פסקי דין על אליהו פרץ | פסקי דין על ורדית פרץ | פסקי דין על רחמים מלול ואח' | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

4886-03/14 תאק     21/07/2014




תאק 4886-03/14 אליהו פרץ, ורדית פרץ, רחמים מלול ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בחדרה

תא"ק 4886-03-14 בנק הפועלים בע"מ
נ' פרץ ואח'


בפני

כב' הרשם שמעון רומי


מבקשים/נתבעים

1
.
אליהו פרץ


ת"ז 022926646
2
.
ורדית פרץ

ת"ז 023990922
3
.
רחמים מלול
ת"ז 024094054


4. יעקב מיכאל פרץ 031451685


נגד

משיב/תובע
בנק הפועלים בע"מ

ח"צ 520000118



החלטה

ביום 8/5/2014, באין בקשת רשות להתגונן, ניתן לבקשת התובע פס"ד.

קדמה לכך, בקשה מוסכמת מיום 6/4/2014, למתן ארכה בת 20 ימים לשם הגשת בר"ל, אשר נתקבלה בו ביום.

ביום 8/6/2014 הגישו הנתבעים בקשה דחופה לביטול פסה"ד ולמתן רשות להתגונן (הבקשה מחזיקה 48 עמודים).
הבקשה עותרת לביטול פסה"ד מחובת הצדק, באשר לא בוצעה למבקש 4 המצאה כדין של כתב התביעה. ביחס למותר הנתבעים עותרת הבקשה לביטול פסה"ד עפ"י שיקול דעת,
באשר יש להם "הגנה טובה מאוד כנגד התביעה". טיבה של אותה הגנה טובה, מובהר בבקשה באמצעות הקביעה, לפיה, החייבים העיקריים משלמים את ההלוואה עוד משנת 2012 והתובע הטעה את ביהמ"ש הטעייה חמורה כאשר נמנע מלציין בבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה, כי המבקשים 1 ו-2 שילמו למשיב כ 19,000₪ על חשבון ההלוואה ומכאן שפסה"ד אינו נכון.

הבקשה מציינת, כי ההחלטה מיום 6/4/2014 המקנה לנתבעים ארכה מוסכמת בת 20 יום, הומצאה לב"כ המבקשים ביום 10/04/2014. מכאן (בשים לב לפגרת הפסח) היו אמורים המבקשים להגיש הבקשה מטעמם, עד יום 8/5/2014).

ביום 6/5/2014 מציינת הבקשה, נפגעה אשתו של ב"כ המבקשים בתאונת דרכים. כל הנימוקים הללו עפ"י האמור בבקשה מצדיקים את ביטול פסה"ד ומתן הרשות להתגונן.
המבקשים מדגישים, כי הגשת הבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה ביום 7/5/2014 נגועה בחוסר תום לב באשר ניתנה עוד בטרם נסתיימה הארכה.
הבקשה נסמכת בתצהירו של הנתבע 1 (אליהו פרץ
) המצהיר, כי הוא עושה תצהירו בשמו ובשם מותר הנתבעים וכן בתצהירו של הנתבע 4 (ככל הנראה לח"מ המשמש כב"כ ארבעה הנתבעים).
בתצהיר ב"כ הנתבעים מוצהר על ידו, כי כתב התביעה לא הומצא לו, כי חתימתו הנחזית להיות על אישור המסירה כלל אינה חתימתו וכן, כי הינו אחד מהערבים להלוואה נשוא כתב התביעה.
מוצהר גם, כי כל העת התקיים דיאלוג בין הצדדים, במגמת פשרה.

תשובת התובע
מיום 30/6/2014 (מחזיקה 35 עמודים) כוללת גם 4 אישורי מסירה ו- 4 תצהירי מוסר מהם עולה, ולו לכאורה, כי לכל אחד מן הנתבעים נמסר כתב תביעה ביום 5/3/2014 (לנתבע 4 הומצא כתב התביעה עפ"י אישור המסירה ותצהיר המוסר ביום 6/3/2014 – ש.ר).
ביחס לנתבע 4, ב"כ הנתבעים, אישור המסירה נושא את חתימת המקבל ותצהיר המוסר מציין, כי היא נמסרה לידיו של הנתבע 4.
הנתבעים 1-3 כלל אינם טוענים דבר לעניין המצאת כתב התביעה ואילו את טענת הנתבע 4 מציע התובע לדחות, הואיל ומעצם הגשת הבקשה להארכת מועד מודה הוא, כי הייתה המצאה כדין.
לעניין זה מפנה התשובה לעבר הספר "סדרי הדין האזרחי", ומראי המקום הנזכרים בעמוד 887 של מהדורתו השביעית.
התובע מציין, כי כיון שכתב התביעה הומצא ביום 5/3/2014, הרי שהיה על הנתבעים להגיש בקשת רשות להתגונן עד יום 4/4/2014 (בעניינו של הנתבע 4 יום אחד לאחר מכן – ש.ר).

המבקשים קיבלו את הסכמת התובע לארכה בת 20 ימים להגשת בר"ל, כלומר, עד ליום 24/4/2014 ואף אם תובא בחשבון פגרת הפסח, הרי ההסכמה הייתה לכל המאוחר עד יום 1/5/2014.
כיון שהמשיב נתן הסכמה לארכה, אין לו שליטה על מועד הגשת הבקשה ולכן מובן שההסכמה היא לארכה מהמועד עפ"י דין.
החלטת ביהמ"ש מיום 6/4/2014 ניתנה בהתבסס על הסכמת המשיב.
הבקשה למתן פס"ד הוגשה ביום 7/5/2014 לאחר שחלפו כל המועדים להגשת בר"ל, עפ"י כל חישוב נכון ואפשרי.
גם אם נכון חישוב המבקשים, כי ארכה הייתה נתונה להם עד יום 8/5/0214, הרי שגם בתוך מועד זה לא הגישו בר"ל שכן זאת עשו רק לאחר המצאת פסה"ד ביום 19/5/2014, למרות שגם לפי גרסתם חלף המועד להגשת בר"ל, עפ"י גרסתם.

התובע מציין, כי עם כל הצער באשר לפציעתה של רעיית ב"כ המבקשים ביום 6/5/2014 היה זה לאחר חלוף המועד להגשת בר"ל, לשיטת התובע, ואין בכך כדי להצדיק איחור ניכר מבלי לפנות אל ביהמ"ש ולא הצד שכנגד.
ב"כ התובע מעדיפה שלא להיכנס לפרטי הפציעה (וכך גם הח"מ.)
התובע מציין, כי פעל בתום לב, נתן הסכמה לארכה. לאחר שפגה הארכה מבלי שהגיעו הצדדים להסדר, הוגשה הבקשה למתן פס"ד.
עוד מציינת התשובה, כי במהלך המו"מ שולמו סכומים על חשבון החוב ובניגוד לטענת הנתבעים הובהר להם היטב, כי בכל הסדר הבנק מבקש פס"ד וברור כי סכומים ששולמו יזקפו על חשבון החוב.
לא הוסכם בשום מקום ולא נאמר בשום מקום כי תשלומים שנעשו ללא הסכם, ועפ"י שיקול דעת המבקשים, יביאו את התובענה לסיום.
עוד מציינת התשובה, כי תשלום על חשבון החוב אינו מהווה עילה לביטול פס"ד, אלא מהווה תשלום על חשבון סכום התביעה וממילא מדווח אם קיים בנמצא תיק הוצל"פ.
באשר לסיכוי ההגנה של הנתבעים מציינת התשובה, כי אלו קלושים ואינם מפורטים בהתאם לדין במועד הגשת התביעה עמד סכום הפיגור בתשלום ההלוואה על 11,426 ₪ כעולה מנספח 2 של כתב התביעה.
בנסיבות אלו, עפ"י כתב ההתחייבות השייך רשאי היה התובע להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי.
מן המקובץ, מציע התובע לדחות את הבקשה לביטול פס"ד באשר אין כל עילה בביטול מחובת הצדק ובאשר לשיקול דעת, אין בנמצא הגנה כלשהי מפני התביעה.

ביום 13/7/2014 הוגשה תשובת הנתבעים לתשובת התובע על גבי 26 עמודים.
בין היתר מציינת התשובה, כי לא סתר המשיב את העובדה, כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין וכי תצהיר המוסר הוא שקרי, לכן, סבור הנתבע 4, כי נפל פגם במתן פסה"ד.
עוד סבורים המבקשים, כי לא נסתרה העובדה שפסה"ד אינו נכון כלל ועיקר (סעיף 6 לתשובה).
הטענה לפיה, החייבים העיקריים (המבקשים 1 ו-2) המשיכו לשלם את תשלומי ההלוואה טרם הגשת כתב התביעה, לאחריה, ואף לאחר מתן פסה"ד עפ"י הסכמה שלא נחתמה.
התשובה תוהה, הכיצד יכול פסה"ד לעמוד כאשר סכום פסה"ד אינו נכון כלל ועיקר.

בחנתי את מכלול הכתבים ונראה, כי אין מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק ולו מעת שהגישו הנתבעים כולם בקשה להארכת מועד להגשת בר"ל.

עצם הגשת הבקשה ע"י כל ארבע הנתבעים, יוצרת מניעות מבעדם לטעון להעדר המצאה כדין.
ממה נפשך? לשם מה דרושה ארכה להגשת בר"ל אם לא ידוע למבקשים כי הוגשה כנגדם תביעה ?!

לבד מזאת, עפ"י רישומי תיק זה ההחלטה מיום 6/4/2014 הומצאה לב"כ הנתבעים באמצעות פקס ביום 8/4/2014 בשעה 01:20 ולא כאמור בבקשה כאילו היה זה ביום 10/04/2014 (ראה סעיף 4 לבקשה).
המועד הקובע הוא המועד הרשום בתיק זה ועל הטוען אחרת מוטל לסתור זאת.
הארכה,
המוסכמת, הסתיימה ביום 28/4/2014 בהתאם לספירה המתחילה ביום 8/4/2014.
פגרת הפסח, הייתה כל כולה, בתוך תקופת הארכה ועל כן אין העובדה שהייתה פגרה בפסח מעלה או מורידה לצורך מניין 20 ימי הארכה.

בהחלטה שניתנה על ידי
ביום 6/4/2014, נקבע, כי הארכה נתונה על יסוד האמור בסעיף 7 לבקשה, ובסעיף 7 נקבע, כי ניתנה הסכמתה האדיבה של ב"כ המשיב למתן ארכה בת 20 ימים כנקוב ברישא של בקשת הנתבעים.
בשום מקום בבקשה לא נתבקש ואף לא נקבע, כי 20 הימים הללו יתחילו להימנות בהתאם למועד בו יבכרו הנתבעים להגיש בקשתם.

הבקשה למתן ארכה מציינת בסעיף 1, כי ביום 3/3/2014 הוגש כתב התביעה ומכאן שלפחות ביום הגשתה ידעו כל מגישיה אודות כתב התביעה ולא רק הנתבעים 1 ו-2, אשר עפ"י סעיף 2 לבקשה, נמסר להם כתב התביעה ביום 5/3/2014.

בחנתי את הטענות ההגנה הטובות הנזכרות בבקשה ולא עלה בידי למוצאן בבקשה.

אין ספק, כי הצדדים קיימו מו"מ זה או אחר, ואין טוען, כי זה הסתיים בהסכם או בהסדר כלשהו.
העובדה, כי המבקשים 1 + 2 סברו, כי בהמשכם לשלם את תשלומי ההלוואה "בא העניין לכדי סיום" כאמור בסעיף 27 לבקשה, אינה מעלה ואינה מורידה.
תאונת הדרכים המצערת שאירעה, אינה מעלה ואינה מורידה אף היא ביחס במועד בו תמה הארכה.
הקביעה בסעיף 29,כי טרם הסתיימה הארכה שניתנה בהחלטה מיום 6/4/2014, ביום הגשת הבקשה למתן פס"ד (7/5/2014) אינה מבוססת על עובדה נכונה אלא על מניין ימים שגוי.
תשלומים ששולמו לאחר הגשת התביעה אינם יכולים לשמש עילה לביטול פסה"ד.
סכום התביעה מתגבש ביום הגשת התביעה וכל תשלום המשולם מסיבה כלשהי לאחר מכן אינו גורע מעילת התביעה ומסכום התביעה.
אכן, בהינתן פס"ד על יסוד כתב תביעה, אין התובע רשאי להיפרע מעבר למה שנקוב בפסה"ד לאחר הפחתת כל תשלום ששולם בין לבין.

התוצאה היא, שהבקשה לביטול פס"ד נדחית.

פסה"ד שניתן ביום 6/5/2014, ניתן כדין ויוותר על כנו.

הנתבעים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובע לשכ"ט עו"ד בסך 1,180.00₪, כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ד, 21 יולי 2014, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 4886-03/14 אליהו פרץ, ורדית פרץ, רחמים מלול ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/07/2014)