פסקי דין על איילון חברה לביטוח | פסקי דין על שמואל כץ | פסקי דין על יוסף עמרם מושקוביץ

32342-10/11 תאמ     18/09/2014




תאמ 32342-10/11 איילון חברה לביטוח בע"מ, שמואל כץ נ' יוסף עמרם מושקוביץ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 32342-10-11 איילון חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' מזרחי ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו


תובעים

1
.
איילון חברה לביטוח בע"מ

2
.
שמואל כץ


נגד


נתבע

יוסף עמרם מושקוביץ




פסק דין


לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 9.2.11 בירושלים.

1.
במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת 1 מבטחת רכב מ.ר. 2987760 (להלן: "רכב התובעים"). התובע 2 הינו הבעלים של רכב התובעים.
2.
הנתבע היה במועדים הרלבנטיים נוסע ברכב מונית מ.ר. 6315025 (להלן: "המונית").
3.
מוסכם בין הצדדים כי ביום 9.2.11 אירעה התנגשות בין צדו הימני של רכב התובעים לבין הדלת האחורית שמאלית של המונית. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.
4.
גרסת התובעים הינה כי רכב התובעים נסע בנתיב הימני ברח' דובר שלום בירושלים, בעוד המונית עמדה בצד הדרך מימין לרכב התובעים. כאשר חלף רכב התובעים על פני המונית, פתח הנתבע את הדלת האחורית שמאלית של המונית ופגע ברכב התובעים.
5.
הנתבע טען בתצהירו, כי היה נוסע תמים במונית, אשר ביקש מנהג המונית
לעצור בצד הנגדי של הרחוב. נהג המונית סירב,
בחר היכן לעצור וביקש תשלום על הנסיעה. הנתבע טוען כי היה כפוף להוראות נהג המונית, אשר זירז אותו ודרש ממנו לצאת מן המונית. לטענתו, יצא מהמונית לאט ובזהירות, לאחר שבדק כי אין כלי רכב בכביש. לפתע, הגיח רכב התובעים במהירות מופרזת ופגע בדלת המונית, אשר היתה כבר פתוחה, וזאת ללא תשומת לב לכלי הרכב העומדים בשולי הכביש ובמפרץ החניה.

6.
יצוין, כי התביעה הוגשה גם כנגד נהג המונית, ומשזה לא התגונן בפני
התביעה, ניתן נגדו

פסק דין
בהעדר הגנה.

דיון והכרעה
7.
העידו בפני
התובע 2 (להלן: "התובע") והנתבע.
8.
התובע העיד, כי ביום 9.2.11 נסע ברכבו ברח' שלום דובר בירושלים, כאשר המונית עצרה בימין הדרך. התובע המשיך לנסוע בנתיב נסיעתו וכאשר חלף עם רכבו על פני המונית, נפתחה לפתע הדלת האחורית שמאלית של המונית ופגעה ברכב התובעים החל מהכנף הימני קדמי ולאורך צדו הימני של רכב התובעים. התובע ציין בעדותו, כי נסע במהירות נמוכה וכי דלת המונית לא היתה פתוחה שעה שהחל לחלוף על פני המונית.
9.
מנגד העיד הנתבע, כי נסע במונית וביקש מנהג המונית לעצור בצד הנגדי של הרחוב. נהג המונית משיקוליו שלו עצר בחר היכן לעצור ופקד על הנתבע להזדרז ולצאת מן המונית. לאחר ששילם הנתבע עבור הנסיעה, נהג המונית הסתכל במראה ואמר לנתבע כי הוא יכול לצאת מן המונית. לפיכך, פתח הנתבע את הדלת האחורית של המונית, נטל את החבילות שהיו במונית והוציא את רגלו החוצה. לפתע הגיח רכב התובעים במהירות ופגע בדלת המונית הפתוחה. הנתבע ציין בעדותו כי דלת המונית היתה פתוחה לרווחה שעה שהגיע רכב התובעים, וכן העיד כי לא ראה את רכב התובעים עובר לתאונה.

10.
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הנזקים ברכב התובעים, הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע.
11.
כך, עדותו של התובע כי דלת המונית נפתחה כאשר החל לחלוף על פני המונית שעמדה בצד הדרך, נתמכת במיקומי הנזקים ברכב התובעים. מחוות דעת השמאי ותמונות הנזק אשר צורפו לכתב התביעה, עולה כי הפגיעה ברכב התובעים החלה בכנף הימנית קדמית ונמשכה לאורך צדו הימני. רכב התובעים לא נפגע בחזית הקדמית- בטמבון או בפנס הימני קדמי. אילו היתה נכונה גרסת הנתבע, לפיה דלת המונית היתה פתוחה ורק אז הגיע רכב התובעים, הרי שרכב התובעים היה נפגע בצדו הקדמי - בטמבון או בפנס הימני והפגיעה לא היתה מתחילה רק בצדו הימני של הרכב.
12.
עוד אוסיף, כי עדותו של התובע היתה מהימנה ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. שונה היתה התרשמותי מעדותו של הנתבע, אשר התגלו סתירות בין עדותו בבית המשפט לבין האמור בתצהירו. כך למשל, בתצהירו ציין הנתבע כי לפני שפתח את דלת המונית בדק כי אין הפרעה לכלי רכב אחרים, בעוד שבעדותו בבית המשפט הודה הנתבע, כי לא בדק האם הכביש פנוי טרם פתח את דלת המונית, אלא הסתמך על דברי נהג המונית, שהביט במראה ואמר לו כי הוא יכול לרדת מהמונית. כך גם טען הנתבע בתצהירו, כי הינו נוסע תמים שאינו בקי בתקנות התעבורה, בעוד שבעדותו בבית המשפט טען כי הינו בעל רשיון נהיגה כ-20 שנה והוא מכיר את תקנות התעבורה.


13.
לאור האמור, אני קובעת כי יש לקבל את גרסת התובעים, לפיה כאשר החל רכב התובעים לחלוף על פני המונית שעמדה בצד הדרך, פתח הנתבע את הדלת האחורית של המונית בפתאומיות, מבלי שווידא כי הדרך פנויה.
14.
בעשותו כן, הפר הנתבע את תקנה 80 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, הקובעת כי לא יפתח אדם את דלתו של רכב, אלא לאחר שנקט את כל אמצעי הזהירות להבטחת שלומם של עוברי דרך. ראשית, יצוין, כי תקנה זו חלה על כל אדם, לרבות הנוסע ברכב, ולא דווקא על הנהג. כאמור, הנתבע הודה בעדותו כי טרם פתיחת הדלת לא בדק בעצמו כי הכביש פנוי, כי אם הסתמך על דברי נהג המונית אשר הביט במראה ואמר לו כי הוא יכול לרדת מן המונית. בכך, פעל הנתבע שלא כדין, שכן היה עליו לוודא טרם פתיחת הדלת כי הכביש פנוי וכי ניתן לרדת מן המונית בבטחה, והוא לא היה רשאי להסתמך על דברי נהג המונית, מבלי לוודא בעצמו כי הכביש פנוי.

15.
איני מקבלת בעניין זה את טענת הנתבע כי נהג המונית פקד עליו לצאת בזריזות ועל כן אין להטיל עליו אחריות, שכן פעל לפי
הוראות נהג המונית. העובדה כי נהג המונית הורה לנתבע לצאת בזריזות אינה פוטרת את הנתבע מלנהוג בזהירות ולנקוט באמצעי הבטיחות הנדרשים ובכלל זה לוודא כי ניתן לפתוח את דלת המונית מבלי להפריע לעוברי הדרך. בעניין זה נפסק, כי האחריות לנקיטת אמצעי זהירות מתאימים חלה בראש וראשונה על פותח הדלת, החייב להיות קשוב כל העת למה שקורה בכביש (תא"מ (ת"א) 23090-08-12 ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' זרחין (פורסם בנבו)).

16.
אשר לטענת הנתבע, כי התובע נסע בצמוד למונית ועל כן אירעה התאונה, הרי שאיני מקבלת טענה זו. התובע, אשר עדותו היתה אמינה עלי, העיד כי נסע בנתיב נסיעתו, לא נצמד למונית וכי אין המדובר בכביש רחב.
עדותו של התובע לא נסתרה, ומתמונות המקום שהציג הנתבע לא ניתן לראות כלל כי מדובר בכביש רחב, כפי שטוען הנתבע. מנגד, דווקא הנתבע עצמו העיד כי פתח את דלת המונית לרווחה ולא למחצה, מה שמעיד כי התובע שמר על מרחק סביר מהמונית העומדת.





17.
גם טענת הנתבע כי התובע נסע במהירות לא הוכחה. התובע בעדותו הכחיש טענה זו, בעוד שהנתבע בעדותו הודה כי לא ראה את רכב התובעים עובר לתאונה, כך שלא ברור כיצד הוא יכול לטעון כי רכב התובעים נסע במהירות מופרזת. העובדה שכל צדו הימני של רכב התובעים נפגע אינו יכולה ללמד על נסיעה במהירות מופרזת, שכן גם בנסיעה במהירות סבירה ישנו מרחק בלימה של מספר מטרים.
18.
עוד אוסיף, כי הנתבע אף פעל שלא כדין משיצא מהדלת השמאלית אחורית של המונית, הפונה לכיוון הכביש, ולא מהדלת הימנית אחורית הפונה לכיוון המדרכה.
19.
לאור האמור, אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע.

גובה הנזק
20.
בעקבות התאונה נשאה התובעת 1 בתשלום נזקי הרכב בסך של 5,830 ₪ ואילו התובע 2 נשא בתשלום השתתפות עצמית, ירידת ערך ושכ"ט שמאי בסכום של 2,020 ₪. סה"כ נזקי התובעים כשהם משוערכים למועד הגשת התביעה עומדים על סך של 7,997 ₪.
21.
לפיכך, אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעים סך של 7,997 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
כן ישא הנתבע בהוצאות התובעים בסכום של
734 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
מובהר, כי חיובו של הנתבע הינו ביחד ולחוד עם חיובו של נהג המונית,
עפר מזרחי, אשר כנגדו ניתן

פסק דין
ביום 22.2.12.



ניתן היום,
כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 32342-10/11 איילון חברה לביטוח בע"מ, שמואל כץ נ' יוסף עמרם מושקוביץ (פורסם ב-ֽ 18/09/2014)