פסקי דין על רחל גיל | פסקי דין על חיים גיל | פסקי דין על אברהם בן חמו

1055-05/14 תק     05/08/2014




תק 1055-05/14 רחל גיל, חיים גיל נ' אברהם בן חמו








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 1055-05-14 גיל ואח' נ' בן חמו






לפני
כב' הרשמת הבכירה
רנה הירש


התובעים

1
.
רחל גיל

2
.
חיים גיל


נגד


הנתבע

אברהם בן חמו




פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים
1.
התובעים הזמינו סלון פינתי מהנתבע, ולטענתם סופקה ספה שונה מהמוזמן. על כן טענו התובעים כי יש לבטל את העסקה, להשיב את כספם ולפצותם בנוסף בגין עלות ההובלה ועוגמת הנפש.
2.
לטענת התובעים, רכשו מערכת ישיבה במחיר של 5,000 ₪, מדגם "האח הגדול", וביקשו לשנות את המידות כך שגב המשנת יוארך ב- 10 ס"מ, ובאופן זה גם בחלק הקצר של הסלון תגיע המשענת כמעט עד קצה הספה.
התובעים טענו כי לאחר שסופקה הספה, התברר כי במקום להאריך את גב המשענת בוצעה הגבהה של הגב, ועל כן קיבלו
"ספה שונה מאד ממה שהוזמן"
. התובעים טענו כי פנו לנתבע לאחר שגילו את הטעות שנעשתה, ונתקלו ביחס משפיל ומעליב.
לכתב התביעה צורף מכתב שנשלח על ידי "אמון הציבור" לנתבע, בו פורטו טענות התובעים, ובכלל זה נרשם כי התובעים פנו לחנות והמוכרת אורלי אישרה בפני
הם כי תלונתם מוצדקת.
3.
הנתבע טען כי ביצע את ההזמנה כלשונה, אין כל ליקוי במערכת הישיבה ואין כל הצדקה לחייבו לשלם פיצוי כלשהו לתובעים.
4.
במהלך הדיון טענו בת התובעים (שניהלה בשמם את המגעים עם הנתבע לאחר גילוי הטעות הנטענת – להלן: הבת) והנתבע.
דיון והכרעה
5.
אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובעים להוכיח כי בקשתם לשינוי המידה של גב הספה הובהרה באופן חד משמעי לנתבע, בעת ביצוע ההזמנה.
הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות תביעתו, והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על תובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים - שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.

6.
במקרה דנן, אני קובעת כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנתבע פעל בניגוד להסכמה שניתנה בעת ההזמנה. המוכרת אורלי לא זומנה להעיד על ידי מי מהצדדים. התובעים בכתב התביעה לא חזרו על הטענה כי המוכרת אישרה את טענותיהם, שפורטה בתלונתם ל"אמון הציבור". התובעים לא ביקשו לזמן את אורלי למתן עדות, וגם לא טענו כי על הנתבע לזמנה למסור את גרסתה.
מאחר ומדובר בעובדת של הנתבע, שגם הנתבע יכול היה לזמנה, מצאתי כי אין לזקוף לחובת מי מהצדדים את העדר זימונה. עם זאת, בשל העדר עדות חיצונית כלשהי, אין אישור לטענת התובעים כי המוכרת אישרה את תלונתם, ועל כן יש לדון בה לגופה.
7.
למעשה, טענת התובעים היא לאי התאמה בין המוצר שהוזמן לבין זה שסופק. בהתאם לסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, הוגדר

את

המונח

"אי

התאמה"

כדלקמן
:
"11.

אי
-
התאמה
המוכר

לא

קיים

את

חיוביו,

אם

מסר

-
(1)
רק

חלק

מהממכר

או

כמות

גדולה

או

קטנה

מן

המוסכם
;
(2)
נכס

שונה

או

נכס

מסוג

או

תיאור

שונה

מן

המוסכם
;
(3)
נכס

שאין

בו

האיכות

או

התכונות

הדרושות

לשימושו

הרגיל

או

המסחרי

או

למטרה

מיוחדת

המשתמעת

מן

ההסכם
;
(4)
נכס

שמבחינת

סוגו,

תיאורו,

איכותו

או

תכונותיו

אינו

מתאים


לדגם

או

לדוגמה

שהוצגו

לקונה,

זולת

אם

הוצגו

ללא

קבלת

אחריות

להתאמה
;
(5)
נכס

שאינו

מתאים

מבחינה

אחרת

למה

שהוסכם

בין

הצדדים."

8.
לא מדובר באי התאמה לפי פסקאות (4) או (5):
מדובר במקרה שבו טופס ההזמנה אינו ברור וחד משמעית, וכתוצאה מכך כל אחד מהצדדים פירש את הכתוב בו באופן שונה: התובעים היו בטוחים כי האמור בהזמנה יבטיח את בקשתם להאריך את משענת החלק הקצר בספה ב- 10 ס"מ, ומאידך הבין הנתבע כי הוא נדרש להגביה את גב הספה כולו (למעלה מ- 4 מטרים בסך הכל) במידה הנ"ל.
בטופס ההזמנה נרשם:
"את הגב להאריך ב 10 ס"מ"
. הערה זו אינה ברורה, חרף עמדת הבת, מאחר ולמעשה התברר כי התובעים ביקשו להאריך רק את גב החלק הקצר של הספה (החלק הנקרא "שזלונג", שנועד במקורו בעיקר לרביצה, ופחות לישיבה), עובדה שלא פורטה בהזמנה. פרשנות הנתבע כי נתבקשה הגבהה של גב הספה, היא פרשנות סבירה ומתקבלת על הדעת למרות שמדובר ב"הגבהה" ולא ב"הארכה", וזאת בשים לב לעובדה כי מדובר בהארכת גב הספה, מקום שלא ניתן להאריך את חלקו הארי של הגב.
זאת ועוד, כפי שהבהיר הנתבע, הגבהה של גב הספה כולו דרש עבודה וחומר רב יותר מאשר הארכת גב השזלונג,
ועל כן לא נראה כי יש בעבודה שביצע ניסיון מכוון מצידו לבצע שינוי שונה מזה שביקשו התובעים לעשות.
9.
כמו כן, לא מדובר באי התאמה לפי פסקה (3). לטעמי, בהעדר הארכה של גב השזלונג עדיין ניתן לעשות שימוש סביר ומקובל במערכת הישיבה.
נראה כי גב השזלונג קצר במידה ניכרת מהמושב באותו חלק: לאחר עיון בתמונה שהוגשה (ת/1) ובשים לב למספר המרצפות, נראה כי מדובר בהפרש של כ- 60 ס"מ. בנסיבות אלה, תוספת של 10 ס"מ אינה משנה מהותית את מראה הספה או את האשפרות להשתמש בה.
על כן, גם אם היתה מתקבלת גרסת התובעים כי מדובר בשינוי מידות הספה שהוזמנה, המסקנה היתה כי לא מדובר באי התאמה שיש בה הפרעה או פגיעה בשימוש הרגיל בסלון.
סוף דבר
10.
לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.
11.
עם זאת, חרף דחיית התביעה, אינני מחייבת את התובעים בהוצאות משפט, שכן מצאתי כי התביעה הוגשה בתום לב, בשים לב לאופן ניסוח ההזמנה שלא היה ברור, ולהבנתם של התובעים את האמור בהזמנה.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ט' אב תשע"ד, 05 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 1055-05/14 רחל גיל, חיים גיל נ' אברהם בן חמו (פורסם ב-ֽ 05/08/2014)