פסקי דין על ישראל ידעי | פסקי דין על איזוטופ בע"מ

1247/01 עב     07/09/2004




עב 1247/01 ישראל ידעי נ' איזוטופ בע"מ




1
בתי הדין לעבודה

עב 001247/01
בבית הדין האזורי לעבודה
ב א ר - ש ב ע
7/9/2004

כבוד השופט אילן סופר

בפני
:
ישראל ידעי

בעניין:
ה ת ו ב ע
עו"ד ינון פריד

ע"י ב"כ
נ ג ד
איזוטופ בע"מ
ה נ ת ב ע ת
עו"ד שמואל כהן

ע"י ב"כ

פסק דין
1. רקע עובדתי

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים. מנגד, הגישה הנתבעת תביעה בגין נזקים כספיים שגרם לה התובע.

2. התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בסניף אשדוד ב- 22.5.95. הוא התקבל לעבודה בתפקיד של "נוטל בטון" ולאחר מכן שימש במרבית זמנו כסדרן עבודה, כאשר מפעם לפעם נדרש לבצע עבודה של נוטל בטון (הודעת הצדדים מיום 9.12.02 בבש"א). נוטל בטון - הוא עובד, הניגש לאתרי בניה ונוטל דוגמאות של בטון טרי, לפני יציקת הבטון, ומביא אותן למעבדה, שמנהלת הנתבעת על מנת, שיבחנו אותן בהתאם לתקנים ונוהלים המקצועיים.

3. בין התאריכים 29.8.00 עד 31.8.00 יצא התובע לחופשה, כאשר לקח לחופשה את הרכב של הנתבעת שאותו קיבל לרשותו דרך קבע לאחר סיום העבודה.

4. כשחזר התובע מהחופשה ב- 3.9.00 התבקש על ידי מר חי נאמן המשמש כיועץ למנכ"ל הנתבעת, למסור את מפתחות הרכב. מאז אותו יום לא קיבל עוד התובע את הרכב לרשותו בסוף היום.

5. בתאריך 7.9.00 נעדר התובע מעבודתו, לאחר שבקשתו לחופשה באותו יום לא נענתה.

6. בתאריך 10.9.00, הודיע מר נאמן לתובע שעליו לעבוד כנוטל בטון בלבד ולא יעסוק בסידור עבודה (נספח כ' לתצהיר התובע וכן נספח י' לתצהיר הגב' כהן גבורה ).

7. בתאריך 17.9.00 כתבה מנהלת סניף אשדוד בנתבעת, הגב' דינה כהן גבורה, לתובע כי החל מ 10.9.00 הוא מסרב לבצע כל עבודה הנדרשת ממנו. סרוב זה גורם לנזקים רבים לסניף אשדוד ומהווה הפרה חמורה של הסכם העבודה. התובע התבקש לחזור לעבודתו הסדירה ולבצע את המוטל עליו (נספח א' לתצהיר הגב' כהן גבורה).

8. התובע השיב על מכתב זה ביום 17.9.00 וטען, כי הנתבעת מרעה באופן מוחשי את תנאי העסקתו - מסרבת להוציאו לחופש ללא כל נימוק רלבנטי, רכבו הצמוד נשלל, החזירו אותו לתפקיד נוטל לאחר ששימש במשך כ- 4 שנים כסדרן ואחראי על נוטלים. במשך השבוע האחרון התובע גם לא התבקש לצאת לעבודות.
התובע ביקש, כי הרעת תנאיו תופסק לפני שישקול התפטרותו במידה והמצב לא יתוקן
(נספח ב' לתצהיר הג' כהן גבורה).

9 בתאריך 20.9.00 כתבה הגב' כהן גבורה לתובע, כי פנתה אליו מספר פעמים על מנת לפנות את הפסולת והוא התחמק. על כן התובע התבקש לפנות הפסולת וכן להעביר אישור מחלה על מחלתו (נספח כ"ג לתצהיר הגב' כהן גבורה).

10. בתאריך 3.10.00 כתבה עו"ד דורית הרטנשטיין שוורץ, יועצת משפטית במרחב הדרום בהסתדרות לנתבעת, לאחר שתנאיו של התובע הורעו הרעה מוחשית, והוא הודיע על כך, אין הוא יכול להמשיך בעבודתו. ניתנה התראה לנתבעת לתקן המצב עד 10.10.00, שאם לא כן, יתפטר התובע ויהיה זכאי לפיצויי פיטורים (נספח כ"ו לתצהיר התובע).

11. בתאריך 23.10.00 הודיע התובע על הפסקת עבודתו בשל הרעת תנאים ( נספח כ"ד לתצהיר התובע).
12. ה כ ר ע ה

השאלה היחידה שדורשת את הכרעתנו בתביעת התובע, היא האם הוא התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. טענתו של התובע היא, כי תנאי עבודתו הורעו באופן מוחשי. הרכב הצמוד לו היה זכאי במשך רוב תקופת עבודתו, נשלל ממנו, התובע הועבר לתפקיד נחות יותר מ"סדרן עבודה", הפך להיות "נוטל בטון", חופשותיו נשללו, הוא לא הוסע לעבודה וממנה, ועלבו ופגעו בו.

13. מתוך העדויות, שנשמעו בפני
נו מבקשים אנו להביא תאור כרונולוגי של הארועים שהובילו להתפטרות התובע.
דרך כך, נבחן בעיניים אובייקטיביות, את נסיבותיו האישיות של התובע, האם חל שינוי לרעה בתנאי עבודתו, האם זהו שינוי מוחשי ומה גרם לכך.

14. התנהגות התובע עד לחודשי עבודתו האחרונים

כמעט כל המצהירים מטעם הנתבעת העריכו בתצהיריהם באופן זהה את התובע כפי שנהג במרבית תקופת עבודתו.

מנהלו הקודם של התובע, מר משולם עוקבי סיפר, כי התובע ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצונו ולכן ביקש ממנו כי נוסף לתפקידו כנוטל בטון ישמש כסדרן (סעיף 4 לתצהיר מר עוקבי).

גם הגברת דינה כהן גבורה, שלימים הפכה להיות המנהלת של התובע סיפרה, כי התובע ביצע את תפקידו במסירות ובמיומנות (סעיף 4 לתצהיר).

מר חי נאמן, יועץ המנכ"ל של הנתבעת, ציין כי התובע היה מוכר לו כאדם נעים וחביב (סעיף 4 לתצהיר).

הגב' גילה אלקובי המשמשת כסמנכ"ל תפעול בנתבעת ראתה בתובע בעל ניסיון ויכולת מקצועית המבצע את תפקידו בצורה טובה (סעיפים 3-4 לתצהירו).
15. כל חוות הדעת האלו מלמדות, כי התובע ביצע את עבודתו כראוי ללא תלונות, וזכה להערכת הממונים עליו.

16. מינוי המנהלת הגב' כהן גבורה

ארבעת המצהירים שהוזכרו קודם, מר עוקבי, הגב' כהן גבורה, מר נאמן, והגב' אלקובי, מציינים בתצהיריהם, כי השינוי הדרמטי בהתנהגות התובע החל עם מינויה של הגב' כהן גבורה לתפקיד מנהלת סניף אשדוד בחודש יולי 2000.

17. הגב' גבורה כהן סיפרה בחקירתה הנגדית, כי את המינוי קיבלה באופן רשמי בחודש יולי אך לפני כבר התרוצצו שמועות בעניין זה:

"לי אמרו בדלתיים סגורות שהניהול הוא שלך וזה התפשט בנתבעת והוא כנראה חשב שהוא יקבל את הניהול. הוא אמר שהוא חשב שהוא יקבל את הניהול.

ש. למי הוא אמר
ת. זה לא חשוב. אני לא זוכרת. הוא אמר שהוא חשב שהוא יקבל את הניהול. אני אישה דתיה ולא בריאה ומצאתי חובה לבוא להעיד כי הוא עשה לי את המוות. הוא עשה לי את המוות ולכן אני פה אחרי מחלה.

ש. האם את בטוחה שמתחילת חודש אוגוסט התחלת להבחין בשינוי בהתנהגות שלו
ת. כן. אני חיתנתי בת ביולי ולא הגעתי הרבה אבל מאז שהתחילו רוחות באויר שדינה מקבלת את הניהול.

ש. מה היה בתחילת חודש אוגוסט
ת. קודם כל קיבלתי לידי את הניהול והוא לא קיבל אותי כמנהלת. הוא לא רצה להישמע לי.

ש. באיזה תאריך זה היה
ת. לא זוכרת.

ש. אני מפנה לסעיף 7 לתצהירך
ת. בחודש יולי הוא היה סדרן, אני חיתנתי בת ונעדרתי תקופות.

ש. אז לא היו חיכוכים בחודש יולי
ת. כשחזרתי התחלתי להרגיש שזה לא אותו ישראל. התחלתי להרגיש בהתנהגות באופן כללי. "

(עמ' 76 שורות 26-28, עמ' 77 שורות 1-20).

"התובע שמע באויר שאני מקבלת את המעבדה, באופן אוטומטי הוא התהפך" (עמ' 76 שורות 11-10).

18. גם מר עוקבי שהיה מנהלו הקודם של התובע, היה מיודד עימו וניהל עימו שיחות מעת לעת, סיפר בתצהירו, כי התובע אמר לו, כי אינו שבע רצון ממינויה של הגב' כהן גבורה למנהלת הסניף ולטעמו אינה ראויה לכך (סעיף 7 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית הרחיב מר עוקבי על כך וסיפר:

"ש. מה עשית?
ת. דיברתי איתו, אמרתי לו מה קורה איתך, מה קורה בינך לבין דינה, אז הוא אמר לי שהוא לא אהב את המינוי שלה, לא אהב את זה שמינו אותה. הוא אמר לי שהוא לא רואה את העתיד שלו בחברה ושהוא גם הבין שאם הוא ירצה לקום וללכת תהיה לו בעיה, אז אין לו ברירה הוא יעשה בלאגן.

ש. אתה זוכר שהוא אמר לך את המילים האלה הוא יעשה בלאגן?
ת. כן, לא פעם אחת. "
(עמ' 38 שורות 16-22)

"ש. בסעיף 8 אתה כותב שהוא אמר לך שהוא לא רואה את עתידו בחברה מה הכוונה?
ת. הוא רצה לנהל את הסניף.

לאחר שדינה מונתה הוא הבין שהוא לא יהיה מנהל הסניף. הוא אמר שהוא ילך ללמוד."

(עמ' 41 שורות 5-8).

19. כאשר התובע נשאל לדעתו על מנהלת הסניף, הגב' כהן גבורה, אמר כהאי לישנא:

"ש. מה דעתך על דינה כהן כמנהלת
ת. לחוצה, יש מקום לשיפור.

ש. מתאימה או לא מתאימה
ת. אני לא יכול לתת לך דעה מקצועית.

ש. מתוך מערכת הכרותך את האנשים, את הנתבעת, מתאימה או לא - דיעה אישית שלך
ת. יש חלקים מסויימים שכן ויש חלקים מסויימים שלא.

לדעתי, נגיד שהכף נוטה לזה שהיא לא מתאימה. זו דיעה אישית שלי. יכול להיות שיש דברים מקצועיים שמישהו מקצועי יכול להגיד שכן. דיעה אישית, נוטה ללא מתאימה. "

(עמ' 14 שורות 4-15).

20. שמענו את עדויותיהם של מר עוקבי ושל הגב' כהן גבורה, התרשמנו גם מעדות התובע, ומצאנו, כי יש בסיס לנאמר על ידי עדי הנתבעת, לפיו הגעתה של הגב' כהן גבורה שינתה את יחסו של התובע לעבודה.
אנו מאמינים, כי התובע רצה בתפקיד והתאכזב, כאשר זה נמסר לאחרת. במיוחד כאשר מי שנבחרה, לטעמו של התובע, לא היתה כשירה לתפקיד.

21. מערכת היחסים של התובע עם מנהלת הסניף

הגב' כהן גבורה סיפרה בתצהירה, על התנהגות התובע החל ממועד היכנסה לתפקיד:

"7. למן תחילת חודש אוגוסט 2000, התחלתי להבחין שינוי בהתנהגותו של ידעי. הדברים באו לידי ביטוי בכך שידעי לא ביצע את תפקידו בנאמנות ובמסירות כפי שביצע עד לאותו מועד.
בנוסף, ידעי לא היה מוכן לקבל ממני הוראות לביצוע המשימות השוטפות.

8. לא די כי ידעי לא נשמע להוראותיי, הוא גם פנה לעובדים נוספים בסניף והציע להם שלא להישמע להוראותיי. התנהגותו המזלזלת של ידעי פגעה בי קשות שכן, עד לאותה תקופה, חשתי בחיבה גדולה לידעי ועקב השינוי בהתנהגותו חשתי בהתייחסות פוגעת ומזלזלת מצידו של ידעי."

בחקירתה הנגדית סיפרה הגב' כהן גבורה:

" ש. תצייני לי את האירוע הראשון שהרגשת שיש בעיה?
ת. אני מדברת למשל עם הנוטל תעשה ככה, או שאני מתקשרת אליו ואני שואלת אותו מה נשמע עם היציקות, לא רוצה לענות לך. מחובתו של סדרן ליידע אותי. זה קרה כשקיבלתי את הניהול.

ש. מתי הוא אמר לך לראשונה לא רוצה לענות לך
ת. לא זוכרת. זה היה המקרה הראשון ששאלתי אותו מה קורה עם הסידור הוא אמר לא רוצה לענות לך.
...

ש. אני אומר לך שהוא החל לשנות את ההתנהגות בחודש אוגוסט זה מופרך - ב- 7.8 הוא תפקד כרגיל לחלוטין ונתן לך שיתוף פעולה מלא כסדרן ורק אחרי שהוא חזר מהחופשה אז התחיל השינוי בהתנהגות שלו את מסכימה לזה?
ת. לא מסכימה.

ש. האם בחודש אוגוסט כשהתחילו שינויים בהתנהגות שלו דיברת עם מישהו בהנהלה
ת. לא. לא הייתי צריכה אני צריכה לפתור את הבעיות שלי לבד.

...

ש. בסוף הסעיף הזה את כותבת שהוא לא היה מוכן לקבל ממך הוראות
ת. נכון.

ש. מה למשל
ת. חובה להגיד כמה יציקות, האם לפזר את הבחורים הוא לא רצה להשמע לי, להגיד לי.

ש. אבל הוא המשיך לתפקד כסדרן
ת. המשיך אבל לא שם עלי. הוא היה לוקח את הכרטיס שלו ב- 15:00, 15:30 שאלתי איפוא ישראל אמרו לי הוא הלך הביתה. "

(עמ' 77 שורות 22-28, עמ' 78 שורות 1-7, 21-29).

שוב נציין, כי עדותה של הגב' כהן גבורה, עשתה עלינו רושם מהימן . מדובר באישה שקודמה לתפקיד ניהולי וניסתה להראות, לפחות בתחילת דרכה כמנהלת, כי היא יכולה להסתדר עם עובדיה, בלי התערבות חיצונית. על כן, היא ניסתה בדרכה שלה להתמודד עם התובע.
התנגדותו של התובע למינוי של הגב' כהן גבורה, כמו גם אכזבתו שלא מונה לתפקיד זה הובילו אותו להתנהג בעויינות כלפי המנהלת.

22. הוצאת התובע לחופשה בסוף חודש אוגוסט 2000

הגב' כהן גבורה, סיפרה בתצהירה על הרקע ליציאתו של התובע לחופשה בסוף חודש אוגוסט 2000:

"לקראת סוף חודש אוגוסט 2000, התקיימה ביני לבין ידעי שיחה אשר במהלכה ביקש ידעי לצאת לחופשה בת מספר ימים, בין התאריכים 29.8.00 - 31.8.00 . חרף ריבוי הזמנת הבדיקות בחודשי הקיץ, שכן בתקופה זו מבצעים הקבלנים את מרבית יציקות הבטון על מנת שלא לסכן את היציקה בשל החורף הגשום, הסכמתי לאשר לידעי את החופשה ואף שמחתי על שידעי החליט לצאת לחופשה, שכן קיוויתי כי לאחר שישוב ידעי מחופשתו, הוא יחזור עם כוחות חדשים וישוב לעבוד באותה מסירות ובאותה נאמנות שעבד קודם לכן. "

בחקירתה הנגדית חזרה הגב' כהן גבורה על כך:

"ת. באוגוסט הוא גם יצא לחופשה, צ'יפרתי אותו הוצאתי אותו לחופשה. אנחנו יוצאים כשאין עבודה בחורף.

ש. התובע יצא לחופשה, זה צ'ופר
ת. כן, אמרתי שהוא מלא בלחץ, לא יודעת מה הבעיות שלו הוא כל הזמן יושב מבועס. ניסיתי לדבר איתו והוא לא רצה לשמוע. הוצאתי אותו לחופש חשבתי שהוא יחזור אדם חדש."

23. על אף שהמועד בו ביקש התובע לצאת לחופשה - אמצע השבוע בחודש אוגוסט - היה לא מתאים לנתבעת, הסכימה המנהלת להוצאת התובע לחופשה, על מנת להיטיב עימו ולאפשר לו לחזור ממנה רגוע יותר ומוכן לבצע את העבודה.

24. התובע יצא לחופשה, ולקח עימו את הרכב של הנתבעת,אותו הוא נוטל מידי יום בתום יום העבודה. התובע מודה בתצהירו, כי לצורך קבלת הרכב הצמוד לנסיעות פרטיות היה צריך באישור ( סעיף 12).
בחקירתו הנגדית מסר התובע, כי קיבל אישור ממנהלת הסניף לקחת את הרכב לחופשה (עמ' 8 שורות 4-14).
מנגד, סיפרה הגב' כהן גבורה בתצהירה, כי לא אישרה לתובע לצאת לחופשה עם הרכב מאחר ואינה מוסמכת לעשות כן. הנוהלים הם שכל עובד היוצא לחופשה חייב להשאיר את הרכב בסניף אלא אם קיבל אישור של מנהל מחלקת הרכב. היא הפנתה את התובע למנהל מח' הרכב (סעיף 10 לתצהיר).

מנהל מח' הרכב, מר יהושע כהן, אישר בתצהירו כי התובע לא פנה אליו לקבל אישור ליטול את הרכב לחופשה, וכי הוא המוסמך היחיד לאשר זאת ( סעיף 3-4 לתצהיר).

25. אנו מקבלים את עדויות הנתבעת בנקודה זו וקובעים, כי התובע יצא לחופשה עם רכב הנתבעת מבלי שקיבל את אישורה המוקדם לכך. נראה לנו סביר, כי בהתחשב במועד חופשתו של התובע באמצע השבוע, ובהתחשב בעומס העבודה שהיה בסניף, כי לא על נקל היו מוותרים על רכב. יתרה מזאת, אישור ללקיחתו של רכב, צריך להינתן בראיה רוחבית של כל סניפי הנתבעת ולא רק סניף אחד ועל כן מי שצריך לתיתו הוא מנהל מח' הרכב ולא מנהל הסניף.

26. הגב' כהן גבורה ממשיכה בתצהירה לתאר את שקרה ביום בו יצא התובע לחופשה. היא גילתה שהתובע יצא לחופשה עם הרכב ויש להניח שהדבר התגלה כאשר היה צורך ברכב. היא ניסתה להשיג את התובע בטלפון הנייד של הנתבעת, אך לא הצליחה בכך. היא ניסתה לאתר התובע באמצעות אחותו ולא הצליחה. היא הודיעה זאת להנהלת החברה על מנת שתקבל רכב חלופי כדי שתוכל לבצע את העבודה ( סעיף 10 לתצהיר).

27. גם מר חי נאמן סיפר בתצהירו, כי לאחר שהתברר לו שהתובע יצא לחופשה ארוכה ונטל עימו את רכב החברה, הורה להתקשר אליו ולומר לו כי עליו לחזור לעבודה ולהשיב את הרכב. אך בפועל הדבר לא קרה ( סעיף 10-11 לתצהירו).

28. חזרתו של התובע מחופשה ונטילת הרכב ממנו

התובע מספר בתצהירו, כי עם חזרתו מחופשה ב- 3.9.00 (יום א') פגש את מר חי נאמן וזה הורה לו "בפני
ם זועפות" למסור את מפתחות הרכב ללא כל הסבר (סעיפים 14-15 לתצהיר).

29. מר חי נאמן מספר, כי באותו יום אכן הורה לתובע למסור את מפתחות הרכב לעובד אחר, לאחר שמנהלת הסניף פנתה אליו וביקשה, כי ילך לאתר עבודה אך הוא סירב. על כן התובע התבקש למסור את מפתחות הרכב, ואלו נמסרו לעובד אחר שיבצע את המשימה.
התובע לא קיבל את הרכב בסופו של אותו יום מאחר ולפי עדותו של מר נאמן, התובע העדיף לצאת מוקדם יותר ( עמ' 63 - 64).

מעיון בדוח הנוכחות של התובע (נספח כ"ה לתצהירו) עולה כי אכן התובע יצא בשעה 13:00 באותו יום (3.9.00). התובע טען, כי היה לו ארוע משפחתי באותו תאריך (עמ' 9 שורות 13-14). לגרסה זו לא הובאה הוכחה או אישור כלשהו.

30. רכבו של התובע לא נמסר לו יותר לאחר מכן ועל אף שהדברים לא נאמרו במפורש על ידי הנתבעת, ברור לנו הרקע לכך. התובע לקח את הרכב לחופשה ללא אישור, סרב לבצע עבודה ובשל כך שהרכב נמסר לעובד אחר, יצא מוקדם יותר.
מר חי נאמן סיפר, כי ניסה לברר זאת עם התובע ולהבין את הסיבות להתנהגותו:

"ש. מה הוא ענה לך
ת. הוא ענה לי בד"כ נמאס לי, ואם לא נראה לכם תפטרו אותי."

(עמ' 64 שורות 18-19).
31. בהמשך אותו שבוע ניתן לראות מדוח הנוכחות, כי התובע עבד כרגיל בימים ב' עד ה' ואף נשאר מספר שעות אחרי השעה 15:00 בכל יום. התובע מציין בסעיף 18 לתצהיר, כי המשיך לעבוד כסדרן עבודה באותו שבוע.
יחד עם זאת, הגב' כהן גבורה סיפרה, כי עם חזרתו של התובע מחופשה, כל תקוותיה בקשר לשינוי בהתנהגות התובע התבדו. הוא המשיך להתעלם מהוראותיה, המשיך לפגוע ולזלזל בה, בפני
יתר עובדי הסניף ואף עודד אותם לעשות כן כמוהו (סעיף 12 לתצהירה).

32. העדרות בסוף השבוע

התובע מציין בתצהירו בסעיף 18 כי שם לב שסידור העבודה ליום שישי 8.9.00 אינו עמוס ולכן ביקש ממנהלת הסניף לצאת ליום חופשה. מנהלת הסניף סירבה לכך ולטעמו של התובע סרוב זה היה נטול הגיון ונבע רק מהרצון להתעמר בו.

בעניין זה סיפרה הגב' כהן גבורה בתצהירה -

"12. ...סירובי לאפשר לידעי לצאת לחופשה זו, נבעה בשל הצורך בעובדים בסניף שכן היה עלינו לבצע משימות רבות, מה גם שידעי קיבל חופשה בת מספר ימים רק שבוע קודם לכן. עקב אי הגעתו של ידעי לעבודה ביום 08.09.00 , ללא כל התראה מוקדמת, נאלצתי לחלק את משימותיו של ידעי בין יתר העובדים בסניף, גם אם לעובדים אלו היו משימות רבות לבצע באותו היום. "

33. כאמור התובע נעדר מהעבודה ביום 8.9.00 למרות שחופשתו לא אושרה על ידי מנהלת הסניף.
התובע בחקירתו הנגדית לא נתן הסבר שהניח את דעתנו, מדוע מצא לנכון שלא למלא אחר הוראות הממונה עליו ( עמ' 7).

34. גם כאן ברור היה ורק הגיוני הוא, שהתנהגות זו כמו קודמתה, לא תישאר בלי תגובה מצד הנתבעת.

35. הפסקת עבודתו של התובע כסדרן עבודה

עם חזרתו של התובע לעבודה ב - 10.9.00 הודיעה לו מנהלת הסניף כי הוא מפסיק את עבודתו כסדרן עבודה והוא ישמש כנוטל בטון (סעיף 19 לתצהיר התובע).
במכתב שערכה מנהלת הסניף ואותו הפנתה למנכ"ל הנתבעת ב 18.9.00 (נספח י' לתצהירה) ציינה, כי קיבלה ב 10.9.00 את הוראתו של מר נאמן שעליו לעבוד כנוטל בטון ולא כסדרן. בעקבות כך אמר התובע לסדרן סמי בוחבוט, שהוא לא יבצע שום עבודה רק אחרי שידבר עם המנכ"ל.

36. מכתבו של מר נאמן למנהלת הסניף צורף לתצהיר התובע כנספח כ' ובו נרשם:

"ישראל חוזר לעבודתו השגרתית - נטילת בטון מכאן ועד בכלל.
בסידור כרגיל יהיו נגה ואתי אם יהיה צורך בתגבור זמני נדבר בנושא".

37. בימים שלאחר מכן מתארת הגב' כהן גבורה במכתבה מיום 18.9.00 (נספח י' לתצהירה) את פועלו של התובע כדלקמן:

"...ממחרת הוא רק טייל וחיכה להיכנס לשיחה עם חי ורנה נאמן ולא עזר לנו ביציקות למרות שיש לי 3 נוטלים על 25 יציקות + קרקע וצמודה ברכבת היום ו- 2 עובדים במילואים מאז ועד היום, מסרתי זאת לחי בעקבות מכתבו אלי והוא אמר לי כל עוד שלא מפריע לך אל תדברי עימו שימשיך להסתובב. ביום ה' 15/9/00 הודיעה לי אתי מהמרכזיה שישראל חולה עד יום א'..."

התובע ידע לספר בתצהירו, כי ביום 10.9.00 עבד משעה 7:21 ועד 17:01 (שעתיים מעל הנדרש, ביומיים שלאחר מכן סיים ב 15:00 שהיא שעת הסיום הפורמלית בנתבעת, וב- 13.9.00 חש ברע, לאחר שעתיים וחצי של עבודה, עזב את העבודה ושהה בחופשת מחלה עד 15.9.00.

38. לסיכום נקודה זו יכולים אנו לקבוע, כי ההתדרדרות בתפקוד התובע נמשכה ביתר שאת לאחר שניטל ממנו התפקיד של סדרן עבודה. נטילת התפקיד בנסיבות בהן המשיך התובע להמרות את פי הממונים עליו נראית לנו סבירה ומוצדקת ועושה רושם שהתובע לא התכוון לעשות דבר שיצדיק את החזרת התפקיד אליו.

39. מכתב מנהלת הסניף והתשובה לו

השבוע שהחל ב 17.9.00 נפתח עם מכתבה של מנהלת הסניף לתובע (נספח א' לתצהיר הגב' כהן גבורה ) על הרקע למכתב ציינה המנהלת בסעיף 15 לתצהירה, כי התובע סרב לבצע כל עבודה שהטילה עליו תוך שהוא נוקט מעין "שביתה איטלקית" . במכתב המנהלת למנכ"ל הנתבעת מיום 18.9.00 היא מזכירה, כי עם חזרתו של התובע מחופשת המחלה ביום א' הוא המשיך להסתובב. היא שוחחה על כך עם המנכ"ל וזו ביקשה ממנה לכתוב את המכתב.

במכתב זה כתבה המנהלת כדלקמן:

"1. ביום 7.9.2000 התבקשת להגיע לעבודתך השוטפת ביום שישי ה- 8.9.00 (לא אושרה לך חופשה) - אולם לא הגעת.

2. החל מיום 10.9.2000 הנך מסרב לבצע כל עבודה הנדרשת ממך.
סרובך לבצע עבודה גורם נזקים רבים לסניף אשדוד וזוהי הפרה חמורה של הסכם העבודה עליו אתה חותם.

הנך מתבקש לחזור לעבודה הסדירה מיד ולבצע את המוטל עליך

בכבוד רב,
דינה כהן גבורה
מנהלת סניף אשדוד."

התובע השיב למכתב זה (נספח כ"ב לתצהיר הגב' כהן גבורה):
"א. בתאריך 8/9/00 יצאתי לחופש על פי בקשתי.
לסירובך לאפשר לי חופש לא היה כל בסיס רלבנטי ואף לא נגרם כל נזק (ועל כך יעיד סידור העבודה שפעל ללא תקלות).

הסירוב היה המשך ישיר למדיניות החדשה להרע באופן מוחשי את תנאי העסקתי בחברה.

ראי דוגמאות :

1. עפ"י הוראת חי נאמן נשלל ממני רכב צמוד שהיה ברשותי.
2. פגעו בי מבחינה מקצועית בכך שהחזירו אותי למעמד של נוטל כאשר מזה קרוב ל- 4 שנים משמש אני כסדרן ואחראי על הנוטלים.

ב. לטענתך כי מסרב אני לצאת לעבודות, ברצוני להזכירך שמזה למעלה משבוע ויותר אינך יוצרת עימי קשר.
יתרה מזו, לא התבקשתי ע"י הסדרן החדש, סמי בוחבוט, לצאת לעבודות ואף לא על ידך, על כן איני מבין על מה טענתך בעניין זה.

ג. לפיכך, לאור האמור לעיל הריני נותן לכם הזדמנות לתקן את המצב לפני שאשקול הליכים נוספים, כולל מתן הודעת התפטרות, אשר תזכה אותי בפיצויי פיטורין במידה שלא יתוקן המצב על ידכם.

בכבוד רב,
ישראל ידעי
"

הגב' גבורה כהן סיפרה בתצהירה, כי בעקבות מכתב התובע הזמינה אותו לשיחה בה הבהירה לו, כי הנתבעת רואה בו עובד חיוני ולכן אין בכוונתה לפטרו. כמו כן הבהירה לו המנהלת כי תפקידו הוא נוטל בטון. השיחה הסתיימה בהבנה, כי על התובע לשפר התנהגותו ( סעיף 16 לתצהיר).
40. התובע הודה, כי בשיחתו עם מר עוקבי סיפר לו כי לאחר שלקחו לו את הרכב והתפקיד, לא תפקד טוב ( עמ' 21 שורות 27-29).

41. הארוע מיום 18.9.00

בהמשך מכתבה של הגב' כהן גבורה מיום 18.9.00 היא מספרת, כי ביום 18.9.00 ביקשה מהתובע שיבצע נטילות והוא התחיל להקשות עליה. הוא ביקשה שימלא את הניירת כמו שצריך ואח"כ -

" הוא פתח עלי את הפה לפני כולם בדלפק ואמר לי שאת עבד כי ימלוך, אני אעשה איתך מלחמות חורמה, וכו'. והרים את הקול שלו לפני כולם עלי."

42. בהמשך אותו מכתב ציינה המנהלת, כי כשהתובע יצא לקחת יציקה, פנה אליו הסדרן, מר בוחבוט, שימשיך את היציקה במקום אחר, והוא אמר לו, שהוא בהפסקה.

ובסוף המכתב היא מציינת:

"מצטערת שנאלצתי לבקש את עזרתו של חי בטלפון היות ואתה היית בפגישה עם אורלי ולא רציתי להפריע לך, זה פשוט הרתיח אותי שלא היה מוכן להמשיך את היציקה כאשר אני בסידור והוא נוטל שלי."

43. התובע אישר בחקירתו הנגדית, כי אכן סירב לצאת לנטילה מאחר והיה בהפסקה ולא מצא מקום להפסיקה. הדבר נראה תקין בעיני התובע ( עמ' 11-12).

44. הארוע מיום 19.9.00

הגב' גילה אלקובי סיפרה בתצהירה כיצד נאלצה להתערב באופן אישי ביום 19.9.00.

"ביום 19.9.00 נאלצתי להתערב באופן אישי וזאת לאחר שידעי סירב לצאת לנטילת בטון שהוזמנה ע"י חברת "מנרב", אשר היו לה קשרי עבודה עם איזוטופ. לאחר שדינה הודיעה לי כי היא "מתחננת" בפני
ידעי על מנת שזה ייצא לבצע את הנטילה בעבור חברת "מנרב", מסרב ידעי להישמע להוראותיה של דינה בטענה כי הוא סועד את ארוחת הצהריים עם חברתו לחיים, אשר היתה עובדת איזוטופ באותם ימים. לאור זאת, התייצבתי באופן אישי בסניף אשדוד וביקשתי מידעי לצאת ולבצע את נטילת הבטון, נאות ידעי לבצע את הנטילה."

מנהלת הסניף כתבה על כך למנכ"ל ואף הדגישה, כי מדובר היה ביציקה שנמצאת בעיצומה ועל כן היתה דחיפות לצאת לשטח וליטול דגימה (נספח ט' לתצהיר הגב' כהן גבורה).

45. על כך נשאל התובע בחקירתו הנגדית וכך סיפר :

" ש. 19.9.00 זכור לך שדינה מנהלת הסניף אשדוד ביקשה ממך לצאת לנטילה ואתה סירבת
ת. כן אני זוכר.

ש. מדוע סירבת
ת. לא סירבתי. היא פנתה אלי כשישבתי לאכול, הייתי באמצע האוכל היא אומרת לי תצא ליציקה כאילו אני לא צריך לאכול אמרתי לה תמתיני ואח"כ יצאתי.

ש. האם נכון שדינה קראה לגילה
ת. נכון.

ש. למה גילה ניגשה אליך
ת. היא אמרה לי שדינה מבקשת ממני לצאת לטענתה אמרתי לה לא. אני אמרתי לה שאני אסיים לאכול אני אצא. אמרתי לה שהצבא צועד על קיבתו.

ש. יש איזה שהיא הררכיה, בצבא יש פקודות יש הרבה דברים, בצבא אתה גם מורד - אתה סבור שנהגת נכון לגבי המקרה הזה ב - 19.9?
ת. כן. "

(עמ' 10 שורות 11-27)

46. דומה שאין צורך להוסיף על כך דבר. התובע המשיך שלא לקבל עליו את מרותה של מנהלת הסניף, תוך שהוא משפיל אותה לעיני שאר עובדי הסניף.

47. המכתב מיום 20.9.00

התובע התבקש על ידי מנהלת הסניף לפנות את הפסולת אך הוא התחמק מכך בתירוצים שונים.
בעקבות כך כתבה מנהלת הסניף לתובע ביום 20.9.00 מכתב בעניין ( נספח ג' לתצהיר הגב' כהן גבורה).
התובע אישר בחקירתו הנגדית, כי חלק מתפקידו של נוטל בטון הוא לפנות את הפסולת. הוא אכן סירב לבקשת מנהלת הסניף לעשות כן, כי הדבר נראה לו מבזה ( עמ' 16-17).

48. מתקשים אנו להבין מדוע התובע אינו יכול לבצע את תפקיד נוטל הבטון במלואו, ולראות בתפקיד פינוי הפסולת משום ביזויו, אלא אם נסיק, כי התובע גמר אומר לסיים את עבודתו בנתבעת.

49. הרמת קול על היועצת המשפטית של הנתבעת

מר חי נאמן סיפר בתצהירו, כי ראה את התובע נכנס לחדרה של היועצת המשפטית של הנתבעת, עו"ד אהרוני, שם עבדה חברתו באותו זמן כמזכירה. הוא שמע את התובע מרים את קולו על עו"ד אהרוני והוא שמע אותו אומר לה "יש לך עסק איתי." הוא שאל את עו"ד אהרוני לפשר העניין וזו הסבירה לו כי הקללות והאיומים באו בשל הערות שהעירה למזכירתה. הוא ביקש לברר זאת עם התובע וזה טען כי היא העליבה את חברתו (סעיפים 8-9 לתצהירו).

50. בחקירתו הנגדית אישר התובע שהוא הרים את קולו על עו"ד אהרוני מאחר ולא דאגה לחברתו להסעה, לאחר שנשארה שעות נוספות. זה נראה לו תקין והגיוני שהוא יפנה לאחראית על חברתו, והרים עליה את הקול ( עמ' 18-19).

51. לא היינו מביאים את התאור של ארוע זה, אלמלא סברנו,כי הוא מאפיין את התנהגותו של התובע שהפכה להיות משתלחת וחסרת רסן כאשר ברור לנו, כי פניו היו לעזוב את הנתבעת.

52. העדרות מהעבודה

בימים שבאו בסוף ספטמבר ובחודש אוקטובר, התובע נעדר בשל מחלה, ובימים שנכח בהם נהג לעזוב לפני הזמן וכהרגלו לא נשמע להוראות מנהלת הסניף.
כך מתארת מנהלת הסניף במכתבה מיום 2.10.00 (נספח ד' לתצהירה):

"התובע הגיע לעבודה בשעה 8:30 יצא ליציקה משעה 9:30 עד 14:35 , כשחזר התברר, כי שבר את המפתח בתוך דלת הרכב. לאחר מכן החתים את הכרטיס
והלך הביתה. "

ובמכתב אחר מציינת המנהלת, כי הוא התבקש לעזוב ולצאת ליציקה והוא סרב. המנהלת רושמת בסוף מכתבה, כי מבחינתה הוא לא יכול לתפקד עם חוסר אחריות שכזה (נספח ד' לתצהירה) .
53. התפטרות התובע ותחילת לימודיו

בתאריך 23.10.00 מסר התובע למנהלת הסניף מכתב ובו הודיע על התפטרותו עקב הרעת תנאים (נספח ה' לתצהיר הגב' כהן גבורה).

54. 6 ימים לאחר מכן ב 29.10.00 התחיל התובע את לימודי המשפטים שלו במסלול בוקר. התובע סיפר בחקירתו הנגדית, כי אחיו רשם אותו בסביבות אוגוסט. הוא לא סיפר על כך לממונים עליו (עמ' 13). הוא עבר מבחני קבלה לקראת סוף ספטמבר וידע שהתקבל שבועיים לפני תחילת הלימודים (עמ' 16). בהסכמת הצדדים צויין, כי התובע קיבל הודעה על קבלתו ב- 5.10.00 (בש"א 2343/02).

55. ס י כ ו ם

הערכה אובייקטיבית של מכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות התובע מלמדת, שהרעת תנאי עבודתו של התובע נגרמה לא מטעמים פסולים, אלא ענייניים ובאשמת התובע בלבד.

התובע לא השלים עם מינויה של הגב' כהן גבורה כמנהלת, הוא היה רוצה לראות את עצמו מנהל את הסניף. כשהתקווה נגוזה, החל התובע להתייחס בעוינות למנהלת החדשה. הוא לא נענה להוראותיה והוא פתח במהלך, שמשמעותו היתה עזיבת העבודה אצל הנתבעת. הוא נרשם ללימודי משפטים במסלול בוקר. גם אם היה נרשם למסלול ערב, בהתחשב בכך, ששעות העבודה של התובע נמשכו מעבר לשעה 15:00 והיו עד 18:00 ו- 19:00, עדיין היה צריך לעזוב את עבודתו אצל הנתבעת

התובע יצא לחופשה, עם רכב החברה מבלי שקיבל אישור לכך. כשחזר מהחופשה, המשיך בהתנהגותו הלעומתית, ובאופן מוצדק נשלל ממנו הרכב הצמוד. יש לזכור גם שרכב צמוד ניתן לעובד גם כהטבה וגם לצרכי העבודה. כאשר מתברר, כי הרכב אינו משמש את צרכי העבודה בשל התנהגות העובד, מוצדק לשלול ממנו את הרכב.
בהמשך כאשר התנהגותו של התובע מגלה חוסר אחריות, אין מקום, כי ישמש בתפקיד הדורש אחריות.
משהתנהגותו של התובע החמירה והוא נעדר מהעבודה למרות שלא אושרה לו החופשה, היה מוצדק לקחת ממנו את תפקידו כסדרן עבודה.

התובע לא החמיץ אף הזדמנות להראות שאין בכוונתו לשפר את התנהגותו, אלא עמד במריו והמשיך שלא לשתף פעולה עם מנהלת הסניף.

דברי העד מר משולם עוקבי, המתגורר בבני עשיי, הישוב בו התגורר התובע והיה מנהלו הקודם של התובע, ואשר העריך אותו, היו אמינים עלינו. הוא סיפר, כי התובע אמר לו כי לאחר שהתברר לו שלא יהיה המנהל, הוא אמר שיעשה בלגאן וילך ללמוד ( עמ' 38, עמ' 40 שורות 16-18, עמ' 41 שורה 8, סעיף 9 לתצהירו).

56. התובע עשה כל שביכולתו על מנת שהתפטרותו תחשב ככזו המזכה אותו בפיצויי פיטורים. הוא ניסה להראות, כי כל שקרה לו - נטילת הרכב, הפסקת עבודתו כסדרן עבודה, נגרמו לו בגלל שרירות לב של הנתבעת אולם לא כך הדבר. אין חולק, כי בחינת שלילת התנאים הנ"ל במנותק מהנסיבות שהביאו אליהן, היא הרעת תנאים מהותית, שמצדיקה התפטרות ומזכה בפיצויי פיטורים. אך לא זה המקרה של התובע, שתכנן את מעשיו וגרם להרעת התנאים. בכך התובע שמט את הקרקע מתחת לזכותו לפיצויי פיטורים.

57. עוד נוסיף, כי עובד אינו יכול לשנות באופן חד צדדי את תנאי העסקתו מבלי לצפות, כי המעביד לא יגיב לכך. במקרה שלפנינו התובע בחר שלא לקיים באופן עקבי את הוראות המעביד, אם בנטילת הרכב בזמן החופשה, אם בהעדרות הלא מאושרת ואם בסרובו לקבל הוראות מהמנהלת. סרובו של התובע לקיים את חלקו בחוזה העבודה הביא בהכרח להרעת תנאיו, שכן כל מעביד סביר, מחוייב להגיב בדרך כלשהיא שבהכרח גורעת מתנאי העבודה של העובד. התייחסות שכזו של המעביד להתנהגות העובד, אינה יכולה להחשב כהרעת תנאים, כאשר העובד הוא הגורם לכך. על כן, גם מסיבה זו אין התובע זכאי לפיצויי פיטורים.

58. לו התובע, היה מגלה את כוונותיו לנתבעת ומיידע אותה על רצונו ללכת ללמוד, ובשל כך להתפטר בלי הארועים המיותרים שקרו מאז אוגוסט ועד להתפטרותו, היה ראוי לשחרר לתובע את כספי פיצויי הפיטורים, שכן התובע היה מסיים את עבודתו באותה דרך בה עבד כל שאר התקופה - כעובד מסור שלא נמצא רבב בהתנהגותו. משבחר התובע בדרך הנפסדת של התעמתות עם מנהלת הסניף וגרם לכל מה שבא בעקבות כך, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

על כן, תביעת התובע נדחית.

59. התביעה שכנגד

בתצהירה של הגב' אלקובי נטען, כי מעשיו ומחדליו של התובע פגעו בקשריה של הנתבעת עם חלק מלקוחותיה. לראיה הובאו ההכנסות של התובעת מארבעה לקוחות בשנים 99-2000 ובארבעת החודשים הראשונים של 2001. מהנתונים ניתן ללמוד על ההכנסות ב- 4 החודשים הראשונים של 2001 שעמדו על 28,100 ₪ ובשנת 2000 עמדו על 803,200 ₪ . כלומר, ירידה של למעלה מ - 700,000 ₪.

60. הנתבעת טוענת בסיכומיה, כי הוכח שבשני מקרים התובע הודה, כי סירב לבצע נטילות ואף לקוחות של הנתבעת התלוננו על כך כעולה מנספח ד' לתצהיר הגב' אלקובי.

61. יחד עם זאת, מתקשים אנו כיצד ניתן לקבוע, כי הוכח קשר סיבתי בין מעשיו של התובע והירידה בהכנסות הנתבעת.
ראשית, לא הובאו בפני
נו כל ההכנסות של ארבעת הלקוחות שצויינו בתצהיר הגב' אלקובי לכל שנת 2001. נראה לנו, כי לא במקרה הובאו רק 4 חודשים משנת 2001 ולא יתרת החודשים. באותו אופן, לא ראינו נתונים על התפלגות הכנסות לפי חודשים בשנים 2000 ו- 99', שמהם ניתן לראות אם ישנם חודשים, שבאופן קבוע ההכנסות בהם נמוכות, והדבר מתאזן עם חודשים אחרים.

שנית, הנזק שנגרם לנתבעת לא הוכח גם מבחינת הלקוחות שלא הובאו לעדות. הנתבעת הציגה רק מכתב אחד של חברת "קן התור" מיום 1.3.01 (נספח ד' לתצהיר הגב' אלקובי) המדבר רק על מקרה אחד בו היה מעורב התובע.

שלישית, לא הוכח, כי למרות שהתובע סרב לצאת לנטילות שהתבקש, לא יצא מישהו אחר במקומו.
רביעית, ככל שהתובעת היתה מוכיחה את נזקיה, עדיין הקשר הסיבתי למחדליו ומעשיו של הנתבע, נראה לנו קלוש ובלתי הגיוני.

62. מכל המקובץ עולה, כי ראוי היה שהתביעה שכנגד לא תוגש כלל והיא נדחית.

63. סוף דבר

התביעה והתביעה שכנגד, נדחות.

64. אין צו להוצאות.
ניתן היום כ"א באלול, תשס"ד (7 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
______________
אילן סופר
- שופט
001247/01עב 734 דקלה








עב בית דין אזורי לעבודה 1247/01 ישראל ידעי נ' איזוטופ בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/09/2004)