פסקי דין על אגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות בית"ר בע"מ | פסקי דין על איירין רוס גרנות | פסקי דין על יוסף גרנות | פסקי דין על ברוך פלד ואח' |

17532-07/13 א     28/07/2014




א 17532-07/13 אגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות בית"ר בע"מ נ' איירין רוס גרנות, יוסף גרנות, ברוך פלד ואח'










בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט יעקב צבן
, סגן נשיא

ת"א 17532-07-13
ת"א 52857-05-14





אגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות בית"ר בע"מ
המבקשת


נ ג ד

1. איירין רוס גרנות
2. יוסף גרנות
3. ברוך פלד
4. דני מלכה
5. גיל יניב
6. רשות מקרקעי ישראל





המשיבים

החלטה

1.
בקשה למתן צו מניעה זמני אשר הוגש על ידי האגודה השיתופית רמת רזיאל נגד שניים מתושבי הכפר שאינם חברי האגודה, לבל יפריעו להתנהלותה של האגודה ויגיעו לישיבות הוועד והאסיפה הכללית של האגודה ולמשרדיה.

2.
ליבת הסכסוך בזכויותיהם הקנייניות של המשיבים 2-1 במקרקעין בכפר השיתופי רמת רזיאל לאחר שנדחתה חברותם באגודה השיתופית המנהלת את הכפר. הבקשה דנא הינה נדבך נוסף בסכסוך.

3.
בבקשה דנא עתרה המבקשת- היא האגודה השיתופית, למנוע מהמשיבים 2-1 להפריע להתנהלותה ולהגיע לדיונים אליהם הוזמנו רק חברי האגודה. המבקשת טוענת כי הינה גוף פרטי לו זכות לנהל ענייניו כרצונו ולמנוע מכל מאן דהוא שאינו חבר האגודה להיות נוכח באסיפותיה, בפרט נוכח הזכות לפרטיות ולשמירה על סודיות מידע מטעמים שונים.

4.
המשיבים 2-1 התנגדו לבקשה וטענו להיותה של האגודה גוף דואלי הכפוף לכללי המשפט המנהלי, כך שזכותם להתוודע לנושאים העולים על שולחן הדיונים של הרשות המנהלת את הכפר מכח תושבתם במקום. בד בבד, נטען להתעמרות של וועד האגודה אשר תכליתו להביא את המשיבים למכור את זכויותיהם במקרקעין בכפר לצדדי ג'.

5.
המשיב 3, הוא יו"ר ועד האגודה, הצטרף לבקשה.

6.
המשיב 4 לא הגיב לבקשה ולא הגיע לדיון, על אף שהומצאה לו הזמנה כדין.

7.
המשיב 5, הוא חבר באגודה השיתופית ושכנם "יריבם" של המשיבים 1-2, אף הוא הצטרף לבקשה.

8.
המשיב 6, הוא רשות מקרקעי ישראל, הודיע כי אינו נוקט עמדה וביקש לפטור אותו מהתייצבות לדיונים בבקשה.

דיון והכרעה
9.
אדניה של הבקשה למתן צו מניעה זמני במהותה של האגודה השיתופית- גוף פרטי או דואלי. בית המשפט העליון נדרש למהותה של האגודה השיתופית בהקשרים משפטיים שונים, אזרחיים ופליליים. להלכה נפסק, האגודה השיתופית הינה גוף פרטי אם כי לא מן הנמנע שבעניינים מסויימים תסווג האגודה השיתופית כגוף דואלי ולמצער, יחולו עליה חובות השאובות מהמשפט המנהלי (ראה
(ע"א 7094/10 רותם ורחל צורן נ' ניתאי ויעל שפירא (לא פורסם, ניתן ביום 18.4.12); ע"א 1773/06 אלף נ' קיבוץ איילת השחר (לא פורסם, ניתן ביום 19.12.10); ע"א 835/93 מאיר איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה ישראל בע"מ, פ"ד מט(2) 793).

יפים הם דברי בית המשפט העליון בע"א 7094/10 דלעיל:

"האגודה
השיתופית היא אחד מחמשת סוגי תאגידים במשפט הפרטי. האגודה השיתופית מבוססת על קשר אישי בין החברים ומבקשת לקיים שיתוף או עזרה הדדית בין חבריה להשגת יתרונות כלכליים ואחרים עבורם ... מדובר בגוף המאוגד במסגרת המשפט הפרטי, ומכך תיגזר מתכונת הביקורת השיפוטית על החלטות אגודה השיתופית ומוסדותיה"
(עמ' 10-11).

והמשך דבריו:

הצדדים
נחלקים בשאלה אם בענייננו חלות חובות השאובות מהמשפט המינהלי על האגודה ובאיזו מידה. להשקפתי, כאשר מדובר בהפעלת סמכויות שמשמעותן המעשית היא הקצאה של אדמות מדינה לפרטים, קיימת הצדקה מיוחדת להחלת העקרון האוסר על ניגוד עניינים גם על אגודות שיתופיות, במתווה שעליו עמד בית משפט זה בענין אלף, ומבלי שאנו מכריעים בשאלה האם אגודה שיתופית היא גוף דו-מהותי"
(עמ' 11).

כן ראה דברי בית המשפט העליון בע"א 835/93 לדעיל:

"המסמך המשפטי המסדיר את תפקודה של המשיבה במערכת היחסים הפנימית בינה לבין חבריה ובמערכת היחסים החיצונית בינה לבין צדדים זרים, הינו תקנון האגודה. תקנות ההתאגדות הינן בבחינת הסכם פנימי המחייב את כל חברי האגודה. לפיכך, עניין לנו בגוף פרטי שמהות יחסיו עם חבריו בחוזה, ואף כי ייתכן שיש בהחלטות אלה ואחרות של האגודה משום עניין ציבורי"
(עמ' 822).

10.
לפתחנו מונחת השאלה האם ראוי ליתן לאדם המתגורר ביישוב ואשר רכש בו בית ומשק אך אינו חבר באגודה השיתופית את הזכות להיות נוכח בישיבות גופי האגודה ובמשרדיה. האגודה השיתופית הינה מסגרת שתכליתה לקשר בין חבר בני אדם למטרות משותפות, ובעניינו הקמתו וניהולו של כפר שיתופי. כפי שמצינו לעיל, המסגרת החברתית מאוגדת בתקנון המסדיר את מערכת היחסים בין חברי האגודה וביניהם לצדדים זרים. לא ניתן להסכים להתערבות בהתארגנות זו שלא על דעת ובהסכמת חבריה. על כן רשאי יו"ר וועד האגודה למנוע את ישיבתם של המשיבים 2-1 בישיבות של אורגני האגודה.

11.
שונה הדין בישיבה של ועד האגודה השיתופית בכובעו כוועד המקומי. סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], מעגן את כינון הוועד המקומי בכפרים ומקנה לו את סמכויותיה של הרשות המקומית. ועד מקומי עולה לגדרה של רשות מקומית, לפי חוק הפרשנות, התשמ"א- 1981. צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958 קובע ש"כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי" (סעיף 90), וכי "חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות של היישוב יכהנו גם כחברי הוועד המקומי של היישוב" (סעיף 91). ודוק, הוועד של האגודה השיתופית חובש על ראשו שני כובעים: האחד, של תאגיד פרטי והשני, של רשות מנהלית. כפי שהובהר בדיון בבקשה, ועד האגודה השיתופית מתנהל בשני כובעיו במסגרות נפרדות ומוגדרות. אין בידי המבקשת לשלול את זכויותיהם של המשיבים 2-1 כמתיישבים בכפר רמת רזיאל וזכאים לשירותים מוניציפאליים מהוועד אשר הופקד על ניהול הכפר. דא עקא, לא מוקנית למשיבים 2-1 הזכות לקחת חלק בפעילות הפרטית של חברי האגודה, לרבות וועד האגודה והאסיפה הכללית.

12.
אשר על כן, מצאתי להיעתר באופן חלקי לבקשה ולאסור את נוכחות המשיבים 2-1 בהתכנסויות פרטיות של האגודה השיתופית ובכלל זה ישיבות הוועד והאסיפה הכללית, זאת עד לבירור ההליך העיקרי. המשיבים 2-1 רשאים להגיע למשרדי האגודה בכובעה כוועד המקומי בלבד ולצורכים מוניציפאליים בלבד.

13.
סוף דבר, ניתן בזאת צו מניעה המורה למשיבים 2-1 להימנע מלפקוד את ישיבות הוועד והאסיפה הכללית של האגודה לרבות כל התכנסות של האגודה שלא בכובעה כוועד המקומי.

המשיבים 2-1 יישאו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ש"ח.

ניתנה היום, א' באב התשע"ד, 28 יולי 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 17532-07/13 אגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות בית"ר בע"מ נ' איירין רוס גרנות, יוסף גרנות, ברוך פלד ואח' (פורסם ב-ֽ 28/07/2014)