פסקי דין על עיריית חיפה | פסקי דין על יונה יהב - ראש עיריית חיפה | פסקי דין על יהודה קוהן

33832-09/14 תאמ     22/09/2014




תאמ 33832-09/14 עיריית חיפה, יונה יהב - ראש עיריית חיפה נ' יהודה קוהן








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 33832-09-14 קוהן נ' עיריית חיפה
ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופט
אורי גולדקורן


המבקשים

1
.

עיריית חיפה

2
.

יונה יהב
, ראש עיריית חיפה

שניהם ע"י ב"כ עו"ד טל שחר בלוך


נגד


המשיב

יהודה קוהן
ע"י ב"כ עו"ד אביעד ויסולי



החלטה בבקשה לסילוק על הסף


1.
מתי תובענה נגד רשות מקומית תקנה סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מינהליים ומתי תקנה סמכות זו לבית משפט אזרחי ?

הבקשה

2.
המשיב הגיש ביום 14.9.2014 בבית משפט זה תביעה בסדר דין מהיר נגד המבקשים, אשר, לטענתו, פעלו שלא כדין בשעה שחייבו אותו בתשלום ארנונה בגין נכס שלא למגורים ששכרה חברה אשר הוא החזיק ב-50% ממניותיה והיה אחד הדירקטורים שלה. המבקשת מס' 1 (להלן:
העירייה
) נתבעה בהיותה הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס וכמי שפעלה, באמצעות מנהל הארנונה, לחיובו בארנונה ולהטלת העיקולים, ואילו
המבקש מס' 2 (להלן:
ראש העירייה
) נתבע כמי שהיה מודע לנזקים שגרמה העירייה למשיב אך בחר לעצום עיניו לנוכח הרשלנות והפרות החוק שלה, מתוך רשלנות ואף כוונה לאפשר לה לגבות כספים מתושבי חיפה בחריגה מהוראות החוק.
בכתב התביעה פורטו עילות התביעה הבאות: הפרת חובה חקוקה, רשלנות, פגיעה בפרטיות, לשון הרע ועשיית עושר ולא במשפט. המשיב עתר לקבלת הסעדים הבאים:
(1)
פיצוי כספי בסך 75,000 ₪;
(2)
סעד הצהרתי אודות בטלות העיקולים שהטילה העירייה על חשבונות הבנק שלו.

3.
במועד הגשת התביעה הגיש המבקש
בקשה לסעדים זמניים
- צו מניעה שיורה לעירייה להימנע מהטלת כל עיקול על המשיב וצו עשה שיורה על הסרת העיקולים שהיא הטילה על חשבונות הבנק שלו, עד למתן

פסק דין
סופי.

4.
ביום 21.9.2014 הגישו המבקשים בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לסעדים הזמניים, מחמת העדר סמכות עניינית, ובאשר לראש העירייה - בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה.

באשר להיעדר
סמכות עניינית
הועלו הטענות הבאות:
*
הליך גביית הארנונה מהמשיב וטענתו בדבר אי חבותו, העומדים בבסיס התביעה והבקשה לסעדים הזמניים, הינם תולדה של שיוך חוב ארנונה של בעל שליטה בהתאם להוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס -2000 (להלן:
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
) נקבע כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות בענייני ארנונה על-פי כל דין, ולפיכך הסמכות העניינית לדון בענייני ארנונה מוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים בלבד.
*
בכתב התביעה קיימת הנחה כי שומת הארנונה חוייבה שלא כדין מבחינת מועדי חזקה. הדרך היחידה לתקוף טענה בדבר מועדי חזקה היא באמצעות הליך ספציפי המצוי בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשמ"ו-1976, ואשר לגביו הסמכות היחידה היא של בית המשפט לעניינים מינהליים בלבד.
*
אין בהעלאת עילות תביעה נזיקיות כדי לאיין את סמכותו הבלעדית של בית המשפט לעניינית מינהליים לדון בתובענה, בה מבוקש סעד הצהרתי.

באשר ל
היעדר יריבות
ו
היעדר עילת תביעה
כנגד ראש העירייה, נטען כי בכתב התביעה לא יוחסה כל טענה פוזיטיבית כלפיו, וכי היותו מכותב במכתבי המשיב לעירייה אינה יוצרת יריבות בין המשיב לבינו.

סמכות עניינית

5.
סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים קבועה בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שזו לשונו (ההדגשות הוספו - א"ג):



"בית משפט לעניינים מינהליים ידון באלה -
(1)
עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי ב
תוספת הראשונה
ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן -
עתירה מינהלית
);
(2)
ערעור המנוי ב
תוספת השניה
(להלן -
ערעור מינהלי
);
(3)
תובענה המנויה ב
תוספת השלישית
(להלן -
תובענה מינהלית
);
(4)
ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק".




נוכל לתאר את הוראות
סעיף 5 ואת הוראות התוספות לחוק האמור הנוגעות לארנונה באמצעות הטבלה הבאה:


עתירה
צו מניעה או צו עשה
התוספת הראשונה
"(1) ארנונה - ענייני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד"
(8)(א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה...".
ערעור
על החלטת רשויות
התוספת השניה
"(7) ערעור לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976".
תובענה
תביעה כספית
התוספת השלישית
אין התייחסות לארנונה ולרשות מקומית


6.
בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון רק בעניינים בהם הסמכות הוענקה לו במפורש בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או על-פיו. (בר"מ 657/03
עיריית רהט נ' אלפראונה
, פ"ד נו(3) 26, 30 (2003)).

בעע"מ 7151/04
הטכניון נ' דץ
(פורסם בנבו, 14.3.2005) הוסבר הרציונאל העומד מאחורי סיווג עניינים שידונו בבית משפט לעניינים מינהליים לעומת בית משפט אזרחי. הנשיא
ברק
ציין כי בתובענה החורגת ממסגרת של עתירה מינהלית ונושאת אופי "אזרחי", עשוי להתעורר הצורך בבחינה ראייתית ובבירור עובדתי יסודי. מאחר ועל השופט היושב בדין בבית המשפט לעניינים מינהליים מוטלות מגבלות הנובעות מכללי הדיון בעתירות מינהליות, עלולות מגבלות
אלה לשלול את האפשרות לטפל כנדרש בעתירה הנושאת אופי "אזרחי". באותם מקרים, מבחינה "פונקציונלית" ההליך בערכאה אזרחית רגילה מתאים יותר מהליך הדיון בעתירות מינהליות לבחינתן של שאלות עובדתיות


תוכן הפרטים שב
תוספת הראשונה
נדון ברע"א 11224/04
המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר
, פ"ד נט(5) 473 (2005),
שם דובר בתובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, במסגרתה עתרו המשיבים למתן סעד הצהרתי לפיו דרישת תשלום היטל סלילה הוצאה בחוסר סמכות והינה בטלה. הובהר שם כי סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון ב
עתירות מינהליות
בתחומים שונים מוסדרת בסעיף 5(1) לחוק בתי משפט מינהליים, בצירוף התוספת הראשונה לחוק זה, כאשר בחלק מן הפרטים בתוספת נקבע היקפה של הסמכות על פי סוג העניין, ואילו בפרטים אחרים נתחמה הסמכות על פי זהותו של הגוף המחליט.

7.
בענייננו, המשיב הגיש תובענה כספית בסדר דין מהיר, לפי פרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הוא לא הגיש עתירה מינהלית ואף לא ערעור. אשר על כן, סיווגה של תובענה זו הינו, איפוא, לפי התוספת
השלישית
לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. על-פי אותה תוספת מוקנית הסמכות לבית משפט לעניינים מינהליים בתביעה לפיצויים שעילתה במכרז ובתביעה לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. התובענה שבפני
נו אינה נמנית על שני אלו.

אמנם המשיב ביקש אף סעד הצהרתי, בנוסף לסעד הכספי, אולם מכתב התביעה ואף מדברי בא-כוחו בדיון ביום 21.9.2014 עלה כי הסעד ההצהרתי הוא הטפל. (והשוו למבחן "הטפל הולך אחר העיקר" לגבי מספר סעדים הנוגעים כולם לעניינים שבמקרקעין: רע"א 3749/12
בר-עוז נ' סטר
, פסקות 11-10 לפסק דינו של הנשיא גרוניס (פורסם בנבו, 1.8.2013)).

פועל יוצא הינו כי לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעת המשיב, ולא לבית המשפט לעניינים מינהליים.


8.
באשר לבקשה לסעדים הזמניים - הסמכות העניינית לדון בהם מוקנית לבית משפט מכוח סמכותו העניינית לדון בתובענה העיקרית. וראו, דברי השופט
הנדל
בבר"ע (מחוזי ב"ש)
אפל נ' מלון שלום אילת בע"מ
, פסקה 4 (פורסם בנבו, 9.11.2001). והשוו לאמרת אגב של השופט
פוגלמן
ברע"א 1190/11
פלגי מוצקין בע"מ נ' גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין
, פסקה 6 (פורסם בנבו, 18.5.2011), לפיה אין בספקות לגבי הסמכות העניינית כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט ליתן סעד זמני, ולהפניות שם.

העדר עילה

9.
בסעיף 42 לכתב התביעה מיוחסים לראש העירייה
התנהגות של "עצימת עיניים" ופעולה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק למשיב. לחילופין, מיוחס לו שוויון נפש. אין בכתב התביעה גרסה עובדתית אודות מעשים או מחדלים של ראש העירייה, עליהם מתבססות הטענות להלכי נפש אלו, למעט האמירה כי הוא "כּוּתַב על מכתבי התובע".

בהעדר עילה נגד ראש העירייה - דין התביעה נגדו להידחות.

התוצאה

10.
הטענה לגבי היעדר סמכות עניינית נדחית.

11.
התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחית.

12.
משהתקבלה הבקשה לסילוק על הסף רק באופן חלקי, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ד, 22 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 33832-09/14 עיריית חיפה, יונה יהב - ראש עיריית חיפה נ' יהודה קוהן (פורסם ב-ֽ 22/09/2014)