פסקי דין על שרון יחיה | פסקי דין על רינת בן הרוש | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח | פסקי דין על אהרון מיכאל שווילי ואח' |

60717-06/13 תאמ     22/07/2014




תאמ 60717-06/13 שרון יחיה נ' רינת בן הרוש, שירביט חברה לביטוח בע"מ, אהרון מיכאל שווילי ואח'








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 60717-06-13 יחיה נ' בן הרוש ואח'





לפני
כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובע:

שרון יחיה


-נגד-


הנתבעים:

1.רינת בן הרוש
2.שירביט חברה לביטוח בע"מ
3.אהרון מיכאל שווילי
4.משטרת ישראל - מדינת ישראל



פסק-דין

1.
לפניי תביעה כספית על סך 18,562 ₪ אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 21.4.13 ברחוב ארץ חפץ בירושלים.


נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

2.
זהות הצדדים:
התובע הינו הבעלים של רכב מסוג פורד אקונוליין - מסחרי אוטובוס ציבורי זעיר, שנת ייצור 2003 מ.ר. 92-343-69 (להלן: "רכב התובע").
הנתבעת 1 הייתה הנהגת בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג פורד פוקוס, מ.ר. 43-074-61
שבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות 1 ו-2").
הנתבע 3 היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הנהג ברכב מסוג סקודה מ.ר. 40-154-67 בבעלות הנתבעת 4 (להלן: "רכב הנתבעים 3 ו-4").

3.
אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, התאונה אירעה שעה שרכב התובע עמד במפרץ חנייה כאשר רכבי הנתבעים פגעו בו בזה אחר זה. בטופס "הודעה על תאונת דרכים" מטעם שירביט חברה לביטוח בע"מ
שנחתם על ידי התובע ביום 21.4.12 ושצורף לכתב התביעה ניתנה הגירסה כדלקמן: "המבוטח נהג ברכבו ברחוב ארץ חפץ בירושלים ופנה שמאלה לתוך חניה כאשר חלקו האחורי ימני של הרכב בולט לתוך הכביש. שני רכבי צד ג' החליקו ופגעו בזה אחר זה בחלקו האחורי ימני של הרכב המבוטח".

4.
אליבא דגירסת הנתבעות 1 ו-2 כפי שנטענה בכתב ההגנה מטעמן, עת נסעה הנתבעת 1 בנתיב נסיעתה כדין סטה לפתע רכב התובע מנתיב נסיעתו ונכנס לנתיב נסיעתה. הנתבעת 1 ניסתה לבלום ללא הצלחה ופגעה בחלקו האחורי של רכב התובע. לכתב ההגנה צורף בשגגה טופס "הודעה על קרות תאונה" שהוגש על ידי התובע אך לא צורף טופס מטעם הנתבעת 1.

5.
אליבא דגירסת הנתבעים 3 ו-4 כפי שנטענה בכתב ההגנה, בעת שנהג הנתבע 3 ברכב הנתבעת 4 ברחוב ארץ חפץ כדין הבחין בתאונה שהתרחשה בין רכב הנתבעות 1 ו-2 לבין רכב התובע. בעקבות עוצמת המכה של רכב הנתבעות 1 ו-2 ברכב התובע - סטה רכב הנתבעות 1 ו-2 לעבר נתיב נסיעתו של רכב הנתבעים 3 -4, פגע בו והיסב לו נזקים. לכתב ההגנה צורף טופס הודעה על קרות תאונה שנערך ביום 23.4.13 זאת ללא חתימת הנתבע 3. גירסת הנתבעים 3 ו-4 כפי שהועלתה לראשונה על ידי מי מטעמם הינה כדלקמן: " רכב פורד פנה ימינה לצד ימין פנייה חדה ורכב פורד פוקוס שהיה מלפני נכנס בו מלפנים כך שהפגוש של הפורד פוקוס נפגע בחלק הקדמי הפורד-קונליין נפגע בצד ימין בחלק האחורי. הרכב פוקוס סטה שמאל לכיוון ספח שמאל הרכב שלי החליק ביניהם כשהמנורה מצד ימין והכנף באוטו צד נפגע מהקונליין ובצד שמאל נשרט הפנס השמאלי נשרט עד אמצע הדלת השמאלית של הנהג יש לציין שהכביש היה רטוב לפני בגלל מזג האוויר הנסיעה שלי הייתה על 40 קמ"ש המרחק שביני לבין הרכב שלפני היה 10 מטר זיהיתי את הפגיעה בלמתי והחלקתי בין שתיהם..".

6.
ביום 15.7.14 התקיים בפני
דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה.

6.1
התובע העיד בפני
י אודות נסיבות קרות התאונה. לפי דבריו, בבוקרו של יום התאונה היה מזג אוויר גשום כאשר הוא נסע ברחוב ארץ חפץ ופנה שמאלה תוך שהינו עובר את נתיב הנסיעה הנגדי ונכנס לתוך מפרץ חנייה. רכב התובע הספיק לחנות במפרץ החנייה כאשר המיניבוס שלו בלט מעט לתוך נתיב הנסיעה זאת בשל אורכו. בעת שעמד להעלות ילדים, רכב הנתבעות 1 ו-2 שהגיע מהנתיב הנגדי החליק כתוצאה מכתם שמן או רטיבות שהייתה על הכביש ופגע עם חזיתו בצידו האחורי ימני של רכבו. לאחר מספר רגעים התובע שמע פגיעה של רכב הנתבעים 3 ו-4 אף הוא בצד האחורי ימני.

6.2
במסגרת עדותו הציג התובע מוצגים:
ת/1
– תמונת צבע של מוקד הפגיעה ברכב התובע. כאשר ניתן להבחין במוקד פגיעה בצד ימין אחורי של רכבו.
ת/2 -
מסמך ערוך בכתב ידו של התובע חתום על ידי הנתבעת 1 בו מפורטים פרטי הרכבים והביטוח וכן צויין כדלקמן: "רכב מספר 1 החליק עלי ואחר מכן החליק עלי רכב מספר 2".
ת/3
– מסמך ערוך בכתב ידו של התובע החתום על ידי הנתבע 3 בו מפורטים פרטי הרכבים וכן את הגירסה הבאה:" אני אהרון החלקתי עם הרכב על הרכב של שרון".

6.3
בהשלמה לעדותו הראשית השיב התובע, כי תיקן את רכבו באופן חלקי (פגוש אחורי) זאת, מטעמי בטיחות והכרח תעבורתי ואולם בשל חסרון כיס לא היה בידו לתקן את מלוא נזקי רכבו. כמו כן, העיד, כי הרכב עמד מספר ימים ונגרם לו חסרון כיס בגין השבתת הרכב מעבודה.

6.4
בחקירתו הנגדית, הבהיר כי הכביש היה רטוב וחלק כתוצאה ממי גשמים. התובע אישר, כי חנה את רכבו באופן שביצע חנייה אסורה מבחינת דיני התעבורה (עמ' 3 שורה 18 וכן, עמ' 3 שורה 24). כמו כן, אישר כי לא ראה את הפגיעות ברכבו אלא רק שמע אותן וכן, אישר כי עבר פרק זמן של מס' שניות בין הפגיעה הראשונה לשנייה. לדבריו, ממועד החניית רכבו במפרץ החנייה ועד למועד התאונה חלפה דקה או שתיים. כמו כן, העיד, כי בעת הפנייה שמאלה לכיוון מפרץ החנייה לא הבחין ברכבי הנתבעים ולא חסם להם את נתיב נסיעתם למעט בליטת הרכב ממקום חנייתו.

6.5
הנתבעת 1 העידה בפני
י אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריה, נסעה לעבודה בבוקר גשום בנתיב נסיעתה כאשר הגיע רכב התובע בנתיב הנגדי ולפתע פנה שמאלה לצורך כניסה למפרץ חנייה.
הנתבעת ניסתה לבלום ולברוח ממנו מעט שמאלה אך נוכח תנאי הדרך ללא הצלחה. כתוצאה מכך, רכב הנתבעות 1 ו-2 נכנס עם חזיתו בצד האחורי ימני של רכב התובע.
בהשלמה לחקירתה הראשית הודתה הנתבעת 1 בחתימתה על גבי ת/2 כאשר טענה כי חתמה בשעת לחץ ואולם, הכחישה את תוכן הדברים ואת המשמעות שמייחס לה התובע בדבר קבלת אחריות לקרות התאונה.

בחקירתה הנגדית לא ידעה להסביר מדוע חתימתה על גבי
ת/2
נחתמה בתחתית המסמך בשעה שפרטי הרכבים צויינו בראש המסמך. בהמשך הודתה הנתבעת 1 כי מה שצויין ב-
ת/2
הינו נכון באופן חלקי. קרי, רכבה אכן פגע ברכב התובע ואולם זאת נוכח סטייתו לתוך נתיב נסיעתה.

6.6
הנתבע 3 העיד בפני
י אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריו, רכב התובע הגיע מהנתיב הנגדי וביצע פנייה חדה ללא איתות לכיוון המבואה, כאשר רכב התובע עצר, רכב הנתבעות 1 ו-2 שנסע לפניו נכנס בו
חזיתית בצידו האחורי ימני, סטה שמאלה והמשיך בנסיעה והתרחק מעט מרכב התובע כאשר רכב הנתבעים 3 ו-4 לא הספיק לבלום ונכנס בתווך. בהשלמה לחקירתו הראשית הכחיש הנתבע 2 את חתימתו על גבי
ת/3
. בחקירתו הנגדית ציין הנתבע 3 כי ראה את רכב התובע כשהוא עדיין בנסיעה בנתיב הנגדי ואולם, לא זכר שראה אותו פונה שמאלה לתוך מפרץ החנייה.
כמו כן, הנתבע 3 העיד כי כתב את גירסתו בכתב-יד ולא ידוע לו מידיעה אישית אודות טופס "ההודעה על קרות תאונה" שצורף לכתב ההגנה. כמו כן, ציין כי נסע במהירות של כ- 40 קמ"ש וכי הכביש היה רטוב.

7.
לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לביהמ"ש ושמעתי את עדויות הצדדים בפני
י ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.


ראשית ועיקר, נדמה מכל הראיות שהובאו בפני
בית משפט, כי אין חולק, כי רכבי הנתבעים פגעו בזה אחר זה עם חזיתם הימנית בצידו האחורי ימני של רכב התובע.


עם זאת, סבורני, כי אין בעובדות אלה בכדי ללמד על שאלת האחריות כפי שיפורט להלן.
הנני נותן אמון מלא בעדותם של הנתבעים 1 ו-3 אשר העידו בפני
י אודות נסיבות קרות התאונה. עדותם נמצאה עדות קוהרנטית ונתמכה אף בהודעות שהוגשו על ידי הצדדים לחברות הביטוח מיד בסמוך לאחר קרות התאונה. יתרה מכך, עדותם נתמכת אף באופן מסויים בגירסת התובע כפי שהועלתה בטופס ההודעה על קרות תאונה מטעמו כאשר קשר הוא בין ביצוע פנייתו שמאלה לתוך חנייה לבין קרות התאונה. לדידי, ציון עובדה זו כחלק מההתרחשות הכללית של אופן קרות התאונה יש בה כדי לתמוך בעדויות הנתבעים 1 ו-3 כי נסיבות אלה היוו חלק בלתי נפרד מקרות התאונה שאם לא כן, מדוע זה מצא לנכון התובע לציין זאת בהודעתו. לו גירסת התובע, כי חלפו דקה או שתיים מאז שהחנה את רכבו במפרץ החנייה הייתה נכונה מדוע ראה לנכון לציין בעדותו, כי הוא נסע בנתיב הנגדי וביצע פנייה שמאלה לתוך מפרץ חנייה.


שנית, אופן התרחשות התאונה כאשר שני רכבים הנוסעים בנתיב נסיעתם בעיבורה של עיר, האחד אחרי השני, במהירות סבירה, לא מספיקים לבלום רכביהם ופוגעים בזה אחר זה ברכב התובע - יש בה - כדי להעיד, כי עסקינן בביצוע פעולה פתאומית של רכב התובע באופן שגרם להפרעת תנועת רכביהם בנתיב נסיעתם.


שלישית, התובע העיד, כי לא ראה את אופן קרות התאונה ולא הבחין ברכבי הנתבעים בטרם ביצע את הפנייה שמאלה לתוך מפרץ החנייה, אלא, אך הרגיש ושמע את הפגיעות. מכאן, כי אין כל עדות או ראייה התומכת בגירסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה. מנגד, הנתבעים 1 ו-3 ראו את אופן קרות התאונה והעידו על כך. הגם ונמצאו אי אילו דיוקים בין עדויותיהם לבין הגירסאות שפורטו בכתבי הטענות - לא מצאתי באלה משום סתירות היורדות לשורש עדויותיהם באשר עיקרי עדויותיהם לא נסתרו. הנתבעים 1 ו-3 נתנו גירסה זהה באשר לאופן קרות התאונה ויש בעדויותיהם כדי לתמוך האחת ברעותה.


רביעית, לא מצאתי בתוכן הדברים האמור בת/2 ו- ת/3 משום סיוע בגירסת התובע זאת משום שמבחינה עובדתית אין חולק, כי רכבי הנתבעים החליקו ופגעו ברכב התובע. כמו כן, שוכנעתי הן מטופס "ההודעה על קרות תאונה" מטעם התובע וכן, מטופס "ההודעה על קרות תאונה" מטעם הנתבעים 3 ו-4 שהוצגו בבית המשפט שבת/2 ו- ת/3 - שנערכו על ידי התובע במקום התאונה מיד בסמוך להתרחשותה – לא פורטו מלוא נסיבות קרות התאונה. מכאן, כי האמור בהם משקף באופן חלקי את אשר התרחש.

8.
נוכח האמור, סבורני, כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח גרסתו, לפיה, האחריות לקרות התאונה רובצת לפיתחם של הנתבעים 1 ו-3 בכך שהתרשלו בנהיגתם.

אומנם, מצאתי, כי יש לייחס לנתבעים 1 ו-3 אשם תורם מסויים לקרות התאונה ואולם, הלכה פסוקה היא כי אשם תורם לא יכול

להיות

טענת חרב אלא טענת מגן בלבד. "אשם תורם" כהגדרתו בסעיף 68 לפק' הנזיקין [נוסח חדש]

עוסק בנזק שסבל אדם, מקצת עקב אשמו ומקצת עקב אשמו של אחר ולא בנזק שהוא גרם למזיק. ממילא עוסקת הוראה זו בהפחתת הפיצוי המגיע לניזוק, ולא בחיובו בפיצוי המזיק בגין הנזקים שהוא גרם לו. נקודת המוצא היא, אפוא, כי אשם תורם אינו יוצר כשלעצמו עילת תביעה. במהותו, מהווה אשם תורם טענה להפחתת פיצוי, שאינה שוללת אחריות. קיומו או העדרו של אשם תורם יבחנו לאחר שהוברר כי המזיק ביצע עוולה כלפי הניזוק וקמה לו אחריות לפיצויו. מדובר בשלב נוסף, בו נבחנת האפשרות להפחית את הפיצוי.

9.

סוף דבר-
דין התביעה להידחות. התובע יישא בהוצאות משפט בסך 2,500 ₪
לנתבעות 1 ו-2 ובסך 2,500 ₪ לנתבעים 3 ו-4.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לב"כ צדדים.
ניתן היום,
כ"ד תמוז תשע"ד, 22 יולי 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 60717-06/13 שרון יחיה נ' רינת בן הרוש, שירביט חברה לביטוח בע"מ, אהרון מיכאל שווילי ואח' (פורסם ב-ֽ 22/07/2014)