פסקי דין על דוד צוקר | פסקי דין על דוד צוקר ובניו חב לבנין ולהשקעות בעמ | פסקי דין על צוקר דוד אחזקות ושיפוצים | פסקי דין על דנה מורסקי ואח' |

7513-12/12 א     01/10/2014




א 7513-12/12 דוד צוקר נ' דוד צוקר ובניו חב לבנין ולהשקעות בעמ, צוקר דוד אחזקות ושיפוצים בע"מ, דנה מורסקי ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 7513-12-12 צוקר ואח'
נ' דוד צוקר ובניו חב לבנין ולהשקעות בעמ

ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:54
בפני

כב' השופטת
רות רונן


המבקש:

דוד צוקר
ע"י ב"כ ען"ד און צוק


נגד


המשיבים:

1. דוד צוקר ובניו חב לבנין ולהשקעות בעמ
2. צוקר דוד אחזקות ושיפוצים בע"מ
3. דנה מורסקי
4. סופיה צוקר
5. גיל צוקר
6. מיכל צוקר
7. גבריאל צדוק

ע"י ב"כ עו"ד דורון לפק



החלטה


בקשה לתיקון סכום התביעה.

בכתב התביעה המקורי שהגיש המבקש, צוין כי הנזק שנגרם לו עומד לטענתו על סכום של 12.035.677 ₪. עוד ציין המבקש כי אין לו די אמצעים כדי לשלם את מלוא האגרה, ולכן הוא מעמיד את סכום התביעה שלו על מיליון ₪ בלבד.

בבקשה הנוכחית, עותר המבקש כי בית המשפט יאפשר לו לתקן את סכום התביעה, ולהעמידו על סכום של 7,000,000 ₪ במקום על הסכום של מיליון ₪. לטענת המבקש, מדובר בתיקון שאינו משנה דבר בכתב התביעה, בטענות ובתצהירים, ואין בו גם כדי לפגוע בטענות המשיבים. התיקון מתבקש רק עתה משום שהמבקש הצליח, לאחר מאמצים רבים, לגייס סכום כסף שדי בו לצורך תשלום אגרה בגין הסכום המתוקן.

המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, הם הבהירו לאורך כל ההליך כי הם יתנגדו לתיקון כתב התביעה בשלב מתקדם של ההליך. המשיבים התייחסו לטענות המבקש לפיהן לא היו לו די אמצעים כספיים לתשלום האגרה. לגרסתם לטענות אלה אין שחר, שכן מי שעומד מאחורי התביעה אינו המבקש אלא בנו הצעיר, אלי.

עוד נטען כי קבלת הבקשה תגרום לנזק דיוני כבד – מדובר בשינוי משמעותי מאוד בסכום התביעה (המגדיל אותו פי שבעה). אם הבקשה תתקבל, עומדת לנתבעים הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן ולקיים הליכים מקדמיים מלאים. לגישת הנתבעים, ההלכה הפסוקה תומכת בעמדתם.

המבקש השיב לתגובת המשיבים. הוא טען כי תיקון התביעה אינו משפיע על זכויותיהם הדיוניות, שכן כתבי הטענות נותרו בעינם ורק סכום התביעה יתוקן. המשיבים היו מודעים לנזק שנגרם למבקש לגישתו עוד כאשר הוגש כתב התביעה המקורי, והם התייחסו בכתב ההגנה שלהם לטענות לגבי סכום הנזק במלואו.

אם הבקשה לא תיענה, יהיה בכך כדי לתת "פרס" למשיבים. המשיבים הם שהותירו את המבקש
חסר כל, ולכן לא היה לו די כסף כדי לשלם את האגרה ביחס לנזק המלא שנגרם לו. אין גם ממש בטענות המשיבים ביחס למקורות הכספיים של המבקש.

המבקש ציין כי גישת בית-המשפט לבקשות לתיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית, ובמקרה דנן אין מדובר בתיקון העילה אלא בתיקון הסעד בלבד, כשהבקשה הוגשה עוד בטרם החל שלב ההוכחות בתיק. חומר הראיות מתייחס לסכום התביעה המלא, ולכן לא יהיה בתיקון כדי להשליך על הגנת המשיבים, שלטענתם לא שלחו ידם בכספי המבקש.

דיון
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

גישת בית המשפט לבקשות לתיקון כתב תביעה היא בדרך כלל גישה ליברלית (ר' למשל ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214), כאשר ההוצאות הכרוכות בתיקון נזקפות בדרך כלל לחובת מבקש התיקון. בבחינת בקשות תיקון יש לבחון מספר אינטרסים – את האינטרס של מבקש התיקון להעלות טענה אמיתית, את האינטרס של הצד שכנגד – שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך, ואת האינטרס הציבורי (ר' בר"ע 3385/09 מרקט פלייס נ' טלטל, וש. לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית, בעמ' 110)).

במקרה דנן, האינטרס של המבקש הוא ברור – לגישתו, כפי שהוא הביע אותה מלכתחילה בעת שהגיש את כתב התביעה, נגרם לו נזק העולה באופן משמעותי על הסכום שאותו הוא תבע במסגרת כתב התביעה המקורי. המבקש לא בקש פטור מאגרה, אלא הסתפק בהעמדת סכום התביעה על סכום שלגרסתו הוא נמוך באופן משמעותי מסכום הנזק. לגישתו של המבקש – היום מתאפשר לו תשלום סכום האגרה לגבי תביעה בסך 7 מיליון ₪, ולכן הוא מבקש להעמיד את סכום התביעה על סכום זה.

באשר לאינטרס של המשיבים – מקובלת עלי טענתם כי תיגרם להם פגיעה מסוימת אם סכום התביעה יתוקן. כך, בעל דין זכאי כמובן לדעת במהלך ניהול התביעה נגדו, מהו הסכום המרבי שהוא חשוף אליו, אם התביעה תתקבל. נתבע רשאי לכלכל את ענייניו בצורה שונה בהתייחס לתביעה בהתאם לסכום הנתבע.

הסיכון המרבי משליך כמובן על אופן ההתגוננות מול התביעה, ועל הקצאת המשאבים של הנתבע כדי להתמודד עם טענות התובע. מדובר במקרה דנן בתיקון המגדיל את סכום התביעה באופן משמעותי – פי שבעה, ובשישה מיליון שקלים. מובן כי
ישנו הבדל משמעותי בין תביעה על סכום של מיליון שקל או תביעה על סכום של 7 מיליון שקלים. זכותם של המשיבים להחליט כי הם מבקשים להיערך בצורה שונה לתביעה כזו, שהיא כאמור מסדר גודל שונה מהתביעה כפי שהועמדה על ידי המבקש מלכתחילה.

גם מבחינת האינטרס הציבורי והמערכתי של בית המשפט, עלול התיקון לגרום לנזק. כך, תיקון כתב התביעה מחייב מתן אפשרות לנתבעים – המשיבים לתקן את כתב הגנתם. אם יבחרו לעשות כן, הדבר יגרום להשהיה בניהול ההליך. התיק קבוע לשתי ישיבות הוכחות בחודש נובמבר 2014, שיתכן שיהיה צורך לדחות אותן.

כאמור, המבקש ציין את סכום הנזק שנגרם לו כבר בכתב התביעה המקורי שהוא הגיש. אין מדובר אם כן בתיקון שנובע ממידע חדש שנודע למבקש לאחר הגשת התביעה, אלא בתיקון שמשקף את המידע שהיה למבקש כבר בעת הגשת כתב התביעה המקורי. יחד עם זאת, אין מדובר בתיקון שיש בו כדי להפתיע את הצד שכנגדף שכן מלוא פרטים הרלוונטיים היו ידועים גם לצד שכנגד שכן הם נזכרו בכתב תביעה.

המבקש לא עמד מלכתחילה על תביעת הסכום המלא של הנזק שנגרם לו, לגישתו בשל חסרון כיס. אינני סבורה כי יש מקום במסגרת הבקשה הנוכחית לבחון לעומקה את שאלת המשאבים הכספיים שעמדו לרשות המבקש כאשר הוגש כתב התביעה המקורי. כאמור, המבקש לא הגיש בקשה לפטור – מלא או חלקי מאגרה, בקשה שהיה יכול להעלות אם אכן מצבו הכלכלי היה כזה שלא היה באפשרותו לגייס את סכום האגרה שנדרש לצורך תביעת נזקיו במלואם.

לכן, אני סבורה כי לצורך הבקשה יש להניח כי המבקש יכול היה לגייס משאבים לתשלום אגרה בסכום גבוה יותר, כפי שעשה זאת בסופו של דבר כעת. המבקש החליט אם כן, בעת הגשת כתב התביעה המקורי, לאור הערכותיו ביחס לסיכונים והסיכויים הגלומים בתביעה, ולאור יכולותיו הכספיות, להעמיד את התביעה על סכום נמוך יותר באופן משמעותי מסכום הנזק הכולל שנגרם לו לגישתו. בית המשפט העליון ציין באופן דומה בפסק הדין מרקט פלייס שנזכר לעיל (בו הוגשה הבקשה לאחר שניתן

פסק דין
חלקי) כי:
"הבוחר להקטין את תביעתו משיקולי אגרה, עושה כן בשעה שאינו בטוח בתוצאה, ואינו רוצה להשקיע סכומים גבוהים באגרות; הוא נוטל כמובן סיכון מסוים, וככלל אין לראות בעין טובה שינויים בגובה התביעה בשעה שנדמה שהסיכויים גוברים...".

חרף הקושי הזה, הנובע משינוי גישתו של המבקש בשלב מאוחר יחסית של הדיון, אני סבורה כי יש ליעתר לבקשה. כאמור,
בתי המשפט נוהגים לאפשר תיקון של כתבי טענות גם בשלבים מאוחרים של הדיון, כאשר תיקונים אלה נועדו לאפשר בירור של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. במקרה דנן, התיקון אכן נועד כדי לאפשר לבית המשפט לבחון ולהכריע בשאלת הנזק שנגרם למבקש לטענתו.

הנזק שעלול להיגרם למשיבים במקרה דנן איננו גדול. טענותיהם העיקריות של המשיבים בכתב ההגנה ובתצהיריהם מתייחסות לעצם זכותו של המבקש לקבלת הכספים שאותם הוא תובע מהמשיבים. שינוי הסכום עשוי אם כן להשליך לכל היותר על המשאבים שהמשיבים ישקיעו מכאן והלאה בניהול ההליך, אך ספק אם יהיה בו כדי להשליך על תוכן טענותיהם.

המבקש הדגיש בבקשתו כי הוא עצמו אינו מבקש לתקן איזה מהמסמכים שהוגשו על ידיו (למעט תיקון סכום התביעה) – לא את כתב התביעה ולא את התצהירים שהוגשו מטעמו. לכן, בהחלט יתכן כי המשיבים לא יידרשו לתקן את כתב ההגנה שלהם או את תצהיריהם חרף התיקון בכתב התביעה. אם יבקשו המשיבים בכל זאת וחרף האמור לעיל לתקן את כתבי בית הדין או את התצהירים, יהיה מקום לבחון את נחיצות התיקון ואת אופן הפעלת הזכויות הדיוניות של המשיבים.

התיקון מתבקש בשלב מאוחר של הדיון, בתום ישיבות קדם המשפט ולפני ישיבות ההוכחות. אולם, את הנזק למשיבים בשל התיקון ניתן לתקן באמצעות חיוב המבקש בהוצאות הנוספות שהתיקון גרם למשיבים. באופן זה יושג איזון בין האינטרס של המבקש לבין זה של המשיבים.

סיכומו של דבר – אני מתירה למבקש לתקן את סכום התביעה.
המשיבים יודיעו תוך 20 יום מהיום האם הם מבקשים – לאור התיקון – לתקן את כתב ההגנה שלהם או את תצהירי העדות הראשית מטעמם. אם לא יתבקש תיקון – ייוותרו המועדים שנקבעו להוכחות בעינם.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים בגין בקשת התיקון בסכום של 7,500 ₪, וזאת – ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ה, 01 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 7513-12/12 דוד צוקר נ' דוד צוקר ובניו חב לבנין ולהשקעות בעמ, צוקר דוד אחזקות ושיפוצים בע"מ, דנה מורסקי ואח' (פורסם ב-ֽ 01/10/2014)