פסקי דין על משה אביר | פסקי דין על עו"ד אנט שקורי פליישמן | פסקי דין על אברהם נחמיאס | פסקי דין על יעל גלילי ואח' |

7003-11/12 תאמ     14/07/2014




תאמ 7003-11/12 משה אביר נ' עו"ד אנט שקורי פליישמן, אברהם נחמיאס, יעל גלילי ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 7003-11-12 אביר נ' פליישמן ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
עזריה אלקלעי


התובע

משה אביר


נגד


הנתבעים

1. עו"ד אנט שקורי פליישמן
2. אברהם נחמיאס
3. יעל גלילי
4. דוד ימין
5. אופיר חזי



החלטה

בפני
בקשה לפסלות שופט מצד התובע, כאשר בתגובתם הנתבעים התנגדו לבקשת התובע וביקשו לדחותה, תוך חיוב המבקש בהוצאות. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני קובע, כי דין הבקשה להידחות, שכן הינה חסרת כל בסיס וזאת כפי שיפורט להלן.

העילות לפסלות שופט מצויות בס' 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"). שופט יפסול עצמו מלדון בעניין כאשר מתקיימת אחת מהחזקות המנויות בס' 77א לחוק, או במקרה שקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

בע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל נכתב בעניין המבחן למשוא פנים כך:
"המבחן העיקרי לפסילתו של שופט הינו קיומן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב
]
). החשש הממשי אינו נבחן מזווית הראייה הסובייקטיבית (של השופט או של הצד). החשש הממשי נבחן על
-
פי זווית ראייה אובייקטיבית (
ע"פ 5/82
אבו
-
חצירא נ' מדינת ישראל
[4]

,
בעמ' 250
). אכן, דיני הפסילה אינם סובבים סביב תחושתו הסובייקטיבית של השופט או של הצד. דיני הפסילה מבוססים על אפשרות ממשית לדעה קדומה, כפי שהחברה הישראלית מבינה זאת בראייה אובייקטיבית כוללת (
ע"פ 1478/97
מדינת ישראל נ' חן
[5]

). זאת ועוד: החלטה שיפוטית תוך מהלך המשפט גם אם היא מוטעית אינה עילה לפסילת השופט. השופט, ככל בשר ודם, עשוי לטעות. אין בכך כדי להצביע על משוא פנים. תרופתה של הטעות היא בערעור, לא בפסילה. לבסוף, לא פעם מביע השופט דעה באשר לסיכויי המשפט. אם דעה זו היא "לכאורית" בלבד, תוך שהשופט פתוח לאימוצה של דעה שונה, אין בעצם הבעת הדעה כדי לפסול השופט מלשבת בדין. אין שופט ללא דעה. האיסור אינו על דעה קודמת. האיסור הוא על דעה קדומה (פרשת

גלברט [1]
,
בעמ' 605
).
"

במקרה שבפני
, לא מצאתי כל חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ומה גם שלא מתקיימת איזו מהחזקות המנויות בס' 77א לחוק. ראשית, אין כל קירבה, או היכרות מוקדמת בין בית המשפט למי מהצדדים ולמותר לציין כי אין לבית המשפט כל עניין אישי בתביעה עצמה.

התובע טוען, כי בית המשפט חרץ את דינו עוד "טרם תום ההתדיינות והעדויות". דין טענה זו להידחות, שכן לבית המשפט אין כל דעה קדומה כלשהי לגבי מי מהצדדים, או ביחס לתוצאות ההליך, ודעתו לא ננעלה בכל צורה שהיא.

בין יתר דבריו, טען התובע טענות שונות לגבי טיב החלטת בית המשפט בדבר זימון עו"ד ימין לעדות. טענותיו אלו דינן להידחות גם הן, שהרי אם סבר התובע כי החלטה זו הינה שגויה, היה עליו להגיש ערעור לגביה בהתאם. כמצוין במובאה שלעיל, בקשה לפסלות היא אינה דרך לערער על החלטות בית המשפט.

משהתובע לא הצביע על חשש ממשי למשוא פנים ולא מתקיימת איזו מהחזקות שבסעיף 77א לחוק, דין הבקשה להידחות.

הנני מחייב את התובע בהוצאות בקשה זו בסך של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ד, 14 יולי 2014, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 7003-11/12 משה אביר נ' עו"ד אנט שקורי פליישמן, אברהם נחמיאס, יעל גלילי ואח' (פורסם ב-ֽ 14/07/2014)