פסקי דין על יצחק קורן |

14394-04/12 עלח     04/09/2014




עלח 14394-04/12 יצחק קורן נ' מדינת ישראל








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

על"ח 14394-04-12

04 ספטמבר 2014

לפני: כב' השופט צבי פרנקל


המערער
:

יצחק קורן

ע"י ב"כ: עו"ד אדוארדו ווסר




-נגד-

המשיב

ה
:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד נפתלי קפשוק


פסק דין

1.
הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) קבעה בהחלטתה מיום 4.11.10 כי למערער דרגת נכות בשיעור של 93% החל ביום 10.9.08.
הועדה התכנסה בעקבות

פסק דין
של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בתיק ע"ב 2474/09 לפיו הוחזר הדיון לוועדה על מנת שתדון בטענות המערער בערעורו על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 30.12.08. בפסק הדין נקבע בהסכמת הצדדים שעניינו של המערער יוחזר אל ועדה בהרכב אחר, בכתב הערעור שהוגש באותו תיק נטענה טענה שהיה מקום לקבוע סעיפי ליקוי נפרדים בגין יתר לחץ דם, קשיי נשימה, דום נשימה בשינה וסכרת.

2.
המערער הגיש את ערעורו ביום 9.4.12, המדינה ביקשה לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי בהגשת הערעור. ב

פסק דין
ביום 5.8.12 קיבלתי את עמדת המדינה וקבעתי שהערעור הוגש בשיהוי.

3.
המערער הגיש ערעור על פסק הדין, ביום 30.6.14 ניתן

פסק דין
בערעורו של המערער ע"ע 1028-10-12 בו נתן בית הדין הארצי תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיה:
"א
. כל עוד לא הודיעה המדינה לצדדים המתדיינים בפני
הוועדות הרפואיות מפורשות על פרק הזמן העומד לרשותם להגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת הוועדה, אין לטעון לאיחור בהגשת ערעור. זאת, כל עוד הערעור הוגש שלא תוך שיהוי משמעותי. קיומו של שיהוי כאמור ייבדק באופן פרטני, כל מקרה לנסיבותיו. ככל שימצא כי ערעור הוגש תוך שיהוי משמעותי, ניתן לדחות את הערעור על הסף בגין השיהוי.
ב. בהתייחס לנסיבות הערעורים דנן, משבית הדין האזורי לא בחן כל מקרה פרטני לגופו (לעניין השיהוי) ומשלא הועלו טענות פרטניות המבססות שיהוי, אין לדחות על הסף את הערעורים. ערעורים אלה ידונו לגופם על ידי בית הדין האזורי."


4.
לאור פסק הדין של בית הדין הארצי קבעתי שהצדדים יגישו סיכומיהם בכתב.

5.
המערער טען שהוועדה קבעה את דרגת נכותו ללא כל סבירות. לטענתו בגין דום נשימה בשינה הוועדה הזכירה בדיקת מעבדת שינה אשר עמדה בפני
ה ואשר על פי ממצאיה ניתנו לו 40% נכות כאשר הבדיקה היתה משנת 2007 שלטענתו נקבע בה שיש רמת חומרה של 4 שנים לפחות והוועדה לא נתנה לכך את הדעת. כמו כן, טען המערער כי בעניין הסכרת הוועדה קבעה את הנכות מיום ביצוע בדיקת
emg
מיום 10.9.08 לטענתו אין היגיון בקביעת מועד התחולה לפי יום הבדיקה. באשר להשמנה, טוען המערער שאין הגיון במועד התחולה 9.9.08, לאור זאת מבקש המערער להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר אשר תדון מחדש במועד תחולת הנכות.

6.
ב"כ המדינה טען שדין הערעור להידחות מאחר שמדובר בקביעות רפואיות.
באשר לסכרת הוועדה קיבלה את ערעור המערער וקבעה את הנכות מיום ביצוע בדיקת
emg

הוועדה הסבירה כי למערער היתה מיקרואלבומינוריה שנתקלים לראשונה ב-25.5.07 אבל בערכים בתחום הנורמה. לטענתו הוועדה הסבירה מפני מה נקבעה הנכות החל מהיום שנקבעה והערעור בעניין זה הינו ערעור על קביעה רפואית של הוועדה ואין בו כל נקודה משפטית.
בענין דום נשימה בשינה טוענן ב"כ המדינה
שהוועדה קבעה כי נכות של המערער בגין פגימה זו הינה כפי שנקבעה על ידי הועדה הרפואית מהדרג הראשון, וממילא
למערער לא היתה כל טענה בגין מועד תחולת הנכות בגין פגימה זו.

לעניין ההשמנה, ב"כ המדינה טען שהמערער לא כלל ענין זה בערעור בתיק עב 2474/09 ולפיכך פסק הדין לפיו הוחזר הדיון לוועדה, לא עוסק כלל בפגימה הנטענת בגין השמנה. מה עוד, שהוועדה קבעה כי התובע אינו שמן.

7.
הוועדה נשוא הערעור קבעה בפרק הממצאים והאבחנות:
"
המערער עבר ניתוח כריתת ושט ב-15.10.10 בהקשר זה נכותו 100% לפי ס' 1(3)(ב) זמנית למשך שנה, בעיה זו לא עמדה בפני
הוועדות בעבר.
הנכות שנקבעה בעבר בגין הסכרת איננה מדוייקת ...נכות של 5% ונכות 65% לפי 4(6)א ממועד ביצוע
emg
10.9.08. לפני כן היתה מיקרואלבומינוריה שנתקלים לראשונה ב-25.5.02 אבל הערכים היו בתחום הנורמה. בגין הבעיה הלבבית נכותו
25% כפי שנקבע בועדות הקודמות וזאת מפני שמיפוי לב במאמץ ב-6.3.06 היה תקין לחלוטין ותדירות אקו לב שבוצעה ב-25.8.08 היתה תקינה לחלוטין גם מקטע פליטה תקין ללא הפרעות בהתכווצויות ...
בגין דום נשימה בשינה קיבל נכות 20% בדרג ראשון."



בפרק סיכום ומסקנות כתבה הוועדה:
"הוועדה מקבלת באופן חלקי את ערר התובע,
דיסליקידמיה אינה מקנה נכות נפרדת והיא כלולה בנכות הסכרתית וליתר לחץ דם ניתנה נכות. השמנה בולטת הכתובה בכתב הערר היא מוגזמת באופן קיצוני מפני שהתובע אינו שמן."

8.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין הערעור להידחות. הוועדה נדרשה בפסק הדין מכוחו התכנסה לקבוע את דרגת הנכות בגין דום נשימה בשינה וסכרת. בעניין הסכרת הוועדה כתבה שמועד תחילת הנכות זה המועד בו בוצעה בדיקת ה-
emg
והסבירה שלפני כן היתה מיקרואלבומינוריה אבל בערכים בתחום הנורמה. על כן קבעה הוועדה את המועד מיום ביצוע הבדיקה, מדובר בקביעה רפואית ואין מקום להתערבות בית הדין בעניין זה. בענין דום נשימה בשינה, הוועדה כתבה שהיא מאמצת את הנכות שנקבעה בדרג ראשון מדובר בקביעה רפואית ואין מקום להתערב בה. בעניין ההשמנה -הוועדה כתבה שהמערער אינו שמן ולכן לא היה מקום לקבוע דרגת נכות בגין השמנה, מדובר בקביעה רפואית של הוועדה ואין מקום להתערב בה.

9.
סופו של דבר - הערעור נדחה. הוועדה פעלה ע"פ פסק הדין מכוחו התכנסה ולא נפל פגם משפטי בהחלטה שמצדיק התערבות בית הדין.



ניתן היום, ט' אלול תשע"ד,
(
04 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











עלח בית דין אזורי לעבודה 14394-04/12 יצחק קורן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 04/09/2014)