתו", ציין הנתבע מפורשות כי אינו מעוניין בצו איסור הפרסום אלא בחשיפת כלל הפרטים המתוארים בתצהיר התובע. מכאן, שכבר אז ידע התובע כי הנתבע מוותר על חיסיון המידע הכלול בתצהירו ויכול היה בהתאם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

7.
הכלל הוא כי בית המשפט רשאי להתיר את תיקון התביעה בכל שלב משלבי הדיון, אפילו בשלב הערעור. "עבירת הזמן, כשהיא לעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור, והמשפט התקדם" (ראו: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7 עמ' 353). במקרה דנן, חל אומנם שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עם זאת
בשלב זה בו טרם נשמעו עדויות כלשהן יש מקום לאפשר את התיקון תוך חיוב התובע בהוצאות מתאימות.

8.
אשר על כן, אני מתיר
את תיקון כתב התביעה בכפוף לתשלום הוצאות כפי שיפורט להלן . מאחר שהבקשה לתיקון הוגשה כאמור בשיהוי רב לאחר שהנתבע התגונן, התקיימו שני דיונים והנתבע הגיש את תצהיריו יש להטיל על התובע הוצאות, אשר יפצו את הנתבע בגין הטרדה וההוצאות המשמעותיות שנגרמו לו. אשר על כן כתב התביעה יתוקן בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 10,000 ₪ לנתבע בתוך 30 יום. כתב התביעה המתוקן. יוגש עד 7 ימים לאחר תשלום ההוצאות ימי הפגרה יבואו במניין.

9.

התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 1.9.2014 לצורך בדיקת הגשת כתב התביעה המתוקן. בשלב זה וכל עוד לא תקוים החלטתי וכתב התביעה המתוקן לא יוגש שאז המועדים הקבועים בתיק יישארו על כנם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ד, 14 יולי 2014, בהעדר הצדדים.


אילן דפדי
, שופט
סגן נשיאה














א בית משפט שלום 28349-08/12 ברק יצחק רון נ' ארצי ויין (פורסם ב-ֽ 14/07/2014)