Google

שלמה חסון - אריה חן, איילון חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על שלמה חסון | פסקי דין על אריה חן | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

35190-11/13 תק     23/07/2014




תק 35190-11/13 שלמה חסון נ' אריה חן, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 35190-11-13 חסון נ' חן ואח'






בפני

כב' השופט
הרווי גרובס


התובע

שלמה חסון


נגד


הנתבעים

1. אריה חן
2. איילון חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 13.06.2013, שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע מס' 1 שמבוטח אצל הנתבעת מס' 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

שכ"ט שמאי – 590 ₪;
שכ"ט חוקר – 1,204 ₪;
תשלום למד"א – 652 ₪;
אגרת בימ"ש – 100 ₪;
עלות תיקון רכב – 3,924 ₪;
הכנת כתב תביעה והגשתה – 300 ₪;
הופעה בביהמ"ש בתאריך הדיון – 400 ₪;
חופשת מחלה של 6 ימים עקב התאונה – 3,000 ₪.

התובע טוען שנסע מכיוון בת חן לכיוון חדרה והבחין ברכב הנתבע בצד ימין של הכביש, כאשר הוא צמוד למקום חנייה ששייך לאולם אירועים.


וכך התובע טען:
"הוא עצר בחנייה בשולי הכביש עם הוינקר ימינה, לא היה מקום חנייה אני ראיתי אותו עומד בצד ימין של הכביש דיבר עם מישהו". (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 13-14).

אז לטענת התובע הנתבע יצא והחל פניית פרסה וכך יצא בזווית חדה כאשר התובע מתקרב אליו ואז התובע מוסיף:
"כשאני ראיתי אותו הרכב עמד, הנתבע יצא בסיבוב שמאל בלי להסתכל בלי לראות. אני לא ידעתי שהוא התכוון לעשות פרסה, הוא יצא בלי לראות אותי ובלי להסתכל" (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 20-21)

התובע אף הוסיף:
"אני נהג מקצועי מעל 40 שנה, לקחתי את ההגה שמאלה" (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 27).

לסיכום, התובע אומר: "לי לא היתה הזדמנות להתחמק מהתאונה".

הנתבע מצידו מאשר שאכן הגיע לגן האירועים ועצר צמוד לצד השוליים, היות ושומר עם זרחן מראה שהחנייה מלאה וביקש ממנו לפנות לחנייה משמאל בכניסה של ביתן אהרון ואז מוסיף הנתבע:
"עמדנו מצד ימין של הכביש עם שני הגלגלים שלי על הקו הצהוב. שמתי וינקר לפנות שמאלה בעצירה מוחלטת לפנייה שמאלה ואז התובע פגע בי" (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 30-31).

הנתבע טען שלפני פנייתו שמאלה הסתכל במראה, ראה את התובע שהיה במרחק ממנו בסביבות 100 מטר.
אשתו של הנתבע הגב' אילה חן הוסיפה שהשומר אמר להם לפנות שמאלה: "וברגע שפנינו שמאלה שמעתי את הבום וזהו" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 19-20).

להשלמת התמונה יש להוסיף כי שני הנהגים ואשת הנתבע נחקרו במשטרת ישראל בקשר לאירוע. דברי התובע לחוקר משקפים את עמדת שדובר בפני
ית פרסה. לעומת זאת, הנתבע טען שהתאונה ארעה שהתקדם, שם וינקר שמאלה "מדובר במרחק של 2 מטר עד שפניתי שמאלה. הגעתי לפנייה שמאלה ואז פניתי שמאלה בנסיעה מאוד מאוד איטית ובעת שחזית הרכב שלי כמטר וחצי בתוך הנתיב הנגדי עם הפנים למערב, הגיע רכב מאחורי מכיוון נסיעתי ועקף מהנתיב הנגדי ופגע עם חזית רכבו בצד ימין ובצד שמאל קדמי באזור גלגל קדמי של רכבי" (ראה דו"ח משטרת ישראל נ/2).

לעומת זאת, כאשר הנתבע דיבר בביהמ"ש, הוא חלק על דו"ח הבוחן המשטרתי ואמר כך:
"שם מתאר שאני יוצא שמאלה וחוצה את הכביש וזה לא נכון, זה לא התסריט הנכון" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 1-3).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה הזאת באופן חלקי ולהלן נימוקיי:

1.
שני הנהגים אחראיים לקרות התאונה אך לא באותה מידה.

התובע הבחין ברכב הנתבע כאשר הוא בצד ימין של הכביש ושוחח עם מישהו.

היה על התובע לצפות שהרכב יתחיל בנסיעה וכנראה התובע לא לקח את זה בחשבון והחל בעקיפת הרכב של הנתבע, באותו רגע שרכב הנתבע החל בפני
ה שמאלה.

לגבי הנתבע, דבריו בפני
ביהמ"ש לא היו עקביים ולא התיישבו עם דברים שאמר במשטרה סמוך מאוד לאחר האירוע.


אם הנתבע היה מסתכל כפי שטען, במראה, והבחין בתובע, לא היה מתחיל את פנייתו שמאלה בכלל אלא היה ממתין.

לא ייתכן שהבחין בתובע במרחק של 100 מטר כפי שטען.

לכן, מסקנתי היא שהנתבע יצא לכיוון שמאל מבלי הכנה מתאימה ומבלי שנקט באמצעי זהירות הראויים.

2.
לאור מסקנותיי בסע' 1 דלעיל, אני רואה את הנתבע כאחראי בשיעור של 80% והתובע כאשם תורם של 20%.

3.
בכל הנוגע לגובה הנזק:

התובע נפגע בתאונה ובמידה שהיו לו הפסדים עקב מחלה, עליו לפנות לביהמ"ש המוסמך לדון בפיצוי עקב תאונת דרכים. לכן, אין לקבל עתירתו לסך של 3,000 ₪ בגין חופשת מחלה או תשלום למד"א.

ביהמ"ש לא מוכן להעניק לתובע סך של 700 ₪ עבור הכנת כתב התביעה והופעתו במועד הדיון.


באשר לשכר טרחת חוקר, החוקר לא התייצב לבימ"ש ואין להתייחס למסקנותיו ולכן אין לאפשר לתובע החזר הוצאות דו"ח החוקר.

חל איחור של 3 חודשים לפני בדיקת הרכב אחרי התאונה.

התובע הסביר את האיחור בכך שהיה בטוח שחברת הביטוח של הנתבע תשלם לו עבור הנזק ורק אחרי חודשיים קיבל סירוב.
לכן לא פנה לשמאי מיד ולעומת זאת הרכב לא היה במצב נסיעה בין התאונה לבין הבדיקה.


אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הוצאות תיקון הרכב בסך של 3,924 ₪ והוצאות השמאי בסך 590 ₪ ועוד סך של 500 ₪ בגין הוצאות הדיון בפני
- בסה"כ 5,014 ₪. מסכום זה יש להפחית 20% עקב הרשלנות התורמת וכן מגיע לתובע סך של 4,010 ₪.

סכום זה ישא הפרשי וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
כ"ה תמוז תשע"ד, 23 יולי 2014, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 35190-11/13 שלמה חסון נ' אריה חן, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/07/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים