פסקי דין על אחים אילוז בידוד איטום ועבודות גובה בע"מ | פסקי דין על נציגות הבית המשותף | פסקי דין על אליעזר פלג | פסקי דין על אורי וינקלר ואח' |

1723-04/12 א     26/08/2014




א 1723-04/12 אחים אילוז בידוד איטום ועבודות גובה בע"מ נ' נציגות הבית המשותף, אליעזר פלג, אורי וינקלר ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



26 אוגוסט 2014

ת"א 1723-04-12 אחים אילוז בידוד איטום ועבודות גובה בע"מ
ואח'
נ' נציגות הבית המשותף
ואח'




בפני

השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה


התובעת

אחים אילוז בידוד איטום ועבודות גובה בע"מ


נגד


הנתבעים

1.נציגות הבית המשותף
2.אליעזר פלג
3.אורי וינקלר
4.גבריאל רוטר




פסק דין



1.
בפני
תביעה כספית שעניינה דרישה לתשלום סך של 1,827,822 ₪ כתוספת לשכר עבודה אשר שולם לה בגין ביצוע עבודות חיזוק ואיטום בבניין מגורים.

2.
התובעת הינה קבלן רשום אשר התקשרה עם הנתבעת מס' 1, נציגות הבית המשותף
, בהסכם לביצוע עבודות חיזוק ואיטום בבנין ברחוב בזל 38 בתל אביב.


(להלן: "הנציגות"; "הבניין").

3.
הנתבעים מס' 2-4 הינם נציגי הבית המשותף, והנתבע מס' 2 שימש כיו"ר הנציגות.

4.
ב-13.9.14
נמחקו הנתבעים 2-4 מן התביעה וזאת בשל העדר עילת תביעה אישית כנגדם.
5.
לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה להם את מלוא שכרם
עבור עבודתם, והם זכאים לתוספת תשלום עבור עבודות נוספות ושינויים שבוצעו לאחר החתימה על ההסכם, בהתאם להוראות הנציגות.

6.
לטענת הנתבעת, שילמה היא לתובעת עבור עבודתה סך של 2,703,084 ש"ח. כן, ציינה כי ההסכם ביניהם הוא הסכם פאושלי, והתובעת אינה זכאית לתמורה נוספת כלשהי מעבר לסכומים ששולמו לה כבר על ידי הנתבעת.

7.
הנציגות הגישה כנגד התובעת תביעה שכנגד על סך של 744,000 ₪, שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בגין עשרים חודשי איחור בביצוע העבודות ואת שווי עבודות הטיפול במרזבים שלא בוצעו.

ראיות הצדדים

ראיות התובעת

8.
מטעם התובעת העיד מר ויקטור שטיינברג בתצהירו ת/1 כי הינו מהנדס בניין
במקצועו. עקב תופעה של התנתקות אבנים מהבניין, נתבקש על ידי הנציגות לייעץ ולתכנן עבורה תוכניות חיזוק בבניין בהתאם.

9.
לדבריו, הכין הוא את המסמכים הנדרשים לשם הוצאת מכרז לקבלנים, הכוללים מפרט טכני מיוחד, תוכניות וכתב כמויות המהווים את הנספחים החיוניים להסכם ההתקשרות בין הנציגות לבין הקבלן המבצע.


(ראה: נספחים 1-3 לת/1).

10.
כן, ציין, כי כוונת הנציגות היתה לחזק, תחילה, רק חלק מהבניין ועל כן כתב הכמויות הוכן בהתאם.

11.
הנציגות החליטה להתקשר עם התובעת בהסכם "פאושלי", אשר נחתם ביום 21.7.08, הסכם לגביו קיימת שיטת התחשבנות שונה מאשר התחשבנות למדידה עפ"י כתב כמויות. ההסכם נמסר לעיונו לאחר שנחתם על ידי הצדדים. הסתבר לו כי יש לערוך חישוב מחדש בדבר כמות העוגנים הדרושה לפרוייקט, וכי לדבר יש השלכה גם לגבי לוח הזמנים. על כן, כתב הוא מכתב למפקח מטעם הנציגות מר אריה וישינגרד.


(ראה: נספח 4 לת/1; להלן: "ההסכם").

12.
מר וישינגרד פנה אל התובעת והורה לה לבצע עוגנים כפולים, הן בשורת האבנים שמעל התפר אשר הינו המרווח המתוכנן בין שני אלמנטים בבניין הנועד ליצור הפרדה בין חלקי הבניין,
והן בשורת האבנים מתחת לתפר שבבניין. לעדותו, מדובר בתוכנית שונה מזו שצורפה להסכם בין התובעת לקבלן, אשר חייבה תוספת עוגנים ובהתאם תמורה נוספת לתובעת והתאמת לוח הזמנים של הפרוייקט.

13.
כן העיד מטעם התובעת מר אילן אילוז, בתצהירו ת/2 כי ביום 21.7.08 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו היה על התובעת, בין היתר, לחזק את אבני הבניין נשוא התביעה.


(ראה: נספח 1 לת/2).

14.
להסכם צירפה הנתבעת מפרט טכני בצירוף תוכניות בהם ניתנו הנחיות לקיבוע ולחיזוק האבנים באמצעות עוגנים. כן צורף כתב כמויות של גודל החזיתות ושל כמות העוגנים הדרושה לשם ביצוע חיזוק האבנים.
15.
על פי המסמכים אשר צורפו להסכם ועל בסיס הכמויות אשר חושבו על ידה, מסרה התובעת הצעת מחיר המסתכמת בסך של 2,285,000 ₪ בתוספת מע"מ, כמפורט להלן:

א. 60,000 עוגנים בקטרים של 8 מ"מ או של 10 מ"מ, לפי מחיר יחידה של 16 ₪ בתוספת מע"מ.
ב. 500 אריחים שעל התובעת היה לספק לפי מחיר יחידה של 50 ₪ בתוספת מע"מ.
ג. 8,000 מ"ר של חזיתות
הבניין לביצוע פיגומים לפי מחיר יחידה של 52 ₪ בתוספת מע"מ לתקופה של 9 חודשים, הוא מועד ביצוע ההסכם.


(ראה: נספח 2 לת/2).

16.
עוד, ציין, כי סעיף 4.4 להסכם קובע כי העבודות על פי ההסכם הן "פאושליות". עם זאת, סעיף 4.5 להסכם קבע כי הקבלן יהיה זכאי לתוספת תשלום עבור עבודות נוספות ושינויים אשר יבצע עפ"י הוראות המזמין, וכאשר המזמין, הכוונה לנתבעת, תיתן הוראות שינויים רבות אשר גרמו להכפלת כמות העוגנים.

17.
לעדותו, במהלך ביצוע העבודות הנתבעת, באמצעות יועציה ומנהל הפרוייקט מטעמה, נתנה לתובעת הוראות שינוי וביצוע עבודות נוספות, כמפורט להלן:

א.
ביצוע חיזוקים באמצעות שני עוגנים לכל אריח במקומות רבים בהם תוכנן מלכתחילה לבצע את החיזוק באמצעות עוגן אחד, כך שכמות העוגנים גדלה מ-60,000 יחידות ל- 111,800 יחידות.
ב.
הגדלת קוטר העוגנים של מחצית מכמות העוגנים המתוכננת מקוטר 8 מ"מ לקוטר 10 מ"מ.
ג.
הגדלת שטח החזיתות לגביהן יש להתקין פיגום, מ-8,000 מ"ר
ל- 9,317 מ"ר.
ד.
הגדלת כמות האבנים אשר סופקו ע"י התובעת מ-500 יח' ל- 1,500 יחידות.

18.
כתוצאה מהגדלת כמות העבודה עקב הוראות השינויים אשר ניתנו על ידי הנתבעת, הוארכה תקופת ביצוע הפרוייקט ב-20 חודשים. התובעת היתה אמורה לסיים את הפרוייקט בסוף חודש אפריל 2009, ובפועל סיימה אותו בחודש ינואר 2011.

19.
התובעת שלחה מכתבי דרישה לתשלום החוב לנתבעת, אולם לא קיבלה כל התייחסות מצד הנתבעת במשך חודשים. רק ביום 1.2.12 נתקבל מכתב מאת ב"כ הנתבעת הדוחה את טענות התובעת.

20.
באשר לתביעה שכנגד, גורס הוא כי תקופת ביצוע הפרוייקט התארכה בשל אחריותה ומחדליה של התובעת שכנגד. לוחות הזמנים לביצוע הפרוייקט הוארכו ונקבעו ביחס לכמות העבודה אשר תוכננה והוערכה ע"י המתכננים והיועצים מטעם התובעת שכנגד.

21.
בעניין המרזבים הרי שהללו טופלו, למעט מספר מרזבים מועט אליהם הדיירים לא אפשרו גישה. בפרוטוקול המסירה נכתב כי עבודת תיקון המרזבים הושלמה בכל מקום בו נתאפשרה גישה מבחינה טכנית.


(ראה: נספח 3 לכתב התביעה שכנגד).

22.
כן העיד מטעם התובעת עדות ללא תצהיר מר אבי חזן, מנהל העבודה מטעם התובעת אשר ביצע את העבודות נשוא התביעה,
כי
במסגרת עבודתו לחיזוק האבנים בבניין, השתנו ההוראות, ובמקום בורג אחד בכל אבן היה צריך לשים שני ברגים. כמות הברגים השתנתה והטיפול בפסים בין הקומות גם כן
השתנה.


ראיות הנתבעים

23.
מטעם הנתבעת העיד מר אליעזר פלג
בתצהירו נ/3 כי שימש כחבר הנציגות באותה התקופה, ועד היום.

24.

לעדותו, בעקבות נפילה של מספר אריחים מאריחי המעטפת החיצונית של הבניין, התקבלה החלטה בנציגות הבית המשותף
לבצע עבודות חיזוק ואיטום לוחות החיפוי של המעטפת החיצונית של הבניין.

25.
תחילה, היו העבודות אמורות להתבצע רק במחצית המעטפת החיצונית ועל כן הוכנו מפרט וכתב כמויות לביצוע העבודות עבור מחצית החזיתות של הבניין. ברם, מאוחר יותר, בחודש מאי 2008, החליטו חברי הנציגות לבצע את העבודות בכל המעטפת של הבניין בבת אחת וזאת מטעמי יעילות.

26.
בהצעת המחיר הפאושלית קבעה התובעת מחיר כולל וסופי לעבודות. לפני הגשת ההצעה, ערכה התובעת סיור בבניין ובחנה את המעטפת והעבודות שנדרשו בה. התובעת היא זו שהעריכה את כמויות החומרים והמחירים המפורטים בהצעת המחיר.

27.
הוסכם בין הנציגות לתובעת כי במקום לנהל משא ומתן על כל אחד מפרטי ההצעה, תעביר התובעת מחיר סופי שישולם על כל העבודה, מבלי שיצטרכו הצדדים להיכנס למדידות, לאמור, הגעה לחוזה פאושלי.

28.
לאחר משא ומתן שניהלו הצדדים, חתמו הם על ההסכם נשוא התביעה. התמורה כללה את כל הוצאותיה של התובעת, לרבות הוצאות להקמת פיגומים, וכן ביצוע עבודות טיפול במרזבים.

29.
כן העיד מטעם הנתבעת מר אריה וישינגרד בתצהירו נ/1 כי הינו הנדסאי במקצועו ושימש כמפקח על ביצוע העבודות נשוא התביעה.

30.
לדבריו, התובעת לא גייסה כוח אדם מתאים ומספיק לביצוע העבודות, במסגרת הזמן שהוקצב להן לפי ההסכם. מניסיונו, בסוג עבודות מסוג זה צריכים להיות 10 עובדים ולא כ-4-5 עובדים, כפי שהיו בפועל.

31.
במהלך ביצוע העבודות, היתה הפסקה ארוכה של כשלושה חודשים בשל כך שהתובעת לא התארגנה כראוי לקבל אישור קונסטרוקטור להקמת פיגומים מכל הכניסה לבניין. התובעת היתה אמורה להיערך לבדיקת נושא זה ולקבלת אישור הקונסטרוקטור.

32.
יתרה מזאת, התובעת לא ניהלה יומן עבודה מסודר ולא הגישה לו לוח זמנים מפורט לביצוע העבודות, חרף דרישותיו.

33.
באשר לטיפול במרזבים העיד כי התובעת ביצעה באופן חלקי ביותר את הטיפול במרזבים אך מאחר שהנציגות התייאשה ממנה והבינה כי לא תבצע עבודה זו, ויתרה לה.

34.
בתצהירו המשלים, העיד כי הקביעה בדבר כמות העוגנים לאבן נקבעה על ידי מר שטיינברג במפרט. התובעת היא זו שביקשה הפחתה בכמות העוגנים, ובהתייעצות עם הנציגות, אישר לה להקטין את כמות העוגנים. החלטה זו הפחיתה את כמות העוגנים והיתה אמורה להביא לקיצור לוח הזמנים.
35.
כן העיד מטעם הנתבעת מר אלכסנדר מץ בתצהירו נ 2 כי שימש כמנהל הבית המשותף והיה איש הקשר של הנציגות מול התובעת, ועקב אחר ביצוע העבודות.

36.
לדבריו, לאורך כל תקופת ביצוע העבודות סבלו הדיירים מאבק, רעש ומפגיעה בפרטיות, והללו פנו אליו בתלונות רבות. גם לאחר שהסתיימו העבודות עדיין מתגלים ליקויים בביצוע העבודות.

37.
התובעת היתה צריכה לבצוע גם עבודות טיפול, ניקוי ושיפוץ של המרזבים בבית המשותף, אולם ראתה כי מדובר בעבודה רבה שלא נערכה לה כראוי. לאחר שפנה למנהל העבודה, מר אבי חזן, בעניין פעמים רבות התייאש והנציגות הבינה כי עליה לפנות לקבלן אחר לביצוע עבודות במרזבים.

הכרעה

38.
בפני
תובענה כספית לפיה התובעת דורשת תשלום תמורה נוספת
המגיעה לה, לטענתה, בגין עבודות בנייה שביצעה בפרויקט, החורגות מאלה שנקבעו בהסכם.

39.
אין חולק כי בין הצדדים נחתם ביום 21.7.08 הסכם "פאושלי" לפיו התחייבה התובעת לבצע עבודות בנייה לחיזוק אבני הבניין נשוא ההסכם. לטענת התובעת, התמורה בגין ביצוע עבודות נוספות ושינויים הינה מעבר לסכום הפאושלי שנקבע בהסכם, ואילו הנתבעת טוענת שהן כלולות בתמורה המוסכמת.

40.
בתמורה לביצוע עבודות הבנייה שילמה הנתבעת לתובעת סך
של 2,703,084 ₪.
44.
סעיף 4.4. להסכם קובע כדלקמן:

"מוסכם בזה כי העבודות לפי הסכם זה הינן פאושליות (ללא מדידה) והמזמין לא ישלם לקבלן תוספת כלשהי בגין ביצוען כמתחייב מהתוכניות ומהמפרטים עד להשלמתה של העבודה. למניעת ספקות מובהר כי התמורה כוללת את כל הוצאות הקבלן בקשר לביצוע העבודות בשלמות והרווח שלו."

עם זאת, סעיף 4.5 להסכם קובע כדקלמן:

"הקבלן יהיה זכאי לתוספת תשלום עבור עבודות נוספות ו/או שינויים שביצע בהורת המזמין".

45.
הצדדים קבעו כי שכר העבודה יהיה "פאושלי", דהיינו, גובהו ייקבע מראש והוא יהיה סופי, ובלתי תלוי בשינויים, היה ויחולו, בכמויות הנדרשות לביצוע העבודה. עם זאת, קבעו הצדדים, שינוי בגובה התמורה החוזית יתאפשר מקום בו תבצע התובעת עבודות החורגות מהמפרט המוסכם, לבקשת הנציגות. לאמור, התובעת אינה זכאית לתמורה נוספת על זו הנקובה בהסכם, אלא אם כן אותה עבודה הינה בבחינת עבודה נוספת שאינה נכללת בהסכם.

46.
כן, הוסכם כי החשבון הסופי, יוגש עם השלמת העבודות המחויבות על פי ההסכם, ויאושר בידי הנציגות.





47.
בסעיף 1 להסכם הוגדרו העבודות שהוזמנו בו מהתובעת כדלקמן:

" ביצוע עבודות חיזוק מעטפת, לרבות חיזוק ואיטום לוחות חיפוי במבנה, הכל בהתאם לתוכניות ולמפרט הטכני ויתר הוראות הסכם זה."


כמו כן, נקבע בסעיף 1 כדלקמן:

"ביצוע העבודות כמוגדר לעיל, בכל הקירות החיצוניים, המצופים שיש בבניין, בהתאם למפרט הטכני ולכתב הכמויות המצ"ב להסכם זה כנספח א' לרבות כל שינוי או תוספת שיוכנסו בהן כתוצאה משינויים ותוספות שבוצעו או יבוצעו לבקשת המזמין ו/או הרשויות המוסמכות. כל שינוי ו/או תוספת לתוכניות כאמור."

48.
לאחר עיון בראיות שהוצגו בפני
עולה כי לא הוזמנו מהתובעת "עבודות נוספות" ולא ניתנו "הוראות שינויים" כלשהן. התובעת ידעה מהן העבודות שעליה לבצע, ולדידי, נטלה סיכון מחושב בעת שהגישה הצעתה ויתכן שלא נערכה כראוי לעבודות.

49.
מנהל התובעת אישר בחקירתו כי עובר לחתימה על ההסכם, הגיע מספר פעמים לבניין על מנת לערוך סיור ולהשתתף במשא ומתן עם הנציגות, בחן את השטחים ואת העבודות הנדרשות, ולאחר פגישות עם הנציגות, הגיש את הצעת המחיר לכל המעטפת של הבניין.




לעניין זה ראה דבריו בחקירתו:

"ש.
וזה נכון שבחתימה שלך על ההסכם בשם התובעת אתה מאשר שכל ההצהרות שלך בהסכם נכונות?
ת.
אכן מאשר.
ש.
ואם כתוב בסעיף 2.2. להסכם שהתובעת עשתה בדיקות של כל הנתונים הקשורות לגבי העבודות, זה נכון?
ת.
נכון. מה שכתוב, נכון.
ש.
לגבי נספח 3 לתצהירך – "...יטופלו המרזבים.. תשלום" זה גם אחרי שבדקת את כל הנתונים לצורך ההצעה וההתחייבות הזאת ?
ת.
נכון מאוד.
ש.
למה לא ציינת שלא תטפל במרזבים שהגישה אליהם לא היתה קלה?
ת.
קודם כל קיבלתי על עצמי לטפל בכל המרזבים הלקויים וכמה היו ובאיזה מקומות, לא יכולתי לדעת לפני כן. הבעיות שהיו במרזבים היו יודעות לנציגי הבית."


(ראה: פרטיכל בעמוד 14 שורות 9-22).

50.
מכאן עולה, כי שטח כל הקירות החיצוניים היה אמור להיבדק על ידי התובעת טרם התקשרה בהסכם עם הנציגות ואם לא עשתה כן אין לה אלא להלין על עצמה בלבד.

51.
הסכם פאושלי הינו הסכם בין מזמין לקבלן הכולל הצעת מחיר לביצוע עבודה שתמורתה משולמת ללא מדידת כמויות. הקבלן מקבל את ההזמנה, מבצע הערכה כללית לעלות הבנייה הכוללת ומשקלל בה גם ניהול סיכונים. בסוף התהליך הקבלן מעמיד לרשות המזמין את הפרויקט הגמור המתואר במכרז, כנגד תשלום התמורה המוסכמת.

52.
לרוב, בהסכם פאושלי, מבקש הקבלן מחיר גבוה יותר מאשר בהסכמים אחרים, וזאת בשל העובדה שלהסכם פאושלי לא יהיו תוספות או הפחתות כספיות. הערכה שגויה או סיבוכים במהלך הבנייה עלולים לגרום לקבלן להפסדים כספיים גדולים ואף לפשיטת רגל ולכן נהוג לשלם יותר גם בשביל מרווחי ביטחון לקבלן וגם עבור הסיכון אותו לוקח הקבלן על עצמו. ברור שלקבלן שעובד על בסיס התקשרות פאושלית יש תמריץ רב לחסוך בעלויות שכן כל חיסכון אפשרי מגדיל את הרווח שנותר בידו.


לעניין זה נקבע בע"א 4737/90, סולימאן אליאס נ' קוסטודיה דה טרה סנטה, (פורסם בנבו), כדלקמן:

"המשמעות המקובלת של הסכם פאושלי הוא הסכם הנערך בלא שמצרפים לו כתבי כמויות, מדידות או פרטי מחירים, אלא כזה בו מוסכם על סכום כולל וסופי לביצוע העבודה ולאחריות על טיבה. הסכום הנו קצוב, ללא תוספות, וללא מדידת כמויות וציון מחירים לפריטים השונים. "

כן ראה: ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד -עמב"ל עמותה רשומה נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, (פורסם בנבו) כדלקמן:

"חוזה פאושלי הוא חוזה המכתיב מערכת הקצאת סיכונים מסוימת. הקבלן, הנהנה מידע עודף בדבר המשאבים העומדים לרשותו ובדבר עלות הרכיבים הספציפיים המרכיבים את חבילת המוצר הכוללת, משקלל ידע זה עם פוטנציאל הסיכון הגלום בכך שלא מתבצעת מדידה פרטנית של כל בית ובית. מזמין העבודה, במקרה זה העמותה, הוא בעל האינטרס לחסוך בעלויות הכרוכות בבדיקה פרטנית של כל בית ובית ומעוניין לדעת מה "השורה התחתונה" לפני הכניסה להתקשרות. לפיכך הוא מקבל על עצמו את הסיכון לכך שלו היה מנהל משא ומתן לגבי כל רכיב בנפרד או קובע מחיר לפי מדידה, יתכן והיה מקבל מחיר חוזי נמוך יותר פר רכיב או פר מטר. מערך סיכונים זה מבוטא במחיר החוזי הכולל הנקבע, ומשקף את הערכת הצדדים בדבר פוטנציאל התממשות הסיכון
."

53.
באשר לטענת התובעת כי השינוי בו דובר הינו חיזוק אבנים באמצעות שני עוגנים במקום בעוגן אחד, הרי שהדרישה מהקבלן לבצע חיזוק אריחים עם שני עוגנים לכל אריח מופיעה במקור במפרט ולא מדובר בהוראת שינויים. על כן, דוחה אנוכי טענת התובעת בעניין זה.

54.
זאת ועוד, טענת התובעת כי נתבקשה הגדלת שטח החזיתות ותוספת פיגומים, הרי ששטח כל הקירות החיצוניים היה אמור להיבדק על ידי התובעת טרם התקשרה בהסכם, ועל כן, זהו סיכון אותו אמורה התובעת ליטול על עצמה בסוג עבודה שכזו.

55.
גם בנוגע להגדלת כמות האבנים, סבורתני, כי מדובר בחלק בלתי נפרד מן העבודות ועל כן, התובעת קיבלה על כך תשלום במסגרת התמורה
הפאושלית הכוללת.

56.
מכל האמור לעיל, סבורה אנוכי כי דין התביעה להידחות, וכי התמורה אותה קיבלה התובעת כוללת בחובה את כל הוצאותיה בקשר לביצוע העבודות דנן.

התביעה שכנגד

57.
לטענת התובעת שכנגד, מגיעה לה פיצוי בגין האיחור בביצוע העבודות, בשיעור של 570,000 ₪, וכן פיצוי בגין אי ביצוע עבודות המרזבים בשיעור של 174,000 ₪.

58.
מנגד, גורסת הנתבעת שכנגד כי התארכות העבודות נגרמה בשל המצאותם של חלק מדיירי הבניין בחוץ לארץ, ועל כן, מדובר באחריות התובעת שכנגד ועליה לשלם לה פיצוי בשיעור של 269,278 ₪.

59.
אין חולק כי בפועל העבודה נמשכה 29 חודשים במקום 9 חודשים.

60.
בנסיבות העניין, דומני כי בעניין זה יש לתובעת ולנתבעת אחריות משותפת להתארכות העבודות ולפיכך אין מקום לפסוק לתובעת שכנגד את מלוא סכום הפיצוי בגין רכיב זה.

61.
אשר על כן, הנני פוסקת לזכות התובעת שכנגד על פי אומדן סכום של 12,500 ₪ כפיצוי בגין האיחור בביצוע העבודות.

62.
באשר לקבלת פיצוי בגין אי ביצוע עבודות התיקון במרזבים הרי שבעניין זה אמינה עלי גרסת הנתבעת שכנגד כי
הללו טופלו, למעט מספר מרזבים מועט, אליהם הדיירים לא אפשרו גישה.

63.
תימוכין למסקנתי זו מצאתי בפרוטוקול המסירה מיום 9.1.11 בו אישרה הנציגות מפורשות כי עבודת תיקון המרזבים הושלמה בכל מקום בו נתאפשרה גישה מבחינה טכנית.


(ראה: נספח 12 לכתב התביעה).
64.

מכל האמור לעיל, מקבלת אנוכי את התביעה שכנגד, חלקית, וקובעת כי על הנתבעת שכנגד לפצות את התובעת שכנגד בסך של 12,500 ₪ בגין איחור בביצוע העבודות.

65.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

66.
בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.




ניתן היום, 26 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 1723-04/12 אחים אילוז בידוד איטום ועבודות גובה בע"מ נ' נציגות הבית המשותף, אליעזר פלג, אורי וינקלר ואח' (פורסם ב-ֽ 26/08/2014)