פסקי דין על עו"ד גיא גיסין (הנאמן להסדר הנושים ובעלי המניות של אורליין ייזום והשקעות בע"מ) | פסקי דין על נגר כדורי | פסקי דין על דוד חי | פסקי דין על שלמה זילברמן ואח' |

4591/14 רעא     27/08/2014




רעא 4591/14 עו"ד גיא גיסין (הנאמן להסדר הנושים ובעלי המניות של אורליין ייזום והשקעות בע"מ) נ' נגר כדורי, דוד חי, שלמה זילברמן ואח'




החלטה בתיק רע"א 4591/14


בבית המשפט העליון


רע"א 4591/14



לפני:

כבוד השופטת א' חיות


המבקש:
עו"ד גיא גיסין, הנאמן להסדר הנושים ובעלי המניות של אורליין ייזום והשקעות בע"מ (בהסדר נושים).



נ


ג


ד



המשיבים:

1. נגר כדורי



2. דוד חי



3. שלמה זילברמן


4. דוד שמאי


5. יוסף דוריאל


6. רמי אריה ושות' רואי חשבון


7. דורי נוריאל


8. ישראל אליהו


בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב (כבוד השופטת
מ' אגמון-גונן
) מיום 29.05.2014 שניתנה בת"א 015371-07-10

בשם המבקש:
עו"ד יואל פרייליך
; עו"ד אמיר פז
בשם המשיבים 1 ו-2:
עו"ד תמיר יחיא
בשם המשיב 4:
עו"ד דוד קוגן
בשם המשיב 5:
עו"ד יואב רזין; עו"ד ענת לנגר
בשם המשיב 6:
עו"ד דרור זמיר; עו"ד הדס אדלר

החלטה


זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת
מ' אגמון גונן
) בה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה.

1.
ביום 26.4.2006 מינה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את המבקש כנאמן להסדר נושים של חברת אורליין ייזום והשקעות בע"מ בהסדר נושים (להלן:
הנאמן
ו
-החברה
בהתאמה
) (פש"ר 1408/06). החברה הייתה בעבר חברה ציבורית ועד יולי 2003 היו המשיבים 1 ו-2 בעלי השליטה בחברה. במועד זה מכרו את מניותיהם למשיב 3 שהפך בעל השליטה בה וכן שימש כמנכ"ל וכיו"ר דירקטוריון החברה.
המשיבה 6, רמי אריה ושות', רואי חשבון (להלן:
אריה ושות'
), סיפקה שירותי ראיית חשבון לחברה ממועד העברת השליטה בה אל המשיב 3 ועד למינויו של דירקטוריון חדש לחברה, סמוך למינויו של הנאמן. יתר המשיבים שימשו במועדים שונים כדירקטורים בחברה. בבקשה נטען כי בחודש אפריל 2005 השעתה הבורסה לניירות ערך את המסחר בניירות הערך של החברה ובחודש אוגוסט 2005 פתחה בחקירה בנוגע להתנהלות החברה (עניינה של החקירה לא פורט בבקשה וממילא לא ברור אם היא נוגעת לענייננו).

2.
במסגרת הסדר הנושים שגובש על ידי הנאמן נמכרה השליטה בשלד הבורסאי של החברה וחובותיה וזכויותיה, בהן זכויות תביעה, הומחו כולן לקופת הסדר הנושים. ביום 13.7.2010 עשה הנאמן שימוש בזכות התביעה של החברה והגיש את התביעה נושא ההליך דנן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בה עתר לחיובם של המשיבים בתשלום של כ-11.2 מליון ש"ח לקופת הסדר הנושים (ת.א. (מחוזי תל-אביב) 15371-07-10). בכתב התביעה נטען כי במועד מכירת השליטה בחברה חבו לה המשיבים 1 ו-2 סכום של כ-6.7 מליון ש"ח שהיה מגובה בערבות בנקאית בסך 7 מליון ש"ח לטובת החברה. עוד נטען בכתב התביעה, כי במסגרת עסקת רכישת השליטה ביולי 2003, אמור היה המשיב 3 לשלם את תמורת הרכישה למשיבים 1 ו-2 בהמחאה שסכומה כסכום החוב והם היו אמורים להסב אותה לטובת החברה ולקבל לידיהם את הערבות הבנקאית. בניגוד לכך, החוב לא נפרע ולמרות זאת לטענת הנאמן סייע המשיב 3 למשיבים 1 ו-2 לקבל בחזרה את הערבות הבנקאית ודירקטוריון החברה דאז אישר את הדבר. המבקש פנה למשיבים 2-1 וביקש כי ישלמו את חובם ומשלא נענה על-ידם הגיש בחודש יולי 2010 לבית המשפט המחוזי את התביעה נושא ההליך דנן. בעניינה של אריה ושות' (הנתבעת 8 בכתב התביעה) טען הנאמן כי היא התרשלה בתפקידה שכן אישרה בדוחות המבוקרים של החברה לשנת 2003 את מחיקת החוב למרות שבדוח תזרים המזומנים לא הייתה אינדיקציה לכך כי החוב אכן הוחזר לחברה. הנאמן הוסיף וטען, כי אילו אריה ושות' הייתה מגלה את מצב הדברים האמיתי במועד, היה ניתן כבר אז להיטיב את נזקיה של החברה ולחלופין לגלות את התרמית ולגבות את כספי החוב.


בית המשפט המחוזי קיים קדם משפט ביום 26.3.2012, במסגרתו מונה מומחה מטעם בית המשפט לבחון את השאלה האם החוב הופקד בקופת החברה וביום 16.1.2014 קיים דיון נוסף ובו הורה, בין היתר, על אופן ניהול ההליכים המקדמיים בין הצדדים ועל הגשת תצהירי העדות מטעמם.

3.
ביום 29.5.2014 הגיש הנאמן בקשה לתיקון כתב התביעה, נוכח מידע חדש שהתגלה לו לטענתו בכל הנוגע לאריה ושות'. לטענת הנאמן הוא גילה כי חברי הדירקטוריון בחברה אישרו את שחרור הערבות הבנקאית למשיבים 1 ו-2 בהסתמך על חוות דעתה של אריה ושות' לפיה נפרע החוב לחברה. הנאמן טען כי לצורך הכנת תצהיר גילוי מסמכים מטעמו הוא סר למשרדי הרשות לניירות ערך שם נחשף למסמכים רלוונטיים שאספה הרשות בחקירותיה. ממסמך אחד שהתגלה עולה, לשיטת הנאמן, כי רו"ח רמי אריה (להלן:
רו"ח אריה
) הנמנה עם עובדיה של אריה ושות', עדכן בזמן אמת את רואה החשבון המבקר של החברה דאז על העברת השליטה בחברה, על תשלום התמורה ועל שחרור הערבות הבנקאית. עוד טען הנאמן כי ממסמך נוסף שהתגלה עולה כי רואה החשבון המבקר של החברה דאז שלח לרו"ח אריה טיוטת דו"ח דירקטוריון, עליה התבקש רו"ח אריה להוסיף השלמות ולעדכן לגבי העברת השליטה ו"הפעילות החדשה".
מסמכים אלו מוכיחים, כך גרס הנאמן, כי אריה ושות' הייתה מודעת בזמן אמת לסיכום בנוגע להזרמת הכסף לחברה ולאופן שבו נעשה הדבר בפועל. עוד לשיטת הנאמן, התברר כי רו"ח אריה היה איש סודו של המשיב 3 שכנראה הגה את התרמית למחיקת חובותיהם של המשיבים 1 ו-2 בטענה כוזבת כי התמורה שולמה באמצעות העברת מלאי. עוד טען הנאמן כי רו"ח אריה אישר לרואה החשבון המבקר כי החוב שולם במזומן, אולם בכתב ההגנה שלו טען כי התמורה שולמה באמצעות "הזרמת מלאי שווה ערך לחברה", וכי מהפרוטוקולים של חקירת הרשות לניירות ערך עולה כי אנשי אריה ושות' לא וידאו בזמן אמת את קיומו של מלאי בחברה ועל כן הבינו כי אין ממש בטענה זו.

4.
בהחלטתו מיום 30.5.2014 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי:

הצדדים יפעלו בהתאם להחלטתי מיום 16.1.2014. התביעה הוגשה בשנת 2010 ואין מקום לתיקונים נוספים של כתב התביעה. הצדדים יודיעו בתוך 30 ימים מהיום בהודעה משותפת אם נשארו עניינים במחלוקת בנוגע להליכים המקדמיים, ואם כן תפורט עמדת כל אחד מהצדדים בנוגע לאותו עניין.


מכאן הבקשה שלפניי בה טוען הנאמן כי יש להתיר לו לערער כעת על ההחלטה אחרת תנוהל התביעה מבלי שיוצגו בפני
בית המשפט עובדות וטענות חשובות. לטענת הנאמן, נוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך בבית המשפט קמא, וכן נוכח העובדה כי טרם הוגשו בהליך תצהירי עדות ראשית, אין משמעות לכך שהתביעה הוגשה בשנת 2010 וכי הכף נוטה לעבר אישור תיקון כתב התביעה בשלב זה. הנאמן מוסיף כי הראיות בבסיס בקשת התיקון התגלו רק לאחר הגשת התביעה וכי כתב התביעה לא תוקן בעבר. כמו כן טוען הנאמן כי בית המשפט לא נימק את החלטתו ואף לא ביקש את תשובת המשיבים לבקשה וייתכן שמרביתם היו מסכימים לבקשה.

5.
אריה ושות' מתנגדת לבקשה. לטענתה התביעה אינה מצויה בשלב מקדמי שכן הוגשו בה כשישים בקשות וכן מונו מומחים לרבות מומחה מטעם בית המשפט, אשר בפני
ו נוהל הליך שארך למעלה משנה וחצי. עוד טוענת אריה ושות' כי התיקון המבוקש הינו מהותי שכן הנאמן עותר להוסיף עילות וטענות חדשות ורבות המהוות למעשה תביעה חדשה. אריה ושות' מוסיפה וטוענת כי העילות והטענות החדשות התיישנו זה מכבר וכי המסמכים המבססים לטענת הנאמן את התיקון היו מצויים בידו טרם הגשת הבקשה ומכל מקום, היה באפשרותו של הנאמן להשיג את המסמכים לו היה נוהג כתובע סביר ולכן לא חל בענייננו כלל הגילוי המאוחר הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן:
חוק ההתיישנות
), עליו ככל הנראה מסתמך הנאמן. לגופו של עניין, אריה ושות' גורסת כי המסמכים שתוארו על ידי הנאמן אינם מגלים דבר וכי העובדות שציין רו"ח אריה בפני
רואה החשבון המבקר של החברה נסמכו על פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון וההחלטות שניתנו בה, אשר נמסרו לידיו על ידי עורכי הדין של החברה מבלי שהוא נכח בישיבה זו.
מכל מקום, טוענת אריה ושות', גם אם ייקבע כי יש מקום לדון בבקשה לתיקון כתב התביעה לגופה, יש להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי, לאפשר לה להגיב לבקשה ולחקור את הנאמן על תצהירו.


המשיבים 2-1 ו-5 מותירים את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיב 4 אינו מתנגד לבקשה והמשיבים 3, 7 ו-8 לא הגיבו לבקשה.

6.
בתשובתו לתגובות מתייחס הנאמן לטענת ההתיישנות שהעלתה אריה ושות' ומציין כי רק בשנת 2005 החלה הרשות לניירות ערך לחקור את ההתנהלות בחברה ורק בשנת 2009, לאחר שהוגש כתב אישום, ניתן היה לעיין בחומרי החקירה של הרשות. לפיכך, לטענת הנאמן לא יכול היה להגיש את התביעה עם מינויו בשנת 2007 וכן לא היה באפשרותו להשיג את הנתונים המהותיים שעומדים בבסיס בקשת התיקון, במועד הגשת התביעה.

7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
(להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
)
ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עוד אני סבורה כי דין הערעור להתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בטענות הצדדים לגוף הבקשה לתיקון כתב התביעה.


כפי שנסקר לעיל, הנאמן מעלה טענות שונות בנוגע לתיקון כתב התביעה ואריה ושות' מעלה מצידה טענות נגדיות. טענות אלה כולן מצריכות ליבון, בין היתר, באשר לנסיבות שהביאו לגילוי המידע בגינו נדרש תיקון כתב התביעה, למועד שבו ניתן היה לגלותו וכן באשר לשאלה האם מדובר בהוספת טענות מהותיות - הנסמכות על אותו המידע - אשר יש בהן לתרום לבירור מלא וממצה של הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בהחלטתו הקצרה של בית המשפט המחוזי מיום 30.5.2014, בה דחה על הסף את בקשת התיקון, אין התייחסות לסוגיות אלה ובהינתן העובדה כי ההליך מצוי עדיין בשלב המקדמי מן הראוי לעשות כן. הדיון מוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן לגופן את טענות הצדדים בבקשת התיקון וזאת בדרך ובמתווה שימצא לנכון.



אין צו להוצאות.



ניתנה היום, א' באלול התשע"ד (27.8.2014).





ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14045910_v05.doc

גק

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 4591/14 עו"ד גיא גיסין (הנאמן להסדר הנושים ובעלי המניות של אורליין ייזום והשקעות בע"מ) נ' נגר כדורי, דוד חי, שלמה זילברמן ואח' (פורסם ב-ֽ 27/08/2014)