פסקי דין על אברהם עזרן | פסקי דין על דניאל רוש | פסקי דין על רנא אמסלם | פסקי דין על אריה פרידמן

31034-04/14 א     13/08/2014




א 31034-04/14 אברהם עזרן, דניאל רוש, רנא אמסלם נ' אריה פרידמן








בית משפט השלום בנתניה




ת"א 31034-04-14 פרידמן נ' עזרן ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בקשה מס' 2






בפני

כב' הרשמת הבכירה
מרי יפעתי


מבקשים
/ נתבעים


1. אברהם עזרן
2. דניאל רוש
3. רנא אמסלם


נגד


משיב / תובע

אריה פרידמן



החלטה

1.
בפני
י בקשה להעברת התביעה לבית המשפט השלום במחוז תל אביב, לאור טענה בדבר העדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

2.
המשיב הגיש תביעה כספית כנגד המבקשים בסך של 89,366 ₪. ביסוד התביעה עומד אי תשלום שכר טרחה למשיב עבור ייצוג המבקשים בבוררות, בפני
הבורר הרב שפרן בבני ברק, וזאת בהתאם להסכם שכר טרחה אשר נכרת בין הצדדים בעל פה.

לעניין הסמכות המקומית, נטען בכתב התביעה כי הסמכות מסורה לבית משפט זה "נוכח המקום שנועד לביצוע ההתחייבות במשרדו של התובע בנתניה".

3.
המבקשים טוענים בבקשה כי כתב התביעה עצמו אינו מפרט ולו עובדה אחת שיש בה כדי להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה. ההיפך הוא הנכון, הנטען בכתב התביעה מלמד כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בתל אביב, ובין היתר מקום מגוריו של הנתבע 1, המשמש גם כנציג הנתבעות 2-3, הינו בבני ברק, הבוררות נערכה בבני ברק ואף הפגישות בין המשיב לעורכי הדין של המבקשים נערכו בתל אביב.

המשיב בתגובה טען כי נטען מפורשות בכתב התביעה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה לאור "המקום שנועד ליצירת ההתחייבות, במשרדו של התובע בנתניה". לטענתו,
המקום שנועד ליצירת ההתחייבות הוא המקום בו היה על המבקשים לשלם למשיב את שכר טרחתו, קרי מקום משרדו של המשיב בנתניה.
יצוין בהקשר זה כי על אף שהמשיב בתגובה חזר וטען ביחס ל"מקום יצירת ההתחייבות" נראה כי ,לכאורה, וכפי שאף נטען בכתב התביעה כוונתו היתה לחלופה בתקנות המדברת על המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות.
עוד הוסיף וטען המשיב כי גם אם לא סוכם בין הצדדים המקום בו היה על המבקשים לשלם את שכר הטרחה, הרי שבמצב דברים זה יש לפנות לדין המהותי ולהחיל את הוראות סעיף 44 לחוק החוזים, הקובע כי חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיימו במקום עסקו של הנושה.

דיון והכרעה
:

4.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, החלטתי לקבל הבקשה.

5.
אין למעשה מחלוקת כי מרבית הזיקות, ובכלל זה מקום מגורי הנתבע 1 (בני ברק), המקום בו התקיימה הבוררות (בני ברק)
והמקום בו התקיימו הפגישות בין המשיב לבאי כח המבקשים (תל אביב) , הינן לבתי המשפט במחוז תל אביב.

החלופה היחידה עליה מבסס המשיב את טענתו להקניית סמכות מקומית לבית משפט זה מבוססת על החלופה המנויה בסעיף 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי : "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות".

לאחר שהוגשה התשובה לתגובה הגיש המשיב בקשה למחיקת התשובה שהגישו המבקשים והבקשה לגופה מהטעם כי הן הבקשה והן התשובה, אשר כללו טענות עובדתיות, הבאות לסתור את טענת המשיב לפיה סוכם בין הצדדים כי על שכר טרחתו להיות משולם בנתניה, לא נתמכו בתצהיר.

איו בידי לקבל הטענה.


הן הבקשה והן התשובה התבססו על הטענות אשר נטענו בכתב התביעה ומשכך, אין חובה לאמתן בתצהיר.
חשוב מכך, טענת המשיב לפיה סוכם בין הצדדים כי שכר הטרחה ישולם במשרד המשיב בנתניה, כלל לא נטענה מפורשות בכתב התביעה וכל שנטען כי משרדו של התובע הוא "המקום שנועד לביצוע ההתחייבות". גם בתצהיר המשיב התומך בתגובה לא צוין מפורשות כי סוכם בין הצדדים כי שכר הטרחה ישולם במשרדו של המשיב בנתניה (ראה סעיף 4 להסכם).

לא זו אף זו, דווקא מהאמור בכתב התביעה ביחס למועדים שהוסכמו לתשלום שכר הטרחה, כגרסת המשיב, עולה כי, לכאורה, התשלומים אמורים היו להיות משולמים האחד, במעמד החתימה על שטר הבוררות (בבני ברק) והשני, במעמד הדיון הראשון בפני
הרב שפרן (בבני ברק) והשלישי עם סיום הטיפול בתיק.

בשים לב לכך כי הבוררות התקיימה בבני ברק וכי זהו המקום בו נפגשו הצדדים, טענת המשיב כי על המבקשים היה לסור למשרדו בנתניה על מנת לבצע התשלומים אינה סבירה בנסיבות העניין.

6.
הוסיף המשיב וטען כי גם אם לא סוכם בין הצדדים המקום לביצוע התשלום הרי שעל פי הדין המהותי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו מקום עסקו של הנושה.

החלת סעיף 44 לחוק החוזים בנסיבות אלה ובעידן המודרני בו התשלומים מבוצעים באמצעים אלקטרוניים או ממוכנים מבלי שמי מהצדדים נדרש להיגע אל מקום עסקו של נותן השירות או מספק הסחורה, הינה מלאכותית ואינה עולה בקנה אחד עם תכלית התקנות.

מקובלת עלי לעניין זה עמדתו של כב' השופט פרידלנדר בת.א. (שלום ת"א) 714188/07 מירס תקשורת בע"מ נת שמטל בינוי פרוייקטים בע"מ (פורסם בנבו), גישה אשר אומצה ע"י בתי המשפט השונים ואף הובאה בתשובה שהגישו המבקשים : "גם הטענה כי מקום התשלום בגין הטובין או השירות הוא במקום מושבו של הספק – הנושה, ועל כן יש בכך כדי להקנות לבית המשפט שבמקום מושבו של הספק סמכות מקומית, מכח תקנה 3(א)(3) בתקנות סדר הדין האזרחי ("המקום שנועד, אן שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות"), בשילוב עם סעיף 44 בחוק החוזים (חלק כללי) – אינה הולמת את אופיו האל מקומי של תשלום בעידן המודרני. אדם החב בתשלום לחברו, אינו עוד צורר את מעותיו בשקיק ונושאן עמו בדרך העולה אל מקום עסקו של הנושה. החייב עשוי לפרוע את חובו באמצעים אלקטרוניים, תקשורתיים, תקשוביים או ממוכנים שונים, שלגביהם המושג "מקום התשלום" מתרוקן מתוכנו, מבחינת הפרשנות התכליתית. בעידן כזה, יש לפרש את "המקום שנועד לקיום ההתחייבות" כמכוון למקום שנועד לקיום ההתחייבות הריאלית, כגון אספקת הסחורה או מתן השירות, ולא כמכוון למקום שבו מתנהל חשבון הבנק של הספק, שלשם יוזרם, מן הסתם, התשלום שייגרע מחשבון הבנק של הלקוח. מקום קיומה של ההתחייבות הריאלית כאמור הוא המקום הרלבנטי לציפיותיהם הסבירות של הצדדים לעסקה, בשים לב לתכליתה של התקנה האמורה".

7.
נוכח האמור לעיל, ומאחר ומרבית הזיקות הינן לבית משפט במחוז תל אביב, כאשר הטענה היחידה מבססת זיקה לבית משפט זה הינה ביחס למקום שנועד לתשלום שכר הטרחה, אני מקבלת הבקשה.
התיק יועבר לכב' נשיאת בתי המשפט במחוז תל אביב לצורך קביעתה את בית המשפט אשר יידון בתביעה.
אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקשים בסך של 1,200 ₪.
לטיפול המזכירות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים
.


ניתנה היום, י"ז אב תשע"ד, 13 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 31034-04/14 אברהם עזרן, דניאל רוש, רנא אמסלם נ' אריה פרידמן (פורסם ב-ֽ 13/08/2014)