פסקי דין על ארז חנה | פסקי דין על ארז יהודה | פסקי דין על עיריית הרצליה

1728/01 וע     16/12/2002




וע 1728/01 ארז חנה,ארז יהודה נ' עיריית הרצליה





1 . ארז חנה

2 . ארז יהודה

בעניין:
המערערים
נ ג ד
עיריית הרצליה
המשיבה
פסק דין
1. הצדדים הסכימו על הגשת סיכומים ללא שלב ראיות. ב"כ העיריה מבקש בסיכומיו כי ההחלטה תינתן על ידי הועדה.

2. החיוב שבנדון נוגע לעוררים לאחר שמכרו דירתם. העוררים טוענים כי החיוב אינו מוצדק ונעשה שלא כדין.

3. ממכלול טענות העוררים ניתן להבין כי הטענה היא שהוטל חיוב סתמי ללא בסיס בהחלטות העיריה, ללא זיקה לנכס וללא שהסכום הוכח או שהיחס בין הסכום הנדרש לבין הנכס לא הוכח.
4. באופן ספציפי נטען בסיכומי העוררים כי העיריה החליטה על העבודות 5 שנים לאחר שנסתיימו, והודיעה על העבודות להתקנת ביוב 5 שנים לאחר שהעבודות בוצעו, כאשר רק כעבור 4 חודשים נוספים הוחלט על ידי העיריה על ביצוע העבודות.

5. העיריה טענה כי הביוב הותקן בזמנו בהקשר של חלקה אחרת סמוכה, לא נדרשה החלטה מיוחדת. נטען כי טענות העוררים הן טענות בעלמא וכי יש לפנות לתעריפים בחוק העזר.
העיריה בדקה את נושא תשלומי הביוב לראשונה עם מכירת הנכס משנתבקשה להוציא תעודה המעידה שאין לנכס חובות. בהתאם הוציאה העיריה דרישת תשלום בגין המבנה, תוספות הבניה והקרקע. קו הביוב ברחוב בוצע באמצע 1996. עוד נטען כי אין צורך להתחבר בפועל לביוב כדי לשאת בתשלום וכן נטען כי דרישות התשלום הוצאו כדין ונתקבלו כדין. העיריה אינה מכחישה כי ביצעה את העבודות 5 שנים לפני הוצאת הדרישה וכי הדרישה הוצאה לפני החלטת המועצה. עוד נטען כי התעריפים שנדרשו הם סבירים ומקורם בתוספת לחוק העזר להרצליה
(ביוב), תשל"ד - 1974. נטען כי חזקת התקינות עומדת לעיריה.

6. עוד נטען כי אין קשר בין התעריפים לעלות העבודה, אין נוקטים עוד בשיטת "השתתפות בעלויות עבודה בסמוך לנכס", אלא בהיטל המחושב לפי כלל העלויות בעבר, בהווה ובעתיד של העיריה לעניין תשתית הביוב. עיקר החיוב הוא בגין היטל 18,202 ₪ בגין ביב מאסף ומכון טיהור ומיעוטו בגין ביב ציבורי.

דיון:
7. קריאת החומר, הסיכומים, סיכומי התשובה, התשובה לסיכומים והתגובה לתשובה, מצביעה על קושי בסיסי ועיקרי והוא העדר ייחוס החיוב לנכס מבחינת הסכום. אין פירוט שיסביר מדוע הסכום הנדרש מוטל על הנכס, אין הכוונה לפירוט אריתמטי סתמי אלא חסר ביסוס ממשי לחיוב זה.

8. אין די בהצבעה על חוק עזר ולאחר מכן ייחוס סכומים מסויימים לנכס מכוח חוק העזר. חוק העזר הוא כללי. קיימת פרוצדורה מסויימת לענייני ביוב, אין מחלוקת כי פרוצדורה זו לא ננקטה במקרה זה: העיריה קבעה את החיוב רק משנתבקשה לאשר כי אין חובות לנכס לצורך העברתו לקונה. מתעורר חשש כי החיוב נקבע באופן סתמי, כוללני ושרירותי. הזיקה של החיוב לנכס אינה ברורה, ואף שיעור החיוב בהקשר לנכס אינו ברור. במילים אחרות, משנתבקש האישור להעברת הנכס, נקבע חיוב שרירותי אד הוק, מתוך התחשבות כללית "בצרכי העיריה בעבר, בהווה ובעתיד, לרבות עלויות עקיפות" כפי שטענה העיריה, אין די בהליך כזה; אם עמדת העיריה תתקבל משמעות הדבר היא שהעיריה רשאית לדרוש סכומים לפי ראות עיניה, במועדים הנראים לה, ללא כל זיקה ברורה לעבודות. להוצאות שהוצאו להחלטות של העיריה, ולהודעות שהודעו לבעלי הנכסים בין הליכים כאלה, לבין ההלכות המחייבות בעניין, אין ולא כלום. לפי גירסת העיריה, במילים פשוטות, העיריה רשאית לעשות כחפצה, להטיל חיובים ככל שתחליט ובכל מועד, גם בדיעבד, הכל בהסתמך על חוק עזר כללי.

9. הפרט הבולט ביותר בהליך זה הוא העדר פרטים על החיוב וזיקתו לנכס למעט זיקה עירונית כללית, קיים מכון טיהור, קיים קו ביוב כזה או אחר ובוצעו עבודות בשנת 1996, אין די בקיומו של ביוב בעיר והאפשרות להתחבר לביוב, יש צורך להראות את הזיקה הספציפית, החלטות, הוצאות על עבודות עלויות וכו'. בחיובים חודשיים של מים וביוב המשולמים על ידי כלל תושבי המדינה לרשויות במסגרת תשלומי ארנונה ומים משלמים גם עבור טיפול בביוב. אלא שהחיוב הנדרש כאן שונה באופיו ובמהותו. אין המדובר בחיוב כללי המוטל שווה בשווה, באופן יחסי על כלל התושבים אלא בחיוב ספציפי בגין עבודות ספציפיות וקטעי ביוב ספציפיים שבוצעו במועדים ספציפיים, ואושרו במועדים ספציפיים.

10. עיון בסיכומי העיריה אינו סותר את טענות העוררים ואין כל הבהרה או הסברים שיבהירו כי הנהלים בעניין נשמרו.
ניתן לקבל את עמדת העיריה, כי אין הכרח להודיע מראש על עבודות ביוב צפויות ואף אין הכרח בכל מקרה לשלוח במועד הודעות חיוב מפורטות.
מחדלים חלקיים ניתנים לתיקון אולם במקרה זה לא נעשה דבר עד ליום שנתבקש באישור.
רק ביום שנתבקש האישור או סמוך אח"כ קם גובש ונוצר החיוב. אילו לא נתבקש האישור, ספק אם הדרישה היתה מגיעה אי פעם.
גם אם נניח שהליקוי שחל ניתן היה לתיקון, היה צורך לתקנו באופן שישכנע כי החיוב בדין יסודו לפי שיעור מוצדק, אלא שלא הוכחה הזיקה הנדרשת בין הסכום לנכס, למעט זיקה מקרית וכללית.

11. נטל הראייה: המשיבה מסתמכת על חזקת התקינות של פעולות הרשות ותו לא. אין די בכך. נדרשת הוכחה ברמה מסויימת גם מצד העיריה. הטענה כאילו העוררים חייבים להיכנס לפרטי חיויבים וסכומים אינה יכולה לעמוד. החיובים והסכומים, מקורם אופיים, שיוכם וכיו"ב פרטים, כולם בידיעת העיריה, על העיריה להראות לכאורה כי הסכומים תקינים, רק לאחר מכן עובר הנטל להראות אחרת. בעל נכס רשאי לקבל פירוט בהודעה מתאימה ואם ניתנה הודעה רק לאחר שנים מספר בעת העברת הנכס לקונה - עדיין יש למסור את כל הפרטים.

12. באשר לטענה כי לעוררים נגרם נזק עקב אי ההודעה ואי הידיעה על החיוב עד למכירה: אכן אין זה ראוי שבעל נכס ימצא עצמו עומד מול חיוב, לראשונה ברגע העברת הנכס לקונה. ראוי להודיע לבעל נכס על קיום חיוב (אם יש חיוב כזה) כדי שיוכל לכלכל פעולותיו כראוי מבעוד מועד.

יחד עם זאת, יש לקבל את טענת העיריה כי הנזק שנגרם לעוררים לא הוכח. אין מידע כיצד היו נוהגים העוררים אילו ידעו במועד על החיוב. יתכן שהיו מנסים לשנות את תנאי חוזה המכר, אולם אין די בספקולציה בעניין זה.
בכל מקרה, ראוי היה שהעיריה תודיע במועד (5 שנים קודם) על החיוב כדי לאפשר לעוררים להיערך בהתאם.

13. לעניין הקמת ביב מאסף ומכון טיהור, נטען על ידי העוררים בתגובתם, כי אין בתצהירים של העיריה ביסוס לשיוך וזיקה של הנ"ל לנכס שבנדון. בתגובת העיריה לתגובת העוררים, אין תשובה לטענה זו למעט תשובה כללית בדבר תקינות מעשי העיריה. ההתייחסות היא כללית בלבד, נטען כי החיוב הוא היטל המחושב כפונקציה של עלות כלל המערכת העירונית. אין די בתשובה זו נדרש היה פירוט מינימלי בתצהירים ואין די באמירה "זה החיוב כזה ראה וקדש" אם גישה זו תתקבל לא ניתן יהיה לעולם לערור על חיובים. החובה למסור פרטים סכומים ועלויות באה כדי לאפשר לערער להתמודד עם דרישת העיריה. אם העיריה אינה מוסרת פרטים, נשמט הבסיס לדרישתה.

14. העוררים טוענים כי הטענה לקיום היטל מהווה הרחבת חזית. היטל מתייחס להוצאות עתידיות ולא לעבודות שבוצעו בפועל. בתגובת העיריה יש שוב התייחסות להיטל, ולחוק העזר באופן סתמי. השאלה אינה האם חוק העזר תקין אלא האם החיוב שהוטל על הנכס תקין. לשאלה זו אין תשובה ברורה בתצהירי ובסיכומי העיריה.

התוצאה היא שיש לקבל את הערר.

המשיבה תשלם לעוררים הוצאות בסך 3,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום י"א בטבת, תשס"ג (16 בדצמבר 2002), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח לצדדים.

__________ _____________ _______________
יוסף מושקוביץ רותי אסרף - באני דניאל ארנסט
, שופט
חבר הועדה חבר הועדה יו"ר הועדה

1
1
בתי המשפט
וע 001728/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
כב' השופט דניאל ארנסט
- יו"ר הועדה
יוסף מושקוביץ - חבר הועדה
רותי אסרף באני - חברת הועדה
בפני
:








וע ועדת ערר לענייני ביוב 1728/01 ארז חנה,ארז יהודה נ' עיריית הרצליה (פורסם ב-ֽ 16/12/2002)