פסקי דין על עזבון הגב' בנימינה איזנברג ז"ל | פסקי דין על גדעון איזנברג | פסקי דין על עו"ד יצחק זקס | פסקי דין על נגד | פסקי דין על ניצה איגא ברס ואח' |

35377/06 א     29/07/2014




א 35377/06 עזבון הגב' בנימינה איזנברג ז"ל, גדעון איזנברג נ' עו"ד יצחק זקס, נגד,ניצה איגא ברס ואח'








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 35377/06 איזנברג ואח'

נ' זקס

ת"א 40959/05 זקס נ' בנימינה איזנברג ואח'


תיק חיצוני: 052עא 200600353000


בפני

כב' השופטת
רונית פינצ'וק אלט


תובעים

1
.
עזבון הגב' בנימינה איזנברג ז"ל

2
.
גדעון איזנברג

ע"י ב"כ עו"ד יצחק סלע


נגד


נתבעים

עו"ד יצחק זקס
ע"י ב"כ עו"ד דן שפט



נגד


צד ג'

1. גב' ניצה איגא ברס


ע"י ב"כ עו"ד עדי פיגל

2. גב' אילנה גולדברג

ע"י ב"כ עו"ד משה מורגנשטרן
3. עו"ד רועי הרם

ע"י ב"כ עו"ד נעה ברזילי




פסק דין


1.
התובע בת.א. 40959/05 (להלן: "התביעה הראשונה" או "תביעת שכר הטרחה") והנתבע בת.א. 35377/06 (להלן: "התביעה השנייה" או "תביעת הרשלנות"), עורך דין במקצועו (להלן: "עו"ד זקס"), נתן שירותים משפטיים לנתבעים בתביעה הראשונה והתובעים בתביעה השנייה (על-פי כתב התביעה המקורי שהוגש) (להלן: "איזנברג"), בקשר עם ירושת אמה המנוחה של התובעת בתביעה השנייה, הגב' בנימינה איזנברג ז"ל.

2.
התביעה הראשונה היא תביעה לשכר טרחה המגיע לעו"ד זקס, לטענתו, בגין שירותים משפטיים שנתן לאיזנברג, ואילו התביעה השנייה היא תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם עקב רשלנות מקצועית של עו"ד זקס, על פי טענת איזנברג.

3.
בתביעה השנייה הגיש עו"ד זקס הודעה לצד שלישי נגד
יורשיה הנוספים של המנוחה, אחיותיה של הגב' בנימינה איזנברג ז"ל יבדלו לחיים ארוכים, הגב' ניצה איגא ברס והגב' אילנה גולדברג, וכן נגד
בנם של איזנברג, עורך דין במקצועו, עו"ד רועי הרם, אשר לטענתו סייע לאיזנברג בשל היותו בנם וככזה, ואילו לטענת עו"ד זקס, שימש כעורך דינם.

4.
עו"ד זקס ייצג את עצמו בתביעת שכר הטרחה, ואילו בתביעת הרשלנות, יוצג ע ידי עו"ד מטעם חב' הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית. בקשתו בסיכומים, הן כתובע והן כנתבע, היא כי חיוביו בכובעיו אלה, יהיו בנפרד.

א. העובדות הצריכות לדבר ועיקר טענות הצדדים
.
1.
ביום 1.9.03 נפטרה הגב' יפה רוזנפלד ז"ל (להלן: "המנוחה"), אמם של הגב' בנימינה איזנברג הרם ז"ל (להלן: "הגב' איזנברג"), הגב' ניצה איגא ברס (להלן: "הגב' ברס") והגב' אילנה גולדברג (להלן: "הגב' גולדברג") (שלושתן, להלן: "היורשות"). בצוואתה קבעה המנוחה כי כל רכושה יחולק בחלקים שווים בין היורשות.

2.
נכסי העיזבון כללו, בין היתר, נכסי נדל"ן ונכסים אחרים, שאינם שווים בערכם, ולפיכך היה צורך לאזן בין הזכויות שיחולקו בין היורשות. בין יתר נכסי העיזבון היו דירה ברחוב קוסובסקי, מחצית הזכויות מבניין ברחוב דיזנגוף שעליו הייתה משכנתא לטובת בנק אדנים ברחוב דיזנגוף, מגרש באזור עבר הירקון, ומחצית המניות בחב' הרקל בע"מ (להלן: "חב' הרקל") שהייתה בעלת זכות חכירה בנכס שברחוב בוגרשוב בתל אביב. בנוסף כלל העיזבון כספים וניירות ערך בבנק דיסקונט ובבנק הפועלים, כספת וכספים שהגיעו לעיזבון בעקבות פירוק חברת יפה שיינדלה בע"מ.

3.
במשך תקופה ממושכת לא הצליחו היורשות להגיע להסכמה על חלוקת נכסי העיזבון.

4.
מערכת היחסים בין היורשות, ובעיקר בין הגב' איזנברג לאחיותיה, הגב' גולדברג והגב' ברס, ועוד יותר בין הגב' איזנברג ובעלה לבין הגב' ברס ובעלה, הייתה עכורה, לרבות נתק ותביעות אחרות שהתנהלו ביניהם. במגעים שהתנהלו בין היורשות על מנת להגיע להסכמה על חלוקת העיזבון השתתפו בעליהן, וכן בני משפחה, "מהדור השני", כלשון הצדדים, ביניהם עו"ד הרם.

5.
בשל חוסר האימון ששרר בין הצדדים, החליטו היורשות, ביום 24.9.03, להזמין שתי חוות דעת שמאיות נפרדות לנכסי המקרקעין, לרבות הנכס ברחוב בוגרשוב (למעשה, מחצית שוויו) (להלן: "נכס הרקל" או "הנכס"): האחת על ידי איזנברג והשנייה על ידי ברס. השמאי דרור כהן ערך חוות דעת מיום 11.10.03 על פי הזמנת ברס, והשמאי משה איש שלום ערך חוות דעת מיום 24.12.03 על פי הזמנת איזנברג.

6.
ביום 5.1.04 נמסרו חוות דעת השמאים לכל הצדדים, כולל לאיזנברג ולעו"ד הרם.

7.
לאחר שהתברר כי היורשות לא יגיעו לכלל הסכמה על אופן חלוקת העיזבון, שכרו איזנברג את שירותיו של עו"ד זקס, והגב' ברס שכרה את שירותיו את עו"ד פיגל.

8.
אשר לשכר הטרחה, טוענים איזנברג, כי עו"ד זקס לא שוחח אתם בתחילת ההתקשרות וגם מספר חודשים לאחר מכן, על אופן חישוב שכר טרחתו, וכי לא נכרת לעניין זה הסכם, בכתב או בעל-פה. טענה זו לא הוכחשה, למעשה, על ידי עו"ד זקס. גם בהמשך, לא שלח עו"ד זקס לאיזנברג פירוט שעות העבודה שביצע עבורם. במהלך שנת 2004 ביקש עו"ד זקס מספר פעמים שכר טרחה, מבלי לנקוב בסכום, איזנברג שאל אם סכום מסוים נראה הגיוני בעיני עו"ד זקס, האחרון אישר כי כך הוא, ובהתאם שילמו איזנברג שכר טרחה. כך חמש פעמים עד לסיום ההתקשרות שבין הצדדים, סה"כ 9,000 ₪ בתוספת מע"מ: ביום 21.7.04 – 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, ביום 16.8.04 – 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, ביום 7.9.04 – 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, ביום 11.10.04 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, וביום 15.11.04 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.

9.
אשר למהות השירות המשפטי, ביולי 2004 נפגש מר איזנברג עם עו"ד זקס, ופרש לפניו את עובדות המקרה המצריך את טיפולו. באותו חודש נערכה פגישה נוספת בה השתתפו הגב' איזנברג, מר איזנברג, בנם, עו"ד רועי הרם, חתנם של איזנברג, מר יעקב ששו ועו"ד זקס. אין מחלוקת כי בפגישה זו נתן עו"ד הרם לעו"ד זקס סקירה על "מצב התיק" והעביר לידיו קלסר מסמכים. לטענת איזנברג ועו"ד הרם, כלל הקלסר גם את חוות הדעת השמאיות, בעוד שעו"ד זקס טוען כי חוות הדעת לא היו בקלסר המסמכים, וכי הללו הוזכרו אך ורק כקוריוז לשם הדגמת עומק הקרע שבין היורשות והמחלוקות המתגלעות ביניהן בכל דבר ועניין.

10.
לנוכח אי ההסכמה שבין הצדדים בדבר חלוקת העיזבון, וטענת ברס לפיה מסכלים איזנברג כל הסכם שהוא, הגישה הגב' ברס, ביום 31.10.04, בקשה למינוי מנהל עזבון לבית המשפט לענייני משפחה (תע 108300/04).

11.
בין הצדדים הוחלפו תכתובות ביחס לחלוקת העיזבון, נוהל מו"מ, וביום 10.12.04 התכנסו הצדדים והיורשות וחתמו על הסכם חלוקת עיזבון (להלן: "הסכם חלוקת העיזבון").

12.
בין נכסי העיזבון היה, כאמור, הנכס ברחוב בוגרשוב שזכויות החכירה בו היו שייכות חב' הרקל, אשר מחצית מניותיה היו בבעלות מר לאונרד קנת, והמחצית השנייה, הייתה שייכת לעיזבון. בהסכם חלוקת העיזבון נקבע כי שוויו המוסכם של הנכס עומד על סך של 75,000$ והוא הוקצה לאיזנברג.

13.
כן נקבע בסעיף 8 להסכם חלוקת העיזבון כי:

"מובהר בזאת, כי: (א) כל יורשת שתקבל נכס מקרקעין (נכס הרקל; מקרקעי דיזנגוף; מקרקעי עבר הירקון; הדירה בקוסובסקי) לוקחת על עצמה את תשלום כל המסים האגרות וההיטלים הכרוכים במימושו של אותו נכס ו/או מכירתו של אותו נכס ו/או באחזקתו של אותו נכס והכל בגין התקופה שהחל מהמועד הקובע.... צד להסכם לא תוכל לחזור ולבקש איזון בקשר עם תשלום המסים האגרות ההיטלים האמורים בסעיף קטן (א) זה לעיל עקב שינוי בשיעורי המס או טעות בהערכה או כל סיבה אחרת...".

14.
ביום 22.5.05 שלח בא-כוחם הנוכחי של איזנברג הודעת פקסימיליה לעו"ד זקס, בה הודיע לו כי איזנברג החליטו לסיים את ההתקשרות אתו.

15.
אין חולק כי בשלב כלשהו ביקש עו"ד זקס ממר איזנברג כי שכר טרחתו יחושב באחוזים מערך העיזבון. אין חולק כי בקשה זו נדחתה על ידי איזנברג. לטענת איזנברג, בעקבות דחיית בקשתו האמורה של עו"ד זקס, לא עלה נושא שכר הטרחה פעם נוספת בין הצדדים עד לסיום ההתקשרות ביניהם, שאז שב עו"ד זקס ודרש שכר המחושב באחוזים מערך העיזבון.

16.
בפגישה של עו"ד זקס ומר איזנברג שנערכה ביום
24.5.05 הודיע איזנברג לעו"ד זקס כי חישוב באחוזים אינו מקובל עליו. לטענת עו"ד זקס, ביקש מר איזנברג כי החישוב ייעשה לפי שעות עבודה. בהתאם ערך עו"ד זקס חשבון שעתי, ומסר אותו לאיזנברג בפגישה נוספת שנערכה ביום 9.6.05. החשבון כלל 58.5 שעות עבודה לפי 140$ לשעה, 8,190 $ בתוספת מע"מ, בגין הטיפול בעניין העיזבון.

17
.
בנוסף טיפל עו"ד זקס עבור איזנברג בתיק תמ"ש 2750/04 בבית המשפט לענייני משפחה, שם הגיש נגד
ם מר יורם ברס, ביום 5.8.03, תביעה על סך 175,772 ₪ בין הלוואה שנתן למר וגב' איזנברג. בפברואר 2004, בטרם שכירת שירותיו של עו"ד זקס, הגיעו איזנברג וברס להסכם פשרה לפיו שלמו איזנברג לברס 50,000 ₪ על חשבון החוב והתחייבו לשלם את היתרה מהכספים הראשונים שתקבל הגב' איזנברג מכספי העיזבון לכשיחולק.

18
.

המועד האחרון להגשת כתב ההגנה בתיק התמ"ש היה 10.10.04. כל הנראה סברו הצדדים כי עד אז תהיה הסכמה לגבי חלוקת העיזבון, ההסכם החתום יוגש לבית המשפט והחוב יסולק באמצעות כספי העיזבון. בינתיים חזרו בהם איזנברג מההסכמה לשלם את החוב וביקשו מעו"ד זקס לייצגם ולהגיש בבית המשפט לענייני משפחה כתב הגנה ותביעה שכנגד
.

19.
בעקבות זאת הכין עו"ד זקס והגיש, כתב הגנה ותביעה שכנגד
. ברס הגישו בקשה לסילוק התביעה שכנגד
על הסף, ועו"ד זקס הגיש תגובה לבקשה וכן הופיע בדיון שהתקיים ביום 5.4.05.

20.
בגין טיפולו בתיק בבית המשפט לענייני משפחה, תובע עו"ד זקס שכ"ט עבור 26.5 שעות עבודה, לפי 140$ לשעה, סה"כ 3,710 ₪ בתוספת מע"מ.

21.
לפיכך הוגשה על ידי עו"ד זקס תביעה לשכ"ט נגד
איזנברג על סך של 63,015 ₪ כדלקמן:

תביעה נגד
הגב' איזנברג על סך 43,369 ₪ בגין חלוקת העיזבון (8,190 $ בתוספת מע"מ).
תביעה נגד
מר וגב' איזנברג, בגין הטיפול בתובענה בבית המשפט לענייני משפחה, בסך 19,646 ₪ (3,710$ בתוספת מע"מ).

22.
לאחר הגשת כתב ההגנה בתביעה הראשונה (ביום 25.9.05), הגישו איזנברג, ביום 11.6.06 את התביעה השניה, נגד
עו"ד זקס, לפיצוי בגין נזק שנגרם להם, לטענתם, בשל רשלנותו המקצועית. טענתם העיקרית לעניין רשלנותו שך עו"ד זקס היא כי בדיעבד התברר להם כי כבר בשנת 2002 הסתיים הסכם החכירה, וכתוצאה מכך הם נאלצים לשלם למנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") דמי היוון בסך של מאות אלפי ₪. לטענתם, מצב זכויות החכירה נודע להם רק לאחר הגשת כתב ההגנה בתביעת שכר הטרחה.

23.
איזנברג טוענים כי עו"ד זקס היה שותף לעריכת הסכם חלוקת העיזבון, שביסודו עמד עקרון השוויון בין היורשות. בהסכם נרשם כי לחב' הרקל זכות חכירה רשומה על הנכס ברחוב בוגרשוב, בעוד שבפועל, לא הייתה לה זכות כאמור, שכן זכות החכירה הסתיימה יותר משנתיים לפני הסכם החלוקה. לטענתם, עו"ד זקס לא ביצע בדיקה משפטית כלשהי ביחס לנכס, ולכן לא ידע כי זכות החכירה הסתיימה.

24.
איזנברג טוענים כי חב' הרקל נאלצה לשלם למנהל דמי היוון בסך 357,494 ₪, כשמחציתם הם נזק שנגרם לאיזנברג שכן בקביעת שווי נכס הרקל על סך 75,000$ לקחו הצדדים בחשבון את עלויות המס (מס שבח ומס מכירה), אך לא את דמי ההיוון שלא ידעו עליהם, ולכן קיבלו איזנברג נכס שערכו נמוך בשיעור סכום דמי ההיוון ששילמו.

25.
עיקר טענתו של עו"ד זקס לעניין זה היא כי איזנברג הביאו לו כעניין מוסכם ומוגמר כי הצדדים הסכימו על שווי הנכס בסך 75,000$. לכן עניין זה לא הצריך בירור כלשהו מצדו. בנוסף טוען עו"ד זקס וכך גם צדדי ג' בתביעה השנייה כי לא נגרם לאיזנברג נזק ולחילופין, הם לא הוכיחו אותו ואת שיעורו.

ב. דיון והכרעה
.
מאחר ובתביעה השנייה, היא תביעת הרשלנות המקצועית, יש כדי להשליך על תביעת שכר הטרחה, היא התביעה הראשונה, תידון תחילה התביעה השנייה.

ב.1. התביעה השנייה – תביעת הרשלנות המקצועית
.
1.
טענתם העיקרית של איזנברג היא כי עו"ד זקס התרשל
בכך שלא ביצע בדיקות לגבי נכס הרקל, בדיקות שהיה עליו לבצע, וכי בגין כך נגרם להם נזק בדמות דמי ההיוון שהם נדרשו לשלם למנהל מקרקעי ישראל.

2.
בכתב ההגנה המקורי טען עו"ד זקס כי שווי הנכס בסך 75,000$ היה שווי חלוט ומוסכם בין היורשות וכי איזנברג לא ביקשו ממנו לעשות רביזיה בערך מוסכם זה, אלא הוא הוצג בפני
ו כנתון וכתכתיב (עמ' 2 פסקה שנייה לכתב ההגנה). כן נטען על ידו בכתב ההגנה המקורי בפסקה שלישית בעמ' 2 כי עו"ד הרם ואיזנברג לא מסרו לו את שומות המקרקעין שנערכו, בחרו שלא לחשוף אותן בפני
ו וכי לא הייתה לעו"ד זקס לא כל ידיעה לגביהן (סעיף 6 לכתב ההגנה המקורי). כן ראה סעיף יג(2) לכתב ההגנה המתוקן ולפיו איזנברג ועו"ד הרם בחרו שלא למסור לעו"ד זקס את דו"חות השמאים, ואף לא לידע אותו אודותיהן.

3.
בעקבות פטירתה של הגב' בנימינה איזנברג ז"ל, הוגש כתב תביעה מתוקן בו נעשה חילוף של בעלי הדין כך שהיורשים על פי דין באו בנעליה.

4.
בעקבות זאת הגיש עו"ד זקס כתב הגנה מתוקן בו הוא טוען כי איזנברג ועו"ד הרם בחרו שלא לחשוף לפניו את חוות הדעת (סעיף 6 לכתב ההגנה המתוקן).

5.
עו"ד זקס אינו מכחיש כי היה ידוע לו על חוות הדעת השמאיות. לטענתו, הן היו "לא רלוונטיות" מאחר ועוד קודם לשכירת שירותיו, ובעת שעו"ד הרם ייצג את הוריו, הוסכם על דעת כל הצדדים להסכם חלוקת העיזבון כי שווי הנכס יעמוד על 75,000$, וכי שירותיו לא התבקשו לעניין זה.

6.
עו"ד זקס טוען כי לא עיין בחוות הדעת השמאיות, לא הוציא נסח לשכת רישום המקרקעין לגבי הנכס, ולא עיין בנסח כאמור.

7.
כמו כן טוען עו"ד זקס (וכן צדדי ג') כי לא נגרם לאיזנברג נזק כלשהו בגין דמי ההיוון, בין היתר, משום שבידיהם ובידי בנם, עו"ד רועי הרם, היו נסח לשכת רישום המקרקעין וחוות הדעת השמאיות, והיו ידועים להם מועד תום תקופת החכירה והצורך לשלם דמי חכירה או דמי היוון, ולמצער היה עליהם לדעת זאת. כן לטענתם, הצדדים להסכם חלוקת העיזבון הסכימו לגבי הנכס, לפי דרישת איזנברג, על שווי נמוך בהרבה מהשווי האמתי של הנכס, ללא קשר לתשלום מיסים או דמי היוון,
אלא בשל דרישות איזנברג, ששתי היורשות הנוספות נאלצו להיעתר להן על מנת לסיים את המחלוקות ולהגיע להסכמה על אופן חלוקת העיזבון. מסיבה זו, הסכימו בסופו של דבר ברס, לוותר על דרישתם, שעוגנה בהסכם פשרה בינם לבין איזנברג, לפיה הסכם חלוקת העיזבון יכלול תנאי ולפיו ישלמו להם איזנברג את יתרת ההלוואה מהכספים הראשונים שאיזנברג יקבלו מחלוקת העיזבון.

8.
אקדים ואומר כי הגם שהתנהלותו של עו"ד זקס אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרט הנדרש מעו"ד, ולפיכך הייתה בגדר התרשלות, הרי שדין תביעת הרשלנות להידחות בשל כך שאיזנברג היו מודעים למצבו המשפטי האמור של הנכס, בשל כך שלא נגרם לאיזנברג נזק, ולחילופין, בשל כך שלמצער, לא הוכיחו נזק.

9.
עו"ד המטפל עבור לקוח בזכויות הקשורות לנכסי מקרקעין אינו יוצא ידי חובתו המקצועית אם אינו עורך לגביהם את הבירורים הרלוונטיים לגבי מצבם המשפטי, בהתאם לנסיבות, כאשר המינימום של בדיקה כאמור הוא הוצאת נסח מקרקעין עדכני ועיון בו, ובהמשך לכך, עריכת בדיקות נוספות לפי הצורך. כמו כן, אין הדבר עולה כדי סטנדרט הזהירות המצופה מעו"ד, שלא לעיין בחוות דעת שמאיות כאשר הללו נערכו ומצויות בידי לקוחותיו, וכאשר על הפרק עומדת חלוקת עיזבון על בסיס חלוקה שוויונית בין היורשות. עו"ד הנותן שירותים בעריכת הסכם חלוקת עיזבון כאמור, אינו רשאי להתעלם מחלקים בהסכם, שעדיין לא נכרת, ואשר הוא משתתף בעריכתו ובמשא ומתן לקראת כריתתו. נהפוך הוא, בנסיבות אלה, אלמלא היו חוות הדעת, היה על עו"ד זקס להציע ללקוחותיו לערוך חוות דעת שמאיות, ומשאלו נערכו, וודאי שהיה עליו לעיין בהן. אמנם, שירותיו של עו"ד אינם נשכרים כדי להעריך שווי כלכלי של העסקה שלקוחותיו מבצעים, אך עליו להאיר את עיניהם ביחס למצב המשפטי של הנכסים נשוא ההסכם, שיש בהם כדי להשפיע על זכויותיהם או שווי זכויותיהם, בעניינינו, השאלה אם הסכם החכירה עודנו בתוקף, האם שולמו דמי היוון, עד מתי וכו'. העובדה שלא עשה כן, מהווה התרשלות. מסקנה זו בעינה עומדת ללא קשר לשאלה אם אכן, כטענת עו"ד זקס, ייצג עו"ד הרם את איזנברג לפניו או אם פעל עבורם בתורת בנם בלבד. אף אם ייצג עו"ד הרם את איזנברג כעו"ד, משלא נכרת ההסכם ועו"ד זקס המשיך לטפל במשא ומתן לכריתתו של ההסכם והשתתף בניסוחו, מוטל היה עליו לערוך את הבדיקות האמורות.

10.
התרשלות נוספת מצויה בכך שבשל חוסר ידיעתו של עו"ד זקס בדבר הזכויות המשפטיות המדויקות ביחס לנכס הרקל, נוסח ההסכם אינו מדויק לגביהן. בנסיבות העניין, הסכם שנערך בקפידה ראויה היה מציין כי תקופת החכירה הסתיימה ביום 30.8.02 וכן לציין כי בנוסף למיסים והיטלים, גם עניין דמי החכירה או דמי ההיוון שידרשו נלקחו על ידי הצדים בחשבון.

11.
אעיר לעניין זה, הגם שאין לו רלוונטיות לעניין רשלנותו של עו"ד זקס, שכן, כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי איזנברג היו מודעים למצב המשפטי של הנכס וכי לא נגרם להם נזק, כי אינני מקבלת את טענתו של עו"ד הרם כי פעל עבור איזנברג, ובעניינים מסויימים עבור העיזבון ו/או היורשות, כבן משפחה בלבד. כידוע, עו"ד הנותן עצה משפטית או שירות משפטי, ואפילו חינם אין כסף, מחויב בסטנדרט האחריות המקצועית הנדרש מעו"ד, וכי מקבלי העצה, ואפילו עצת חינם, מסתמכים על כך שהעצה תינתן במקצועיות. במידה ועו"ד אינו עומד בסטנדרט זה, ונגרם בגין כך נזק למקבלי העצה, נושא עורך הדין נושא באחריות בגין נזק זה (בכפוף לקביעה בדבר רשלנות תורמת מצד מקבלי השירות ו/או צדדי ג'), ולא תישמע לעניין זה טענתו כי נתן את העצה שלא בתשלום.

12.
הנזק שבגינו הגישו איזנברג תביעה נגד
עו"ד זקס הוא תשלום דמי היוון ששולמו למנהל מקרקעי ישראל. טענת איזנברג היא שהיות ונכסי העיזבון היו אמורים להתחלק שווה בשווה בין שלושת היורשות, והועיל ובדיעבד התברר להם כי כדי שבפועל תהיה לגב' איזנברג זכות חכירה היה עליה לשלם למנהל דמי היוון, הרי שאילו ידעו על כך בזמן אמת, היו מחלקים אחרת את נכסי העיזבון (קרי: מגיעים להסכם חלוקת עיזבון שונה). לטענתם, משחולקו נכסי העיזבון כפי שחולקו בהסכם חלוקת העיזבון, על ע"ד זקס לפצות אותם בגין הנזק שנגרם להם, בדמות חלקם בדמי ההיוון (כלומר תשלום דמי ההיוון בגין הנכס בהפחתת חלקו של בעל המניות הנוסף בחב' הרקל).

13.
בעת הגשת כתב התביעה, חב' הרקל נדרשה לשלם דמי חכירה שנתיים בסך 50,610 ₪ או דמי היוון בסך 437,810 ₪ כולל מע"מ, והתביעה הוגשה בגין חלקם של איזנברג בדמי ההיוון שנדרשו, בשיעור של 50% מדמי ההיוון שנדרשו, בסך 218,904 ₪.

14.
בנוסף טוענים איזנברג לעניין רשלנותו של עו"ד זקס, בכתב התביעה, כי הגב' איזנברג נמצאת "בפיגור" מול יתר היורשות בסך של כ- 10,000$ (בתצהירים, בעדויות ובסיכומים הועמד סכום זה על סך של 7,000$) וכי נגרמות לה עלויות עסקה והוצאות מימון וכי הנזקים האמורים מוערכים על ידם בסך של 50,000 ₪.

15.
בנוסף, עותרים איזנברג, לצו המחייב את עו"ד זקס להעביר אליהם סך של 14,393 ₪ שהתקבל ממכירת תכולת הדירה ברחוב קוסובסקי, שאין חולק כי עו"ד זקס מעכב תחת ידו בגין טענתו לשכר הטרחה המגיע לו.

16.
בכתב התביעה המתוקן שהוגש בעקבות פטירתה של הגב' איזנברג ז"ל, הושאר סכום התביעה על כנו, אך אין חולק כי כמפורט בסיכומי איזנברג, סכום התביעה בגין דמי ההיוון עומד על מחצית הסכום ששולם על ידי חב' הרקל, בניכוי סכום המע"מ שקוזז על ידי חב' הרקל, סה"כ 154,759 ₪.

17.
דין התביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם עקב רשלנות מקצועית של עו"ד זקס, בדמות דמי ההיוון, להידחות וזאת ממספר טעמים כפי שיפורטו להלן, ואשר די בכל אחד מהם כדי להביא לדחיית התביעה.

18.
ביום 10.12.04 נכרת הסכם חלוקת העיזבון. ביום 30.8.02 הסתיים הסכם החכירה של חברת הרקל. בבעלות העיזבון היו 50% ממניות חברת הרקל ואלה הועברו לבעלותה של הגב' איזנברג על פי הסכם חלוקת העיזבון. במועד כריתת הסכם חלוקת העיזבון לא שולמו דמי החכירה למנהל מיום סיום הסכם החכירה. בעקבות דרישה של המנהל לתשלום דמי חכירה או דמי היוון, בחרה חב' הרקל לשלם דמי היוון. ביום 26.2.07 שילמה חב' הרקל דמי היוון בסך 357,494 ₪ לתקופת חכירה של 49 שנים.

19.
מאחר ובידי איזנברג 50% ממניות הרקל, הרי שלכל היותר איזנברג זכאים למחצית מסכום דמי ההיוון ששולמו על ידי חב' הרקל, סך של 178,474 ₪.


אין חולק שדמי ההיוון ששולמו על ידי חב' הרקל כוללים גם מס תשומות (מע"מ), בסך 47,975.46 ₪. לאחר שבשלב הסיכומים לא חלקו איזנברג על ניכוי סכום זה, ולפיכך נותר סך של 154,759.54 ₪.

20.
מסכום זה יש לנכות שליש, שהוא "חלקה" של גב' איזנברג בתשלום, אף אילו היו מאזנים את סכום דמי ההיוון בהסכם חלוקת העיזבון. חלקה של הגב' איזנברג עומד על סך של 51,586 ₪, ולפיכך "הנזק" הנטען עומד לכל היותר על סך של 103,173 ₪.

21.
דמי ההיוון הללו הינם, כאמור, לתקופה של 49 שנים. אין כל יסוד להנחת היסוד המובלעת בטענת איזנברג, לפיה שתי היורשות הנוספות היו מוכנות לשלם את דמי ההיוון למלוא התקופה, ומכל מקום אין כל אינדיקציה לאיזו תקופה היו מוכנות להשתתף בתשלום. כל תשלום שמעבר לחלק היחסי עבור העבר (היינו עבור התקופה שממועד סיום תקופת החכירה ביום 30.8.02 ועד כריתת הסכם חלוקת העיזבון ביום 10.12.04), הינו ניחוש בעלמא של איזנברג.

22.
החלק היחסי של שני שליש דמי ההיוון לתקופה שמסיום תקופת החכירה הקודמת, ביום 30.8.02 ועד ליום כריתת הסכם חלוקת העיזבון ביום 10.12.04, דהיינו חלקן של שתי היורשות האחרות, הוא כה זעום (סך של 2,103 ₪) עד כי אין להניח שהוא היה משנה דבר לגבי הסכם חלוקת העיזבון, במיוחד בהתחשב באופן שבו חושב ערכו של נכס הרקל (ראה להלן).

23.
בנוסף, אינני מקבלת את הטענה בדבר "שיעור" הנזק שנגרם. לא רק שתשלום דמי ההיוון נעשה על ידי חב' הרקל ולא על ידי איזנברג, אלא שגם אם נתעלם מכשל "טכני" זה, הרי שבהיעדר נתונים חשבונאיים וחו"ד רואה חשבון, לא ניתן לדעת על כלל היתרונות והחסרונות שקמו לחב' הרקל, באופן שניתן יהיה לחשב את שיעורו של הנזק של תשלום דמי ההיוון, וזאת גם אם נתעלם מהאישיות המשפטית הנפרדת של חב' הרקל מזו של בעלי מניותיה, ולענייננו – איזנברג.

24.
כמו כן, אינני מקבלת את טענת איזנברג בדבר חוסר מודעותם לסיום תקופת החכירה או אפשרות סיומה ו/או שאלת דמי החכירה או דמי ההיוון. כפי שאדם יודע כי להסכם שכירות יש תקופה וכי יש לשלם דמי שכירות, ארנונה וכו', כך יש להניח, לפחות לגבי מר וגב' איזנברג, שידעו כי להסכם חכירה יש תקופה והיא תסתיים או הסתיימה, וכי יש צורך לשלם דמי חכירה או דמי היוון. לא הייתה כל סיבה שהם יניחו כי נותרה תקופת חכירה לתקופה נוספת ממושכת או כי נעשה היוון של דמי החכירה ועד מתי. יש להניח ידיעה והבנה כאמור לגבי הגב' איזנברג, שלאימה היו נכסי נדל"ן כולל (בעקיפין באמצעות חב' הרקל), נכס בחכירה, הוא הנכס נושא התביעה, כך לגבי בעלה, מר גדעון איזנברג
, שבנוסף לידיעה זו, טיפל עבור המנוחה בנכס, גם אם לגרסתו, בקשר עם דמי השכירות ששולמו בגינו, וכך בהתחשב בכך שבנם, שהיה מעורב מצדם במו"מ לכריתת הסכם חלוקת העיזבון הוא עו"ד במקצועו, העוסק במקרקעין. לכן, גם אם אכן כפי שטוענים עו"ד הרם ואיזנברג, טיפל עו"ד הרם בעניין כבנם, יש לצאת מההנחה שהעובדה שהסכם חכירה מגיע לקיצו בזמן כלשהו, וכי נדרשים דמי חכירה או דמי היוון היו ברורות לו, וממילא גם לאיזנברג.

25.
היורשות הזמינו כאמור שתי חוות דעת שמאיות נפרדות, שאחת מהן הוזמנה על ידי איזנברג. שתי חוות הדעת ציינו במפורש כי לא נבדק אם זכות החכירה עודנה בתוקף, מה תנאיה ותקופת תוקפה וכי יש לבדוק שאלות אלה. לכן, אף אילו הייתי מקבלת את הגרסה שאיזנברג לא היו מודעים לכך שמדובר בחכירה שיכולה להסתיים ויכול שכבר הסתיימה, וכן לצורך בתשלום דמי חכירה או דמי היוון ולא היו אמורים להיות מודעים לכך, הרי שבאו חוות הדעת, בהן צוינו דברים אלה כך שיהיו ברורים גם לקורא ההדיוט. אין, כאמור, חולק כי איזנברג ועו"ד הרם קראו את חוות הדעת השמאיות.

26.
לא אף זאת, אלא שעו"ד הרם הודה כי הזמין וקיבל למשרדו ביום 6.1.04 את נסח לשכת רישום המקרקעין לגבי הנכס. לטענתו לא עיין בו לעומק, אם כי העיד כי מצא בנסח שגיאה. קשה לקבל את הטענה לפיה לא עיין בנסח. שנית, אף אלמלא כן, הנסח הוזמן באמצעותו על ידי כל הצדדים להסכם חלוקת העיזבון, לפיכך עמד לרשותם והם מוחזקים כמי שעיינו בו שהרי אין אדם מזמין מסמך ומוציא בגין כך כספים אך אינו מעיין בו. לפיכך מוחזקים כל הצדדים לעסקה כולל איזנברג כמי שעיינו בנסח הרישום וראו כי זכות החכירה הסתיימה. בנוסף, כאמור, אין חולק כי בידי איזנברג ובידי עו"ד הרם היו שתי חוות דעת השמאים שנערכו בדצמבר 2003 ושגם בהם היו הערות חוזרות ונשנות כי יש לבדוק את זכות החכירה.

27.
מה שקיבלו איזנברג, היינו זכות חכירה, שכדי לקיימה יש צורך בתשלום דמי חכירה או דמי היוון, אינו סותר את שנרשם בהסכם חלוקת העיזבון שכן לא נרשם בו כי הם מקבלי זכות חכירה שלגביה שולמו דמי היוון למספר נקוב של שנים. אכן, במידה ודמי החכירה או דמי ההיוון לא היו משולמים, יכול היה המנהל להביא את ההסכם לסיומו, אולם לא כך עשה, אלא הודיע לחב' הרקל כי הוא עומד לחדש את תקופת החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים (נספח ט"ו לתצהיר גדעון איזנברג
, נ/4) וגם חב' הרקל ואיזנברג נהגו בנכס ככזה שיש להם לגביו זכויות, והמשיכו להשכירו. עם תשלום דמי ההיוון חודשו זכויות חב' הרקל בנכס, וברציפות.

28.
להוסיף על האמור, בהתחשב במסמכים ובנתונים ביחס לאיזנברג כפי שפורטו לעיל ואשר מהם נובעת המסקנה כי הם ידעו על תקופת החכירה והצורך בדמי חכירה או דמי היוון או כמוחזקים כיודעים זאת, הרי שעדותו של מר איזנברג לא נחזתה מהימנה ולא ניתן לבסס עליה הוכחת הטענה בדבר חוסר ידיעתם של איזנברג לגבי עובדות אלה, במיוחד כשטענה זו נסתרה על ידי יתר הראיות כפי שפורט לעיל. ראשית, למרות הודעת המנהל מיום 30.3.06, בדבר חידוש החכירה בכפוף לתשלום דמי היוון, הרי שבפני
ית עו"ד סלע מטעם איזנברג לעו"ד זקס, מיום 14.5.06 (נספח י"ט לתצהירו של גדעון איזנברג
) כתב כי רק "בימים אלה" נודע לאיזנברג כי הסכם החכירה הסתיים (סעיף 11 למכתב). שנית, מר איזנברג מסר בעדותו בחקירתו הנגד
ית תשובות מתחמקות בעניין זה. כך כשנשאל אם השמאי ציין בחוות דעתו כי לא ראה נסח, השיב שלדעתו השמאי ראה את הנסח (עמ' 27 ש' 6 לפרוטוקול), הגם שבחוות הדעת צוין במפורש שלא היה לפני השמאי נסח לשכת רישום המקרקעין. כך גם תשובותיו לגבי הצורך בתשלום ארנונה בעמ' 27 – 28 לפרוטוקול. כן עולה מעדותו בעמ' 29 ש' 5 לפרוטוקול כי ידע שזכות החכירה היא ל- 50 שנים. ממילא ברור שידע כי תקופה זו אמורה להסתיים במועד כלשהו, אך לגרסתו נמנע מלבדוק את הנושא. כן נתן תשובות מעורפלות ובלתי סבירות כשנשאל ממתי היה לעו"ד הרם נסח והשיב שאינו יודע (עמ' 31 ש' 3 לפרוטוקול), ותשובתו המיתממת, לאור ההערות הברורות שבחוות דעת שני השמאים, לפיה סבר שהשמאים מנוסים וכי הם יוציאו נסח (עמ' 31 ש' 13 – 17 לפרוטוקול). כך גם תשובתו לפיה אין הוא יודע אם צוין בנסח שהחכירה הסתיימה (עמ' 32 ש' 1 לפרוטוקול). הייתכן שגם בעת מתן עדותו, לאחר שהתעוררה המחלוקת בעניין דמי ההיוון, לא ידע מר איזנברג כי הדבר צוין בנסח? על כך אין אלא להשיב בשלילה.

29.
בחוות הדעת השמאיות שהיו בידי איזנברג ועו"ד הרם עוד לפני שנשכרו שירותיו של עו"ד זקס, נרשם במפורש כי לא נבדקה השאלה
האם החכירה בתוקף, כי חוות הדעת יוצאות מההנחה, על פי הנתונים שנמסרו לשמאים (לפי העדויות שלפני, על ידי מר גדעון איזנברג
), וכי יש לבדוק את הזכויות המשפטיות, לרבות זכות החכירה, תקופתה ועוד, וכן כי יש להוציא נסח עדכני. בהתחשב בכך, ובעובדה שמר איזנברג טיפל בנכס עוד בחייה של המנוחה, תמורת תשלום חודשי, גם אם בעניינים מוגבלים, לגרסתו, ובידי בנם, עו"ד הרם, שהיה שותף לניסוח הטיוטות, להזמנת חוות הדעת, ואשר קיבל לידיו את שתי חוות הדעת ואף את נסח לשכת רישום המקרקעין, ושהינו עו"ד העוסק במקרקעין, אין ספק שאיזנברג היו מודעים לעניין זכות החכירה והצורך לשלם דמי חכירה או דמי היוון למנהל, גם ללא ייעוץ כאמור מאת עו"ד זקס. אבהיר כי באמור לעיל אין משום להטיל על עו"ד הרם "השתתפות" כלשהי באשמתו של עו"ד זקס, אלא משום קביעה עובדתית כי אין ספק שאיזנברג היו מודעים היטב לכך שיש תקופת חכירה ולכך שיש לשלם דמי חכירה או דמי היוון. כאמור, זכות החכירה לא נלקחה מחב' הרקל, אשר המשיכה להשכיר את הנכס ברציפות ולקבל דמי שכירות, אלא היא נדרשה על ידי המנהל לשלם דמי חכירה או דמי היוון.

30.
שני השמאים שערכו חו"ד לא ראו נסח לשכת רישום המקרקעין בשל שביתה מתמשכת בלשכת רישום המקרקעין כפי שצוין בחוה"ד.

31.
השמאי דרור כהן, אשר ערך, לבקשתו של מר יורם ברס חוות דעת על הנכס בקוסובסקי, נכס הרקל והנכס ברחוב דיזנגוף, העריך את נכס הרקל ב- 300,000$, וחלקו של העיזבון – ב- 150,000$. כן ציין כי מדובר בערך נכס המקרקעין ולא ערך החברה שהיא בעלת הנכס, וכי שווי זה יכול ואינו תואם את שווי החברה שהיא בעלת זכויות החכירה, גם אם זה הנכס היחידי שבבעלותה. בנוסף כתב כי שווי זה אין בו התייחסות לנושא מיסוי עתידי. בנוסף רשם כי יש לוודא בנסח רישום (שאין בידו) את מהות החכירה, הבעלים, תקופת החכירה ותנאיה, לפני שינוי בזכויות החכירה. כן ציין כי השומה מתייחסת למצב בו החכירה מהוונת, ושב וציין, בהדגשה, כי: "יש לוודא כאמור לפי נסח רישום עדכני את מצב הזכויות בחלקה ולא לבצע שום שינוי במצב הזכויות ללא נסח עדכני". על פי תצהירו של השמאי דרור כהן, מי שמסר לו את הפרטים ביחס לנכס, היה מר גדעון איזנברג
(כן הוסיף כי, למיטב ידיעתו, נאמר לו, על ידי מר איזנברג, כי יש להתייחס לזכויות החכירה בחנות כמהוונות, אולם להצהרה זו אין למעשה משקל מאחר וניתנה "למיטב הידיעה" בעוד שעסקינן בתצהיר עדות ראשית במסגרת הראיות בתביעה גופה, ולא בהליך ביניים).

32.
על-פי חוות הדעת של השמאי מטעם איזנברג, מר משה איש שלום, ערך הנכס 372,400$, וחלקו של העיזבון – 170,000$. גם הוא ציין בחוות דעתו כי השומה נעשתה ללא קבלת מסמכים משפטיים עדכניים וברורים וכי יש לבדוק אותם.

33.
בהסכם חלוקת העיזבון קבעו הצדדים לנכס שווי מוסכם בסך של 75,000$ בלבד. ככל העולה מחומר הראיות שלפני ומהעדויות – סכום זה נופל מערך השוק של הנכס. מכל מקום הצדדים לא פירטו בהסכם חלוקת העיזבון איך הגיעו לשווי מוסכם זה. מהעדויות שנשמעו, בין היתר, מגולדברג וברס, עולה כי מדובר בשווי נמוך ביחס לשווי האמתי, וכי הם הסכימו לו בשל תחושתם שאחרת יכשילו איזנברג את ההסכם, וכי אם רצונם להגיע להסכמה בעניין זה ולייתר הליכים משפטיים נוספים, עליהם "להתגמש". סופו של דבר, ובהתחשב בין היתר בחוות הדעת וכן בנסח הרישום כי הצדדים לקחו בחשבון את כל הרכיבים הנדרשים לקביעת ערכו של הנכס, לרבות העובדה שמדובר בזכות חכירה, המתחדשת בכל פעם ל- 50 שנה, שהסתיימה, וכי יהיה צורך בתשלום דמי חכירה או דמי היוון. כמו כן, אין ספק כי ערך הנכס נקבע, בין היתר, משיקולים עסקיים לרבות הזמן הממושך שחלף מעת פטירת המנוחה מבלי שהצדדים הצליחו להגיע לכלל הסכם. אין לכן, מקום להניח, הסכמה של גולדברג וברס להוסיף סכומים כלשהם בשל דמי היוון לתקופה של 49 שנים.

24.
לאור האמור לעיל, אינני מקבלת את טענת איזנברג לפיה לא ידעו שתקופת החכירה הסתיימה וכי חב' הרקל תידרש לשלם דמי חכירה או דמי היוון. כמו כן, בהתחשב בסכום התשלום היחסי שממועד סיום תקופת השכירות הקודמת ועד לכריתת הסכם חלוקת העיזבון, הרי שהסכום המשקף שני שלישים מסכום זה הינו סכום זניח, של כ- 2,000 ₪, שאין להניח כי היה משנה את הסכם חלוקת העיזבון, וודאי לנוכח השווי הנמוך שהצדדים הסכימו לייחס לנכס הרקל.
לבסוף, אינני מקבלת את טענת איזנברג לגבי האופן שבו חושב ערך הנכס לצורך הסכם חלוקת העיזבון, וממילא, אינני מקבלת טענתם בדבר השפעת דמי החכירה על שווי זה.

25.
לפיכך דין התביעה השנייה ברכיב של פיצוי בגין נזק בגין רשלנות מקצועית, בדמות תשלום דמי היוון, להידחות.

26.
אשר לתביעה על סך 50,000 ₪ בגין עלויות מימון, איזנברג לא הגישו ולו ראשית ראייה לנזק זה, ולו בשל כך, דין התביעה ברכיב זה - להידחות. גם הטענה שהגב' איזנברג נמצאת ב"חסר" מול אחיותיה ב- 7,000$, לא הוכחה לגופה, ואינה מסתברת בהתחשב בהעברת סכום של מעל 9,000$ מהכספים שהיו בחשבון בנק בשליטת עו"ד הרם, לעו"ד קאפלאווי. כמו כן יש לקחת בחשבון כי בין הצדדים קיימות מחלוקות נוספות, לרבות לעניין ביצוע התשלום בגין החזר ההלוואה שקיבלו איזנברג מברס. לפיכך לא הוכחו הנזקים של עלויות מימון ו"חסר" אצל איזנברג ביחס לאחיותיה, ודין התביעה ברכיבים אלה להידחות.

27.
אין מחלוקת כי איזנברג זכאים לכספים המעוכבים על ידי עו"ד זקס, ודינם של אלה ייגזר מתוצאות תביעת שכר הטרחה שהגיש.

ב. 2. התביעה בהודעה לצד ג'
.
תביעה זו עניינה אך ורק ברכיב של פיצוי בגין נזק של תשלום דמי היוון, ובנפול התביעה העיקרית בגין כך, נשמט גם היסוד לתביעה בהודעה לצד ג'.

ב.3. התביעה הראשונה – תביעת שכר הטרחה
.
1.
התביעה הראשונה כרונולוגית היא התביעה לשכר טרחה שהגיש עו"ד זקס. לטענתו, לאחר שנכשלו מאמצי הדור השני להגיע להסכמה בדבר חלוקת העיזבון, פנתה כל אחת ממשפחות היורשות לעו"ד, ובסופו של דבר, פחות מ- 48 שעות לפני פתיחת תיק הוצל"פ למימוש הנכס בדיזנגוף, נחתם הסכם חלוקת העיזבון. לטענתו, הוא פעל בשירות בני הזוג איזנברג, שהעסיקו אותו ללא הרף, פעילותו הביאה לתוצאות טובות מאוד מבחינתם ואף לעיזבון כולו.

2.
עו"ד זקס טוען כי הודות למאמציו, ולמרות התנגד
ות קודמת של ברס, הצליח לגרום לכך שבמסגרת הסכם החלוקה, לא יאוזכר הסכם הפשרה שבין איזנברג לבין ברס, לפיו על איזנברג לשלם לברס 175,000 ₪ מתוך נכסי העיזבון שיחולקו לגב' איזנברג במסגרת צו קיום הצוואה, בגין ההלוואה שבני הזוג איזנברג קיבלו מברס, וכי מחלקה של גב' איזנברג לא ייגרע דבר עקב החוב האמור שלה ושל בעלה לברס. לעניין זה, טוען עו"ד זקס, כי בטיוטת הסכם חלוקת העיזבון שנערכה לפני שנשכרו שירותיו, ואשר לה היה שותף, בין היתר, עו"ד הרם, אוזכרה ההסכמה נשוא הסכם הפשרה שבתיק התמ"ש.

3.
כן, טוען עו"ד זקס, כי איזנברג קיבלו בדיוק מה שהם רצו: מזומנים והרבה. דירת המנוחה היתה שווה יותר משליש משווי העיזבון. היה ברור ליורשות שמי שתקבל אותה תצטרך לשלם חלק מחובות העיזבון על מנת להגיע לאיזון בין היורשות. בני הזוג איזנברג מכרו דירה זמן מה לפני חלוקת העיזבון וניצלו פטור מס שבח, ולכן לא רצו לקבל את דירת המגורים. איזנברג קיבלה את כל המזומנים שהשאירה המנוחה. בנוסף, טוען עו"ד זקס, כי מניות הרקל נמסרו לאיזנברג בשווי נמוך משוויין האמיתי, וכי מדובר במניות שבצדן זכות לנכס מניב. לטענתו, על מנת להגיע להסכם חלוקה, הבינה גב' ברס שעליה לוותר לאחותה, גב' איזנברג, ולהסכים להערכת חסר של מניות הרקל לעומת הערכת יתר של הנכסים אותם היא קיבלה, וכך עשתה.

4.
עו"ד זקס טוען כי הסכם חלוקת העיזבון מנע נזקים והפסדים, בין היתר, שעמדו להיגרם מכך שבנק אדנים עמד לממש משכנתא על הנכס בדיזנגוף באמצעות כונס נכסים, מה שהיה מוביל לתקבול נמוך משמעותית, בית המשפט לענייני משפחה היה ממנה את ב"כ ברס, עו"ד פיגל, למנהל עיזבון, ואיזנברג הייתה מאבדת שליטה על מימוש הנכסים ואף היה עליה לממן את עלויות מנהל העיזבון וניהול העיזבון.

5.
עו"ד זקס טוען כי תוך 4 חודשים הצליח להביא לכך שנכרת הסכם חלוקת העיזבון, בו מצבם של איזנברג היה משופר לעומת הטיוטה הקודמת שהוחלפה בין הצדדים.

6.
לטענת עו"ד זקס, ההתכתשות המשפחתית המשיכה גם לאחר חתימת ההסכם. למרות חוסר שיתוף הפעולה מצד היורשות והערמת קשיים על ידי גדעון איזנברג
, קיבלה גב' איזנברג ז"ל, תוך זמן קצר, את רוב חלקה בעיזבון: מניות הרקל עברו על שמה והכספים שהיו בחשבונות הבנקים ואצל עו"ד הרם, עברו לחשבונה. עד הפסקת עבודתו של עו"ד זקס, חולקו 94% מנכסי העיזבון. חלק מתקבולי המכירה הפומבית הופקדו בחשבון בבנק לאומי וביום 29.9.05 חולקו שווה בשווה בין גב' איזנברג ועו"ד קאפלאווי ז"ל בא-כוחה של גב' גולדברג – 9,135$ לכל אחד מהם.

7.
עו"ד זקס פירט בתצהירו את פעולותיו לשם מימוש הסכם חלוקת העיזבון. בין היתר העיד כי גילה שני פיקדונות רדומים, שהיורשות לא ידעו עליהם, ובהם סכום כולל של 68,500 ₪. בנוסף, במסגרת ההליכים שבבית המשפט לענייני משפחה, חתמו איזנברג על הסכם פשרה בו התחייבו להשיב, עם חלוקת העיזבון, הלוואה שקיבלו מברס. מר איזנברג ביקש שלא לבצע את הסכם הפשרה ולחזור לניהול ההליכים שבבית המשפט לענייני משפחה. עו"ד זקס פעל בהוראתו כדי "להחיות" את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, להגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד
, תגובה לבקשה למחיקה על הסף שהגישו ברס, וכן הופעה בדיון קדם משפט.

8.
עו"ד זקס טוען כי בתחילת הדרך שילמו איזנברג תשלומים על חשבון שכר טרחתו, אך לא שילמו אותו במלואו. לטענתו, לאחר פיטוריו, סירב מר איזנברג לשלם את שכרו כפי שעו"ד זקס ביקש, באחוזים משווי העיזבון, וביקש כי עו"ד זקס יערוך חשבון לפי שעות עבודה. כשמסר לו עו"ד זקס חיוב לפי שעות עבודה, סירב לשלמו, ולא הציע כל הצעה נגד
ית.

9.
עו"ד זקס טוען כי איזנברג לא סתרו את טבלת פירוט שעות העבודה שהגיש, למעט בשני עניינים שעלו בחקירתו הנגד
ית, ואשר בסיכומיו הוא מקבל את טענותיהם לגבי עניינים אלה. לטענתו, הרישומים המפורטים בטבלה נעשו על ידו על פי רישומים שעשה ב-
outlook
בזמן אמת, וכן על פי שחזור והערכה שערך בדיעבד על-פי המסמכים שברשותו.

10.
עו"ד זקס טוען כי על-פי חו"ד לשכת עורכי הדין שצירף לתצהירו, חיוב של 150$ - 250$ לשעת עבודה מהווה שכ"ט סביר, וכי שכ"ט כאמור, נקבע כסביר בפסקי דין שונים, ובין היתר ב

פסק דין
בתביעה שהגיש עו"ד הרם (ת.א. 31433/08 עו"ד רועי הרם נ' אופטימה בבית משפט השלום בתל אביב).

11.
לפיכך, טוען עו"ד זקס, כי יש לפסוק את שכרו על פי טבלת שעות העבודה שהגיש, על-פי תעריך של 140$ לשעת עבודה בתוספת מע"מ. לחילופין עותר עו"ד זקס לפסוק לו שכר טרחה ראוי בהתחשב בכך ששווי העיזבון הכולל עומד על 900,000$.

12.
סה"כ עומדת התביעה לשכר טרחה על סך של 61,718 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 1.8.05 וכן הוצאות אגרה ושכ"ט עו"ד.

13.
איזנברג טוענים כי יש לדחות את התביעה ולו בשל כך שעו"ד זקס לא טרח לערוך איתם הסכם שכ"ט בכתב. כן לטענתם, עו"ד זקס אינו זכאי לשכ"ט מאחר ולא גילה לאיזנברג כי נפתחה נגד
ו חקירה פלילית בחשד לקבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי על סמך הצהרה כוזבת וכי בהמשך, בשנת 2005, הוגש נגד
ו כתב אישום בגין כך. לטענתם, אילו ידעו על החקירה הפלילית לא היו שוכרים את שירותיו.

14.
כן לטענתם, יש לשלול מעו"ד זקס את שכר הטרחה בשל רשלנותו בטיפול בעניינם.

15.
איזנברג טוענים כי לא רק שאין בנמצא הסכם שכר טרחה בכתב, אלא שאין גם הצעה בכתב בדבר מתן השירותים ועלותם. כמו כן, למרות שעו"ד זקס קיבל שכר טרחה בסך כולל של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ, הוא לא הניח תשתית עובדתית בשאלה כמה שעות עבודה מייצג הסכום שקיבל. כן לטענתם, יש לדחות את התביעה לאור הודאתו של עו"ד זקס כי רישומי שעות העבודה לא נעשו על ידו בזמן אמת. לטענתם, שעות העבודה "מנופחות", ובנוסף, הוא אינו זכאי לשכר טרחה כלשהו מיום 2.5.05, עת הודיעו לו על הפסקת ההתקשרות אתו. איזנברג טוענים גם כי בהיעדר חו"ד מומחה בשאלת שכר הטרחה הראוי, דין התביעה להידחות.

16.
לפיכך, טוענים איזנברג, כי יש לדחות את תביעת שכר הטרחה, ולהורות לעו"ד זקס להעביר אליהם את הסכום שעיכב תחת ידיו.

17.
אקדים ואומר כי אין לקבל את חישוב התמורה על פי שעות עבודה בפועל הנטען על ידי עו"ד זקס. גם לשיטתו של עו"ד זקס, חלק מהחשבון נעשה באמצעות הערכה בדיעבד ולא על פי שעות עבודה בפועל. כמו כן לא הוכחה הסכמה בינו לבין איזנברג על תשלום לפי שעות עבודה. עו"ד זקס גם לא פירט את שעות העבודה המייצגות את השכר שקיבל, בסך 9,000 ₪ בתוספת מע"מ אלא הסתפק בכך שהצהיר כי שעות העבודה שבגינן הוגשה התביעה חושבו מהמועד האחרון שבו קיבל שכר. חישוב כאמור לא יכול להתקבל.

18.
אינני מקבלת את טענת איזנברג לפיה יש לדחות את תביעת שכר הטרחה בשל החקירה הפלילית שהתנהלה נגד
עו"ד זקס, ואשר מאוחר יותר, הוגש נגד
ו בגינה, כתב אישום. בין אם היה עליו לעדכן את לקוחותיו בעניין זה, ובין אם לאו, אין בכך כדי לפטור את לקוחותיו, שקיבלו ממנו שירותים, לשלם בגין שירותים שניתנו.

19.
ראוי היה שעו"ד זקס יערוך הסכם שכר טרחה ובכתב, כך שללקוחותיו יהיה ברור במה כרוכים השירותים המשפטיים שהם מקבלים. הסכם כזה היה גם מהווה ראיה לשכר הטרחה המגיע לעו"ד זקס תמורת שירותיו. זאת ועוד, על-פי גרסת איזנברג שלא נסתרה, עו"ד זקס לא פעל לקביעת הסכם שכר טרחה, ולו בעל-פה. אחת לתקופה, שאל אותו מר גדעון איזנברג
כמה מגיע לו, והסכום שציין שולם לו, ללא פירוט כיצד נקבע הסכום ואיזה סכומים נוספים, אם בכלל, יהיה על איזנברג לשלם. עם זאת, היעדרו של הסכם שכר טרחה, אין בו כדי לפטור את הלקוח מתשלום שכר טרחה כלשהו עבור השירותים שקיבל, שעה שברור לצדדים כי מדובר בשירות הניתן בתמורה, ולא במתנה. עם זאת, בנסיבות אלה, ובהתחשב בשונות הרבה בשכר הטרחה שגובים עורכי דין, מן הראוי לפסוק שכר טרחה "על הצד הנמוך", מתוך הנחה שאילו סבר עורך הדין כי הלקוח היה מסכים לשכר טרחה גבוה יותר, היה טורח לערוך הסכם שכר טרחה בכתב (וודאי שלמצער, בעל פה, וכזאת אף לא נטען על ידי עו"ד זקס).

20.
לעניין זה יש לקחת בחשבון את סכום חלקם של איזנברג בנכסי העיזבון בסך של כ- 280,000$, את העובדה שחלק מהמו"מ וההכנות שהיו דרושות לשם כריתת הסכם חלוקת העיזבון (כגון הזמנת חו"ד שמאיות) נעשה עוד לפני שכירת שירותיו של עו"ד זקס, הגם שלא הבשילו לכלל הסכם, את משך התקופה שנדרש להגיע להסכם ואת העובדה שנדרשו ונעשו על ידי עו"ד זקס פעולות לשם יישומו של ההסכם. בהתחשב בכל אלה שכר כולל בסך 9,000 ₪ בתוספת מע"מ נופל באופן משמעותי משכר הטרחה הראוי הסביר בנסיבות. העובדה ששכר זה שולם
בחמישה תשלומים, ועוד לפני כריתת ההסכם, מצביעה על כך שגם הצדדים עצמם, עו"ד איזנברג ואיזנברג, סברו כי בהמשך ישולם לעו"ד זקס שכ"ט בגין המשך טיפולו בקשר עם הסכם חלוקת העיזבון. את התשלום האחרון של שכרו קיבל עו"ד זקס ביום 15.11.04, לפני כריתת הסכם חלוקת העיזבון. בהתחשב בכל אלה, השכר הנוסף הנתבע בגין השירות המשפטי בקשר עם הסכם חלוקת העיזבון, לרבות במו"מ לקראת כריתת ההסכם והטיפול בביצוע ההסכם, בסך 43,369 ₪, כנתבע על ידי עו"ד זקס, הינו סביר.


עם זאת אני סבורה כי יש לקחת בחשבון, לעניין זה, את העובדה שעו"ד זקס לא נתן את השירות המשפטי המוסכם כמתחייב, לא ערך את הבדיקות שהיה עליו לערוך ביחס לנכס, לא הוציא ולא עיין בנסח לשכת רישום המקרקעין, לא עיין בחוות הדעת השמאיות שהיה ידוע לו כי הן נמצאות בידי מרשיו, וכי נוסח ההסכם לעניין זה אינו מדויק דיו. בגין כך ראיתי לנכון להפחית 25% משכר הטרחה הנוסף, כאמור לעיל, ולהעמידו על סך של 32,527 ₪.


כמו כן זכאי עו"ד זקס בגין השירותים שנתן לאיזנברג בבית המשפט לענייני משפחה, לסך של 15,000 ₪.

21.
לאור האמור לעיל, זכאי עו"ד איזנברג לשכ"ט בסך 47,527 ₪. בהתאם גם נדחית עתירתם של איזנברג להשבת הסכום שעוכב בידי עו"ד זקס.


ג. פסיקתא
.
1.
הנתבעים בתביעה בת.א. 40959/05 יחד ולחוד, ישלמו לתובע בתביעה זו, עו"ד זקס,
47,527 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (1.8.05) ועד למועד התשלום. מסכום זה יופחת הסך שעוכב על ידי עו"ד זקס, בסך 14,393.50 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

2.
הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע בת.א. 40959/05 הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום על ידי התובע ועד למועד התשלום על ידי הנתבעים, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות).

3.
התביעה בת.א. 35377/06 נדחית.

התובעים בתביעה זו ישלמו לנתבע בתביעה זו, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

4.
בהתחשב בתוצאות התביעה העיקרית בת.א. 35377/06 נשמט היסוד לתביעה בהודעה לצד ג', והיא נמחקת.

המודיע בהודעה לצד ג', ישלם לכל אחד מצדדי ג' הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ (סה"כ 24,000 ₪)
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.


ניתן היום,
ב' אב תשע"ד, 29 יולי 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 35377/06 עזבון הגב' בנימינה איזנברג ז"ל, גדעון איזנברג נ' עו"ד יצחק זקס, נגד,ניצה איגא ברס ואח' (פורסם ב-ֽ 29/07/2014)