פסקי דין על וילות בנופר בע"מ | פסקי דין על עדנה עזרן | פסקי דין על אברהם עזרן |

2486-07/12 א     17/09/2014




א 2486-07/12 וילות בנופר בע"מ נ' עדנה עזרן, אברהם עזרן








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 2486-07-12 וילות בנופר בע"מ
נ' עזרן ואח'

ת"א 30580-11-11 עזרן ואח' נ' וילות בנופר בע"מ




בפני

כב' השופטת
חנה לפין הראל

תובעת/נתבעת
וילות בנופר בע"מ
, ח.פ. 51-4322551
ע"י ב"כ עו"ד יורם פיי


נגד

נתבעים/תובעים
1. עדנה עזרן
, ת.ז. 056508898

2.

אברהם עזרן
, ת.ז. 026832709
ע"י ב"כ עו"ד ד.גור


פסק דין



התובעים בתיק 35080-11-11 (להלן: "התובעים") בני הזוג עדנה ואברהם עזרן
, רכשו את דירתם ברח' הנופר 33 בנהריה (להלן: "הדירה"), מאת הנתבעת (התובעת בתיק 2486-07-12) (להלן: "הנתבעת") אשר אף הקימה את הבניין. הסכם המכר נחתם ביום 25.12.04.

התובעים הגישו תביעה בגין הפרת החוזה בינם לנתבעת, הפרה בדמות ליקויי בנייה רבים וקשים אשר גרמו להם נזקים כספיים ועוגמת נפש רבה, כמפורט בכתבי התביעה המקורי והמתוקן אשר הוגשו במסגרת הליכים אשר התקיימו בתיק 35080-11-11 טרם האיחוד עם תיק 2485-07-12.

הנתבעת הגישה תביעה כספית בטענה כי התובעים נותרו חייבים כספים בגין קניית הדירה, ועליהם לשלמם, הכספים נדרשו עקב שינויים ותוספות אשר בוצעו בדירה, וכן נדרש פיצוי ע"ס 50,000 ₪ בגין לשון הרע אשר לטענת הנתבעת הוציאו התובעים על הנתבעת וחיבלו במכירת הדירות.

תביעת התובעים הועמדה על סך 95,610 ₪ ותביעת הנתבעת הועמדה על סך 122,454 ₪.

הדיון בשני התיקים אוחד, והצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה פסק הדין יינתן עפ"י חוות הדעת של המומחה יוסי לזר, אשר מונה ע"י בית המשפט בתיק 35080-11-11, לאחר הגשת סיכומים, כאשר כל אחד מהצדדים שומר על טענותיו. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה בתאריך 30.12.13.

בהתאמה הגישו הצדדים סיכומים.

סיכומי התובעים

א.
כללי


ב"כ התובעים מצא לנכון לפרט בסיכומיו את הסבל הרב העובר על התובעים, כאשר "בכל גשם קל מפלי מים חודרים לסלון ולחדרי הבית". עוד טען ב"כ התובעים כלפי הנתבעת כי היא התעמרה והתעללה בתובעים אשר כל חטאם היה כלשונו קניית הדירה ממנה.


לדעתו של ב"כ התובעים התנהלות הנתבעת כלפי התובעים מצדיקה התייחסות מחמירה של בית המשפט, שכן התנהלותה מרגיזה ומקוממת ואין לעבור עליה לסדר היום, במיוחד כאשר במקום להודות בטעויותיה ולנסות לתקן את הליקויים, בחרה הנתבעת לתקוף את התובעים ע"י הגשת תביעה.

ב"כ התובעים צירף לסיכומיו נספחים שונים, ביניהם הצעת מחיר מ- 23.1.14 על סך 67,200 ₪, כאשר התיקונים הנדרשים הם: במרפסת ההורים פירוק 2 מ' קרמיקה קיימת וריצוף מחדש, יצירת ניקוז, תיקון סדק בקיר הבטון ופירוק וריצוף הכניסה לבית, חפירה לעומק של עד 1 מ' וכל זאת לצורך בניית ניקוזים שאינם קיימים. בנוסף תיקוני טיח וצבע בקומה א'.


כמו כן צירף ב"כ התובעים תמונות אשר צולמו במהלך הבדיקה הראשונה. תמונות אלו צורפו לחוות דעת מר גוכמן אשר תמכה בכתב התביעה.


בנוסף צירף ב"כ התובעים תמונות אשר צולמו לאחר קבלת המפתח מ- 15.6.11, ההתכתבויות אשר צורפו לכתב התביעה, קבלות בגין הוצאות המשפט: הכוונה לתשלומים לחברת "הדס" חברת "פלס" ולמומחה בית המשפט.

ב.
ליקויים


ב"כ התובעים ער לכך כי המומחה מטעם בית המשפט קבע כי סה"כ הליקויים אותם יש לתקן מסתכמים ב- 7,000 ₪, אך מצביע על כך כי המומחה לא ביקר בדירה לאחר שהתחילו הגשמים העזים בחודש דצמבר ולכן לא היתה לו אפשרות להתרשם מהחדירה המסיבית של הרטיבות בתקופת הגשמים.

ב"כ התובעים ציין כי פנו אל כב' השופט רוזינס אשר בפני
ו נידון בתחילה תיק מס' 30580-11-11, וביקשו כי יאפשר ביקור נוסף של המומחה בעונת הגשמים אך בית המשפט "הכריח את התובעים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולהגיש חוות דעת עדכנית בדבר הנזילות אשר התגלו בדירה בתקופת הגשמים".


התובעים זימנו את המומחה מטעמם בהתאם להוראת כב' השופט רוזינס והוגשה חוות דעת עדכנית מטעמם. עו"ד גור טען כי בשל כך נמנעה מהתובעים האפשרות להציג בפני
מומחה בית המשפט את הנזילות הקשות שאירעו לאחר ביקורו בדירה.


ב"כ התובעים מציין כי מאז המצב רק מחמיר, והוא צירף לסיכומים תמונות שונות כאשר הבדיקה האחרונה היתה בחודש פברואר 2013.

בנוסף, צירף ב"כ התובעים הצעת מחיר לתיקונים הנדרשים לאחר הבדיקה שנערכו ב- פברואר 2013, על סך 67,260 ₪.


יש לציין כבר עתה כי ב"כ התובעים התעלם מההסדר הדיוני בינו לבין ב"כ הנתבעת והתייחס הן לחוות הדעת מטעם התובעים, וכן טען כי הנתבעת בחרה לא להגיש חוות דעת נגדית, ולכן לא יכולה להיות מחלוקת על חוות הדעת מטעם התובעים.


ב"כ התובעים טען כי יש לחייב את הנתבעת בסכום המצרפי של חוות דעת מומחה בית המשפט, הסכומים אשר צוינו בכתבי התביעה ובסה"כ 67,101 ₪.

ג.
זכות לבצע תיקונים


ב"כ התובעים טען כי הנתבעת איבדה את הזכות לביצוע התיקון, שכן לא נענתה לאין ספור הפעמים בהם פנו התובעים אליה בבקשה לתיקונים. היתה לה הזדמנות לעשות זאת והיא בחרה שלא לממש את זכותה המוקנית לה עפ"י חוק המכר. הזכות איננה מוחלטת.


ב"כ התובעים הפנה לע.א 656/99 ד"ר עדה בר שירה ואח' נ' מעונות ובניין בע"מ ואח', פ"ד נז(5) 1, וכן לע.א 8939/01 חיים אביצור ואח' נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ.


מכיוון שהנתבעת הכחישה את הליקויים בכתב הגנתה ועל כן, גם עפ"י ע.א 472/95 + 553/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858, הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים.


ב"כ התובעים הפנה לפסיקה נוספת של בית משפט השלום כאשר הקו המנחה הוא כי אין לחייב את התובעים במתן אפשרות לקבלן לתקן ליקויים לאור התנהלות קלוקלת.

ד.
דיור חלופי


לנושא הדיור החלופי טען ב"כ התובעים כי אין לקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט אשר קבע כי אין צורך בדיור חלופי. יחד עם זאת, ציין המומחה כי "תגרם אי נוחות ותדרש נוכחות אחד מבעלי הדירה בכל פעם שעובדים בדירה".

אין להכריח את התובעים להתגורר בדירה אשר תהפוך לאתר עבודה על כל המשתמע מכך, גם מבחינת נוחות וגם מבחינה בטיחותית.

הפיצוי הנדרש עבור דיור חלופי, שכן יש לקחת בחשבון את השכירות עצמה, עלות אריזה, אחסון ומעבר, הינו בסך של 20,000 ש"ח לפחות.

בנושא זה הפנה ב"כ התובעים לדבריו של כב' השופט י. דלוגין בת.א 5081-05-11 אליהו מנחם חרדים שולמית חרדים נ' מוריס אגבבה קבלן בניין בע"מ (23.5.13), הקובע כי לא המומחה הוא בעל הסמכות להחליט האם יש לפנות את הדירה בזמן התיקונים אם לאו. תפקידו הוא רק לקבוע את משך הזמן הדרוש ורק בית המשפט הוא זה אשר מוסמך באופן בלעדי לקבוע האם יש צורך לפנות את הדירה והאם סביר או לא שדייר ימשיך להתגורר בה במהלך ביצוע תיקונים.

ה.
עוגמת נפש


לעניין עוגמת הנפש סבור ב"כ התובעים כי הסכום ההולם כפיצוי בגין עוגמת הנפש הרבה אשר נגרמה להם, חוסר האפשרות לשימוש סביר בדירה משך זמן רב, הפיכת הדירה שוב לאתר בנייה לאור התיקונים, הפסד ימי עבודה, הינה בסך של 15,000 ₪.


סה"כ מבקש ב"כ התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום 102,101 ₪ ולהוסיף לכך הוצאות משפט ראויות, שכ"ט עו"ד, כאשר בהוצאות המשפט יש להביא בחשבון את עלות המומחים מטעם התובעים, עלות אגרת בית המשפט ועלות המומחה מטעם בית המשפט.

ו.
התביעה שכנגד (2486-07-12)


לדעת ב"כ התובעים יש לדחות את התביעה אשר הוגשה אך ורק כאמצעי לחץ להפחדה נגד התובעים בגין הגשת תביעתם בתיק 30580-11-11.



כאשר מסרה הנתבעת את המפתחות לדירה לתובעים הביעה בכך את הסכמתה כי התמורה שולמה במלואה. יתרה מכך הנתבעת חתמה על טופס "גמר חשבון" עם מסירת המפתחות אשר העתק ממנו מצורף לכתב הסיכומים.


ב"כ התובעים הפנה לדברי כב' השופט ברנר בת.א 186322/02 (שלום ת"א) אורי וחנה שדה נ' החברה הכלכלית, אסום חברה קבלנית וורפו-ש.י.א. בע"מ (20.1.05), המלמדים כי כאשר החברה הקבלנית מוסרת את החזקה בבית ללא דרישת חוב, משמע לא קיים כל חוב.


מה עוד שלא הומצא כל מסמך דרישה של הנתבעת כלפי התובעים לתשלום חוב כלשהו. הנתבעת לא הציגה כל ראייה המצביעה על כך כי התובעים חייבים לה כספים ולבד מהטבלה אשר הציגה לצורכי המשפט לא הציגה לא את אופן החישוב, ולא כיצד בוצע בעבר.

עובדה היא כי משך כל השנים הנתבעת מעולם לא פנתה בכל דרישה אל התובעים לתשלום חוב והתביעה הוגשה רק לאחר שהתובעים הגישו נגדה את התביעה בגין הליקויים.

גם כאן הפנה עו"ד גור לדברי כב' השופט גד גדעון בת.א 24574-02-10 אילוז מאיר ואח' נ' יהלומית פרץ (18.12.12).


באשר לטענת הנתבעת כי נעשו שינויים ותוספות בתיאום עם התובעים ולכן הם חייבים בכספים נוספים הרי כל השינויים נעשו אכן בתיאום ובהסכמה והתובעים שילמו לנתבעת את כל התמורה בגין הדירה כולל השינויים והתוספות ולא היתה כל דרישה לעניין זה מאת הנתבעת.

סיכומי הנתבעת

כללי

ב"כ הנתבעת ביקש להדגיש, כי אך ורק חוות דעתו של המומחה לזר היא זו אשר צריכה לעמוד בפני
בית המשפט בעת כתיבת פסק הדין וזאת עפ"י ההסכמה הדיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 20.12.13.

יש לדחות מכל וכל את ניסיונו של ב"כ התובעים להגניב לסיכומים ראיות נוספות, כדוגמת הצעת המחיר ותמונות ועל כן בית המשפט מתבקש להתעלם מהם.
אילו היה מדובר בתמונות אשר צורפו לחוות דעת מומחה בית המשפט ניחא, אך כאן אין הדבר כך אלא תמונות אשר צולמו לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט והן חורגות מההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים.

יש לקבוע בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט כי אין רטיבות ולכן גם אין מקום לקבוע פיצוי בגין עוגמת הנפש.
כך גם אין מקום לקבוע כי יש צורך בפיצוי בגין דיור חלופי, משהמומחה קבע במפורש כי אין צורך בכך.

ב"כ הנתבעת מצביע על כך כי סה"כ הפיצויים המגיעים עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט מסתכמים ב- 10% מהתביעה אשר הוגשה. אין מקום לצרף לסכום הנתבע את הסכום אשר נתבע בכתב התביעה המתוקן, שכן הדבר סותר את ההסכמה הדיונית. משום כך, גם לא מגיע לתובעים כל פיצוי בגין עוגמת הנפש.

לעניין הליקויים אשר מומחה בית המשפט הגדיר אותם כטענות משפטיות מדובר בשני נושאים: האחד הוא רטיבות אשר נגרמה לאחר התקנה לא מוצלחת של צינור המזגן אותו התקינו התובעים עצמם לאחר שקיבלו את מפתחות הדירה, והשני, בגין החלפת מיקום הדלת.

המומחה עצמו לא ראה בכך ליקויים אך השאיר זאת להחלטת בית המשפט.

לעניין החלפת הדלת, לא הוצג בפני
המומחה דוגמא של דגם מסוים המחייב את הנתבעת ולכן איננו יכול להתייחס לכך. גם התובעים עצמם לא הציגו טענה אלא הביעו משאלת לב וזו איננה מצדיקה חיוב הנתבעת בגין כספים.

לעניין הרטיבות הרי משנעשתה עבודת התקנת המזגנים ע"י התובעים לאחר שכבר קיבלו את המפתחות, אין לבוא בטרוניה אל הנתבעת וגם המומחה קבע כי לא הנתבעת אחראית בגין ליקוי זה.

המומחה קבע כי שווי התיקונים הוא 6,900 ₪ אך מדובר במחיר לקבלן חיצוני ולנתבעת תיקונים אלו היו עולים כ- 2,000 ₪ בלבד, וגם אם בית המשפט יחליט שלא לאפשר לה לבצע את התיקונים אין זה אומר שיש להענישה ולהטיל עליה לשלם סכומים גבוהים מאלו שהיה עולה לה לתקן בעצמה.

ב"כ הנתבעת טען כי יש לחייב את התובעים בהוצאות משפט בסכומים ריאליים שכן התנהלותם במשך למעלה מ- 3 שנים גרמו להוצאות מיותרות, הרפתקה של תביעה מופרזת על סך 130,000 ₪ כאשר במקרה הגרוע ביותר מגיע להם 14,000 ₪ בלבד.

לכן, מבקש ב"כ הנתבעת כי מכל סכום שבית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יש לקזז את הוצאותיה של הנתבעת בסך 20,000 ₪.

התביעה שכנגד

הנתבעת ביקשה לחייב את התובעים בסך של 122,454 ₪ בהתאם למפורט בכתב תביעתה אשר נובע מביצוע עבודות, שינויים ושיפורים וכן בגין הוצאת לשון הרע וחבלה במכירת דירותיה של הנתבעת, כפי שמפורט בכתב התביעה שכנגד, סעיפים 20-21.

ב"כ הנתבעת מציין כי ב"כ התובעים לא התייחס כלל לנושאים בכתב התביעה אלא טען באופן כללי כי יש דף של גמר חשבון. לא ברור מי חתם על הדף הזה, אם יש לו כלל תוקף משפטי וגם אם יש לו הרי היה מדובר במסמך המדבר על העדר תביעות הדדי. כל פרשנות אחרת הופכת אותו לחסר משמעות וחסר היגיון.

ב"כ התובעים לא ביקש כלל לחקור בעניין זה, היות והבין כנראה שאם תהיה חקירה תתבררנה העובדות לאשורן.

התובעים גרמו לנתבעת נזקים רבים יותר מעלות הליקויים בדירתם.

אי לכך מבוקש לקבל את התביעה שכנגד, להטיל על התובעים הוצאות משפט ריאליות ולקזז את הסכומים בגין הליקויים מהסכומים שהתובעים חבים לנתבעת.

דיון והכרעה

הערות כלליות

ב"כ התובעים חרג מן ההסכמה בין הצדדים וצירף לסיכומיו צילומים מבדיקה אשר נערכה ע"י משרד מומחה מטעמו בפברואר 2013 לפני הדיון בו ניתנה הסכמת הצדדים ב- 30.12.13.

לו סבר ב"כ התובעים אז כי יש בידו חומר נוסף אשר יש להציגו בפני
מומחה בית המשפט היה עליו לעשות כן. אין זה ראוי לאחר ההסכמה לצרף חומר נוסף, ללא קבלת רשות מבית המשפט, ללא הסכמת הצד שכנגד.

לו סבר עו"ד גור כי יש חשיבות לחומר זה היה עליו לדאוג לכך כי הוא ייבדק באופן ענייני ולא לצרף אותו כחומר ראיות לכאורה לסיכומים, אין זה ראוי.

בתיק 35080-11-11 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה מחמת החמרת הליקויים, אך לא שינו את הסכום הנתבע "מחמת שיקולי אגרה".

לאחר שאוחד התיק בפני
י עם תיק 2486-07-12 אשר נותב אליי מלכתחילה, לא חזר ב"כ התובעים על הבקשה כי מומחה בית המשפט יבקר שוב בדירה על מנת לאמוד ולראות את החמרת הנזקים, ועל כן לא מובנת כלל ועיקר טרונייתו בעניין זה.

אין מקום להתחשב בחוות הדעת של מהנדס גוכמן או להביא בחשבון השיקולים חומר ראיות אשר לא עמד במבחן החקירה הנגדית וזאת בהתאם להסכמות בין הצדדים.

חוות דעת המומחה מהנדס לזר

מהנדס לזר בדק את דירת התובעים ב- 12.12.12 ואת חוות דעתו ערך בהתאם לסעיפי הליקוי השונים בחוות הדעת של מהנדס גוכמן.

חלק מן הליקויים הנטענים מצא מהנדס לזר, אכן כי יש ליקוי, והעריך את עלות התיקון. חלק מן הליקויים הנטענים מצא כי אין ליקוי, וחלק מצא כי אין אפשרות או לא כדאי התיקון והעריך את הפיצוי בעלות התיקון.

ככלל, בית המשפט מקבל את חוות דעת המומחה מטעמו, ורק בנסיבות יוצאות דופן וחריגות במיוחד יסטה ממנה. יחד עם זאת, בית המשפט הוא הפוסק האחרון גם בעניינים שבמומחיות ובעניינים שטיבם וטבעם הכרעה שיפוטית כמו פיצוי, על אחת כמה וכמה (ע.א (חי') 3124/06 לוליאן אברהם ואח' נ' סוהיל מיכל סאבא מהנדס בניין מיום 1.1.07 וכן ע.א 2609/04 (חי') פסגות זיכרון ונוף זיכרון בע"מ ואח' נ' גלעד סמדר ואח' מיום 19.5.05).
לא היה זה בסמכותו של מומחה בית המשפט "לגלוש" לתחום השיפוטי ולקבוע פיצוי מקום בו לא ניתן או לא מעשי לתקן.

אי לכך, הנני מקבלת את חוות דעתו של מהנדס לזר בכל אותם נושאים בהם קבע כי יש ליקוי וניתן לתקן ומהי עלות התיקון, וכן את קביעותיו לגבי אותם סעיפים בהם מצא כי אין ליקוי, או היה ותוקן, והקביעות מהם הליקויים אשר אינם ברי תיקון. הפיצוי בגין שני הנושאים האחרונים ייקבע על ידי בית המשפט.

להלן רשימת הליקויים בגינם תשלם התובעת את הסכום הקבוע בחוות הדעת, ותיאור הליקויים בגינם בית המשפט ייקבע את הפיצוי:

ליקויים לתיקון ועלות
ליקויים ללא תיקון
(החלטת בית המשפט)
א. (ס' 3.1) 1,000 ₪ ישור קיר מעבר
א. (ס' 2.3) ריצוף שגוי בממ"ד, פגם אסטתי, לא כדאי לפרק. אם כן 400 ₪
ב. (ס' 3.2.3) 800 ₪ ריצוף מרפסת הורים

ג. (ס' 3.24-3.25) 1,000 ₪ תיקון ליקוי במרווח בין המדרגה הרביעית לתחתית התקרה, ומילוי רובה

ד. (ס' 3.4) 200 ₪ שומר מרחק מפלסטיק בתריס הממ"ד
ב. ליקוי במשקופים בחדר הממ"ד אין מעשיות בפירוקם. מר לזר מציע פיצוי בעלות התיקון
3,000 ₪.
ה. (ס' 3.4.3.1)
ליקויים בדלת הכניסה מעצור לדלת
דלת כניסה ראשית, אכן פגומה אסטתית – מלבן המשקוף. הפיצוי המוצע בגובה עלות 800 ₪ אך יש טענות נוספות לגבי כל דלת הכניסה
ו.
200 ₪ החלפת אריח בחדר רחצה הורים


(ס' 3.6) רטיבות ועבודות איטום סביב המזגן.
מוערך בעלות של 1,500 ₪
ז. (ס' 7.3) 100 ₪ התקנת קופסאות לפסי הארכה

ח.
1. (3.10) 300 ₪ תיקון התפרים בין יריעות בגג
2. 1,500 ₪
פירוק אוגרמים בגג והתקנה מחדש

ט.
1. (3.10.(3)) התקנת סרט הגנה על הביסוס של המערכת הסולרית
2. (3.10.(4)) התקנת "מקל סבא" במעבר הצנרת – 1,500 ₪
3. (3.10.(5)) התקנת רשת הגנה בקולטי מי גשם – 200 ₪
4. (ס' 3.10.(6)) ציפוי אקריל מעל הטיח השחור במעקה הגג – 1,000 ₪


ניקוז גג במשטח ליד הסלון - לא ניתן לבצע זאת. לדעת מר לזר יש לפצות ב 1,300 ₪

(3.12.3) התקנת מיזוג אוויר בממ"ד
– 1,500 ₪

(3.12.5) התקנת כבל חשמל ע"י התובעים - 800 ₪

עפ"י סיכום חוות דעת המומחה לזר, הרי סה"כ הליקויים באחריות הנתבעת שיש לתקנם וניתנים לתיקון הוא 6,900 ₪.

הליקויים שבאחריות הנתבעת אשר לא מומלץ לתקנם ויש לתת פיצוי כספי מסתכמים ב- 7,800 ₪. מהנדס לזר מציע כי תינתן לנתבעת האפשרות לבצע את התיקונים ובכך תופחת העלות.

נושאים לדעת מהנדס לזר הנתונים להחלטת בית המשפט מסתכמים ב- 4,500 ₪ וזאת עפ"י סכום נספח 4 לחוות הדעת.

נושאים מתוך חוות הדעת בהם אינני מקבלת את חוות דעת המומחה הם נושא המדרגות הטרפזיות בהן לא מצא ליקוי, וכן נושא דלת הכניסה. נושא נוסף אותו השאיר המומחה לשיקול דעת בית המשפט הוא הסטייה בגובה התקרה אשר נבנה שלא עפ"י התקן (277 ס"מ במקום 285 ס"מ).

כאמור מהנדס לזר אשר הכין חוות דעת מקצועית ויסודית והנני מקבלת אותה ברובה, "גלש" במספר נושאים "לעבודת" בית המשפט. לא היה זה מתפקידו.

הפרמטרים לפסיקת פיצוי בגין ליקויי בנייה הם לא רק מחיר עלות התיקון. יש להביא בחשבון בנייה בניגוד לתקן או תקנות, והפרת חוזה בגין כך. החוזה הוא לבנייה תקינה ללא ליקויים. יש להביא בחשבון עוגמת נפש בעצם הצורך בתיקון בבית חדש, אי הנוחות והטרחה הנגרמים בשל כך, אפשרות ירידת ערך בשל אי עמידה בחוזה, תקן ותקנות, ולא רק כאמור עלות התיקון בלבד.

בנושא המדרגות הטרפזיות ס' 3.2.3 אינני מקבלת את דעתו של מומחה בית המשפט:

סעיף 3.2.3 – מתייחס לגרם המדרגות. מצוין בחוות דעת מהנדס גוכמן כי יש שלוש מדרגות טרפזיות עם רוחב בקצה הצר השואף ל- 0 וזאת בניגוד לתקן הקובע רוחב של לפחות 15 ס"מ, ובנוסף הדבר מהווה פגם בטיחותי.

מהנדס לזר אינו טוען כי אין זה נכון אלא
כי "לגבי שלשת המדרגות בעלות צורת משולש מדובר בפרט תכנוני תקין ליצירת סיבוב במהלך מדרגות והוא בוצע על פי תכנית האדריכל לו כפוף הקבלן המבצע, הנתבעת".

אינני מקבלת טענה זו. משקבעו התקנות רוחב מסוים, גם האדריכל וגם הקבלן כפופים לו ואין הקבלן המבצע יכול "להסתתר" מאחורי האדריכל. מדובר בליקוי בנייה לא עפ"י התקנות מחד, ומפגע בטיחותי מאידך, ובהתאם יפסק פיצוי כספי.

דלת הכניסה – המומחה מציין כי הדלתות אינן מאפשרות משקוף רחב כפי שהתובעים טענו שהזמינו, וכן קיימת כנף דלת עם ידית אנכית ולא אלכסונית.

המפרט הטכני מדבר על דלת מעוצבת והנושא לדעתו הוא משפטי. מכל מקום עלות החלפת הדלת והכנת מקום למשקוף, היא 3,000 ₪.

בהתחשב כאמור לעיל בגין כל הסעיפים בהם הציע המומחה רק פיצוי כספי בעלות התיקון, ובכלל נושא זה המדרגות הטרפזיות, המהוות לטעמי מפגע בטיחותי, הסכום ההולם הוא 12,000 ₪.

אי בנייה בגובה הנדרש, סטייה אשר איננה ניתנת לתיקון, בנייה בניגוד לתקן ולתקנות, כלומר בניגוד לחוק, עלולות להביא לירידת ערך היה והתובעים ירצו למכור את דירתם. בהעדר כל נתון שמאי, אף לא בסכום בו נרכשה הדירה, נראה נכון בעיניי להורות על פיצוי בסך 10,000 ₪.

איני מוצאת לנכון לתת אפשרות לנתבעת לתקן. הזכות אינה אוטומטית עפ"י פסק הדין ב- ע.א 656/99 ד"ר עדה בר שירה נ' מעונות ובניין פד"י נז(5), 1, והפסיקה הנוספת אליה התייחס ב"כ התובעים. בוודאי משבחרה הנתבעת "כפעולת תגמול" לתבוע את התובעים, איבדה את זכאותה לתיקונים.

אינני סבורה שיש להתחשב בעלות התיקונים לנתבעת. החשוב הוא העלות שתהיה לתובעים הנאלצים להיכנס לטרחה והוצאות בגין הליקויים.

עוגמת הנפש


נפסק כי לאו דווקא גובה עלות התיקון מכתיב את גובה הפיצוי בגין עוגמת הנפש (ע.א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל) ואכן צודקת הנתבעת באומרה כי בדרך כלל פיצוי גבוה בגין עוגמת נפש ניתן כאשר יש נזקי רטיבות קשים, ואילו היו מוכחים נזקים אלו מן הסתם הפיצוי בגין כך היה לפחות 15,000 ₪.
בענייננו, אכן לא הוכחו נזקי הרטיבות הקשים עליהם התלוננו התובעים ועל כן הפיצוי ההולם בגין עוגמת נפש הוא 5,000 ₪.

דיור חלופי

גם כאן גלש המומחה לתחום עבודת בית המשפט.

אין לדרוש מן התובעים לגור באתר בנייה, במיוחד כאשר הנתבעת היא האחראית לכך ששוב יאלצו התובעים לגור בחוסר נוחות. עם זאת בהתחשב בזמן הקצר בו יש לאפשר את התיקונים הסכום הנדרש הוא מוגזם. הפיצוי בגין הדיור החלופי יעמוד על 5,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים סכום של 6,900 ₪ לאחר שישוערכו מיום מתן חוות דעת מומחה בית המשפט ועד ליום התשלום בפועל. לסכום זה יש להוסיף מע"מ ופיקוח הנדסי בשיעור 15%.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין הליקויים שאינם ברי תיקון + עוגמת נפש, וירידת ערך בסך 27,000 ₪.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, תשא הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

תביעה שכנגד (תיק 2486-07-12)

"התביעה שכנגד" מוטב לה לו לא היתה מוגשת. לכתב התביעה לא צורפה ולו ראייה אחת לכאורה בכתב, המצביעה על כך כי לתובעים נותר חוב כלשהוא לנתבעת ו/או כי יש ממש בטענה בגין הוצאת לשון הרע.
בנוסף, הנתבעת לא הציגה ולו פנייה אחת בכתב אל התובעים בנושא זה.

אני מקבלת את טענת התובעים כי לו היה ממש בטענות הנתבעת, לא היתה מוסרת את הדירה מלכתחילה, או למצער היתה פונה בדרישה בכתב אל התובעים. משבחרה לעשות זאת רק לאחר הגשת התביעה כנגדה, ללא תימוכין, נראה הדבר כניסיון נואל מבחינת "התקפה היא ההגנה הטובה ביותר".

התביעה בתיק 2486-07-12 נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעים ובשכ"ט עו"ד בגין הצורך להתגונן בפני
תביעה זו בסך 5,000 ₪.

ניתן היום,
כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 2486-07/12 וילות בנופר בע"מ נ' עדנה עזרן, אברהם עזרן (פורסם ב-ֽ 17/09/2014)